לנה שלום וברכות על התקדמותך בתהליך הגיור!

לאחר השלמת הגיור האורתודוקסי התהליך מול משרד הפנים כולל מספר שלבים:

א. לאחר הגיור:

עלייך להגיש בקשה למשרד הפנים להכרה בגיור במסגרת חוק השבות. משרד הפנים יבחן את הגיור שלך על פי מספר קריטריונים: האם הגיור נעשה בקהילה יהודית מוכרת (במקרה שלך זה נשמע חיובי כי את לומדת במכון מוכר אך עדיין טעון בדיקה), בדיקת "כנות הגיור" - כלומר האם הגיור נעשה בכנות ומתוך רצון אמיתי להצטרף לעם היהודי. לעתים הרשות גם בוחנת המשך שמירת אורח חיים יהודי לאחר הגיור (אם כי בית המשפט קבע שמדובר במבחן לא חוקי).

ב. לגבי קבלת האזרחות התהליך תלוי בכמה גורמים:

- הכרת משרד הפנים בגיור כתקף לצורך חוק השבות

- השלמת כל המסמכים הנדרשים

- מעבר ראיון במשרד הפנים במידת הצורך

חשוב לציין שהעובדה שעברת גיור אורתודוקסי במכון מוכר בישראל היא נקודה חיובית מאוד לטובתך. עם זאת, מדובר בהליך לא טריוויאלי (במשרד הפנים), וזאת לשון המעטה, לכן מומלץ להיות מוכנה להציג בפני משרד הפנים את כל המסמכים המעידים על תהליך הגיור, השתתפותך בלימודים, והשתלבותך בקהילה היהודית.

העניין עשוי לקחת חודשים ארוכים.

ליאורה שלום,

צריך לבחון אם את ואחיך זכאים לעלות לישראל, קרי אם אתם זכאי שבות.

זכות העלייה לישראל מסורה ליהודים, כאשר יהודי מוגדר כמי שנולד לאם יהודייה (ואינו בן דת אחרת). זוהי ההגדרה המשפטית היחידה המוכרת בחוק השבות. זכות זו מתרחבת גם לצאצאיהם של יהודים עד הדור השלישי - כלומר, ילדים ונכדים של יהודים, גם אם הם עצמם אינם יהודים על פי ההלכה.

בני ובנות הזוג של היהודים, ילדיהם ונכדיהם זכאים גם הם לעלות לישראל. כמו כן, אלמנים ואלמנות של יהודים, של ילדי יהודים ושל נכדי יהודים שומרים על זכותם לעלות כל עוד לא נישאו בשנית.

לגבי הדור הרביעי (נינים של יהודים), המצב מורכב יותר. נינים מעל גיל 18 אינם זכאים לעלייה כלל. נינים קטינים יכולים לקבל מעמד של תושב ארעי (א/5) למשך שלוש שנים, ולאחר מכן יכולים לקבל תושבות קבע. הם יוכלו לקבל אזרחות מלאה בתנאים מסוימים, כמו שירות בצה"ל.

אם את ואחיך עונים לאחת ההגדרות, זה אומר שיש לכם זכות לעלות לארץ. אם אתם "דור 4" (נינים ליהודי), זו כבר אופרה אחרת לחלוטין.

שיהיה בהצלחה!

עודד שלום רב,

שאלתך כמובן אינה "קצרה וטכנית" כלל, אלא מבקשת למעשה מורה נבוכים מקיף להליך בירוקרטי מורכב. חשוב להדגיש שפורום זה, על אף היותו מקור טוב למידע ראשוני, אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי מלא.

1. רשימת מסמכים: באופן כללי, נדרשים כל מסמכי הסף המפורטים בנוהל (הכוונה ל"נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין", ואתה מוזמן לעיין ברשימה המלאה שם). אך הנקודה החשובה שחשוב שתבין היא שלא מספיק רק לדעת אילו מסמכים נדרשים - חיוני להבין כיצד עליהם להיות מאומתים כדין לצורך הצגתם בישראל. בקנדה, כמו בכל מדינה, יש הסדרים פנימיים משלה לגבי סוגי המסמכים. נקודה קריטית במיוחד היא המסמך שמשרד הפנים מכנה "תעודה המעידה על מצב אישי נוכחי וקודם". זהו מוקש של ממש שדורש הבנה מעמיקה של אופן פעולת מרשם האוכלוסין בקנדה והמסמכים שהוא מנפיק.

2. לוח זמנים משוער: במקרה שלכם, כזוג נשוי, התהליך עד שבן זוגך יקבל רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 יכול להימשך בין מספר חודשים לשנה, וזאת בתנאי שההליך מתנהל כשורה, שכל המסמכים מוגשים בדיוק כנדרש על-פי הנוהל ושאין כשלים אחרים כגון כשלים בראיון כנות הקשר, תיקים פליליים, אי-עמידה במבחן מרכז חיים משותפים בישראל ועוד.

3. לגבי העלויות: ישנה אגרה בסביבות 1,000 שקלים. אם כיוונת בשאלתך לעלות של ייצוג משפטי, כל עורך דין מעריך את עבודתו באופן שונה ואני ממליץ לערוך סקר שוק מקיף.

4. לגבי מסלול מיוחד לזוגות חד מיניים - כן, קיים מסלול כזה. אני מזמין אותך לעיין בתשובה מפורטת שכתבתי בנושא בפורום זה במענה לשאלה של עומר ב-4.12.24.

בהצלחה,

ארתור

אלכס שלום,

רישיון מסוג ב/1 מאפשר לעבוד בישראל. למעשה, זהו רישיון ביקור שמקנה לזר שמחזיק בו זכות לעבוד בישראל בכל תחום עבודה ללא הגבלה.

בנוסף לאפשרות התעסוקה המחזיקים ברישיון ב/1 זכאים לקבל אשרת חוזר (אינטר-ויזה) המאפשרת יציאה וכניסה לישראל ללא חשש מסירוב כניסה בשיבה לארץ.

חשוב לציין כי הרישיון אינו מקנה זכויות סוציאליות: אין זכאות לשירותי בריאות ממלכתיים בתנאים הרגילים של אזרחי המדינה, וכן אין זכאות לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

א.ר. שלום,

אני מפנה אותך לתשובה לשאלה זהה למעשה של פונה בשם ליאן, שנתתי היום.

ליאן שלום,

ניתן להתחיל בהליך המדורג כאשר בן הזוג הזר נמצא בישראל, אך חשוב להבין שמדובר במסלול מורכב בהרבה מאשר המסלול הסטנדרטי. בעוד שהנוהל קובע כי יש להתחיל את ההליך כשבן הזוג הזר נמצא בחו"ל, הדבר כן מתאפשר אם התיק מטופל במיומנות.

במקרים כאלה התהליך דורש התייחסות אחראית ומקצועית מאוד להיבטים שונים, החל מהכנת מסמכי סף מלאים ומדויקים בזמן קצר, דרך אימות המסמכים הנדרשים, ועד להתנהלות מול משרד הפנים בתקופת בחינת הבקשה והארכת רישיונות ביקור זמניים. בשל המורכבות והרגישות של ההליך, מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי.

נסטיה שלום,

שלום רב,

אני מבין את החשש שלך ורוצה להסביר את המצב.

ראשית, חשוב מאוד להבין שמשרד הפנים מתייחס ברצינות רבה לראיונות במסגרת ההליך המדורג, ונוכחות שני בני הזוג היא קריטית. העובדה שבעלך מסרב להגיע לראיון בהחלט תשפיע על המשך ההליך.

משרד הפנים מייחס חשיבות רבה למצב היחסים בין בני הזוג. אם בן הזוג הישראלי לא מגיע לראיון, זה עלול להתפרש כסימן לבעיה בקשר ועלול להוביל ל:

- עיכוב בהארכת הויזה

- דרישה לקיום ראיונות נוספים

- במקרים קיצוניים, אף להפסקת ההליך המדורג

המלצתי:

1. שוחחי עם בעלך והסבירי לו את חשיבות הנוכחות שלו בראיון

2. אם יש ביניכם קשיים, כדאי לשקול פנייה לייעוץ זוגי

3. אם בעלך עדיין מסרב, מומלץ לפנות בדחיפות לעורך דין המתמחה בענייני הגירה ומעמד

חשוב לציין שעל פי פסיקת בית המשפט משרד הפנים אמור להתייחס בזהירות וברגישות למשברים זוגיים ולא למהר לקבל החלטות דרסטיות. אלא שהמציאות לעתים שונה. שיתוף פעולה מצד שני בני הזוג הוא חיוני להמשך ההליך.

בהצלחה,

ארתור

מאש שלום,

ברצוני להסביר את המצב לגבי הסדרת מעמדך בישראל כידוע בציבור של בת הזוג הישראלית שלך. התהליך מעט שונה ומורכב יותר מאשר במקרה של נישואין:

ראשית, ההליך המדורג במקרה שלכם נמשך לפחות 7 שנים, לעומת 5 שנים במקרה של נישואין. בשלב הראשון, בן הזוג הזר/ה מקבל רישיון ב/1 (שהוא רישיון ביקור עם רשות לעבוד בישראל) למשך 3 שנים (כשכל שנה הרשות בוחנת אם להאריכו), ורק לאחר מכן מתאפשר שדרוג למעמד א/5.

לגבי הילד העתיד להיוולד - חשוב לציין שהוא יהיה זכאי לאזרחות ישראלית באופן אוטומטי מעצם היות אמו אזרחית ישראל. עקרונית, אין צורך בבדיקת אבהות לצורך הענקת אזרחות לילד, אם כי לעיתים משרד הפנים דורש זאת (גם אם דרישה זו אינה תואמת את הדין).

ההליך המדורג כידועים בציבור מחייב:

- הוכחת כנות הקשר

- הגשת מסמכים רבים

- עמידה בתנאי סף מחמירים יותר

- מעקב צמוד אחר מועדי חידוש אשרות והגשת בקשות

בהתחשב במורכבות ההליך ובדרישות המיוחדות החלות על ידועים בציבור, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני הגירה ומעמד בישראל, שיוכל ללוות אתכם לאורך כל התהליך ולוודא שכל השלבים מתבצעים כנדרש.

בהצלחה,

ארתור

אינה שלום,

אני מצטער לשמוע על המצב שאת נמצאת בו. חשוב שתדעי שיש לך זכות להתלונן לרשויות ולהגן על עצמך וכן אפשרות (שאסביר עליה בהמשך) לבקש מעמד הומניטרי בישראל בנסיבות כאלה. קיים נוהל מיוחד של רשות האוכלוסין וההגירה (נוהל 5.2.0019) המאפשר המשך הסדרת מעמד במקרים של אלימות במשפחה. הנוהל נועד בדיוק למקרים כמו שלך - כדי שנשים זרות לא יישארו במערכות יחסים אלימות מחשש לאבד את מעמדן. לפי הפסיקה והנוהל:

1. את יכולה להפסיק את ההליך המדורג עקב האלימות ולהגיש בקשה להמשך מעמד מטעמים הומניטריים

2. חשוב לתעד את האלימות - תלונות במשטרה, תיעוד רפואי, תסקירי עו"ס וכל ראיה אחרת

3. במקרים של אלימות מוכחת, בית המשפט העליון קבע שיש לתת לכך משקל משמעותי בהחלטה על המשך המעמד אך למרות העובדה שקיים נוהל ופסיקה נאורה מאוד, היישום של הנהלים בפועל וההתמודדות עם משרד הפנים הלכה למעשה, גם במקרים קשים כמו שלך, מורכבים ביותר. משרד הפנים לעתים מתעלם מהנסיבות ופשוט מפר את הדין, ומכל מקום מדובר בהליך ארוך מאוד ומורכב ביותר. 

המלצתי לך:

1. פני לעו"ד מומחה בתחום.

2. פני בדחיפות לעו"ס ועוד, שמרי את כל המסמכים המתעדים את האלימות

3.אל תישארי במערכת היחסים האלימה מחשש לאבד את המעמד - החוק והפסיקה מגנים עלייך במקרה כזה (הגם שמשרד הפנים עצמו מערים קשיים). חשוב להדגיש - ביטחונך האישי קודם לכל. אל תישארי במערכת יחסים מסכנת חיים. יש דרך חוקית להגן על מעמדך. 

בהצלחה,

ארתור

נעמה שלום,

ראשית אני מפנה אותך לתשובה שנתתי לשאלה דומה בפורום ב-4.12.24.

הליך הסדרת המעמד אמנם נראה מורכב ואימתני עם שפע דרישות ותנאים סבוכים. מומלץ לפנות למי שמכיר את המערכת מבפנים ועובד מולה יום-יום, במקום להסתכן בטעויות. 

החוק בישראל מחייב את משרד הפנים להעניק לזוגות חד-מיניים את אותן זכויות כמו לזוגות הטרוסקסואליים בהליך המדורג. אבל המציאות מורכבת יותר - בקשות של זוגות להט"ב נבחנות בזכוכית מגדלת, עם דרישות מחמירות ובדיקות מעמיקות.

רשות האוכלוסין כגוף אמנם מחויבת לשוויון ואמורה להיאבק באפליה על רקע נטייה מינית. אבל בסופו של דבר, מי שמקבל את ההחלטות הם פקידים בשר ודם - כל אחד עם הרקע שלו, הדעות שלו והערכים שלו. זה משפיע על האופן שבו הם מפרשים ומיישמים את הנהלים.

הכלי המרכזי של המשרד הוא ראיון עומק לבדיקת אמיתות הקשר - בתחילת התהליך ובכל שנה כשמחדשים את הוויזה. כשמתווספים לתמונה גורמים מסבכים כמו נישואים קודמים, שהייה לא חוקית או בעיות במסמכים, התהליך הופך למאתגר במיוחד.

שיהיה בהצלחה,

ארתור

אורי שלום,

אכן המצב מוכר. משרד הפנים מקפיד בדרישותיו לקבלת כל מסמכי הסף ערוכים ומתורגמים כדין בלבד, ובהקשר זה דרישותיו קשיחות.

אחת הדרישות היותר מאתגרות בהקשר זה היא דרישה לתעודות המעידות על מצבו האישי הנוכחי והקודם של בן הזוג הזר, מאומתות ומתורגמות כדין.

רוב הפונים לא מבינים את מהות הדרישה ולא מצליחים לעמוד בה. מסמכים המעידים על מצב אישי קודם הם כאמור חלק הכרחי מהדרישות של משרד הפנים. מסמכים אלה הם נחלקים בדרך כלל לכמה סוגים:

למי שמעולם לא היה נשוי:

"תעודת רווקות" - בכל מדינה יש צורה מיוחדת ואופיינית לה של מסמך שכזה, ובמדינות מסוימות מרשם האוכלוסין כלל אינו מנפיק תעודות רווקות. בבלארוס ישנה תעודה כזו ולכן היה עליכם להשיג אותה, מאומתת באפוסטיל.

למי שהיה נשוי בעבר:

נדרשת תעודת גירושין מקורית עם אפוסטיל

אם הנישואין הותרו בבית המשפט בבלארוס, נדרש גם פסק הגירושין המאומת

עוד נדרשות תעודות שמלמדות על כשירות להינשא בתקופות שבין הנישואין, הכל מאומת באפוסטיל.

אם נישאתם במדינה שלישית, ולא בבלארוס, יידרש גם הליך לגליזציה של נישואין אלה במרשם האוכלוסין הבלארוסי.

כן, מדובר במשימה מאתגרת.

למיטב ידיעתי, טענתכם שבגלל המצב בבלארוס לא ניתן להשיג את המסמכים אינה מדויקת. מרשם האוכלוסין של בלארוס פועל בימים אלה וניתן לקבל הכל. אולם עתה, לאחר שינוי החוק בבלארוס, לא ניתן להסמיך קרוב משפחה או עו"ד למשימה זו ועלך או על אשתך (תלוי מי מכם אזרח בלארוס) לבצע אותה אישית, וגם הקונסוליה לא מעניקה שירות זה. קרי, יש צורך לנסוע לשם פיזית.

אם ישנה מניעה לכך, העניין הופך לסבוך הרבה יותר וכאן יידרשו ככל הנראה הליכים משפטיים מול משרד הפנים.

אמיר שלום,

המצב מוכר. רבים מיהודי ברית המועצות ניסו להסתיר את יהדותם מסיבות מובנות. הרשויות בישראל, ובראש ובראשונה לשכת הקשר נתיב שנציגיה אמונים על בדיקת מסמכי עליה של אזרחי מדינות ברית המועצות לשעבר, מכירות את התופעה. ועדיין חשוב להבין שבת הזוג שלך לא תוכל לקבל מעמד של עולה רק על סמך סיפורים משפחתיים או הסברים בעל פה על כך שסבה הסתיר את יהדותו.

כדי להוכיח את זכאותה לעלייה כדור 3 (מכוח היותה נכדה ליהודי, לפי סעיף 4א' לחוק השבות) יהיה עליה להציג מסמכים רשמיים ממקורות שונים שיש בהם כדי ללמד על יהדות סבה.

מדובר במלאכה לא פשוטה, למעשה זה סוג של פסיפס שעליה לבנות, להציג לרשות ולשכנע אותה שמשקלם המצטבר של מסמכים אלה גובר על המסמכים הרשמיים של הסב.

מסמכים כאלה יש לחפש בארכיונים רשמיים שונים, ולצורך כך מסתייעים באיש מקצוע. גם לאחר שנמצאו מסמכים כאלה ואחרים אני לא ממליץ לטפל בהם מול לשכת הקשר נתיב ללא מומחה - עורך דין מנוסה שמתמחה בעליה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.

הנה כמה כיוונים אפשריים של מקורות שיתכן שבהם ניתן יהיה למצוא מסמכים שילמדו על יהדות הסב:

כדאי לחפש מסמכים אותנטיים מהתקופה הסובייטית שנחשבים אמינים יותר בעיני הרשויות. למשל: תיקים אישיים ממקומות עבודה, פנקסי שירות צבאי ומסמכי צבא מתקופת מלחמת העולם השנייה, תיעוד בארכיונים של ה-NKVD/KGB (רשויות הביטחון), רישומים ארכיוניים מבתי כנסת, רישומים ארכיוניים של המפלגה הקומוניסטית, רישומי ארגון הצלב האדום ועוד כהנה וכהנה מקורות.

חשוב להבין שלא מספיק להגיע עם מסמך בודד - צריך לבנות "פאזל" שלם של הוכחות.

בהצלחה!

עומר שלום,

על פי נוהל ייעודי משרד הפנים מחויב להכיר בזוגיות חד-מינית בין ישראלים לזרים ולאפשר הליך מדורג. אלא שבמציאות המצב בדרך כלל מורכב יותר. פעמים רבות בחינת הבקשה להסדרת מעמד שמוגשת על-ידי זוג להט"ב נעשית בקפדנות יתר ואף חמור מזה ומשרד הפנים משקיע מאמץ גדול במהלך בחינה של מערכות יחסים חד-מיניים.

משרד הפנים בהחלט אמון על יישום החוק ומחויב שלא להפלות על בסיס נטייה מינית, ואכן הרשות (רשות האוכלוסין), כמוסד, עושה מאמצים רבים כדי לעמוד בדרישות החוק. אבל מי שמיישם את החוקים והנהלים בסופו של דבר הוא לא הרשות אבסטרקטית, אלא אנשים בשר ודם, נציגי הרשות. כל נציג מגיע מרקע אחר ונושא בתוכו מערכת ערכים ותפיסת עולם שונים. את זה חשוב מאוד לזכור.

האמצעי העיקרי של משרד הפנים הוא ראיון נכות הקשר שנערך לבני הזוג הן בפתח ההליך והן מדי שנה כתנאי להארכת רישיון הישיבה (הוויזה).

עוד חשוב לדעת שבמקרים מאתגרים שבהם יש שילוב של "גורמי סיכון" העיין עלול להסתבך. אלא הם חלק מגורמי הסיכון:

-נישואי עבר במערכות יחסים הטרוסקסואליות

-שהייה לא חוקית בישראל של בן הזוג הזר

- בקשות קודמות למעמד (מכל סוג) שהגיש בן הזוג בעבר

- קשיים באיסוף מסמכי הסף (שלפעמים קשורים בהיסטוריה של בן הזוג, ולעתים נובעים מהאופן שבו מנוהל מרשם האוכלוסין של מדינת מוצאו)

- סירובי כניסה בעבר

- נישואין וגירושים טריים

- עבר פלילי

מוטי שלום,

על פי חוק האזרחות, ילד זכאי לאזרחות ישראלית מלידה אם אביו אזרח ישראל (בעת הלידה). כדי לרשום את הילד בתעודת הזהות שלך ובמרשם האוכלוסין ולהקנות לו אזרחות ישראלית יש צורך בבדיקת אבהות המתבצעת תחת פיקוח בית המשפט לענייני משפחה.

חשוב להדגיש - רק בדיקה כזו תוכר על ידי משרד הפנים כבסיס לעריכת שינויים במרשם האוכלוסין.

התהליך מתחיל בהגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. התביעה צריכה להיות מגובה בשורה ארוכה של מסמכים פורמליים, כולל מסמכים הנוגעים לאם (שלעתים השגתם מאתגרת מאוד), תצהירים, טפסים ייעודיים ועוד דרישות פרוצדורליות. אם המדינה (שהיא המשיבה בהליך המשפטי) אינה מתנגדת לתביעה לאור המסמכים שצורפו, בית המשפט מוציא צו לבדיקת סיווג רקמות. עם הצו ניתן לפנות לאחת המעבדות המורשות בישראל לביצוע הבדיקה.

תוצאות הבדיקה מוגשות לתיק בית המשפט, ובהתאם לממצאים ניתן פסק דין. לאחר מכן יש לפעול אקטיבית לרישום השינויים במרשם האוכלוסין על בסיס פסק הדין.

חשוב לציין כי מדובר בהליך פורמלי מאוד, ומניסיוני מי שאינו מיוצג על ידי עורך דין שמצוי בתחום לרוב מתקשה להשלים אותו בהצלחה או "מתבחבש" חודשים ארוכים ואף יותר. משך ההליך "התקין" הוא בין 3-5 חודשים, כתלות באופן ניהול התיק והמסמכים המוגשים.

בהצלחה,

ארתור

סופי שלום,

אני מבין את המצב המורכב שאת נמצאת בו. במקרה של התאלמנות במהלך ההליך המדורג כשיש ילדים משותפים – על פי הדברים בהחלט קיימים טעמים הומניטריים משמעותיים לבקשה להסדרת מעמד.

במקרה שלך הגורם המשמעותי הוא העובדה שיש לך ילדה משותפת. יתכנו גם טעמים נוספים, ניתן יהיה להבין זאת רק אחרי צלילה לנסיבות העניין.

העובדה שאת מועסקת כאחות ויש לך מרכז חיים מבוסס בישראל תורמת גם היא לחיזוק הבקשה.

חשוב להבין שיש תקווה ובהחלט יש מה לעשות, אך הדרך מסובכת ורצופה לא מעט שאלות ומכשולים, חלקם מהותיים וראייתיים, וחלקם פרוצדורליים. הייתי ממליץ לך, ככל שזה אפשרי, לא לנהל לבדך הליך כה לא פשוט מול מערכת מנהלית ומשפטית חזקה. קל מאוד לעשות טעות חמורה במקרים מסוג זה וממש לא קל – לפעמים בלתי אפשרי – לתקן את הטעות בדיעבד.

בהצלחה,

ארתור

רמי שלום,

התפעלותך בהחלט מובנת.

רשויות המדינה, ובהן משרד הפנים ונציגויות קונסולריות ודיפלומטיות, פועלות בהתאם לחוק ונהלים ייעודיים שאמורים לסייע לפקידים ליישם את החוק בצורה הטובה והמדויקת ביותר. מאחר שישנה משמעות רבה לקביעה אם אתה אבא של בנך והיא הכרה בזכותו לקבל אזרחות ישראלית, המדינה בודקת כל מקרה כזה בפקידה וכאמור בהתאם לנהלים.

נוהל מסוים של משרד הפנים מסדיר גם מצבים מהסוג שתיארת. ישנו קריטריון יחסית קשיח שאותו המדינה מיישמת במקרים של ילדים שנולדים לאבות ישראלים ואימהות זרות, והוא קובע שאם חלפו לפחות 300 ימים ממועד הנישואין עד ליום הלידה - לא תידרש בדיקת דנ"א להוכחת אבהות; ככל שלא חלפו 300 ימים, תידרש הוכחה מדעית באמצעות בדיקת דנ"א שעושים אך ורק דרך בית משפט לענייני משפחה (בישראל).

מבחן זה רלוונטי רק למקרים שבהם האב הוא אזרח ישראלי ולא האם.

לפקידים יש סמכות במקרים מסוימים להסתפק ב"הוכחת פרי בטן" (מני ראיות למהלך ההיריון והלידה בזיקה לאב), אך עושים את זה לעתים נדירות יחסית.

ארתור

אנסטסיה שלום,

אני משער שמדובר בהרשעה יחסית חדשה שלא הייתה בשלב פתיחת ההליך המדורג ובחינתו, שכן באותו מעמד הצגת - בהתאם לנוהל - תעודת יושר.

ההתמודדות עם המצב יכולה להתבצע בשני מישורים. במישור אחד, ככל שההרשעה לא הייתה מוצדקת, מן הסתם כדאי לבחון אפשרות של ערעור/השגה עליה בדרכים החוקיות המקובלות באותה מדינה. במישור השני, צריך להתמודד עם הסירוב של משרד הפנים. ישנו נוהל ייעודי (המכונה "נוהל הערות גורמים") שמסדיר סוגיות מסוג זה וקיימת גם פסיקה של בתי המשפט המחוזיים והעליון שאיש מקצוע יכול להסתמך עליה בהתנהלות מול משרד הפנים.

גם אם ההרשעה תיוותר על כנה באותה מדינה, ישנם שיקולים נוספים חשובים (נוספים על השיקול של סכנה לשלום הציבור בישראל, בזיקה לאותה הרשעה בחו"ל) שעל המדינה לשקול - ובראש ובראשונה זכותו של בעלך לחיי משפחה. אם יש לכם ילדים משותפים - על אחת כמה וכמה. אך המדינה לא תמיד "זוכרת" את השיקולים הנוספים ותפקידו של עורך דין מומחה להזכיר לה את זה בדרכים המקובלות.

כל מקרה כזה צריך להיבחן בהתאם לנסיבותיו, אבל בגדול בהחלט יש מה לעשות בתיק שכזה. צריך לבנות אסטרטגיה נכונה ולפעול על-פיה.

שיהיה בהצלחה,

ארתור

אינה שלום,

מציע לך לקרוא את תשובתי לשאלה של קארינה מהיום שנוגעת גם לעניינך.

אחרי הסירוב שקיבלת את למעשה שוהה בישראל שלא כדין. כעו"ד אני כמובן לא יכול להצדיק התנהלות כזו, אבל עלייך ועל בן זוגך לדעת שגם בנסיבות כאלה ישנן זכויות יסוד מוגנות שלפעמים גוברות על תכליות המדינה בדבר מלחמה בהגירה לא חוקית.

אם את מנהלת קשר זוגיות משמעותי ואמיתי עם בן זוג ישראלי, דעו לכם שלזכותו של בן זוגך לחיי משפחה משקל רב.

הגם שמשרד הפנים "לא אוהב" (לשון המעטה והצנעה) בקשות להסדרת מעמד שמוגשות על-ידי בני זוג זרים ששוהים בישראל שלא כדין, קיימת פסיקה חד-משמעית של בית המשפט העליון שמורה למדינה להגן על זכותו זו של אזרח ישראלי לחיי משפחה ולתת לה מעמד של בכורה.

לסיכום, מדובר במקרה מורכב ומאתגר, אך אם אתם מנהלים זוגיות משמעותית וכנה, מייצג מסור ומקצועי יעזור לכם לצלוח את האתגר.

בהצלחה,

ארתור

קארינה שלום,

הגם שאת שוהה בישראל שלא כדין (אלא אם את אוחזת באזרחות אוקראינה, ובמקרה זה חלה עלייך הוראה מיוחדת שלמעשה מזכה את שהייתך), ויש לעובדה זו חשיבות, יתכן שניתן להסדיר את מעמדך בארץ.

אם את מנהלת קשר זוגיות לגיטימי וכן עם אזרח ישראלי (בין אם זה אבא של בנך ובין אם מדובר באדם אחר), אתם יכולים להסדיר את מעמדך בארץ מכוח קשר הזוגיות. פירטתי על ההליך המדורג (כך נקראת הפרוצדורה שבמסגרתה ניתן להסדיר את מעמדך מכוח זוגיות) בתשובה לשאלה של אולגה מיום 21.11.24, וממליץ לך לקרוא אותה. התייחסתי שם להסדרת מעמד מכוח נישואין, אבל הקריטריונים דומים במידה רבה גם לקשר של ידועים בציבור.

אציין כי מאחר שאת שוהה בישראל שלא כדין, מצפה לכם הליך מאתגר, אך אם תקבלו ייצוג משפטי טוב, אני מאמין שתוכלו לצלוח את המשוכה.

אם את לא בקשר זוגיות עם אזרח ישראלי אבל מגדלת תינוק שנולד מאזרח ישראלי, ניתן להגיש בקשה להסדרת מעמדך בארץ מטעמים הומניטריים שקשורים קודם כל בטובת בנך התינוק. גם כאן מדובר בהליך ארוך לא פשוט, ותידרש גם הוכחה מדעית לאבהות (בדיקת דנ"א באמצעות בית משפט לענייני משפחה), אך עם ייצוג מקצועי ומסור אפשר להתמודד גם עם אתגר שכזה.

שיהיה בהצלחה,

ארתור

יואל שלום,

בהתאם לנהלי משרד הפנים אחותך יכולה לשהות בארץ עד שלושה חודשים, ולראש צוות אשרות במשרד הפנים (בלשכה האזורית של רשות האוכלוסין שאליה משתייכת אמא שלכם) סמכות להאריך את שהייתה עד שישה חודשים בסך הכל.

סמכות שברשות, לא חובה - כלומר, צריך לשכנע את נציגי משרד הפנים, ולעתים מדובר במשימה לא פשוטה.

ציינת בפנייתך שאחותך ביקרה בישראל בעבר: אם שהתה כאן עם הארכה עד שישה חודשים (כפי שהסברתי לעיל) וטרם חלפה שנה מאז יציאתה, בהתאם לנוהל היא תצטרך להמתין עד שתחלוף שנה.

לצערי, אלה הם הנהלים. לא קיים נוהל שנותן לך או לאמא שלך מענה וזכות להביא לכאן את אחותך בנסיבות שתיארת לצורך שהייה ארוכה.

ישנו נוהל הומניטרי כללי שעשוי לחול על הנסיבות המצערות, אבל הפעלתו של הנוהל מורכבת ורצופת אתגרים, ומחייבת ייצוג משפטי רציני.

שיהיה בהצלחה,

ארתור

גיא שלום,

אם תנהגו נכון, בת הזוג שלך לא תיאלץ לצאת מהארץ לצורך פתיחת תיק הסדרת מעמד מכוח נישואין שלכם.

יש לכם זכות להסב את רישיון הישיבה שלה לאחר שתינשאו ותפעלו לפי הדרישות המחמירות של משרד הפנים, ובהקשר זה קיימות הוראות מפורשות בנוהל הייעודי של רשות האוכלוסין.

אך הכרת הנוהל אינה תמיד מספיקה וחשוב לדעת כיצד לבצע - הלכה למעשה - את המעבר מאשרת מטפלת סיעודית לבת זוג של אזרח ישראלי, ולפעמים קמים בהקשר זה אתגרים.

בשל רגישות עניין צליחת השלב הראשון של הליך הסדרת מעמדה של בת הזוג שלך, כאשר ברקע מעמדה הנוכחי, אני ממליץ להסתייע במומחה.

בהצלחה,

ארתור

שלומית שלום,

ממליץ לקרוא תשובה מפורטת (מהיום) לשאלה של סיגל.

על פי רוב קשרי עבודה לא מבססים זיקה מספקת לצורך קבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים לאחר פקיעת קשר זוגיות או נישואין.

אם יש ילדים משותפים, זה יכול לשנות את התמונה.

אם ישנן נסיבות הומניטריות ייחודיות שקשורות למצב רפואי וכיוצא באלה - גם זה יכול לשמש טעם מסוים. אך כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם למארג נסיבותיו.

ארתור

סיגל שלום,

אם לא תצליחו ליישב את ההדורים ותחליטו להיפרד, ברירת המחדל במקרה זה של משרד הפנים - לקרוא לבני הזוג ללשכה האזורית המטפלת, לקיים ראיון הפסקת הליך, להפסיק את הליך הסדרת המעמד של בן הזוג הזר ולהורות לו לעזוב את ישראל.

זה הדין היבש. אבל לצד זאת קיים נוהל ייחודי של משרד הפנים שמאפשר לבני זוג זרים שנקלעו לסיטואציות מסוג זה לפנות בבקשה להסדרת מעמד בנסיבות של פקיעת קשר.

אם שמת לב, כתבתי על פרידה ולאו דווקא על גירושין, מאחר שמבחינת משרד הפנים והליך הסדרת המעמד אין משמעות אם תתגרשו או "רק" תיפרדו. בכל מקרה שכזה הליך הסדרת המעמד שלך יופסק.

אך כאמור במקרה כזה תוכלי להגיש בקשה נפרדת להמשך הסדרת מעמדך בישראל מכוח נוהל הפסקת הליך. מדובר בנוהל מורכב ובהליך בעל אופי הומניטרי מאוד לא פשוט ולא קצר, אבל אם הוא מנוהל נכון, יש סיכוי לא מבוטל, בוודאי במקרה שלך שבו יש ילדה משותפת, שבסופו של דבר תוכלי לקבל מעמד בישראל מטעמים הומניטריים.

ההליך, כאמור, מורכב ואני ממליץ להסתייע כאן במומחה, מאחר שכל שגיאה קטנה, בוודאי בשלבים ההתחלתיים של הטיפול עלולה להיתרגם לנזקים חמורים ולפגוע בסיכוי לזכות במעמד בעתיד.

בהצלחה,

ארתור

אביב שלום,

המלצתי - לא להמתין לתור (ובכך להחמיר את מצבך עוד יותר) אלא להתייצב בלשכת רשות האוכלוסין האזורית שבה מטופל תיק הסדרת המעמד שלכם, ולעמוד על הארכת הרישיון. זמני קבלת קהל ללא תור (באמצעות מספר V) הם ימי ראשון עד חמישי (לא כולל ימי רביעי) 8:00-9:00. מומלץ להגיע מוקדם מאוד כדי להספיק "לתפוס תור". ישנן לשכות מסוימות שלא מקיימות מדיניות של קבלת קהל ללא זימון תור מראש. אם "זכיתם" בלשכה אזורית כזו, אני ממליץ מאוד לכל הפחות להתיש את הלשכה במיילים ובפקסים שבהם אתה מסב את תשומת לב הרשות לבעיה שלך ומבקש לקבל פתרון.

בהצלחה,

ארתור

אירנה שלום,

יתכן שאת זכאית על פי דין להקנות לאמא שלך מעמד בישראל.

אני משער, לפי תוכן שאלתך, שאמא שלך לא נשואה נכון להיום.

ישנו נוהל מיוחד של משרד הפנים שמאפשר לאזרחי ישראל להביא לארץ את הוריהם, אך מדובר בנוהל שמונה שורה של תנאים מצטברים:

על המזמין הישראלי (בן או בת) להתגורר בארץ דרך קבע

על המוזמן להיות הורה "בודד" בהקשר של מצבו האישי - גרוש/גרושה, אלמן/אלמנה, רווק/רווקה

גיל מינימלי למוזמנת - 62 (אמא), גיל מינימלי למוזמן (אבא) - 64

אך הנוהל מונה עוד תנאי, והוא לא פשוט: אם לאותו הורה מוזמן יש ילדים נוספים שלא גרים בישראל - לא ניתן להחיל את הנוהל, או במילים פשוטות, לא ניתן לקבל מעמד בישראל.

אם המבקשים לא עומדים בתנאים המפורטים, יתכן שישנן נסיבות הומניטריות ייחודיות שבגינן אפשר יהיה לשכנע את משרד הפנים בכל מקרה להחיל את הנהול. אבל מדובר בהליך מאתגר ביותר שאיני ממליץ אפילו לשקול ללא ייצוג מקצועי.

במקרה שתיארת, אם לאמא שלך אין עוד ילדים שחיים מחוץ לישראל, את יכולה להביא אותה לכאן. מדובר בפורצדורה בירוקרטית די מסובכת, אך אם מדייקים ועומדים בכל הדרישות, הכל מסתדר.

חשוב מאוד לדעת שלאור גילה של אמך (73) בשלב הראשון, במשך שנה, יינתן לה רישיון מסוג ב/1 שאמנם מאפשר לה לעבוד (הגם ספק אם בגיל הזה ובמצבה זה נחוץ), אך אינו מזכה אותה בקופת חולים. רישיון זה יינתן לא מייד אלא רק לאחר בחינת הבקשה, שעלולה לארוך גם חצי שנה. רק בחלוף שנה עם רישיון ב/1 ניתן יהיה לשדרג את מעמדה של אמך ל-א/5, שמזכה אותה בשירותי קופ"ח. כלומר,יתכן שאמך לא תהיה זכאית לשירותי קופת חולים במשך 1.5 שנים.

יתכן שבפרק זמן זה תוכלי לרכוש עבורה ביטוח בריאות פרטי, אך אני ממליץ לך לבדוק את כל האפשרויות בהקשר זה בקפידה יתרה.

בהצלחה,

ארתור