פשיטת רגל או איחוד תיקים בהוצאה לפועל – מה עדיף?
-
02/01/2013
- מאת:
עו"ד תומר שזר
-
צפיות:
14060
פעמים רבות נשאלת השאלה מה עדיף לחייב, ללכת לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל, או לגשת להליכי פשיטת רגל? במאמר זה נערוך סקירה מקיפה ביחס לשאלה זו, וניתן את החסרונות והיתרונות ביחס לכל הליך והליך
שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל -
פורום הוצאה לפועל
שאלה חשובה המוצגת בפני עורכי דין פעמים רבות ע"י חייבים, הינה "האם כדאי לי להיכנס להליכי פשיטת רגל או שעדיף לי להישאר במסגרת איחוד תיקים בהליכי הוצאה לפועל?", התשובה לשאלה זו הינה מורכבת ביותר, ואולם אנסה להשיב עליה במאמר זה.
כעקרון, שאיפתו של מי שחייב כספים היא לשלם כמיטב יכולתו במשך מספר שנים ולאחר מכן לקבל הפטר ולהתחיל פרק חדש בחייו. לשם כך נועד הליך פשיטת הרגל. לעומת זאת, הליך איחוד התיקים, נועד לחייבים אשר חייבים כספים למספר זוכים, ואין באפשרותם לעמוד בתשלום החובות לכלל הזוכים.
לטעמי, הליך איחוד התיקים הינו יותר בגדר "כיבוי שרפות", שכן מעשית, מספר החייבים אשר הצליחו להגיע להסדר על נושיהם במסגרת הליך איחוד התיקים, לעומת מספר החייבים אשר עשו כן בהליך הפש"ר, נוטה בבירור לטובת הליך הפש"ר. לפיכך, השאלה הראשונה שיש לשאול, הינה כמה נושים יש לחייב, ומה סכום החוב הכולל?
שנית, יש לבחון האם מטרת החייב, הינה הרגעת המצב ו"כיבוי שריפות", קרי, ניסיון לעצור את שטף העיקולים בבנקים ובבית, או שהמטרה היא רחבה יותר והיא יציאה לדרך חדשה.
תחילה הסבר קצת על הליך פשיטת הרגל:
כעקרון, בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת הן על ידי נושה של החייב והן על ידי החייב עצמו. במאמר זה אנו נדבר רק על הליך פש"ר אשר מוגש ע"י החייב עצמו.
חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 17 לפקודה, וביניהם הדרישה כי חובותיו לא יהיו פחותים מסך של 10,000 ש"ח (נכון לשנת 1996, סכום זה מתעדכן ב - 1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן), כי יצרף לבקשתו דין וחשבון מאומת בתצהיר בדבר נכסיו והכנסותיו, נכסיהם והכנסותיהם של בן או בת זוגו וילדיו הגרים עמו, וכן כי יצרף לבקשתו כתב ויתור על סודיות לטובת הכונס הרשמי.
עותק מבקשת פשיטת הרגל מוגש לכונס הרשמי יחד עם אישור על תשלום פיקדון (מדובר היום בסך של 2,654 ₪), ולאחר בחינת הבקשה ודרישת פרטים נוספים במידת הצורך, מגבש הכונס הרשמי את עמדתו בבקשה וזו מוגשת לבית משפט של פשיטות רגל, באותו מעמד נהוג למנות מנהל מיוחד אשר תפקידו הינו זרועו הארוכה של בית המשפט, ואשר מטרתו לבדוק את נסיבות ההסתבכות של החייב והאם הצו שנקבע לו מתאים להכנסותיו.
מנהל מיוחד זה, תפקידו חשוב ביותר בהליך הפש"ר, ומעתה ילווה את החייב, עד לסיום ההליך.
צו כינוס:
לאחר עיון בבקשת פשיטת הרגל שהגיש חייב ובתגובת הכונס הרשמי לבקשה, מוסמך בית המשפט לתת צו לכינוס נכסי החייב. צו הכינוס מעביר את נכסי החייב לפיקוחו של הכונס הרשמי, עד שיתברר אם החייב יגיע לפשרה או הסדר עם נושיו או יוכרז פושט רגל.
במידה ובית המשפט החליט ליתן צו כינוס, עליו לקבוע בהחלטתו מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, שיתקיים בתום ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס. לדיון בבקשת פשיטת הרגל מוזמנים החייב, נושיו והכונס הרשמי והמנהל המיוחד.
פשרה או הסדר:
בכל שלב משלבי הליך פשיטת הרגל, ואף לפני מתן צו הכינוס, רשאי החייב להציע פשרה או הסדר עם נושיו בתיאום עם המנהל המיוחד. פשרה או הסדר שאושרו על ידי בית המשפט עשויים להביא את הליכי פשיטת הרגל אל סיומם.
שלבי ביניים:
במועד שבין מתן צו הכינוס לבין המועד שנקבע לדיון בבקשת פשיטת הרגל, פרק זמן של כששה חודשים, מכנס הכונס הרשמי אסיפת נושים ראשונה על מנת שהנושים יביעו עמדתם באשר להמשך הליך פשיטת הרגל ובאשר לדרך הטיפול הראויה בנכסי החייב בכלל. במידה והציע החייב פשרה או הסדר ישקלו הנושים באסיפתם אם יש לקבל את הפשרה או ההסדר- כיום נהוג לבטל אסיפה זו, ורק במקרים של הליכי הסדר היא מתקיימת.
במהלך תקופה זו מקיים המנהל המיוחד חקירה מקיפה בעניינו של החייב לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, לקראת הדיון בבקשת פשיטת הרגל. לצורך חקירה זו רשאי המנהל המיוחד לזמן את החייב להתייצב במשרדו כדי לחקור במצב עסקיו וחובותיו, ומחובתו של החייב להתייצב לחקירה במקום ובשעה שנקבעו בהזמנה. כן מוסמך המנהל המיוחד, לצורך קיום חקירה זו, לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לענייניו של החייב, מכל אדם שיש יסוד להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו.
במידת הצורך רשאי המנהל המיוחד לפנות לבית המשפט בבקשה לערוך חקירה פומבית של החייב על מנת לקבל גילוי מלא ושלם של העובדות הנוגעות להתנהגותו של החייב, עסקאותיו ורכושו. בחקירה הפומבית רשאים בית המשפט, הכונס הרשמי, המנהל המיוחד/הנאמן, אם נתמנה כזה, וכן כל נושה שהגיש תביעת חוב, לשאול את החייב בדבר עסקיו, נכסיו ונכסי בני משפחתו ובדבר התנהגותו וסיבות כישלונו.
כחמישה עשר יום לפני המועד שנקבע לדיון בבקשת פשיטת הרגל, מגיש המנהל המיוחד לבית המשפט ולכונס הרשמי את חוות דעתו, בה הוא מפרט את ממצאי החקירה שניהל, ובכלל זה את הערכתו בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, אם ננקטו, ואת החלטות הנושים באסיפותיהם. כן מחווה המנהל המיוחד דעתו בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו, ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב.
הדיון בבקשת פשיטת הרגל:
במועד שנקבע לכך, מקיים בית המשפט דיון בבקשת פשיטת הרגל, אליו מוזמנים החייב, נושיו, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד. בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, רשאי בית המשפט להחליט אחד מאלה:
א. להכריז בצו שהחייב פושט רגל.
ב. לדחות את הבקשה אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל
לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו.
ג. לקבוע כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר.
ד. לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר.
סיום ההליך:
הליך פשיטת הרגל בא אל סיומו בביטול ההליך עקב ניצולו לרעה על ידי החייב או, כאשר מדובר בבקשת נושה, בהעדר תועלת לנושים, במתן הפטר לחייב, לבקשתו או לבקשת הכונס הרשמי, מכל חובותיו ברי התביעה בפשיטת רגל, או עם ביצועה של הצעת הסדר מטעם החייב שאושרה בידי בית המשפט.
צו ההפטר פוטר את פושט הרגל מכל חוב בר - תביעה בפשיטת רגל, למעט :
א. חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;
ב. חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה;
ג. חבות לפי פסק דין לחובת פושט הרגל בתובענת מזונות;
מכל האמור עולה, כי מי שנכנס להליך פשיטת רגל, צריך לדעת כי אין זו תרופת קסם, ראשית על החייב להיות מוכן לכך שכל המידע ביחס לחייו הפרטיים יהיה חשוף בפני הנושים, ושנית יהיה עליו מוכן לכך שיתכן כי ההליך יקח מספר שנים.
נקודה חשובה ביותר בהליך זה, הינה חובת תום הלב של החייב, הן לפני הכניסה להליך, קרי, ביצרת החובות, והן לאחר הכניסה להליך, קרי, חובה להצהיר מדי חודש אודות ההכנסות וההוצאות החודשיות שלו והעובדה כי על החייב להתנהג באמינות ולדווח אודות כל מקורות הכנסותיו.
כמו כן, הליך הפש"ר בניגוד להליכים שניתן לבצע לטובת החייב בהוצאה לפועל, הינו יקר יותר, ורק האגרה המשולמת למדינה עבור הכניסה להליך עומד היום ע"ס של 2,654 ₪, לסכום זה יש להוסיף כמובן את שכר טרחתו של עו"ד שייצג את החייב.
חייבים רבים חושבים כי ניתן להכנס להליך זה ללא ליווי של עו"ד, ואולם הניסיון מלמד, כי מרבית החייבים אשר נפלטו מההליך, מסיבות כאלו ואחרות (חוסר תום לב, אי דיווח לכנ"ר וכו'), הינם חייבים אשר לא היו מיוצגים בהליך הפש"ר.
הליך איחוד התיקים
הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים
במקרים הבאים רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים:
• במהלך חקירת יכולת.
• על פי בקשת הזוכה.
במקרה בו ביקש החייב לפרוס את התשלום לתקופה העולה על התקופות הבאות:
שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 20 אלף₪.
שלוש שנים - אם סכום החוב עולה על 20 אלף₪ ואינו עולה על 100 אלף₪.
ארבע שנים - אם סכום החוב עולה על 100 אלף₪.
על חייב מוגבל מוטלות 4 הגבלות:
• הגבלה מלהחזיק כרטיס אשראי.
• הגבלה מיוחדת בבנק ישראל.
• הגבלת יציאה מן הארץ.
• הגבלה מלשמש בראש תאגיד.
איחוד תיקים יזום - עפ"י בקשת חייב:
איחוד תיקים יזום (ביוזמתו של החייב), תוגש על גבי טופס 7 (שאלון לאיחוד תיקים), בצירוף מסמכים הנדרשים לאימות הנתונים, צילום תעודת זהות והחייב יחויב בתשלום של 3% מכלל החובות כל חודש, הבקשה תוגש בלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהלים רוב תיקיו של החייב.
תיקי מזונות ומשכון/משכנתא אינם כלולים בתיקי איחוד.
מה קורה שלא ניתן לשלם 3 אחוז מכל החובות כל חודש?
במקרה שהחייב איננו יכול לשלם 3 אחוז מכל חובותיו כל חודש, הרי שחייב יוכרז כמוגבל באמצעים ויוטלו עליו כל ההגבלות אשר פורטו לעיל,וכל תיקיו יאוחדו.כיצד חייב יכול להגיע להסדר שהוא באיחוד תיקים?
ראשית, לא ניתן לפנות ישירות לזוכה ולהגיע להסדר עימו – שכן מדובר בהעדפת נושים אסורה, קרי, יש לסגור את כל התיקים בהסכמת כל הזוכים.דבר זה פעמים רבות מתגלה במאמץ בלתי אפשרי – שכן כל זוכה מושך לכיוון אחר, והסיכוי להגיע להסכמה עם כל הנושים נמוך מאוד.
אז איך בכל זאת חייבים באיחוד תיקים מגיעים להסדרים?
הפרקטיקה לימדה את החייבים ובאי כוחם דרכים להתמודד עם טענת העדפת הנושים, ומצאה דרכים יצירתיות, העובדה כי החייב שרוי משך זמן רב באיחוד תיקים, וכל נושה מקבל מדי חודש בחודשו כמה שקלים בודדים (אם בכלל), עוזרת ומהו, זהו תמריץ לנושה לבצע את ההסדר המיוחל...
הבעיה- החייב שרוי שנים רבות בהליך איחוד התיקים, עם כל ההגבלות כנגדו.
נקודה נוספת, פניה על ידי צד ג', כלומר החייב פונה לא לבדו, אלא באמצעות מי מטעמו אשר מציע לנושה לשלם אחוז מסוים מחובו של החייב – מדובר בדרך כלל בסכום מזומן.
הפסיקה לא דנה כמעט בחוקיות נושא זה, וניתן למצוא פס"ד מעטים אם בכלל בנושא,ואולם בהחלטת כבוד הרשם לרנר בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה, נדון בדיוק המקרה דנן, ושם אישר כבוד הרשם לרנר את התשלום ע"י צד ג' בשמו של החייב, הנושה במקרה זה ערער לביהמ"ש המחוזי, ואולם משך את ערערו, והתוצאה נותרה בעינה, ואין לנו הכרעה של ביהמ"ש בנושא זה.
why most women cheat
go women that cheat
why do women cheat on their husbands
read here click
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.