שלום,

הגשתי בקשה להיתר בנייה בבניין משותף בשטח שצמוד לדירתי.

75% מהשכנים חתמו על התוכנית.

בתקנון בניין משותף רשום:

"מוסכם בזאת כי לבעלי חלקת משנה 8 תיהיה הזכות לבנות על השטח הצמוד לדירתו בכל עת שירצה כל מבנה, מכל מין וסוג ו/או תוספת בנייה מכל מין וסוג, בהתאם להיתר מאת הרשויות המוסמכות כדין.

לבעל הדירה הנ"ל תהיה הזכות לבצע כל פעולה, כפי שתידרש לשם קבלת היתר מאת הרשויות המוסכמות כדין, ולהגיש ולחתום לשם כך על כל בקשה, תוכנית, תשריט וכל מסמך אחר, וזאת ללא צורך בקבלת הסכמה מבעלי חלקות משנה אחרות בבית, כולם או חלקם, בהיות הסכמתם לכך נתונה בזה מראש.

הבעלים יהיו רשאים, לצורך הבניה האמורה לנצל מלוא אחוזי הבנייה של החלקה.”

עכשיו, העירייה דורשת כתב ויתור זכויות משאר בעלי הדירות בטענה שהזכויות שייכות לכלל הדיירים למרות שהוצג לה התקנון.

מדוע העירייה בפועל מתעלמת מהתקנון?

מה אפשר לעשות בנידון, למי לפנות?

הרי ע"פ התקנון, ניתן לנצל את מלוא אחוזי הבנייה של הבניין (הזכויות בפועל הוצמדו).

תודה,

דני

האם חובה להגיש בקשה להיתר בנייה עבור מרפסת בהרחבה לדירה הבנויה מעמודי ברזל וקורות ברזל? האם נדרשת הסכמת השכנים לבנייה? מה הדין את בונים ללא היתר, האם אפשר לבקש הריסת המרפסת? מה המרחק המותר בין המרפסת לדירת השכנים?

נכנסנו לאחרונה לדירה בבנין חדש

אלא שבדיקה שערכנו גילתה כי כמה דברים ברכוש המשותף נבנו אמנם לפי תוכניות היתר הבנייה אך הם לא לפי התקן המחייב ברשות מקומית זו,

כגון מרחק רב של טמון אשפה מהכניסה לבנין וכן חדר עגלות קטן מהתקן שנקבע בהוראות המרחביות.

האם יש לנו טענה על הקבלן על או על העירייה.

והאם ניתן לעשות משהו בנדון?

אני בסיום תהליך של היתר בניה עבור חריגות שנעשו ב30 שנה האחרונים. זה כולל 2 מ' תוספת לסלון, גג לחניה, מחסן, פרגולה.

בחישוב של האגרה רשמו לי 4 סעיפים

1 – היטל ביוב לכל מ"ר משטח הבניין (למרות שהתוספת באזור יבש בסלון)

2 – מבני ציבור – 132.17 למ"ר

3 – בניה או שימוש חורג – 32.75 למ"ר

4 – הקמת גדר (סכום סמלי של כמה עשרות שקלים אבל הגדר הוא רשת ברזל פשוט ולא משהו אמיתי.

האם הם יכולים לקחת כסף על ביוב למרות שהתוספת היה בסלון? 

האם הם יכולים לקחת כסף פעמיים עבור אותו שטח – פעם עבור בניה או שימוש חורג ופעם עבור מבני ציבור?

מתוך 85 מ"ר רק 2 מ"ר היו תוספת לסלון. כל השאר הוא פרגולה, גגון לחניה, מחסן, וגגון מקדימה. חשבתי שיש חישובים שונים של סוגי בניה שונים כמו אצל הערנונה.

כששאלתי את אגף ההנדסה נאמר לי "גביית אגרות בניה לא חופפת לגביית ארנונה, יש כללים אחרים- כל דבר המבוקש עליו היתר חייב בתשלום אגרות בניה כולל היטל מבני ציבור." האם זה נכון?

דייר מקומה ג בנה גגון בקומת הקרקע בחצר מול המרפסת שלי. גידר אץת החצר וסגר את הגישה לגינה. בנוסף בנה גגון מעל החצר במקום בקומה שלו. חדר לפרטיות שלי והרס ציוד שהיה בחצר.בעירייה לא ביקשו ממני הסכמה. זה עושה לי הרבה בלגו וכאב ראש. הילדות שלי לא יוצאות מהבית. יעוץ דחוף.

אחדד את שאלתי הקודמת , האם העירייה יכולה להתנגד חוקית להוצאת היתר בנייה למגורים בשטח מצומצם (עד 1000 מ"ר) התואם תב"ע ומכח התב"ע רק על סמך מדיניות או תוכנית מתאר בהכנה כאשר היא לא מכריזה הקפאה לפי סעיפים 77 -78 בחוק הבנייה.

המקרה הנ"ל מתואר בשכונות החוף בחיפה

פלוני ביקש היתר בנייה, אבל הצליח להחתים רק 8 שכנים מתוך 18, הנדרשים.

האם הרשות יכולה להוציא לו היתר בנייה על סמך פחות מ-50% הסכמות?

האם העירייה רשאית במקרה כזה להסתמך על מודעה בעיתון ופרסום רחוב?

ותצהיר המבקש?

האם רשות יכולה להוציא היתר כשיש התנגדות מהשכנים מתחת דירת המבקש?

האם עירייה יכולה להתעלם ממכתבים מהדייר מעל המבקש ובהן טענות לפגיעה פיזית בדירת הדייר מעל המבקש? ובנזקים לדירה מעל? האם העירייה רשאית להוציא היתר בנייה במצבים אלו?

שלום, לפני כמה שנים התחיל תהליך החתמת דיירים על פרויקט תמ"א אצלנו בבניין, עם הזמן היזם פעל לשנותה מתוכנית תמ"א 38 עיבוי בינוי לתוכנית תב"ע. לפני כשנה קיבל אישור תכנוני מהועדה המחוזית, כעת הגיש בקשה לקבלת היתר בנייה עם הקלות, סטטוס הבקשה "תשלום פיקדון". בזמנו הגשתי התנגדות לועדה וההתנגדות נדחתה. אני עדיין מתנגד לתוכנית, הן מבחינה תכנונית והן מבחינת התנהלות בזויה מצד היזם, שכוללת כביכול הסתרת מידע ואי הצגת מסמכים המוזכרים בחוזה, כגון בטחונות וערבויות. גיליתי במקרה שהיזם הגיש בקשה להיתר עם הקלות, האם הוא יוכל לקבל היתר בנייה ללא החתימה שלי? האם ומתי תהיה לי את האפשרות להתנגד? זה תקין שהיזם מתקדם בשלבי התוכנית מבלי לידע אותי כאחד מבעלי הנכסים בבניין? תודה.

שלום,

האם כשמגישים התנגדות להיתר בנייה לוועדה המקומית חייבים במקביל להגיש עותק גם לוועדה המחוזית ?

תודה 

שלום.

אני מעוניין למנוע מדיירת בבית משותף שהגישה בקשה להיתר בנייה לבנייה על הגג המשותף מבלי שיש לה את הרוב הדרוש של 75% הסכמה. שלב ראשון הגשתי התנגדות בועדה לתכנון ובניה. הדיון טרם נקבע ולכן הדיירים המתנגדים חשבו בשלב השני להגיש צו מניעה אצל המפקח על המקרקעין. השאלה היא מה הסעד שאותו אנחנו צריכים לבקש בכתב תביעה הראשי? 

שהרי הצו מניעה הוא סעד נלווה לתביעה העיקרית ולא ברור לי איזה סעד לתבוע בכתב תביעה העיקרי.

תודה.

האם יש צורך לקבל אישור תכנוני מהוועדה המקומית לתו"ב לבניית ממ"ד (כאשר אין התנגדות קניינית של שאר השכנים) ?