חובת ההודעה לערב

אדם המסכים להיות ערב לחובו של הזולת, מקבל על עצמו סיכונים הנובעים מאופן פרעון החוב ע"י החייב העיקרי.

לא כל ערב יודע אודות זכויותיו, לרבות קבלת הודעות שונות מהבנק.

המאמר סוקר חובת מתן הודעות לערבים, וכן את הנפקות המשפטית כאשר לא ניתנה הודעה.

על מנת לצמצם במידת מה את סיכוני הערב, לאפשר לו מידת מה של ידיעה, אם לא פיקוח, על פרעון תקין של החוב, ע"מ שיוכל לכלכל צעדיו כנדרש מהתפתחויות שונות, הוטלו על כל נושה (שלטובתו ניתנה הערבות) חובות ברורות למתן הודעה לערב,  במצבים מסויימים. ביחס לבנקים אף הורחבה חובת ההודעה לערבים, כמפורט בהמשך.

 א. סעיף 26 לחוק הערבות קובע ביחס לערב יחיד:

(א) "לא קיים החייב את חיובו יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב".

(ב) "ביקש נושה להעמיד לפרעון מוקדם הלוואה לפרעון בתשלומים, בשל איחור בפרעון, יודיע על כך לערב יחיד לפחות 15 ימים מראש".

ב. הגם שלשון החוק מדברת על "אי קיום החוב", הפסיקה⁽¹⁾ הרחיבה חובה זו למצבים נוספים, כגון: מצב בו ניתנה אורכה לחייב ע"מ לפרוע את חובו, וכן במצב בו הוחל בנקיטת הליכים כנגד החייב העיקרי.

ג. כאשר הנושה הינו בנק, הוטלה חובה זו לא רק מכח חוק הערבות, כי אם גם מכח חובת תום הלב (המוגברת) המוטלת על בנק ביחסיו עם לקוחותיו⁽²⁾, ונפסק זה מכבר כי ערב=לקוח לענין זה.

ד. הוראת המפקח על הבנקים: ערבויות צד שלישי לטובת תאגיד, מטילה חובות ברורות על הבנקים למתן סוגי הודעות שונים, בתדירויות שונות, ובהתאם לסוגי הערבים,כדלקמן:

(1) הודעה לכל ערב בדבר קיום הערבות וסכומה בעת מתן ההודעה. תדירות ההודעה משתנית בהתאם ליתרת ההלוואה שטרם סולקה.

(2) הודעה לכל ערב בדבר  פקיעת הערבות, תוך 30 יום ממועד הפקיעה.

(3) הודעה לערב שאינו "ערב יחיד" על אי קיום החוב ע"י החייב העיקרי, 

בתוך 90 ימים מהיום שהיה על החייב לקיים את החיוב, אא"כ, החיוב נפרע בתשלומים תקופתיים, והסכום המצטבר שבפיגור אינו עולה על גובה שני תשלומים תקופתיים, ואינו עולה על 2,000 ₪ צמודים ממדד 4/98.

(4) הודעת דרישה לפני מימוש ערבות לגבי ערב שאינו "ערב מוגן. ההודעה על כוונת הבנק לנקוט בהליכים כנגד הערב צריכה להישלח אליו פחות 10 ימים לפני תחילת נקיטת ההליכים לשם מימוש הערבות, כאשר  במכתבי הדרישה,תפורט יתרת ההלוואה לפי מרכיביה השונים -קרן, הפרשי הצמדה, ריבית, סכום הפיגור וכו'.

הוראת משלוח דרישה זו  לא תחול במקרים מיוחדים כאשר קיים צורך לפעול ללא דיחוי למימוש מיידי של הערבות.

יודגש, שהמפקח על הבנקים מבהיר כי, ככלל, אסור לבנק לדרוש מהערב לפרוע ערבותו, אא"כ הבנק דרש אותם תחילה, או במקביל, מהחייב עצמו.

לפי הנחיית המפקח על הבנקים  - ניתן לדרוש מהערב את פרעון הערבות  מבלי שהופנתה דרישה לחייב, אך ורק במקרים מיוחדים כגון ניתוק הקשר עם החייב, חדלות פרעון של החייב וכיו"ב.

תוצאות אי מתן הודעה

א. סעיף 26 (א) לחוק הערבות קובע כי אם הנושה לא קיים חיובו להודיע לערב יחיד על אי קיום החיוב ע"י החייב העיקרי, בתוך 90 יום מהמועד שהיה עליו לקיים חיובו, אזי "יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו עקב כך".

ב. סעיף 26 (ג) לחוק הערבות קובע כי אם הנושה לא קיים חיובו להודיע לערב יחיד על רצונו להעמיד לפרעון מוקדם הלוואה לפרעון בתשלומים, אזי הערב היחיד לא יהא חייב בפרעון המוקדם.

(יוער כי לערב היחיד יש זכות להיכנס בנעלי החייב העיקרי, ולפרוע  את ההלוואה בהתאם לתנאי ההלוואה ולתנאי פריסת התשלומים כפי שנקבעו בחוזה שבין הנושה לחייב, וזאת מבלי לגרוע מזכויותיו כערב מוגן).

ג. בהתאם לחוק ולפסיקה , ע"מ להיות מופטר מערבותו, לא די לערב להעלות טענה שהנושה הפר את חובתו ליידע אותו בדבר הפרה של החייב העיקרי, אלא מוטלת עליו חובה כפולה:

(1) לטעון לנזק שנגרם לו מחמת הפרת חובת מתן ההודעה⁽³⁾.

(2) להוכיח כדבעי נזק זה⁽⁴⁾.

 הטענה הנפוצה במקרים אלו הנה כי, אם הערב היה מקבל הודעה במועד, היה יכול לגרום לכך שהחייב העיקרי יפרע את חובו, וממילא לא היה צורך בנקיטת הליכים כנגדו – הערב.

לא בנקל ניתן להוכיח טענת הנזק !

 כך, ברע"א  5047/08, לריסה לוגק נ' בנק "טפחות" למשכנתאות בע"מ, אימץ ביהמ"ש העליון (כבוד השופט י' דנציגר) את קביעת ביהמ"ש המחוזי לפיה:

"על הטוען לקיומו של נזק לנסות ולהוכיח ככל שניתן  באילו פעולות יכול היה לנקוט על מנת לצמצם את נזקו", וכן אימץ קביעות ביהמ"ש דלמטה כי:

 א. לא הוכח שפעולות המבקשת היו יכולות למנוע את הנזק כולו, באשר -  ספק אם היה ביכולתה לאלץ את הלווים לשלם את ההלוואה במלואה.

 ב. דחיית בקשת המבקשת לבטל מלוא ערבותה, מחמת שהיא לא הניחה תשתית ראייתית בדבר הנזק שנגרם לה.

 ג. הקביעה כי למרות אי הוכחת הנזק, הופטרה המבקשת מתשלום מרבית חוב ההלוואה, וע"ס אומדנא דדינא חוייבה לשלם רק את חלקה.

 כן ראו: ת"א 24490/01 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' ציטרינבום אברהם ואח'⁽⁵⁾.

 המסקנות:

1. קיימת חובת הודעה לערב, אך טיבה ו/או תדירותה משתנה בהתאם לסוג הערב.

2. קיימת נפקות משפטית ברורה לאי מתן הודעה כחוק.

3. הדרך לפטור הערב מחמת אי קבלת הודעה מורכבת, ודורשת מיומנות.

4. מומלץ לכל ערב שנדרש לפרוע ערבותו, לבחון, בין שאר הסוגיות הנדרשות לענין חיובו, אף את שאלת מתן ההודעה, וזאת אצל עו"ד המתמחה בבנקאות, ע"מ  לבחון אפשרותו  לבטל או לפחות להקטין סך החוב לבנק , מחמת מחדל הבנק.

----------------------------
(1) רע"א 2443/98  מאיר ליברמן נ. בנק דיסקונט, פ"ד נג (4)  804.

(2) ת"א 25993/95, בש"א 114191/99 ווגמן שמואל נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, מאגר law-data.

ת.א  4230/04 בנק טפחות סניף משרד ראשי נ' לוגק לריסה ואח', מאגר law-data.

רע"א 2443/89 מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נג(4) 804.

ע"א 2772/02 צמיגי רעים בע"מ ואח' נ' בנק אגוד לישראל בע"מ, מאגר law-data.

ת"א (שלום-ת"א) 48497/99 יעקב יעקובי נ' בנק לפיתוח התעשייה בישראל
בע"מ, מאגר law-data.

(3) ת"א 2375/01 בנק הפועלים בע"מ נ' גאבר כאוסר סאלח ואח', מאגר law-data.

ע"א 2772/02 צמיגי רעים בע"מ ואח' נ' בנק אגוד לישראל בע"מ, מאגר law-data.

(4) ראו: רע"א  5047/08, לריסה לוגק נ' בנק "טפחות" למשכנתאות בע"מ, מאגר law-data.

(5) תק-של 2002(3) 622.