פורום לשון הרע

הבעת דעה ביקורתית היא זכותך, אך יש לנקוט במשנה זהירות בשימוש במונחים העלולים להוות "לשון הרע". אם תפרסם פוסט הקובע כי האתר מבצע "ניצול ורמאות", ייתכן שהדבר יתפרש כהאשמה חמורה שיכולה להיחשב כלשון הרע. בתביעה תיאורטית עלייך לשקול מראש כיצד תוכל להתגונן. דרך בטוחה יותר היא להביע ספק או ביקורת עניינית, למשל: "לדעתי האישית, הנטען באתר נראה לא מבוסס ומעורר תהיות". כך תוכל להקטין סיכון משפטי ועדיין להביע את עמדתך. במקרה של ספק, מומלץ להתייעץ עם עורך דין

חשוב להיזהר מניסוח שעלול להתפרש כאיום פסול. באופן עקרוני, מותר לך לפרסם חוות דעת אמיתית ומדויקת על חוויית הרכישה שלך. עם זאת, אם תכתוב (או תאמר) לעסק דברים בסגנון של "אם לא תזכו אותי – אפרסם ביקורת שלילית", הדבר עלול להיראות כאמצעי לחץ פסול ואף כסחיטה באיומים. לא הייתי יוצר כל קשר בין הזיכוי (שייתן או לאו) לבין פרסום הביקורת. כך או כך, מומלץ להיצמד לעובדות ולנסח את הדברים בצורה עניינית ולא מאיימת.

כן, ייתכן שיש כאן עילה לתביעת לשון הרע.

הצגת המוצרים שלך כ"זבל" ו"מזויפים" עלולה לפגוע במוניטין העסקי שלך. כדי שהתביעה תהיה מוצדקת, עלייך יהיה להיות ערוכה להוכחה כי הדברים שפורסמו אינם אמת ושהם עלולים לגרום לך נזק. עם זאת, לפני נקיטת צעדים משפטיים, ניתן לשלוח לה מכתב התראה בדרישה להסרת הסרטון והתנצלות. מומלץ להתייעץ עם עורך דין כדי לבדוק את סיכויי התביעה וכיצד לפעול בצורה נכונה

כן, ייתכן שמדובר בלשון הרע, במיוחד אם ההודעה עלולה לפגוע במוניטין שלך כמורה. טענה כזו על אפליה מכוונת פוגעת ביושרתך המקצועית ועלולה להזיק לך. אם ההודעה הופצה לקבוצת הורים או גורמים אחרים, הדבר מחמיר את המקרה. תוכלי לפנות להורה בדרישה להתנצל ולחזור בו, ואם הדבר לא ייפתר – לשקול תביעה.

אין לכך תשובה ברורה.

תלוי מאד בלוח הזמנים של השופט הממונה לתיק וגם באופן ההתנהלות של הצדדים.

הזמן יכול לנוע בין מס׳ חודשים לבין מס׳ שנים.

תביעה בגין לשון הרע על תלונה שהוגשה למשטרה, אפשרית בד״כ רק כאשר מוכח כי התלונה ידע שתוכן התלונה אינו נכון.

במקום בו יש חשד סביר אמיתי ובתום לב אין עילה בלשון הרע.

כעיקרון, הגשת תלונה למשטרה אינה יכולה להוות עילת תביעה בגין לשון הרע.

החריג לכלל זה הוא אם ניתן להוכיח כי המתלונן שיקר למשטרה בכוונה.

השקר צריך להיות אודות המעשים המשמשים בסיס לתלונה ולא פרטים שוליים.

שימוש בסרטון לצרכי תלונה: באופן עקרוני, תיעוד דיסקרטי של התנהלות במקום ציבורי עשוי להיות מותר אם המטרה היא הגשת תלונה ולא פרסומו בפומבי. עם זאת, יש לשים לב כי מדובר בשימוש מוגבל לצרכים פנימיים בלבד (למשל, הגשת תלונה למרפאה). אציין עם זאת, כי קיימות מגבלות נוספות בהקשר זה, אשר קצרה כאן היריעה מלפרטן.

העלאה לענן ושליחה למרפאה: העלאת הסרטון לענן פרטי ושיתוף קישור עם סיסמה נשמעת כמו דרך זהירה ומתאימה, כל עוד המידע נשאר מוגבל לצרכים שצוינו.זכאות לפיצוי: פיצוי בגין יחס לא נאות אפשרי במקרים חריגים, אם ניתן להוכיח נזק ממשי (למשל, הפסד זמן, נזק כלכלי או נפשי משמעותי). עם זאת, עוגמת נפש בלבד אינה תמיד מזכה בפיצוי משפטי, אלא אם כן מדובר בהתנהגות חריגה או פוגענית באופן מיוחד.

מומלץ להגיש תלונה מסודרת למרפאה ולשקול ייעוץ פרטני עם עו"ד אם ברצונך לבחון אפשרות תביעה.

חוק איסור לשון הרע מאפשר במקרים מסוימים להגיש כתב אישום פלילי בעבירות לשון הרע (סעיף 6 לחוק). לשם כך, נדרשת עמידה בתנאים: (1) הפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע; (2) המקרה מעורר עניין ציבורי מיוחד. תביעות פליליות מסוג זה נדירות, שכן מדובר בהליך מורכב המצריך אישור מהפרקליטות.

בנוגע להאשמות שווא בפלילים, בתי המשפט רואים בכך פגיעה חמורה בשמו הטוב של אדם. בפסיקה, התייחסות לפרסומים כאל "לשון הרע חמורה" עשויה להגדיל את הפיצויים שנפסקים לנפגע, גם במסגרת תביעה אזרחית. עם זאת, יש להוכיח שהפרסום שקרי, נעשה ביודעין, וגרם נזק ממשי.

מומלץ לפנות לייעוץ משפטי כדי לבחון את פרטי המקרה והאפשרות לפעול משפטית.

עניין בפרסום אינו טענה מוכרת לי.

קיימות בעולם לשון הרע טענות של אמת בפרסום ועניין לציבור.

אך לא בטוח שהן רלוונטיות לעניינך.

כאמור לא ניתן לייעץ באופן פרטני מבלי להכיר את מלוא הפרטים.

כמו בכל תחום משפטי אחר, יש להכיר את לעומק את החקיקה הרלוונטית ואת ההלכות המשפטיות.

בתיקי לשון הרע קיימת מורכבות לא מועטה, לאור ההליך וההגנות הקבועות בחוק.

ממליץ לך לעבוד עם עורך דין העוסק בלשון הרע וללמוד ממנו.

לראייתי, הבקשה אינה בקשה פשוטה ולא אוכל לייעץ לך מהן הטענות אותן יש לטעון מבלי להכיר את פרטי המקרה והרקע לו באופן מעמיק.

הליך מהיר (באמת) במדינת ישראל (למעט סעדים זמניים)... אינו מוכר לי.

בישראל, אין עיגון רשמי בחוק לזכות להישכח.

פניה לפייסבוק עלולה להיות בעייתית במגוון סוגיות. לדוגמה, פתיחת דף באנונימיות עלולה להוות פעולה בניגוד להסכם השימוש בפייסבוק.

הזכות להישכח הנה של הנפגע, פחות של המפרסם.

פנייה לפייסבוק ישראל, יש לבצע בדרכי ההתקשרות המפורסמים על ידם.

לבסוף, לא ניתן לתת באמצעות בפורום כאן מענה מקיף, מבלי שאכיר את מלוא נסיבות העניין.

כאשר ניתן צו איסור פרסום, ביצוע פרסום בניגוד לצו מהווה עבירה פלילית, כמובן שבכפוף לתוקף איסור הפרסום.

לפיכך ובהנחה כי איסור הפרסום עדיין בתוקף, הפרסום מהווה הפרת חובה חקוקה.

קיימות פעולות משפטיות שונות אשר ניתן לבצע במישור הפלילי.

בהחלט ייתכן כי קיימת גם עילת תביעה נזיקית אזרחית, אך כאן יש לבחון את תוכן הצו ומה מצוין בו.

הזכות להישכח היא עיקרון משפטי המאפשר לאדם לבקש להסיר מידע אישי עליו ממאגרי מידע ציבוריים, בעיקר באינטרנט. עיקרון זה נועד לאזן בין זכות הציבור לדעת לבין הזכות לפרטיות, במיוחד במקרים שבהם המידע אינו רלוונטי עוד או פוגע בשמו הטוב של האדם.

הזכות מקבלת ביטוי בעיקר בדין האירופי (כמו בתקנות GDPR), אך בישראל אין עדיין חוק ייעודי המגדיר אותה. עם זאת, ניתן לנסות להסתמך על חוק הגנת הפרטיות או חוק איסור לשון הרע כדי לדרוש הסרת מידע שפוגע בזכויות אישיות.השאלה האם הזכות להישכח חלה על מאגרי מידע משפטיים, כמו פרסומים על צווי הרחקה או הליכים אחרים, היא מורכבת. מאגרי מידע של מערכת המשפט נועדו לשמור על עקרון הפומביות של הדין, אך במקרים מסוימים ניתן לבקש הסרת מידע בטענה שהפרסום פוגע בפרטיות או מהווה לשון הרע.

אם מדובר בצו הרחקה מלפני 10 שנים, ניתן לטעון כי אין עוד עניין ציבורי בפרסום המידע וכי הוא פוגע בזכויותיך. עם זאת, יש להגיש בקשה מתאימה לגורם האחראי על מאגר המידע או לפנות לבית המשפט בבקשה למחיקת הפרסום, תוך הנמקה משפטית מתאימה. מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום זה.

אין די פרטים בכדי להשיב לשאלתך.

כך לדוגמא, לא ציינת היכן נכתבו אותם שקרים אותם את מייחסת לרופאים.

אעיר באופן כללי כי פרסום הקלטה של שיחה, אפילו אם מדובר בשיחה שהוקלטה כחוק, עלול להעלות שאלות משפטיות מורכבות. החוק בישראל מתיר להקליט שיחה שאת צד לה, אך פרסום ההקלטה, גם אם השמות מוסתרים והקול מעוות, עשוי להיחשב כפגיעה בפרטיות או אפילו כהוצאת דיבה.

כדאי לשקול היטב את המהלך ולפנות לייעוץ משפטי פרטני שיבחן את פרטי המקרה, את תוכן השיחה, ואת הנסיבות. ייתכן שיש דרכים אחרות להתמודד עם המידע הלא מדויק מבלי להסתכן בתביעות נגדיות.

המצב שאת מתארת, בו מוציאת הדיבה מתגוררת בישראל בעוד שאת מתגוררת בקליפורניה, יוצר מורכבות משפטית בשל מעורבות של שתי מערכות משפט שונות. הנה כמה נקודות עיקריות להתמודדות:

תביעה על הוצאת דיבה: בישראל ובקליפורניה יש חוקים המגנים מפני לשון הרע, אך יש לבחון איזו מערכת משפט תהיה המתאימה לתביעה.אם ההשמצות נעשו לקהל בארה"ב (למשל, באזור מגורייך), ייתכן שתוכלי לתבוע בבית משפט בקליפורניה, בכפוף ליכולת להוכיח שהפרסומים השפיעו עליך שם.אם הפרסומים פגעו במוניטין שלך גם בארץ, ייתכן שיש מקום לשקול תביעה בישראל, אך זה מצריך ייצוג משפטי מקומי. חדירה לפרטיות: אם מוציאת הדיבה חשפה מידע אישי שלך ללא הסכמתך, הדבר עלול להיחשב כעבירה גם לפי חוקי הגנת הפרטיות בישראל. צו מניעה בינלאומי: ניתן לשקול לפנות לבית משפט בישראל בבקשה לצו מניעה, שיאסור על מפרסמת הדיבה להמשיך להפיץ את המידע.גם בקליפורניה ניתן להגיש בקשה לצו מניעה, אך קיימים שיקולים של סמכויות בתי משפט בארץ ובקליפורניה. שימור ראיות: שמרי היטב את כל צילומי המסך והודעות ההשמצה, כולל תיעוד של הפגיעה בעסק ובמצבך האישי. ראיות אלו יהיו קריטיות בכל הליך משפטי.תלונה רשמית: ניתן להגיש תלונה במשטרת ישראל על עבירת חדירה לפרטיות, ואף לשקול הגשת תלונה במשטרה במקום מגורייך בקליפורניה. פנייה לרשתות חברתיות: אם ההשמצות מפורסמות ברשתות החברתיות, ניתן לדווח על הפרסומים לאותן פלטפורמות. לעיתים הן מסירות תוכן פוגעני בהתאם למדיניות שלהן.

 

פרסום מידע על עברו של עובד ציבור עשוי להיות מותר במקרים מסוימים, אך הוא תלוי בשאלה האם מדובר במידע רלוונטי ובעל עניין ציבורי. החוק בישראל, ובפרט חוק איסור לשון הרע, מאפשר ביקורת לגיטימית על אנשי ציבור, אך אוסר על פרסום מידע פוגעני שאינו נוגע לתפקידם הציבורי או אינו עומד במבחן האמת והעניין הציבורי.

מידע רלוונטי ועניין ציבורי: אם המידע נוגע לתפקידו של עובד הציבור, או שיש בו חשיבות ציבורית, ייתכן שהפרסום יהיה מוגן תחת הגנות החוק, כגון הגנת "אמת בפרסום".עבר רחוק: ככל שמדובר במידע ישן יותר (למשל, מלפני 20 שנה), ייתכן שיהיה קשה יותר להוכיח את הרלוונטיות והעניין הציבורי בפרסום, אלא אם כן יש לו קשר ברור לפעילותו הנוכחית של עובד הציבור.גבולות ההגנה: גם כאשר יש עניין ציבורי, הפרסום צריך להיות מבוסס על עובדות אמיתיות, להימנע משפה משפילה או פוגענית, ולעמוד במבחנים הקבועים בחוק.

כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני פרסום כזה, כדי להבטיח שהוא נעשה במסגרת החוק ואינו חושף אותך לתביעת לשון הרע.

חקירת עברו של תובע בתביעת לשון הרע, במיוחד אם המטרה היא לערער את מהימנותו או את המוניטין שלו, כפופה למגבלות החוק והדין האזרחי. עקרונית, ניתן לאסוף מידע רלוונטי שעשוי לסייע להוכחת טענותיך במסגרת ההגנה בבית המשפט, אך חובה לוודא כי הפעולות נעשות בהתאם לחוק, מבלי לפגוע בפרטיותו או להוציא דיבתו של התובע.

חקירת העבר: מותר לבדוק נתונים מהעבר ככל שהם רלוונטיים להליך המשפטי, אך יש לוודא שהמידע אכן רלוונטי ולא מוגן תחת חוק הגנת הפרטיות.

זימון עדים: ניתן לזמן עדים לבית המשפט, אך אסור להטריד או ללחוץ עליהם בניגוד לחוק. המידע שהם מספקים חייב להיות רלוונטי להליך.

מידע מלקוחות עבר: פנייה ללקוחות לשם איסוף מידע מותרת, אך יש להיזהר מפגיעה במוניטין או מהתנהגות שעשויה להתפרש כהטרדה.

פגיעה במוניטין המקצועי: החוק אוסר על פגיעה מכוונת במוניטין במסגרת פעולות שאינן לגיטימיות.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין כדי לוודא שכל צעד נעשה בהתאם לדין, ובאופן שאינו חושף אותך לתביעות נוספות.

שלום רב,

ראשית, הקביעה אם מה שנאמר מהווה לשון הרע או לא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. קשה להעריך מה בית המשפט יפסוק, אבל על פניו נראה כי אם הדברים שנאמרו אינם נכונים אז יש פה עילת תביעה.

שנית, בכדי לזכות בהליך תצטרכי להוכיח מה נאמר, כך שהצילום ללא השמע לא יכול לעזור לך. תצטרכי להביא תצהיר של מישהו נוסף מהלקוחות ששמעו את הדברים.

מומלץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת התביעה.

שלום רב,

חקו איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי הקביעה אם ביטוי כזה או אחר מהווה לשון הרע נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. הבדיקה הינה אוקייקטיבית ולא סובייקטיבית. כלומר, זה שנעלבת ממה שכתבו בקבוצה, לא אומר שזה אמרה מעליבה העולה לכדי לשון הרע.

מהתיאור שכתבת, אני בספק אם בית המשפט יפסוק פה תשלום פיצוי כספי בגין מה שנכתב, למרות שברור שנעלבת ולא היה מקום לכתוב את הדברים הללו.

אולי שווה להגיש תביעה קטנה, כך הסיכון שלך בהליך המשפטי לא גדול.

שלום רב,

הפורום אינו עוסק במתן ייעוץ אישי, ולשם כך מומלץ להתייעץ עם עו"ד, שכן ישנן שאלות רבות ועובדות רבות הקשורות למקרה ושמטבע הדברים לא פורטו בפנייה, ולא ניתן להבינם כך.

על פניו, יש להבין מי נחשף למספר הנייד, ולכמה זמן, כיצד הדבר נודע לילד שפרטיו נחשפו, האם נטען שנגרם נזק לילד שפרטיו נחשפו?

על כל השאלות הללו, ושאלות נוספות יש לענות במסגרת ייעוץ אישי לשם הבנה טובה יותר של המקרה והחלטה כיצד יש להגיב למכתב.

שלום רב,

פורום זה אינו עוסק במתן ייעוץ אישי. קו הגנה בתביעות לשון הרע מורכב בעיקר מהעובדות בתיק - מה פורסם, אודות מי, נסיבות הפרסום, מקום הפרסום ועוד עובדות רבות, היכולות יחד להציב קו הגנה כזה או אחר.

מציע להתייעץ עם עו"ד בקשר לקו ההגנה הרצוי והקיים.

חנן שלום, כל דייר יכול לעשות שימוש בשטח המשותף בהתאם להוראות החוק. ייתכן וכי ישנם חוקים הנוגעים לעשיית רעש בשעות מסוימות, אך פורום זה אינו עוסק בתחום. אנא פנה לפורום המתאים.

חנן שלום,

מפנייתך עולה כי נעשה שימוש בשטח משותף של הבניין על ידי דייר ואורחיו. האירוע המתואר חוקי.

ככל שההתנהלות הייתה מטרידה אפשר להעיר לדייר לפני שנוקטים בהליך משפטי.