פיצוי בגין העתקת חוות דעת

בית המשפט הבהיר, כי לצורך הקביעה, כי חוות הדעת של התובע הינה יצירה ספרותית מקורית, צריך שיתקיימו שני תנאים הכרחיים מצטברים: דרישת היצירתיות ודרישת ההשקעה. דרישת היצירתיות, הינה מינימאלית ביותר, ונקבע, כי כדי לאבחן את יסוד היצירתיות, אין הכרח להתמקד בתוצר המוגמר אלא בתהליך הכנתו, והשאלה היא, מידת היצירתיות של מלקט החומר ביצירה שיצר, בשלבי גיבושה. מרכיב ההשקעה- נדרשת השקעה מינימאלית של משאב אנושי כלשהו, הכוללים: זמן עבודה, כישרון, ידע ועוד (סע' 34 לפס"ד ההימורים, המפנה גם לפס"ד אינטרלגו (ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Line Bros.S.A, פ"ד מח(4) 133, 173).

במקרה זה, אין מניעה להכיר בחוות הדעת של התובע, כיצירה ספרותית. הפסיקה הכירה בזכויות יוצרים בכתבי טענות המוגשים בבית המשפט, שגילמו, לדעת בית המשפט, מקוריות, ולא היו בגדר טפסים שדרכי הביטוי שלהם מוגבלות. בחוות הדעת של התובע, המקוריות היא בבחירה ובסידור של הנתונים העובדתיים, עריכת ההסברים הכלליים בנושא סיווג עסקאות ליסינג, ואופן פירוט הקריטריונים החשבונאיים ויישומם.

באשר למבחן ההשקעה, נהיר שבכתיבת חוות הדעת וביצירתה, הושקעו לימוד, יישום הידע החשבונאי ואף המשפטי של התובע, הושקע מאמץ באיסוף הנתונים הרלוונטיים לשם בחינת עסקאות הליסינג, כמו כן, סקירת הקריטריונים החשבונאיים ויישומם על העסקאות, מצביעים על עבודה ניכרת שהושקעה בהם, ואשר נחסכה מן הנתבע, שעה שהעתיקם. משכך, חוות הדעת שהוגשה על ידי התובע הינה בבחינת יצירה ספרותית, הראויה להגנה במסגרת החוק.

בית המשפט קבע, כי חוו"ד התובע הינה יצירה ספרותית, כי הנתבע העתיק חלקים מחוות דעת התובע, ודחה את טענות הנתבעים, כי זכות היוצרים בחוות הדעת כלל לא שייכת לתובע, אלא שייכת למזמינה, והיא יכולה לעשות בה כבשלה, וכי התובע כלל לא הוכיח כי לו זכות היוצרים בחוות הדעת. זאת, בין היתר לאור חוזה ההתקשרות ל"מתן חוות דעת מומחה", שנערך בין התובע לבין החברה.

צוין, כי בפועל הועתקו חלקים שלמים מחווה"ד המקורית של התובע, לחווה"ד שהכינו רוה"ח הנתבעים, וכי לא עומדת לנתבעים ההגנה של מפר תמים, אף אם לא ידעו כי קיימת זכות יוצרים בחווה"ד לתובע, שהרי משנמנעו מבצוע בדיקה לגבי קיום זכות יוצרים ביצירה, או לגבי זהות בעל הזכות בה, לא יוכלו ליהנות מההגנה הקבועה בחוק. מעיון בפסיקה נראה, כי טענה בדבר הפרה תמימה עשויה להתקבל בנסיבות יוצאות דופן בלבד, בהן סביר להניח כי היצירה היא נחלת הכלל.

נסיבות יוצאות דופן כאלו, אשר יש בהן להצביע על הפרה תמימה, לא התקיימו במקרה זה. העתקה של יצירה הראויה להגנה, מלבד היותה פעולה בלתי הוגנת, הינה גם הפרה של זכות יוצרים. לפי הפסיקה, ביצוע ללא הרשאה של מעשה שיוחד לבעל זכות היוצרים, הינו בגדר הפרת זכות יוצרים, בין שנעשתה ההפרה בכוונה ובין שנעשתה לא בכוונה.

עם זאת, נדחתה התביעה בעילת עשיית עושר וכן, ציין ביהמ"ש, כי לא פסק את הסכום המרבי הקבוע בחוק, כפיצוי בלא הוכחת נזק, (סעיף 56 לחוק), בהתחשב בכך שפרק אחד מתוך חווה"ד שערך התובע, הועתק על ידו מפסק דין עקרוני שניתן בסוגיה הנדונה, ובכך שהפרק החשבונאי בחווה"ד שהכינו הנתבעים, שונה מהפרק המקביל בחווה"ד של התובע.

*סקירה משפטית - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום האזרחי>>