פורום הסדרת מעמד

נגה שלום,

למרבה הצער, החוק הישראלי אינו מכיר במתן אזרחות או אפילו מעמד של קבע (והאמת, גם פחות מכך) למטפלים זרים רק מתוקף תרומתם לישראל ולאזרחיה.

לא קיימת עילה חוקית שכזו.

מקרים שבהם זר יכול לקבל מעמד בישראל צריכים ליפול לאחת הקטגוריות הבאות:

א - נישואין עם אזרח ישראלי

ב - אזרחות מכוח גיור

ג - טעמים הומניטריים מיוחדים (ובהקשר זה נדרשים טעמים מיוחדים מאוד, ולרוב נדרשת מלחמה ארוכה ויקרה עם משרד הפנים כדי להוכיח קיומם של טעמים כאלה).

ארתור

נעמי שלום,

על פי הנחיות משרד הפנים, תנאי בסיסי להליך המדורג הוא קיום מרכז חיים בישראל, המתבטא בשהייה של תשעה חודשים לפחות בכל שנה קלנדרית בארץ, וביחס לכל אחד מבני הזוג. עם זאת, הפסיקה הכירה בכך שיציאה זמנית מהארץ מסיבות מוצדקות אינה שוללת את קיום מרכז החיים, כל עוד היא נעשית בשקיפות ומתועדת כראוי.

במקרה שלך הצורך לשהות חודשיים לשם טיפול באם חולה נראה סביר ומחויב המציאות ולא אמור להוות עילה לקביעה כאילו בני הזוג לא מקיימים את מבחן מרכז החיים המשותפים. עם זאת, מומלץ ליידע את משרד הפנים מראש על היציאה המתוכננת, להציג מסמכים רפואיים המעידים על מצב האם, ולחזור ארצה מיד כשמתאפשר. מומלץ לשמור על תיעוד מסודר של הנסיבות והתקשורת עם משרד הפנים בנושא.

רוי שלום,

איזה סוג של בקשה לאזרחות הגיש החבר? יתכן שהתכוונת להליך מדורג ובמצב זה כלל לא מדובר באזרחות אלא במעמד זמני שיכול להסתיים באזרחות רק בעתיד? או שהתכוונת לעליה לפי חוק השבות?

אם מדובר בסירוב בהליך המדורג -

קבלת סירוב מרשות האוכלוסין וההגירה היא אירוע מטלטל, אך חשוב לפעול במהירות ובמקצועיות. לרשות החבר עומדים 21 ימים בלבד להגשת ערר על ההחלטה.

הערר הפנימי נבחן ברשות עצמה, כאשר על פי הנהלים הוא אמור להיבדק על ידי גורם בכיר יותר מזה שקיבל את ההחלטה המקורית. במסגרת הכנת הערר, יש לנתח את פרוטוקול הראיון האחרון וגם ראיונות קודמים אם היו כאלה. מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום האזרחות והמעמד, שיכול לזהות נקודות חשובות בפרוטוקולים ולאסוף ראיות תומכות נוספות.

אם הערר הפנימי נדחה, ניתן לפנות לבית הדין לעררים. זהו הליך משפטי מורכב המצריך ייצוג מקצועי של עורך דין המתמחה בתחום.

אם מדובר בסירוב לבקשת התאזרחות או עלייה - צריך לבחון את ההחלטה על נימוקיה. יתכן שגם בהקשר זה תחילה יש להגיש ערר פנימי ומקום שיידחה, לפנות בעתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים.

יותם שלום,

ראשית, צריך לחלק בין תושבות בביטוח לאומי לתושבות המס. כל מה שנוגע לשאלות המיסוי - לא רלוונטי לפורום זה. מדובר במטריה שונה בתכלית ולכללים וחוקים אחרים. רק מומחה בדיני המס יוכל להאיר כאן את עיניך.

לעניין תושבות בביטוח לאומי - במצב שתיארת (עבודה בחברת הייטק בחו"ל עם חוזה ל-5 שנים כשהמשפחה בישראל) המוסד לביטוח לאומי מחויב לבצע בחינה מהותית ולא רק כמותית-פורמלית של שאלת התושבות.

על פי פסיקת בתי הדין (לעבודה) מבחן מרכז החיים הוא המכריע, והוא בוחן היבטים אובייקטיביים וסובייקטיביים. העובדה שמשפחתך נמצאת בישראל, בשילוב עם העובדה שהשהייה בחו"ל היא לתקופה קצובה ולמטרת עבודה מוגדרת עשויה להיחשב לטובת תושבות בישראל. אבל לצד נסיבות אלה יכולות בהחלט להיות נסיבות נוספות שיטו את הכף לטובת ביטול תושבות. לא ניתן לענות על השאלה בהתבסס רק על הנתונים המצומצמים שהבאת ואני ממליץ להיוועץ במומחה.

אמיר שלום,

במקרה של סירוב בהליך המדורג עקב אי התאמות בראיון, חשוב להבין שמדובר במצב משפטי מורכב ורגיש שדורש טיפול מקצועי ומיידי.

ערר פנימי על החלטת משרד הפנים חייב להיות מוגש בתוך 21 ימים מיום המצאת ההחלטה - פרק זמן קצר מאוד בהתחשב בעבודה המשפטית המעמיקה הנדרשת. התהליך כולל השגת פרוטוקולים של ראיונות קודמים (ככל שהיו), ניתוח מעמיק של הסתירות שהובילו לסירוב, ניתוח כלל הראיות שהובאו, הוספת טיעונים משפטיים ועוד.

לא ברור, אגב, מדוע לשכת הקשר ("נתיב") ערכה לכם ראיון בנושא כנות הקשר. מדובר בחריגה מפורשת מסמכותה. נציגי לשכת הקשר עושים את זה לפעמים, אך עורך דין מקצועי ומנוסה שמכיר את גבולות הגזרה יכול להצביע על הפגם ולנצל אותו.

לאור המורכבות והרגישות של המצב, ובהתחשב בעובדה שכל טעות בערר עלולה לפגוע בסיכויי ההצלחה של ההליך כולו, ההמלצה החד משמעית היא לא לקחת סיכון ולהעביר את הטיפול לידי עורך דין המתמחה בתחום האזרחות והמעמד.

אביבה שלום,

בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה, הביטוח הלאומי חייב לערוך בחינה מהותית ולא רק כמותית-פורמלית בשאלת התושבות. בתי הדין קבעו מספר עקרונות מנחים בהקשר זה: מבחן מרכז החיים הוא המבחן המכריע, הכולל היבטים אובייקטיביים וסובייקטיביים. שהייה ממושכת בחו"ל למטרה מוגדרת, כגון טיפול בבן משפחה חולה, אינה בהכרח שוללת בהכרח את התושבות.

במקרה שלך, העובדה שדירתך ומרכז חייך בישראל, בשילוב עם הסיבה המוצדקת לשהייה בחו"ל, מחזקים את הטענה לשמירת התושבות. עם זאת, ההחלטה צריכה להתקבל בהתאם למכלול הנסיבות - מקום עבודה, משפחה, נכסים, ביטוחים ועוד. אם הביטוח הלאומי מתלבט ושוקל לבטל לך את התושבות, אני ממליץ לא להקל בזה ראש ולהסתייע בעורך דין מומחה.

בהצלחה,

שלי שלום,

שהייה של 6 חודשים בפלורידה ו-6 חודשים בישראל יכולה בנסיבות מסוימות להיות מוכרת כשומרת על מעמד תושבות, כל עוד מרכז החיים נשמר בישראל.

חשוב להבין שכל מקרה נבחן לגופו, ואין רשימת מסמכים אחידה שמתאימה לכולם. המסמכים הנדרשים משתנים בהתאם לנסיבות החיים הספציפיות של כל אדם ומשפחה.

הביטוח הלאומי אמור להתייחס לכלל הזיקות והקשרים עם ישראל, כאשר הדגש הוא על התמונה הכוללת ולא על מסמך זה או אחר. 

אני ממליץ להתייעץ עם עורך דין טרם היציאה הראשונה לפלורידה. בגדר היוועצות שכזו אפשר לגבש רשימה של מסמכים רלוונטיים למקרה, ולהדריך אתכם כיצד להקטין את הסיכון לאבד את התושבות.

שלום רב,

דת ילדיכם תירשם במרשם האוכלוסין על-פי הדת הרשומה של ארוסתך באותו מרשם.

היא יכולה להוציא ממשרד הפנים תמצית רישום ולהיווכח לגבי רישום דתה במרשם.

כל עוד היא לא תשנה את דתה (מה שניתן לעשות בהליך גיור מלא, הן לגביה והן לגבי הילדים) לא ניתן יהיה לרשום דת אחרת לילדים.

אדם שלום,

בדיקה מוגברת בביקורת הגבולות לא אמורה להיות קשורה לצבע עור או מוצא אתני והחוק הישראלי כמובן אוסר על אפליה. אבל בקרי הגבול רשאים להתחשב, בהתאם לנהלים, ברקע ובסטטיסטיקה של השתקעות בישראל על-ידי נתינים של מדינות מסוימות.

פקחי ביקורת הגבולות מוסמכים לשאול שאלות נוספות כדי לוודא שמטרת הביקור תמימה ואינה קשורה להגירה לא חוקית או עבודה. זה נכון במיוחד כאשר:

- התייר מגיע לביקור ארוך

- יש לו קשרים עם אנשים בישראל

- קיים חשש שמטרת הביקור אינה תיירות בלבד

העובדה שחברתך הייתה בעלת אמצעים והזמינה מקום לינה נפרד היא חיובית, אך לא תמיד די באלה כדי לשכנע את בקרי הגבול ולהימנע מתשאול מעמיק.

אין שום דבר נעים בתשאול בגבול ואני בהחלט מבין את תהיותיך, אבל זוהי עובדה ומציאות שבה מתנהל מעבר הגבול ואני ממליץ להתייחס לתשאול כהליך שגרתי ולהשיב בנימוס ובשקט על השאלות.

אלירן שלום,

אם אתם מצויים בקשר זוגי אמיתי ומשמעותי, לך ולזוגתך זכות להסדיר את מעמדה בישראל שיאפשר לה להשתקע בארץ, לעבוד כאן ולמעשה להעתיק את חייה לישראל. הפרוצדורה שבמסגרתה ניתן לעשות זאת נקראת "ההליך המדורג", ואם לאמלק אותה - מדובר בהליך בירוקרטי עמוס פרטים ומסמכים לעייפה. השלב הראשון שלו, שהוא שלב של הכנה והגשה של הבקשה, מאתגר במיוחד והוא כרוך בעמידה בשורה ארוכה של תנאים, דרישות וגם מועדים. בשלבים שונים של ההליך בת הזוג שלך תהיה זכאית למעמד ב/1 (רישיון עבודה בלבד) ולימים א/5, שזה רישיון ישיבה ארעי שמזכה אותך בזכויות רבות.

אם תנהגו נכון, בת הזוג שלך לא תיאלץ לצאת מהארץ לצורך פתיחת תיק הסדרת מעמד מכוח הקשר שלכם. חשוב לזכור שהכרת הנוהל אינה תמיד מספיקה וחשוב לדעת כיצד לבצע - הלכה למעשה - את המעבר מאשרת מטפלת סיעודית לבת זוג של אזרח ישראלי, ולפעמים קמים בהקשר זה אתגרים.

בהצלחה,

ארתור

אורי שלום,

חשוב להבהיר: נכות איננה מהווה עילה חוקית לסירוב להליך המדורג להסדרת מעמד. אין בחוק או בנהלי רשות האוכלוסין וההגירה כל התייחסות לנכות כקריטריון, ודחייה או הקשחה של תנאים על רקע זה מהווה לאפליה פסולה.

במקרים שבהם בן הזוג הישראלי הוא נכה מוכר בביטוח לאומי אך עובד ומתפרנס (ולא מתקיים מקצבה בלבד), הדבר עניין זה אמור - על פני הדברים - להוות מכשול בפני אישור ההליך. הקריטריונים המרכזיים שנבחנים הם כנות הקשר, מרכז חיים משותף, והיעדר מניעה פלילית או ביטחונית.

עם זאת, חשוב להיות מודעים לכך שלעיתים אנו נתקלים בדעות קדומות של נציגי הרשות, שעלולים להטיל ספק בכנות הקשר כאשר אחד מבני הזוג הוא אדם עם מוגבלות. זוהי תופעה פסולה שנובעת מסטיגמות חברתיות ולא מהוראות החוק.

המלצתי היא:

1. להתכונן היטב לראיונות ולהציג את מערכת היחסים והחיים המשותפים באופן ברור ומפורט. מוטב לא לעשות את זה לבד אלא להיות מיוצגים מתחילת הדרך.

2. במקרה של סירוב על רקע זה יש להשיג על ההחלטה בדרכים המקובלות, שכן מדובר באפליה אסורה.

בהצלחה!

יעל שלום,

למרות שהחוק בישראל מחייב את משרד הפנים להכיר בזוגות חד-מיניים ולהעניק לבני הזוג הזרים מעמד, המציאות מורכבת יותר. פקידי משרד הפנים, שכל אחד מהם מגיע עם הרקע התרבותי והערכי שלו, נוטים להיות חשדניים יותר כלפי זוגות חד-מיניים ולעיתים קרובות חושדים שמדובר בקשר פיקטיבי.

ההליך המדורג לקבלת מעמד בישראל עבור בני זוג של אזרחים ישראלים מתחיל בהגשת מסמכים למשרד הפנים. לאחר הגשת המסמכים, וככל שבני הזוג (במקרה זה בנות הזוג) עומדים בדרישות המחמירות של הגשת מסמכי סף תקינים (ולעתים מדובר בהקשר זה באתגר לא קטן), משרד הפנים בודק את אמיתות הקשר והתאמה לדרישות החוק במשך 2-6 חודשים. 

במקרה הרגיל, בן הזוג הזר מקבל אישור כניסה לישראל. אולם, כאשר קיימים גורמי סיכון כמו פער גילאים משמעותי, גירושים טריים, הפרות אשרה בעבר או זוגיות חד-מינית, לעתים נקבע ראיון סימולטני בטרם כניסת הזר לישראל - הישראלי עונה על שאלות במשרד הפנים בישראל בעוד בן הזוג הזר נשאל במקביל בקונסוליה הישראלית במדינתו.

משך ההליך כולו הוא בערך 5 שנים. במהלך התקופה נדרשת שהייה של לפחות 9.5 חודשים בשנה בישראל. בזוגיות חד-מינית, למרות שהחוק מחייב את משרד הפנים להכיר בזכויות שוות, בפועל התהליך כאמור מורכב יותר ופקידי משרד הפנים נוטים להיות חשדנים יותר ולדרוש הוכחות נוספות לכנות הקשר.

מורדי שלום,

בית המשפט העליון אסר על משרד הפנים להפלות בין זרמים שונים ביהדות בהקשר של הכרה בגיור. גיור רפורמי, קונסרבטיבי או רקונסטרוקטיבי יכול להיות מוכר לצורך חוק השבות, בתנאי שייעשה ממניעים כנים וייערך בקהילה יהודית מוכרת.

הקריטריון המרכזי אינו השתייכות לזרם מסוים, אלא האם הקהילה שבה נערך הגיור היא קהילה מבוססת, ותיקה ומפותחת, עם מוסדות פעילים ותקשורת עם קהילות אחרות. 

יחד עם זאת, חשוב לציין שמשרד הפנים בוחן כל מקרה לגופו בקפידה רבה. הם יבדקו לא רק את הקהילה שבה נערך הגיור, אלא גם את "כנות הגיור" - כלומר, האם התהליך נעשה בכנות ולא רק לצורך קבלת אזרחות ישראלית.

לכן, גיור קונסרבטיבי שנערך במכון מוכר בארה"ב בהחלט עשוי להיות מוכר לצורך חוק השבות, אך הדבר תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה, בקהילה הספציפית שבה נערך הגיור, ובהוכחת כנות התהליך בפני משרד הפנים.

יונתן שלום,

מיולי 2023 חל שינוי דרמטי בישראל בכל הנוגע להכרה בנישואי יוטה לצורכי הסדרת מעמד של זרים. ביולי 23 משרד הפנים הסיר מנהליו הוראות מגבילות שבעבר הקשו על השימוש בנישואי יוטה מקוונים לצורכי הגירה. כיום, נישואים אלה יכולים לשמש (ובפועל משמשים) בסיס לפתיחת הליך מדורג לקבלת מעמד בישראל.

עדיין חשוב להבין שנישואי יוטה יכולים לעורר "סקרנות יתרה" מצד הרשות ולהקשות - במקרים מסוימים, תלוי ברקע ובנסיבות - על ההליך כולו.

כמו כן לעתים ישנם אתגרים לא פשוטים בכל הנוגע לרישום נישואין אלה במרשם האוכלוסין של מדינת האזרחות של בן הזוג הזר, ולכך עשויה להיות השלכה על ההליך בישראל.

אסף שלום,

זה תלוי בסוג השירות שבו אתה מעוניין.

אם אתה פונה בעניין שבסמכות מחלקת אשרות (מתן מעמד - זמני או קבוע - לאזרח זר), לפי נהלי הרשות אתה מחויב לפנות ללשכה שנמצאת באזור מגוריך בפועל. לא על הנייר, אלא בפועל. ולכן עליך תחילה לפעול לעדכון מען (פעולה שניתן לעשות גם בשלט רחוק, באמצעות מערכת הזדהות לאומית).

אם אתה פונה למחלת מרשם - במקרים רבים (אך לא בכולם, שוב, זה תלוי בסוג הטיפול הנדרש) תוכל לקבל שירות בכל לשכה שהיא. אם מדובר בטיפול מורכב - רוב הסיכויים שתידרש לטפל בעניין אך ורק בלשכה שנמצאת באזור מגוריך בפועל.

בהצלחה,

דניאל שלום,

ברגיל ניתן לקבל אשרת עבודה רק מבעוד מועד, בטרם כניסתך לישראל, כאשר הבקשה מטופלת על-ידי סוכנות האוחזת ברישיון מיוחד להעסקת עובדים זרים בחו"ל ובתנאי שישנו הסכם בילטרלי בין ישראל לאוגנדה בהקשר זה.

אינני יודע אם הסכם כזה קיים, אך עליך לבדוק באוגנדה אם ישנם נציגים רשמיים של ישראל בתחום גיוס עובדים.

מדובר אך ורק בנציגים רשמיים בעלי רישיון מיוחד, וככל שיציעו לך הסדרים אחרים ולא ברורים שלפיהם אתה קודם כל משלם כסף ואחר-כך מקבל רישיון עבודה בדרך לא דרך - דע שככל הנראה מדובר במעשה נוכלות, וישנם כאלה בשפע.

בהצלחה.

אולג שלום, רקע כללי: מדינת ישראל רשאית לשלול אזרחות שהושגה במרמה, וחשוב להדגיש שאין התיישנות על תיקים אלה. הפרות מתגלות בדרך כלל באופן מקרי, כשאדם פונה למשרד הפנים בעניינים שגרתיים, והשירות הקונסולרי, המצויד בטכנולוגיה מתקדמת, מסוגל לזהות מסמכים מזויפים גם עשרות שנים לאחר הגשתם. המדינה אינה מתמקדת בטעויות קטנות במילוי טפסים, אלא במקרים של הונאה משמעותית שהשפיעה על ההחלטה להעניק אזרחות, כאשר הדוגמאות הנפוצות ביותר הן זיוף מסמכים המעידים על יהדות והסתרת מידע על עבר פלילי. התהליך מתחיל בבדיקה ראשונית של המידע, כאשר האדם מוזמן לראיון במשרד הפנים בהודעה רשמית שחייבת לציין במפורש את מטרת הבדיקה. החוק מבחין בין מקרים של אזרחות שהתקבלה לפני פחות משלוש שנים, שאז ההחלטה היא בסמכות שר הפנים, לבין מקרים של אזרחות מעל שלוש שנים, שאז התהליך מתנהל בבית המשפט המחוזי. המערכת חייבת להקפיד על הגנת זכויות בני משפחה, במיוחד ילדים שגדלו בישראל, ובמקרה של חשש לחוסר אזרחות, המדינה מחויבת להעניק מעמד חלופי של תושב ארעי. ועדה מיוחדת במשרד הפנים, בראשות שופט בדימוס, דנה במקרים ומוסמכת להמליץ על פתרונות חלופיים שיאזנו בין האינטרס הציבורי לבין זכויות הפרט. אני, כמובן, לא יכול לייעץ לך לפעול שלא בהתאם לחוק ואתה צריך להיות אדון לעצמך ולקבל כל החלטה באופן עצמאי. מה שאני יכול לומר הוא שבמהלך הארכות דרכון בדרך כלל לא נעשות בדיקות רקע לקבלת אזרחות.

שרית שלום,

לצערי בישראל לא קיים מסלול לשדרוג מעמד מ-ב/1 (שזה רישיון ביקור עם היתר עבודה בכל ענף) לרישיון לישיבת קבע רק מכוח ישיבה ממושכת בישראל ואיתנות כלכלית.

ישנן רק שלוש עילות חוקיות שמכוחן ניתן לקבל מעמד של קבע בישראל - אם רישיון לישיבת קבע ואם אזרחות ישראלית:

1 - זכאות לשבות מכוח גיור. אם תתגיירי בגיור אמת ובקהילה יהודית מוכרת (אם בישראל ואם בחו"ל), תהיי זכאית לאזרחות ישראלית מכוח שבות. אך חשוב לדעת שמדובר בהליך מורכב במשרד הפנים שמחייב מעורבות של עורך דין מומחה.

2 - התאזרחות מכוח ההליך המדורג בעקבות נישואין או קשר של ידועים בציבור עם אזרח ישראלי.

3 - מקרים הומניטריים ייחודיים כגון מחלות קשות ונסיבות בלתי רגילות אחרות.

בהצלחה,

ארתור

אור שלום,

על פי חוק השבות, הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית ניתנת ליהודי (מי שנולד לאם יהודייה), לילדיו, לנכדיו ולבני זוגם. כמו כן, זכות זו מוענקת גם לאלמנים/אלמנות של יהודים, ילדי יהודים ונכדי יהודים, כל עוד לא נישאו בשנית.

כדי להוכיח את הזכאות, יש להציג מסמכים המוכיחים שני דברים מרכזיים: את יהדותו של האדם שעליו מתבססת הזכאות, ואת הקשר המשפחתי אליו. המסמכים צריכים להיות מקוריים ומשקפים את התקופה הרלוונטית - מסמכים ישנים מקוריים נחשבים אמינים יותר ממסמכים חדשים.

חשוב לדעת שישנם גם סייגים לחוק. המדינה רשאית לסרב להעניק אזרחות למי שיש לו עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור, מי שנחשב סיכון לביטחון המדינה, או מי שסובל ממחלות מסוכנות שעלולות לסכן את הציבור. כמו כן, מי שהמיר את דתו מיהדות לדת אחרת מאבד את זכותו לעלות מכוח חוק השבות, ושאלה משפטית מורכבת מה עולה בהקשר זה בגורלם של צאצאיו.

במקרים של מסמכים חסרים או לא מספקים, ניתן להיעזר בבדיקת DNA להוכחת קשרי משפחה, אך חשוב להדגיש שהבדיקה משמשת רק להוכחת קרבה משפחתית ולא להוכחת יהדות.

מבחינה פרוצדורלית אתה יכול לפנות לנציגות החוץ של ישראל במדינת תושבותך ולהתחיל את התהליך שם או להגיע לארץ ולהגיש במשרד הפנים בקשה לשינוי מעמד מתייר לעולה. חשוב מאוד להכין את המסמכים בצורה המיטבית. למסמכים חשיבות מכרעת בתוצאות ההליך.

אין רשימת מכולת לגבי דיות המסמכים לצורכי עליה. רשימת המסמכים המספקים לעולם נגזרת מנסיבות המקרה וההיסטוריה המשפחתית. לפעמים יכולים לספק 7 מסמכים, וישנם מקרים שבהם גם 30 מסמכים לא יסייעו.

בהצלחה,

ארתור

דודו שלום,

משרד הפנים נוקט גישה מחמירה במיוחד כשמדובר בבני זוג, וזה לא מקרי. הסיבה פשוטה - כשמדובר בבן/בת זוג זר החשש להשתקעות הוא ממשי יותר מבחינת משרד הפנים.

התמונות המשותפות והפיקדון לא באמת מפיגים את החשש של רשות האוכלוסין. יתכן שמשהו בהתנהלות, בבקשה או ברקע שלך או של בת הזוג שלך עורר את חשדם של הפקידים. זה יכול להיות הליך מדורג שניהלת בעבר עם זרה אחרת, הליך מדורג שזוגתך ניהלה בעבר עם ישראלי אחר, ניסיון כניסה לא מוצלח שלה לישראל בעבר (סירוב כניסה בנתב"ג), העובדה שבעבר היא אולי עבדה בישראל, ניהלה הליך כלשהו בקשר עם מעמדה, סתם שהתם בביקור תיירות ויצאה לאחר פקיעת אשרת הביקור שלה.

הנה מספר עילות סירוב (מני רבות) של משרד הפנים למתן אשרת כניסה לצורכי ביקור:

- הפרת תנאי אשרה בעבר

- שהייה בלתי חוקית בישראל

- עבודה ללא היתר

- היעדר אמצעים מספיקים לשהייה

- חשש להפוך לנטל על שירותי הרווחה

- חשד לכוונה להישאר בארץ

- קרובי משפחה שוהים בלתי חוקיים

- מוצא ממדינה עם אחוז גבוה של הגירה בלתי חוקית

עשויות להיות סיבות רבות להחלטה, והשאלה מה עושים עם זה עכשיו. אם תהיו מעוניינים, מוזמנים לפנות אלינו לבירורים והמשך טיפול.

בהצלחה,

ארתור

נטע שלום רב,

אני מבין את הדחיפות של המצב.

אמנם מי שנמצא בישראל עם רישיון א/5 חייב לקיים מבחן מרכז חיים בישראל שפירושו להימצא בשטח ישראל לפחות 9-9.5 חודשים במהלך כל שנה קלנדרית.

אך במקרים הומניטריים כמו מחלה של הורה משרד הפנים אמור לגלות הבנה ורגישות. אלא שכאן חייבים לנקוט משנה זהירות ולפעול נכון מול הרשות.

מה שצריך לעשות:

1. לקבוע תור דחוף למשרד הפנים, ואם אינך מצליחה - להגיע לשם פיזית ולבקש שירות ללא זימון תור מראש.

2. להצטייד במסמכים רפואיים מקוריים המעידים על מצבו של אביך ולתרגם אותם נוטריונית לעברית.

3. לנמק את בקשתך בכתב וכדבעי, להגיש למשרד הפנים, לשמור אצלך עותק. כמו כן חשוב לזכור להצטייד באשרת חוזר בכל פעם שאת יוצאת מישראל.

יתכן מאוד שלא תקבלי תשובה או אישור מפורש, אך חשוב מאוד ליידע את משרד הפנים מבעוד מועד, כאמור לנמק את הבקשה היטב ולדאוג לשמור על הוכחות.

אם תיתקלי בקשיים, נשמח לסייע.

בהצלחה,

ארתור

שלום וברכות על החזרה לישראל!

אני מבין את הדאגה שלכם, אך יש חדשות טובות - המצב פחות מסובך ממה שנדמה. ילדיכם, כילדים לאם ישראלית, זכאים לאזרחות ישראלית מלידה גם אם נולדו בצרפת. הסדרת מעמדם תהיה כרוכה בפנייה מסודרת למשרד הפנים והצגת מסמכים רלוונטיים - תעודות לידה מקוריות ומאומתות באפוסטיל (ומתורגמות נוטריונית לעברית) ולפעמים נדרשות גם הוכחות פרי בטן - מסמכים שונים מתקופת ההיריון והלידה.

לגבי בעלך הצרפתי - הוא יצטרך לעבור את ההליך המדורג שמשכו לפחות 5 שנים. תחילה יקבל (לאחר צליחת הפרוצדורה של פתיחת תיק והגשת כל מסמכי הסף, וישנם רבים) אשרת ב/1, ואחר כך מעמדו ישודרג ל-א/5. מעת קבלת א/5 ההליך נמשך 4 שנים, כאשר כל שנה משרד הפנים מאריך את הרישיון ככל שאתם עומדים בשורה של תנאים - שומרים על הקשר הזוגי, מקיימים מרכז חיים בישראל ואין נסיבות פליליות שיכולות להשפיע על מעמדו של בעלך.

ממליץ להתחיל להכין את כל המסמכים (וישנם לא מעט מסמכים) לפני הגעתכם לארץ. בנוסף, עצם כניסתו של בעלך לארץ בטרם מעמדו הוסדר עלולה להיתקל בבעיה בביקורת גבולות, מאחר שדרך המלך במקרים כאלה - הגשת בקשה מראש. לכן התהליך דורש תכנון והיערכות מאוד רציניים.

אם יש לכם עוד שאלות או שנתקלתם בקשיים מיוחדים מול משרד הפנים, אשמח לעזור.

בהצלחה,

ארתור

לנה שלום וברכות על התקדמותך בתהליך הגיור!

לאחר השלמת הגיור האורתודוקסי התהליך מול משרד הפנים כולל מספר שלבים:

א. לאחר הגיור:

עלייך להגיש בקשה למשרד הפנים להכרה בגיור במסגרת חוק השבות. משרד הפנים יבחן את הגיור שלך על פי מספר קריטריונים: האם הגיור נעשה בקהילה יהודית מוכרת (במקרה שלך זה נשמע חיובי כי את לומדת במכון מוכר אך עדיין טעון בדיקה), בדיקת "כנות הגיור" - כלומר האם הגיור נעשה בכנות ומתוך רצון אמיתי להצטרף לעם היהודי. לעתים הרשות גם בוחנת המשך שמירת אורח חיים יהודי לאחר הגיור (אם כי בית המשפט קבע שמדובר במבחן לא חוקי).

ב. לגבי קבלת האזרחות התהליך תלוי בכמה גורמים:

- הכרת משרד הפנים בגיור כתקף לצורך חוק השבות

- השלמת כל המסמכים הנדרשים

- מעבר ראיון במשרד הפנים במידת הצורך

חשוב לציין שהעובדה שעברת גיור אורתודוקסי במכון מוכר בישראל היא נקודה חיובית מאוד לטובתך. עם זאת, מדובר בהליך לא טריוויאלי (במשרד הפנים), וזאת לשון המעטה, לכן מומלץ להיות מוכנה להציג בפני משרד הפנים את כל המסמכים המעידים על תהליך הגיור, השתתפותך בלימודים, והשתלבותך בקהילה היהודית.

העניין עשוי לקחת חודשים ארוכים.

ליאורה שלום,

צריך לבחון אם את ואחיך זכאים לעלות לישראל, קרי אם אתם זכאי שבות.

זכות העלייה לישראל מסורה ליהודים, כאשר יהודי מוגדר כמי שנולד לאם יהודייה (ואינו בן דת אחרת). זוהי ההגדרה המשפטית היחידה המוכרת בחוק השבות. זכות זו מתרחבת גם לצאצאיהם של יהודים עד הדור השלישי - כלומר, ילדים ונכדים של יהודים, גם אם הם עצמם אינם יהודים על פי ההלכה.

בני ובנות הזוג של היהודים, ילדיהם ונכדיהם זכאים גם הם לעלות לישראל. כמו כן, אלמנים ואלמנות של יהודים, של ילדי יהודים ושל נכדי יהודים שומרים על זכותם לעלות כל עוד לא נישאו בשנית.

לגבי הדור הרביעי (נינים של יהודים), המצב מורכב יותר. נינים מעל גיל 18 אינם זכאים לעלייה כלל. נינים קטינים יכולים לקבל מעמד של תושב ארעי (א/5) למשך שלוש שנים, ולאחר מכן יכולים לקבל תושבות קבע. הם יוכלו לקבל אזרחות מלאה בתנאים מסוימים, כמו שירות בצה"ל.

אם את ואחיך עונים לאחת ההגדרות, זה אומר שיש לכם זכות לעלות לארץ. אם אתם "דור 4" (נינים ליהודי), זו כבר אופרה אחרת לחלוטין.

שיהיה בהצלחה!

עודד שלום רב,

שאלתך כמובן אינה "קצרה וטכנית" כלל, אלא מבקשת למעשה מורה נבוכים מקיף להליך בירוקרטי מורכב. חשוב להדגיש שפורום זה, על אף היותו מקור טוב למידע ראשוני, אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי מלא.

1. רשימת מסמכים: באופן כללי, נדרשים כל מסמכי הסף המפורטים בנוהל (הכוונה ל"נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין", ואתה מוזמן לעיין ברשימה המלאה שם). אך הנקודה החשובה שחשוב שתבין היא שלא מספיק רק לדעת אילו מסמכים נדרשים - חיוני להבין כיצד עליהם להיות מאומתים כדין לצורך הצגתם בישראל. בקנדה, כמו בכל מדינה, יש הסדרים פנימיים משלה לגבי סוגי המסמכים. נקודה קריטית במיוחד היא המסמך שמשרד הפנים מכנה "תעודה המעידה על מצב אישי נוכחי וקודם". זהו מוקש של ממש שדורש הבנה מעמיקה של אופן פעולת מרשם האוכלוסין בקנדה והמסמכים שהוא מנפיק.

2. לוח זמנים משוער: במקרה שלכם, כזוג נשוי, התהליך עד שבן זוגך יקבל רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 יכול להימשך בין מספר חודשים לשנה, וזאת בתנאי שההליך מתנהל כשורה, שכל המסמכים מוגשים בדיוק כנדרש על-פי הנוהל ושאין כשלים אחרים כגון כשלים בראיון כנות הקשר, תיקים פליליים, אי-עמידה במבחן מרכז חיים משותפים בישראל ועוד.

3. לגבי העלויות: ישנה אגרה בסביבות 1,000 שקלים. אם כיוונת בשאלתך לעלות של ייצוג משפטי, כל עורך דין מעריך את עבודתו באופן שונה ואני ממליץ לערוך סקר שוק מקיף.

4. לגבי מסלול מיוחד לזוגות חד מיניים - כן, קיים מסלול כזה. אני מזמין אותך לעיין בתשובה מפורטת שכתבתי בנושא בפורום זה במענה לשאלה של עומר ב-4.12.24.

בהצלחה,

ארתור