פורום רשלנות רפואית
פורום רשלנות רפואית
פורום רשלנות רפואית נועד לספק לציבור הרחב מענה בנושאי רפואה ומשפט ובמסגרתו נעסוק בין היתר בשאלות המתעוררות בתחום של רשלנות רפואית: נושאי הריון ולידה, ניתוחים פלסטיים, מומים עובריים, ניתוח רשלני, איחור באבחון ועוד.
אבקש לשאול אם אי רישום ממצאים בתיק רפואי ואבחנה מהווה רשלנות או הפרה של חוקי המדינה.
ביצעתי בדיקת דימותc t
יש ממצא בתוצאה, שקשור למוח, הרופאה מסרבת לרשום אותו בתיק הרפואי, וגם לא אבחנה רפואית, כפי שסוכמה במסמך מבית החולים.
הדבר הזה מונע ממני לקבל טיפול המשך.
כנראה שהטענה הבלתי סבירה שזה ממצא אקראי או שלא חיפשו אותו בדיקה.
יש עוד ממצאים גם אותם לא רשמה.
כל המסמכים הגיעו אליה מבית החולים וממני.
עכשיו כבר יש נזק, שבגינו צריך לבצע עוד פעולות אותן היא מונעת ממני, כי אין רישום. וגם הפניות המשך שרק היא יכולה לתת. באיזה כיוון ניתן לפעול אם זה עדין לא הופך לרשלנות לתביעה?
האם כדאי להיעזר בעורך דין להוציא מכתב מול הרופאה?
שיהיה מעין התראה שהיא לא פועלת לפי מה שנמצא בידה ומעכבת טיפול, או שניתן להסתפק בהודעה רגילה טליה בבקשה לק,בל את המשך הפעולות שהרופא המומחה כתב במכתב היעוץ.
כלומר שאלתי אם עצם קיום המסמך הרפואי, מספיק יהיה לתביעת רשלנות, אי רישום ממצאים בתיק מהדימות
או שצריך להוסיף בקשה מפורשת שמעידה ש יקשתי זאת לרישום והמשך טיפול.
מה עושים במצב כזה?
תודה
שלום שמואל,
ראשית אומר כי ברגע שיש מסמך שמפענח תוצאות בדיקה, ומסרת לרופא המשפחה את תוצאות הבדיקה ו/או סיכום רפואי מבי"ח - אזי יש רישום של האבחנות הללו בתיק הרפואי ואין בהכרח צורך ברישום נוסף.
רופא המשפחה יכול להסתייג מהן, לחשוב שהן לא מדוייקות, לחשוב שצריך המשך טיפול אחר וכו', אבל המסמכים קייימים ואי אפשר יהיה לטעון שלא כתוב בהם מה שאכן כתוב.
לגבי המשך טיפול והפנייה לבדיקות - אפשר להציע לך לעבור רופא משפחה, אם אתה סבור שיש משבר אמון בינך לבין הרופא הקיים.
אפשר גם לפנות במכתב לרופא המחוזי, להציג את הבעייה ולבקש אישור להמשך הטיפול שהוצע ע"י הגורמים הרפואיים הנוספים.
אני מקווה בשבילך שלא יהיה צורך בתביעת רשלנות, שכן לתביעה כזו צריך להוכיח נזק ממשי ובלתי הפיך, אבל לשאלתך - לו חלילה היה נגרם נזק כזה - לא היה צורך בבקשה מפורשת שלך שמעידה שביקשת המשך טיפול עפ"י ההמלצות.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אובחנתי כסכיזורפניה פרנואידית לפני כמה שנים, מאז לא היו בעיות.
אני סבור שאני בריא
מהם החובות המשפטיות של פסכיאטר על מנת לאבחן סכיזורפניה פאנודאידית?
החובה המשפטית של רופא היא לנהוג על פי הפרקטיקה הרפואית הסבירה. לפעמים זה כולל עריכת בדיקות, לפעמים זה כולל מתן טיפול מסויים, כל מצב רפואי לגופו.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום רב,
באחת המרפאות, של אחת מרשתות המרפאות הציבוריות בארץ, לאחר שביקשתי לברר דבר מה, אחת הפקידות של משרד המרפאה התייחסה אליי לא יפה, התחצפה, וסירבה פעמיים לתת לי שירות שהיא הייתה חייבת לתת לי, בניגוד לאנשים אחרים שהיו לפני ואחרי, אשר היו זקוקים לאותו הדבר שאני הייתי צריך, ולהם היא כן סיפקה את אותו השירות. התנהגותה גרמה לי לעוגמת נפש רבה, לעיכוב מיותר, אי סדר במרפאה וכמעט שפספסתי את התור לרופא שהיה אמור להיות לי, בגללה.
אם את המקרה הנ"ל הייתי מתעד באמצעות הפלאפון שלי באופן דיסקרטי, בסרטון:
האם מותר היה לי להשתמש בסרטון אך ורק לצורכי התלונה על אותה הפקידה ולגורמים הרלוונטיים שאמורים לטפל בזה, בתור הוכחה להתנהגותה, כך שאם היא תכחיש את התנהגותה, זה לא יעזור לה?
למקרה שלא ניתן לצרף סרטון בטופס התלונה למרפאה, האם מותר היה לי להעלות את הסרטון לענן הפרטי שלי, ולשלוח למשרד המרפאה קישור לסרטון עם סיסמא?
האם אני זכאי לפיצוי כלשהו בעקבות התנהגותה של אותה הפקידה? מאוד נפגעתי מהיחס שלה.
תודה רבה מראש!
שלום,
זירת ההתרחשות היא מרפאה, אבל השאלה לגבי הסרטון הינה בתחום דיני הגנת הפרטיות.
לגבי היחס הבלתי תקין - התשובה הינה לא. שירות לא מסביר פנים, אינו עילה לפיצוי.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אבל מה זה אומר לגבי הטיפול עצמו אם 2 ההדמיות מ-2 התוכניות (מה שזכור לי במעומעם) דומות אחת לשנייה ואולי אפילו זהות, אבל עצרתי את הטיפול הקודם בדיוק באמצע? אם עצרתי די מוקדם למה ההדמיה השניה חוזרת על ההדמיה הקודמת ללא הבדלים מובהקים? אם הטיפול הקודם היה עוצר לקראת הסוף זה לא היה מפתיע שההדמיות נשארו דומות. הטיפול הקודם עצר בקשתית 44 מתוך 88 והובטח לי אז שעד קשתית 88 השינויים יהיו מינימליים למרות שהשיניים לא היו עדיין ישרות כל כך. הטיפול הנוכחי שלי הוא ל75 קשתיות, זאת אומרת שכל העבודה הקשה והמשמעת הקפדנית שלי כמטופלת לא יצרה הבדל בשיניים עצמן ובקושי קיזזה מהטיפול. ההספק של 50 אחוז מקודם קיזז בעצם רק 10 אחוז בערך. לכן אני מודאגת. תודה
שוב שלום,
את השאלות הללו יש להפנות למומחים באורטודנטיה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אם ביקשתי כמה פעמים מהמרפאה וזה "התמסמס" כל פעם (כולל הבקשה שלי לתקן את כתובת המייל שלי שלא טופלה– כי לא קיבלתי שום ניירת מהמרפאה)? מה זה אומר לגבי הטיפול? תודה
זה אומר שהשירות לא טוב. זה לא אומר כלום לגבי הטיפול.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
האם זה תקין שאורתודנט מתחיל תןכנית ישור שיניים (וזו פעם שניה אחרי שהתוכנית הראשונה לא צלחה) ולא שולח למטופל את קובץ ההדמיה של התוצאות במייל?
שלום,
ככל שההדמייה היא חלק מהטיפול הרפואי שאת מקבלת (היא מתארת כנראה את היעדים) - את זכאית לקבל העתק ממנה. לגבי העובדה אם הוא נשלח במייל או לא - אלה דברים שאפשר להסדיר וודאי עם המרפאה או עם נותן השירות.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אני עומד לעשות השתלות בכל הפה, ולאחר בירורים רבים ראיתי שהרבה אנשים לא מחזיק להם הרבה זמן ההשתלות. על כן פניתי לרופא שמציע לי אחריות מלאה של 20 שנה על כל הבעיות-אם יהיו, וטיפולים משמרים.
ברצוני לדעת איזה מילים צריכים להכתב (במכתב ההתחייבות) בכדי שזה יהיה תקף מבחינה משפטית, אם בכלל.
בתודה מראש!!
שלום מוישי,
צריך להיות כתוב בדיוק מה שכתבת:
שניתנת אחריות מלאה לחלוטין של 20 שנים מיום ההשתלה, בגין כל כשל מכל מין וסוג שהוא,בהשתלה ו/או בטיפול, ואם תתעורר בעיה כלשהי - עלויות התיקון תהיינה על הרופא - ללא כל השתתפות מצד המטופל.
בהצלחה!
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מציינים פטור מס רווחי הון תקנה 125ד,ותיקון 190.
מעל גיל 55.ברשת מציינים פיקדונות נזילים?!
אם יש לאדם רווח ריבית מפקדון שיקלי בבנק,
שנגבה ממנו 15 אחוז מס.ישירות דרך הבנק,
אין לו פנסיה ואין לו אף הכנסה נוספת. בן 61.
איזה פטור, יש שקשור לתקנות האלה, שמאפשר החזר מס שמשולם, שאינו קיזוז הפסדי הון.
ניתן לבקש החזר מס שקשור למס שכבר שולם בשנים קודמות במצב שזה רק רווחי פקדון שיקלי?
על מה מדברים שמציינים מגיל 55.
שלום חיים,
הפורום הזה עוסק ברשלנות רפואית. השאלה שלך מתאימה לפורום דיני מיסים.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
ראשית תודה על המענה.
הבנתי שהטעות בהדמיה חייבת להביא לנזק
במקרה שלנו זה מוות של אדם מבוגר.
אם אכן יוכח הקשר הסיבתי למוות מהעדרטיךול כי הפענוח היה שגוי,
בעצם הביא המוות של אדם מבוגר,
לא לנזק ונכות
מהמעט שעיינתי ברשת, זה מקטין באופן משמעותי את הפיצוי, גם אם הקשר הוכח בצורה מוחלטת ברמה הרפואית
השאלה אם במקרה של מוות של אדם מבוגר, יש טעם למהלך משפטי שגם אם יוכח סכום הפיצוי יהיה נמוך.
מה גבולות הפיצוי במקרים כאלה?
תודה
שלום מיקה,
השאלה אם יש טעם להליך משפטי תלויה במספר גורמים, צריך לבדוק את הגיל של המנוח ותוחלת חייו, את ההכנסות שלו לפני מותו, שכן יש להן השפעה על הפיצוי.
מעבר לנזקים הכלכליים שצריך להוכיח, פוסקים גם פיצוי בגין נזקים לא כספיים. הפיצוי בגין מוות בסיטואציה כזו יכול לנוע בין 100-200 אלף ש"ח, תלוי בשופט שדן בתיק.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
הגשתי תביעה לדין נגד פסיכיאטרית שהורתה לי ליטול תרופה מיותרת שגרמה לאובדן שתי כליותיי. הנתבעת דורשת לבצע בדיקה שכנגד באמצעות פסיכיאטר אחר מטעמה. אני חושש מאד לעמוד לבדי מול הפסיכיאטר שכנגד. האם יש לי זכות לדרוש שעורך דין מטעמי יהיה נוכח בעת הבדיקה שכנגד. הריני מודה מראש על התשובה.
שלום דני,
לא מקובל שעורך הדין שמייצג אותך יהיה נוכח בבדיקת המומחה מטעם הצד השני, אבל אתה זכאי להיות מלווה באדם כלשהו.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
רשלנות של בית חולים בתוצאות הדמית ct מוח באירוע מוחי. במיון.
בית החולים הוציא בעת תוצאות הדמיה שאין אוטם.
לאחר 12 שעות תיקן את המסמך.
בנתיים החולה מת. אבא.
עצם הארוע עצמו של טעות בתוצאת ההדמיה, היא ניתנת להוכחה רק על פי המסמכים שבית החולים עצמו הוציא.
אם רוצים להגיש תביעה רק על הטעות עצמה.
יש טעם להגיש ולהגיע עם בית החולים למשא ומתן ופיצוי.
זה הליך מקובל טכנית.
מבלי להכנס לתביעה מורחבת.
למה קרה אחרי טופל במה או לא טופל וכו.
שלום מיקה,
איני משוכנעת שהבנתי בדיוק על מה להשיב. עם זאת:
ככל שבגלל הטעות בפענוח - לא ניתן הטיפול הנכון, ובעקבות כך נפטר האב - יש מקום לבחון תביעת רשלנות רפואית.
חשוב להבהיר שכאשר מגישים תביעה צריך להוכיח רשלנות (כנראה כאן מה שאת קוראת טעות בפענוח), נזק (שזה יהיה המוות) וצריך להוכיח קשר סיבתי בין השניים. אם הפענוח הנכון לא יכול היה להאריך את חייו של החולה, אין משמעות לטעות בפענוח.
איני יודעת למה את מתכוונת תביעה מורחבת, לעומת תביעה מצומצמת, אבל מהנסיון שלי ככל שהתביעה לא כוללת את מלוא העילות - הסיכויים לקבל במו"מ לפשרה את הפיצוי שחושבים כראוי - הם נמוכים.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
האם ניתן להגיש תביעה על רשלנות רפואית על טיפול אסטטי (הזרקת חומצה היאלורונית), כאשר התוצאה מאוד לא טובה- חוסר סימטריה בולט בין שני צידי הפנים, היווצרות גושים, פצעים. אציין כי עלות הטיפול היתה 5000 ש''ח.
שלום קרן, טיפול רפואי אינו מבטיח תוצאה. כדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית צריך להוכיח רשלנות, וצריך לעשות זאת בחוות דעת רפואית שתסביר במה התבטאה הרשלנות.
על פניו איני רואה מקום להגיש תביעה במקרה שאת מתארת, מה גם שאין לזה הצדקה כלכלית. הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית כרוכה בהוצאות רבות, שעלותן גבוהה בהרבה מעלות הטיפול שציינת.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אשתי חוותה אירוע חריג ששני הידיים ננעלו כולל האצבעות שיתיישרו בבד אחת בבית החולים קבעו היתקף חרדה ושוחררה , בביקור מרפאות כאב נאמר לנו שחוותה אירוע מוחי חולף וזה לא צוין או נאמר לנו וכן לא הסבירו לנו למה הידיים לא חזרו מאז לתפקוד , נפגשנו עם רופא שיקום שאמר שהיא צריכה שיקום אינטנסיבי אנחנו מחכים כבר 4 חודשים ואין תורים המצב שלה מאז מחמיר גם נפשי וגם בעקבות שאינה מתפקדת בכלל ובבית וכנראה תאבד את העבודה בעקבות זאת לציין שאף אחד לא אכפת לא מהידיים איך היא חוזרת בכלל לעבודה שבעצם להתלבש לבד או להתקלח מוגבלת מה אפשר לעשות?
שלום,
למערכת הרפואה יש מגבלות, ואחת מהן היא הצורך להמתין לקביעת תור לקבלת טיפול רפואי. אני מציעה פשוט "לנדנד" למרפאה כל כמה ימים, לראות אם התפנה מועד מוקדם מהמועד שניתן.....
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום, לפני כחודש הופנתי בדחיפות למיון לאחר שרופא עניים ראה בקרנית העין משהו כחשד לחסימת עורק. בבית חולים ביצעו לי מספר בדיקות לשלילת אירוע מוחי או לבבי מסכן חיים. לא נמצאו דברי םחריגים והופנתי לעשת בדיקות נוספות בקופת חולים ( בדיקת דם מקיפה, אוקלב, MRI מוח וכו). עוד לא סיימתי לבצע את כל הבדיקות עקב תורים ארוכים.
לאחר הפניה לבדיקת דם ע"י רופא משפחה העלתה בדיקת דם חריגות ברוב הסעיפים שקשורים לכולסרטול בדם. החלתי בדיאטה מיידית, בהתאם להמלצות CHAT GPT. לא רופא משפחה ולא מטעם קופת חולים לא פנו אלי עקב תוצאות דם חריגות שהתקבלו, שיכולים לגרום לסיכון של ממש לחיים (חסימת עורק מעודף כולסטרול בדם). שאלה – האם היה אירוע של רשלנות רפואית מצד רופא משפחה וקופת החולים שלי ומה אני יכול לעשות בהיבט המשפטי בנדון. אודה לתשובתכם המקצועית ואעדכן שלאחק שהתחלתי דיאטה ואורך חיים בריא, ובנוסף הוספתי סופרט לחיים, מצבי הרפואי נראה שהולך ומשתפר. תודה מראש על התשובה.
שלום,
אני שמחה לקרוא שאתה בדרך הנכונה לשפר את מצבך הבריאותי - מה שישפר ללא ספק את תוחלת חייך ואיכותם.
חשוב להסביר כי בהיבט המשפטי, לא די בשאלה אם יש רשלנות מצד הצוות הרפואי (וייתכן שבכך שלא קיבלת הנחיות איך לנהוג או איך לטפל במדדים החריגים יש לראות רשלנות), אלא חייב שייגרם גם נזק קבוע. במקרה שלך - אמנם תודות לך ולא תודות לצוות הרפואי - הנזק הזה לא נגרם , ועל כך יש לשמוח. ואין מקום לשקול תביעת רשלנות רפואית.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום
בעלון לרופא רשום X והרופאים ביצעו Y.
החולה מת מוות פתאומי כעבור מספר שעות.
מה גובר על מה? עלון לרופא או פרקטיקה רפואית?
איך מסתכלים על תרחיש כזה?
אודה להסבר נרחב (עד כמה שאפשר פה)
תודה מראש
שלום דני, השאלה כללית מידי, אבל אנסה להשיב.
אני לא יודעת למה הכוונה ב"עלון לרופא" - מי הוציא אותו, לאיזו קהילה, איפה הוא מפורסם? אלה שאלות רלוונטיות.
יש הבדל אם מדובר בהנחיות של איגוד מקצועי, הנחיות של משרד הבריאות, הנחיות פנימיות של מוסד רפואי או משהו אחר.
יש לומר כי כדי להוכיח בבית משפט מהי פרקטיקה רפואית מקובלת צריך חוות דעת רפואית שתסביר מהי הפרקטיקה הזו. לכל המסמכים שפרטתי למעלה עשויה להיות משמעות בסופו של דבר בקביעה של בית המשפט בשאלה מהי הפרקטיקה הרפואית המקובלת.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מומחה בבית חולים לאחר שאושפזתי, קבע בהנחיות שחרור, שאני חייב לעבור מספר בדיקות בפרוטוקול מסוים, מומחה הוציא מסמך מסודר לרופאת משפחה, מדויק מה בדיוק יש לבצע.
רופאת משפחה מסרבת לבצע את ההוראות, ולא מאפשרת הפניה לבדיקות.
אחת מהן דחופה ועולה ו50שח בפרטי.
שאלתי היא, אם לאחר שפניתי מספר פעמיים לא מוציאים הפניה
אני יכול לבצע את הבדיקה בפרטי, ולחייב את הקופה?
אני לא מעוניין להגיש תלונה למשרד הבריאות
והקופה עצמה לא באמת תלך נגד רופא זה הזיה.
האם יש צורך לשלוח מכתב לרופאת משפחה ולתת זמן קצוב לבצוע ההפניה?
מה הדרך הפשוטה לקדם את הבדיקה שלי, זו בדיקה דחופה.
אודה על כל עצה
האם לא כל הוראה של מומחה חייבת להתקבל על ידי הקופה, או לחילופין הרופא משפחה שמסרבת, חייבת לשלוח למומחה נוסף בהפניה חוזרת?
אם לא תעשה זאת ויקרה לי משהו זו רשלנות?
עצם אי נקיטת פעולה שלה, לשום כוון שמקדם את הנדרש, זו לא רשלנות?
עצל זה שהיא לא מבצעת שום פעולה, לא הפניה לבדיקה ולא הפניה למומחה נוסף בקופה שיקרא את ההוראות.
כלומר הרשלנות זה אי נקיות פעולה מעשית מרגע שהמכתב הובאה לידיעתה.
תודה
שלום חיים,
לרופא המשפחה יש שיקול דעת אם לבצע את ההמלצות (ואלה המלצות, ולא הוראות) של רופא אחר, הגם שהוא מומחה. אתה יכול לפנות לרופא המחוזי ולבקש אישור של הבדיקות, אבל רופא המשפחה אינו חייב לאשר את ההפנייה לבדיקות.
העובדה שפנית מספר פעמים אינה רלבנטית, וגם אחרי שתבצע את הבדיקה באופן פרטי לא חייבים יהיו להחזיר לך את עלות הבדיקה.
אם הבדיקה לא תבוצע, וחלילה יסתבר שהיא הייתה חיונית, ויש טיפול שלא ניתן לך כי הבדיקה לא בוצעה, ובדיעבד יסתבר שהיה דרוש - תהיה בכך כנראה משום רשלנות, הגם שעדיין רופאת המשפחה תוכל להסביר מדוע לא חשבה שהבדיקה נחוצה.
עם זאת - אני מציעה לך לפעול כדי לשמור על הבריאות שלך, ולא על אפשרות תביעה עתידית (חלילהׂ), ואם אתה סבור שהבדיקה חיונית, או שתפנה לרופא המחוזי ותבקש אישור, או שתממן אותה בעצמך, כדי לדעת את מצבך הרפואי לאשורו.
מאחלת לך בריאות, ומקווה שהבדיקה תאשר את זה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום,
אנחנו קיבלנו תרומת ביצית מאוקראינה דרך חברה אי, עברנו החזרה , בהתחלה הריון היה בסדר, עם התפתחותו רופאים שמו לב שהוא קצת מתעכב אבל יכול להיות שעם הזמן עוד יגדיל מהר.
הציעו לעשות בדיקת מי שפיר , עשינו יצא הכל תקין.
בסוף רופא שהיה בודק אותי כל הזמן אמר תחשבי מה לעשות , אולי עוד איזה בדיקה כדי להיות בטוחים.
גינטיקאי הציע בדיקת אקסום , עשינו בגרמניה וגילו שכן קיימת בעיה גינטית משני צדדים: בעלי ותורמת נשאים לאותו גן מוטציה.
חברה אי לא השתתפה בתשלום בדיקה , גם לא הציעו לשלוח דגימת דם תורמת ביחד לבדיקת אקסום , הם ישר סירבו , אין צורך.
בסוף עברתי לידה שקטה בשבוע 35 .
האם אני יכולה לתבוע את החברה א' ? מבחינתם אף אחד לא אשם ואפילו תורמת חדשה אני אמורה לשלם לבד.
שלום יוליה,
צר לי לשמוע על החוויה הקשה והמטלטלת שעברתם.
על פניו נראה שיכולה להיות עילת תביעה כנגד החברה שקישרה ביניכם לבין תורמת הביצית, אבל צריך לראות את כל המסמכים כדי להשיב על השאלה באופן אחראי. צריך לראות את מסמכי ההתקשרות ביניכם לבין החברה, צריך לראות מה הן הבדיקות שנעשות לתורמת, ורק לאחר מכן אפשר להעריך את סיכויי התביעה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום רב, לפני כ-16 שנה קופ"ח התרשלה באבחנה. האבחנה הנכונה קיבלתי באיחור, כלומר אחרי 16 שנה. קופ"ח טוענת על התיישנות התביעה, וגם ביהמ"ש מסכים איתה. ברור שיש המון פרטים שונים בכל תיק ספציפי, אבל בכלליות, ללא התייחסות בגורמים נוספים, באופן תיאורטי, האם במקרה כזה התביעה אכן התיישנה? תודה רבה
שלום אבי,
קשה להשיב על שאלתך בלי לדעת את כל הפרטים. אפתח בזה שאומר שאם כבר יש הכרעה שיפוטית, דעתי פחות רלבנטית....., אבל אומר באופן עקרוני, כי לפעמים "עקרון הגילוי" מאריך את תקופת ההתיישנות, כלומר סופרים את תקופת ההתיישנות מרגע שהתובע הפוטנציאלי יכול היה להבין שיש רשלנות. לכאורה, ייתכן שאם אבחנה נכונה שניתנה רק אחרי 16 שנים, קודם לא יכולת לדעת שהאבחנה הייתה שגויה, אבל ייתכן שיש עובדות נוספות במקרה שלך, ששכנעו את בית-המשפט שהתביעה התיישנה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
היי. עברתי שני ניתוחי אף אסתטיים אצל מנתח מוכר, ( אינו א.א.ג. אלא מומחה לכירורגיה פלסטית בלבד).. ואני מתלבטת אם קיימת כאן עילת תביעה בגין רשלנות.
1. הניתוח הראשון:
הוגדר כניתוח אסתטי בלבד לשיפור מבנה האף, כאשר במהלך הייעוץ נכתב מפורשות כי “הנשימה תקינה”.
, כשקיבלתי את דוח הניתוח, גיליתי לראשונה כי בוצעו פעולות משמעותיות נוספות שלא הוסברו לי מראש ולא קיבלתי עליהן הסכמה מדעת, ביניהן:
• קיצור מחיצה.
• שבר טורבינות (הקטנה או הזזה של מבנים פנימיים באף).
• שבירת עצמות דו-צדדית.
גם לאחר הניתוח ובביקורות שלאחר מכן, לא נמסר לי דבר על הפעולות הללו, על הצורך בהן, או על ההשלכות האפשריות. לא ניתנו לי הנחיות למעקב רפואי שקשור לשבר בטורבינות או לקיצור המחיצה.
במהלך ניתוח אף שני, שבוצע במטרה לתקן ולשייף בליטה קטנה בלבד ושקע מינימלי בגשר האף, בוצעה הורדת גובה רבה והתערבות בקצה האף, בניגוד לסיכום הייעוץ המוקדם. בנוסף, חוויתי התעוררות במהלך הניתוח עם תגובה רפלקסיבית משמעותית, אירוע שלא תועד בדוח הניתוח ולא הוסבר לי לאחר מכן, מה שמעלה חשש להשפעתו על מהלך הניתוח ותוצאותיו. בדוח הניתוח השני ובניגוד מוחלט ממה שסוכם בייעוץ המנתח ביצע הורדת גובה רבה והקטן הטיפ האחורי(אמר במפורש שלא יגע מכיוון שהעור עבה) הפרטים האלה נתגלו לי רק שנים לאחר מכן (עדיין אין התיישנות), לאחר דרישה חוזרת לקבלת המסמכים הרפואיים. כיום אני סובלת מנזקים אסתטיים ותפקודיים חמורים, לרבות בעיות נשימה, כאשר מומחה א.א.ג. המליץ לי על ניתוח נוסף לתיקון מחיצה עקומה וקונכיות מוגדלות.
שאלותיי הן: האם יש עילת רשלנות רפואית בגין חוסר הסכמה מדעת, ההתעוררות הלא מתועדת במהלך הניתוח והשפעתה האפשרית על התוצאות?
שלום ליאור,
חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, מחייב לקבל הסכמה מדעת של מטופל, לביצוע טיפול רפואי כלשהו, ועל ניתוח יש צורך לקבל הסכמה בכתב. חשוב לבדוק מה כתוב בטופס ההסכמה לניתוח הראשון שבצעת - האם נתת הסכמתך לטיפול בדברים שיתגלה צורך לטפל בהם תוך כדי ניתוח, וכדומה. ככל שטופס ההסכמה אינו צופה מצבים כאלה, וככל שהתיעוד הקודם לביצוע הניתוח הראשון אינו מתייחס לאפשרות או לצורך בקיצור המחיצה, השבר בטורבינו והשברים בעצמות, וככל שלא זו הדרך המקובלת לבצע ניתוחים מהסוג שעברת - ייתכן שיש בכך משום פגיעה בהסכמה מדעת שלך. עם זאת - אין זה אומר שהגשת תביעה תהיה כלכלית - ויש להעריך שההוצאות לצורך הגשת תביעה כזו תהייה גבוהות מהפיצוי שאת עשויה לקבל.
לגבי ההתעוררות הלא מתועדת - כאן תהיה "מילה שלך" מול הרישום הרפואי, שבדרך כלל מתייחסים אליו כאל מה שמשקף את האירועים שארעו. לגבי ההשפעה האפשרית על התוצאות - כאן תצטרכי חוות דעת של מומחה שיתייחס לשאלה הזו, ויבדוק אם האירוע הזה עלול היה לגרום את הנזקים להם את טוענת.
שוב לדעתי, גם לגבי השאלה הזו - נקיטת ההליך לא תהיה מוצדקת כלכלית.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום רב,
כאשר אחת מקופות החולים שולחת חולה לניתוח כלשהוא על ידי רופא הקופה, לדוגמא ניתוח קטרקט, בבית חולים שאינו שייך לה או מסונף אליה, האם בית החולים חב אחריות ישירה כלפי אותו החולה והאם בנוסף הוא חב באחריות שילוחית לחולה כמעביד של הרופא למרות שהרופא אינו מועסק ישיר שלו?
בנוסף האם בית החולים אחראי לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה בבית החולים למרות שהרופא אינו מועסק ישירות על ידו?
לדוגמא, הרופא שגה ברשלנות, האם האחריות היא של קופת החולים בה הוא מועסק או של בית החולים בו בוצע הניתוח?
תודה.
חיים פלטה – 0523663490
שלום חיים,
התשובה לשאלה יכולה להיות שונה בנסיבות שונות, ולא ניתן לתת תשובה אחת לכל המקרים. צריך לבדוק בכל מקרה את הנסיבות, את סוג ההתקשרות בין נותני השירותים, לדעתי ברב המקרים אפשר למצוא אחריות אצל כל הגורמים המעורבים, בין אחריות ישירה ובין אחריות שילוחית. מה שחשוב בעיני זה שבמקרה של רשלנות - יימצא הגורם שיוכל לפצות את המטופל על הנזקים שנגרמו לו במהלך הטיפול הרפואי הרשלני.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אדם סיעודי עם דמנציה ,שגר במוסד סיעודי, נפל כשניסה לקום מכיסא הגלגלים ,
קיבל שברים בראש ונמצא בטיפול נמרץ…
האם יש חשד לרשלנות?
שלום שוש,
כדי להשיב תשובה מבוססת צריך לעיין בתיעוד הקיים - באיזה נסיבות בוצע הנסיון לקום מכיסא הגלגלים, האם המטופל נוהג לקום מכיסא הגלגלים, האם יש לו יכולת פיזית לעשות את זה, האם הוא ניסה בעבר לקום, האם הוא סובל מאי יציבות, האם היה לידו בקרבת מקום מטפל כלשהו, האם נכון היה למנוע ממנו (למשל באמצעות חגורת בטיחות) לנסות לקום מכיסא הגלגלים - צריך לדעת את התשובות לפחות לשאלות הללו, כדי לדעת אם מדובר ברשלנות. מה שחשוב לדעת זה מה לדעתך ניתן היה לעשות כדי למנוע את האירוע עם התוצאה הנוראה. אם יש לך תשובה פשוטה לשאלה הזו - ייתכן שמדובר ברשלנות.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
לפני 15 שנה איבדתי הכרה בבריכה, נפלתי ונחבלתי בראש. בעקבות החבלה אושפזתי שבוע, למעקב התעלפויות חוזרות וסימפטומים נוספים. הופניתי ל-EEG, לאחר השחרור, ולא קיבלתי את התוצאות. הנוירולוג שקיבל אותי- בדק אותי ללא התוצאות כי טען שאין לו אותן (הן היו במחשבו במחלקה אך ראה אותי במרפאות החוץ) וכי אני היפוכונדרית ללא סיבה. לרופא המשפחה סיפר שבדק את התוצאות והכל היה תקין. לאחר שבע שנות התמודדות ושיקום באופן פרטי בלבד (כי קופ"ח טענו שאין לי דבר, ולא אפרט כאן את הסימפטומים הקשים מהם סבלתי), גיליתי לראשונה שמנהלת המחלקה בה אושפזתי צפתה בתוצאות והוסיפה מספר שורות אדומות כי ה-EEG לא היה תקין וכי נדרש CT ראש ובדיקה חוזרת, ומעקב. איש לא קרא זאת ולא התייחס. פניתי עם המכתב לרופא ובקשתי בדיקה והוא שלל זאת כיוון שעברו 7 שנים… לאחר כשנתיים החלו לי הפרעות בראיה, ש"נשללו" ע"י הרופאים, עד שהגעתי לרופאה פרטית שהחליטה על MRI, בו התגלה גידול שפיר במוח שלחץ על עצב הראיה. הגידול היה שם מעל ל-10 שנים..
נאלצתי לעבור ניתוח להסרתו, 10 שנים מאז חבלת הראש. מאז- חלק מהסימפטומים הקודמים חזרו, וחיי התהפכו שנית. גם כיום אני מממנת את כל הטיפולים. האם ניתן כיום לתבוע את קופת החולים על רשלנות רפואית?
שלום יעל,
התשובה הכללית לשאלתך היא כי תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית דומה לדין הכללי, היינו באופן עקרוני ההתיישנות היא 7 שנים, וייתכנו מקרים בהם תוארך תקופת ההתיישנות בגלל גילוי מאוחר, לפעמים "אירוע מתגלגל" ויש סיבות נוספות (שפחות נראות לי מתאימות למקרה שתארת) להארכת תקופת ההתיישנות.
עם זאת - אני לא משוכנעת שניתן יהיה לקשור מבחינה רפואית בין החבלה בראש שארעה לפני 15 שנים, לבין הגידול השפיר שאובחן בשלב מאוחר יותר.
ייתכן שעיון בתיק הרפואי שלך יגלה תלונות שעל פיהן ראוי היה לאבחן את הגידול שלחץ על עצב הראייה מוקדם יותר, ואז ייתכן שהנזק היה קטן יותר.
על פניו נראה כי התביעה בגין העדר המעקב אחרי החבלה מלפני 15 שנים אכן התיישנה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
חתמתי לעו"ד על ייפוי כח, על ויתור סודיות רפואית ועל הסכם שכ"ט ושלחתי לו הרבה מאוד חומר. מאז חלפו כחודשיים וחצי. הצלחתי לתפוס את העו"ד רק פעמיים מאז. בפעם הראשונה הוא אמר שיגיע לזה רק אחרי החגים ובפעם השניה אמר שיגיע לזה בעוד שבוע שבועיים. זה היה לפני כחודש. הוא לא מתקשר כלל. אני רוצה להתקדם עם הגשת התביעה. כמו כן אני חוששת שאולי העו"ד יכול להשתמש אולי לא לטובתי בויתור סודיות רפואית שלי וכן בחומר הרב ששלחתי לו. אני מבקשת עצה. בתודה מראש.
שלום ריקי,
גם החוק וגם כללי האתיקה של עורכי-הדין מונעים שימוש שלא לטובת הלקוח במסמכים שהוא מסר לעורך-הדין מטעמו. איני חושבת שיש מקום לחשש מצידך בעניין זה.
מעבר לכך - בדיקת התיעוד, וגם לאחר מכן מציאת מומחה מתאים - הינה פעולה שיכולה לקחת זמן. הזמנים שמפורטים בשאלה שלך אינם נראים לי לא סבירים. עם זאת - אם את חוששת מהתיישנות או שאם מסיבה אחרת את מעוניינת לזרז את הטיפול, את יכולה להודיע לעורך-הדין שאם לא יתפנה לעיין בחומר תוך זמן מסויים (חודש, חודשיים, מה שנראה לך....) את תבטלי את יפוי הכח והסכם שכר-הטרחה לא יחייב אותך. אם יתאים לו לעמוד בלוח הזמנים הזה - הוא יעשה זאת, או שיבחר להחזיר לך את התיק - אם הדברים לא יתיישבו עם לוחות הזמנים שלו.
אם את סומכת עליו וקיבלת עליו המלצות - אני מציעה לך להתאזר בסבלנות.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום רב
אבי היקר נפטר כתוצאה מרשלנות רפואית לכאורה.
הרופאים בארץ מגינים לכאורה אחד על השני ולכן הייתי רוצה להתחיל לחפש בחו"ל. (מדובר בתחום ההמוטולוגיה).
האם מבחינת החוק/בית המשפט חוות דעת המשפטית של רופא מחו"ל היא כבילה וזהה במישקלה לחוות דעת של רופא ישראלי?
תודה מראש
שלום רוני,
צר לי על פטירתו של אביך.
יש בדין חובה לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית, אבל אין הכרח שהיא תהיה של רופא ישראלי. אם מוצאים מומחה מחו"ל שיתן חוות-דעת, ניתן להשתמש בה. כמובן שיהיה צורך לתרגם אותה לעברית, בתרגום עם אישור נוטריוני. כמו כן יש לקחת בחשבון שהמומחה שמצרפים את חוות דעתו צריך יהיה להגיע לישראל למתן עדות, ככל שהתיק יתקדם לניהול הוכחות.
לכן - עדיף אם אפשר, לחפש תחילה מומחה דובר עברית (יש רופאים ישראליים רבים שכבר לא מתגוררים בארץ), כך שכל העניינים הבירוקרטיים יחסכו. אם לא מוצאים כזה - אין מניעה מלפנות למומחה שדובר רק שפה זרה ו/או אין לו בכלל זיקה לישראל.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
רופא הפנימית הנחה מטופל ליטול כדור ביולגי ולא רשם זאת ברשומות. (יש הקלטה)
החולה נפטר כ10 שעות לאחר שנטל.
מה אומר החוק לגבי אי רישום טיפול/הנחיה ברשומות?
תודה מראש
שלום רוני,
סעיף 17 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 קובע:
"17.(א)מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית; הרשומה הרפואית תכלול, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן תכלול מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול; ואולם תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית.
(ב)המטפל, ובמוסד רפואי – מנהל המוסד, אחראים לניהול השוטף והעדכני של הרשומה הרפואית ולשמירתה בהתאם לכל דין.
(ג)נמסרה רשומה רפואית לשמירה בידי המטופל, יתועד הדבר על ידי המטפל או המוסד הרפואי."
מכאן שברור שהרשומה הרפואית צריכה לשקף את הטיפול שניתן, ואם זה לא נעשה יש כאן הפרה של חובה חקוקה. עם זאת - ואם הכוונה הייתה לשאול אם די בכך כדי לבסס תביעה של רשלנות בגין מות המנוח, התשובה לכך אינה פשוטה, כי יש להניח שרישום התרופה ברשומה הרפואית לא היה מונע את התוצאה הנוראה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
טיפולי לייזר רשלנות רפואית
רשלנות רפואית איחור באבחון
רשלנות רפואית בניתוח
רשלנות רפואית באבחון