פורום הסדרת מעמד

מנדי שלום,

אני מבין את הדילמה הספציפית שלכם - זה מעגל קסמים מתסכל. אתם רוצים לעבות את הקשר ולבנות חיים משותפים, אבל המגבלה של 3 חודשים לא נותנת לכם את הזמן הנדרש לפתח את מה שמשרד הפנים מחפש לראות.

משרד הפנים רוצה לראות הוכחות לחיים משותפים ממשיים - דברים כמו כתובת משותפת, חשבון בנק משותף, התערבות במעגלים חברתיים של זה וזה, הכרת המשפחות לעומק. אבל איך אפשר לעשות את זה כשכל 3 חודשים אתה צריך לעזוב את הארץ ולהתחיל מחדש?

מה שצריך לעשות זה לנצל באופן מקסימלי כל תקופת שהייה של 3 חודשים ולבנות תמונה מצטברת של קשר עמוק. במקום לחשוב על זה כעל מגבלה אני ממליץ לראות בזה הזדמנות. כל ביקור צריך להיות מתועד ומנוצל לעומק - לא רק בילויים רומנטיים, אלא באמת חיים משותפים: קניות יחד, פגישות עם חברים ומשפחה, טיפול בענייני יומיום.

החלק הקריטי הוא איך להגיש את הבקשה לאשרת הזוגיות. אפשר לעשות את זה - אם תנהגו בזהירות ובשום שכל - במהלך אחת מתקופות השהייה, ולהציג בפני משרד הפנים לא רק את מה שיש עכשיו, אלא תוכנית ברורה לחיים משותפים.

להגשת הבקשה לאשרת זוגיות תצטרכו להכין תיק מסמכים מקיף שמוכיח את אמיתות הקשר שלכם. המסמכים הבסיסיים כוללים תעודות זהות ודרכונים, אישורי רווקות, אישורים למצב אישי נוכחי וקודם, תעודת יושר ועוד כהנה וכהנה מסמכים פורמליים (הל לפי הנסיבות, ובהתאם לדין החל בטאיוון), צילומים משותפים מתקופות שונות, ומכתבי המלצה מחברים ובני משפחה שמכירים אתכם כזוג. חשוב במיוחד במקרה שלכם להציג תכתובות ורישומי שיחות שמראים קשר רציף ויומיומי - הודעות, מיילים, רישומי שיחות וידאו, ואפילו העברות כספיות הדדיות אם יש כאלה.

עוד יועילו הוכחות על כל ביקור שהיה - כרטיסי טיסה, חותמות בדרכון, אישורי מלונות או שהייה אם נשארתם במקומות שונים. אם יש לכם תמונות עם משפחה ובמאורעות חברתיים, זה מחזק את התמונה. כל מסמך שמראה שאתם בונים עתיד משותף - תוכניות נסיעה, חיפושי דירות, קורסי עברית, כל דבר שמצביע על כוונות רציניות.

התהליך עצמו מתחיל בהגשת בקשה מקוונת במשרד הפנים, ואז יש תקופת המתנה לתשובה ראשונית שיכולה להימשך כמה חודשים. אם הבקשה מתקבלת לבחינה, בדרך כלל מזמנים להצגת מסמכי מקור. חשוב להיות מוכנים לכך שיכולים לבקש מסמכים נוספים או הבהרות בכל שלב של התהליך.

המפתח זה להציג תמונה עקבית ומשכנעת של זוג שבונה חיים משותפים, גם כשהנסיבות הלוגיסטיות מסובכות את העניינים.

מדובר בהליך לא פשוט ואני ממליץ להסתייע בעורך דין מומחה ולא לעבור אותו לבד.

ארתור

נטע שלום,

יש לך אפשרות ממשית להביא את אמא שלך לישראל. משרד הפנים פיתח נוהל מיוחד בדיוק למצבים כמו שלך - כשאזרח ישראל משאיר הורה קשיש ובודד במדינת המוצא.

על פני הדברים את ואמך עונות על הקריטריונים הנדרשים. היא בת 84, הרבה מעל הגיל המינימלי של 62 לנשים, היא גרה לבד בארגנטינה ואת הבת היחידה שלה. זהו בדיוק המצב ההומניטרי שההוראה נועדה לפתור.

חשוב שתדעי שנושא ביטוח הבריאות הוא נקודה קריטית כאן לאור גילה של אמך. אמך תוכל לקבל ביטוח בריאות מלא (לא ביטוח תיירים) לכל הפחות תוך חצי שנה מעת המעבר לישראל. קרי, במשך חצי שנה לפחות היא תשהה בארץ ללא ביטוח רפואי מלא. חשוב מאוד שתתני את הדעת על כך.

בסופו של דבר, אם תפעלי נכון ותגישי למשרד הפנים את כל הניירת בדיוק לפי דרישות הרשות (ומדובר במשימה לא פשוטה, בייחוד עבור מי שאינו בקי בדין, לכן מומלץ לא להסתכן ולהסתייע באיש מקצוע), תוכלי להסדיר את מעמדה של אמך בישראל.

בהצלחה,

ארתור

אירנה שלום,

בנסיבות אלה, אם בכוונתך להישאר בישראל, עליכן לפעול בדחיפות בניסיון להאריך את אשרת הביקור שלך (ב/2).

מדובר בעניין לא פעוט אל מול משרד הפנים.

צריך להגיע ללשכה האזורית של רשות האוכלוסין, להצטייד בכל הנימוקים וההוכחות שתומכים בבקשה תוך מתן הסבר מפורש לכוונותיכן.

אם בכוונתך להשתקע בישראל, עליכן לפעול להגשת בקשה להסדרת מעמדך מכוח נוהל חיים משותפים (שחל גם על בני אותו מין).

תוכלי למצוא בפורום זה תשובות מפורטות לגבי הנוהל וטיפים מעשיים כיצד לנהוג.

אך לאור הנסיבות מומלץ שתצטיידו בעורך דין מומחה להסדרת מעמד בישראל.

לנה שלום,

המצב מורכב מאוד. השילוב של שהייה ארוכה ללא מעמד עם הבקשה להסדרת מעמד על בסיס נוהל "הורה לחייל" מציב בפנייך אתגרים ייחודיים, אבל יש מה לעשות.

משרד הפנים יתייחס למצבך בחשדנות (עקב השהייה הלא חוקית) ויתנגד נחרצות להחלת נוהל הורה לחייל שיכול להיות רלוונטי מאוד למצבך, ויידרשו כאן עבודה רבה, יצירתיות וניסיון עשיר אצל מי שייצג אותך כדי לצלוח את האתגרים.

חשוב מאוד יהיה לבנות אסטרטגיה נכונה ולתאם ציפיות איתך מאחר שנכונה כאן דרך ארוכה, סירובים וככל הנראה הליכים משפטיים. כל ההליך יכול להימשך בין 1-1.5 שנים ל-5-6 שנים.

במצבך המורכב, עם הייצוג הנכון והגישה המתאימה, יש סיכוי להצלחה.

שמעון שלום,

בנסיבות חריגות אלה על פני הדברים מתקיימים טעמים הומניטריים כבדי משקל שלאורם צריך לטעון לקבלת מעמד בישראל.

דעו כי מדובר בהליך מינהלי (ולעתים גם משפטי) מאוד לא פשוט, בלשון המעטה, אולם מקרה ייחודי זה מצדיק, לדעתי ומהכרותי את הדין, שהרשות (רשות האוכלוסין וההגירה) תיתן עליו את דעתה ותגלה רגישות והבנה.

בהחלט יש מה לעשות, ואני ממליץ לכם להפקיד את העניין בידי עו"ד מנוסה. מוזמנים לפנות אלינו.

ארתור

שלום

אם שאלתך מתמקדת בסוגיה של התרת נישואין והמשך ניהול ההליך (בנסיבות שבהן אינך יודע איפה נמצאת הנתבעת) וכן בעניין תביעת פיצויים - עליך להעלות אותה בפורום המתאים, שזה פורום לדיני משפחה.

עמית שלום,

קיימות הגבלות גיל קפדניות לתושבי האזור, אך לא איסור מוחלט. לפי הנוהל הייעודי של משרד הפנים, אזרחית ישראלית יכולה להגיש בקשה עבור בן זוג פלסטיני רק אם הוא מעל גיל 35, ואזרח ישראלי יכול להגיש עבור בת זוג פלסטינית רק אם היא מעל גיל 25. בקשות עבור פלסטינים שלא עומדים בקריטריון הגיל נדחות על הסף.

אם בן הזוג עומד בדרישת הגיל, ניתן להגיש בקשה למתן מעמד, אך יש לדעת שגם במקרה של אישור, יינתן רק היתר מיוחד ללא אפשרות שדרוג לאזרחות או תושבות קבע - זאת בהתאם להוראת השעה החלה בעניין.

ההליך כולל את כל השלבים הרגילים של בדיקת כנות הקשר, מרכז חיים משותף, וקבלת הערות גורמים (לעניין היעדר מניעה ביטחונית או פלילית).

במקרים מיוחדים קיימת אפשרות לפנייה לוועדה הומניטרית, אך זה נשמר למקרים חריגים ביותר.

בהצלחה,

ארתור

אלכסיי שלום,

קראתי בעיון את פנייתך והמצב שלך אכן מורכב. כמי שמתמודד עם מחלת הסרטן, הצורך בהמשכיות טיפולים רפואיים והרצון להישאר בקרבת בתך, אתה נמצא במצב שדורש פתרון מהיר.

במקרה שלך, למרות שהתגרשת מאשתך הישראלית לפני שנתיים, העובדה שיש לך ילדה קטנה (בהנחה שהיא אזרחית ישראל) בשילוב עם מצבך הרפואי החמור, יוצרת בסיס לבקשת מעמד מטעמים הומניטריים.

משרד הפנים מאפשר במקרים חריגים קבלת מעמד הומניטרי, אך מדובר בהליך מורכב ביותר שדורש הכנה וניהול יסודיים.

הוועדה ההומניטרית בוחנת כל מקרה לגופו, כאשר שיקולי טובת הילד ומצב רפואי חמור הם נימוקים בעלי משקל. אלא שקודם צריך שהבקשה תונח על שולחנה של הוועדה ההומניטרית - וזה לא מובן מאליו כלל.

חשוב שתדע - אם אתה שוהה בארץ ללא מעמד, נקודת הפתיחה שלך מאתגרת מאוד, אבל הצירוף של ילדה ישראלית ומצב רפואי חמור מחזק משמעותית את הבקשה שלך.

עם זאת, חשוב לדעת שמשרד הפנים מערים קשיים רבים בהליכים אלה, והמערכת מכוונת פעמים רבות לדחיית בקשות.

ההליך ידרוש בין היתר הגשת חוות דעת רפואיות מפורטות, חוות דעת לגבי הקשר שלך עם בתך, והוכחת השתקעות בישראל. התהליך עשוי להימשך זמן רב, ובתקופה זו המצב יכול להיות מורכב.

המלצתי האישית היא לפנות בדחיפות לעורך דין המתמחה בדיני הגירה עם התמחות ספציפית בתחום ההומניטרי. ללא ליווי מקצועי מהסוג הזה, הסיכויים להצלחה בהליך כה מורכב נמוכים מאוד.

מאחל לך בריאות טובה והחלמה מהירה.

בברכה, ארתור בלאייר

ארי שלום,

על פי חוק השבות, זכאי לעלות לישראל מי שהוא יהודי, ילד של יהודי או נכד של יהודי. במקרה שלך, אם הסבא שלך יהודי, אתה אכן זכאי לעלות ארצה ולקבל אזרחות ישראלית.

חוק השבות מכיר בזכות לעלייה לפי מוצא אתני, וכולל לא רק יהודים אלא גם את ילדיהם ונכדיהם. אתה נמצא בקטגוריה של "נכד של יהודי", מה שמקנה לך ולאשתך (ככל שאתה נשוי) זכות לעלות לישראל.

בתהליך קבלת האזרחות הישראלית כעולה חדש, תקבל מיד עם הגעתך לישראל "סל קליטה" ואזרחות ישראלית מלאה. בניגוד להליכים אחרים של קבלת אזרחות (כמו התאזרחות בעקבות נישואין או מטעמים הומניטריים), הליך העלייה מאפשר קבלת אזרחות באופן מיידי, ללא תקופת המתנה ארוכה.

חשוב לדעת שעליך להכין מסמכים מקוריים המוכיחים את הקשר המשפחתי בינך לבין סבך היהודי וכן את יהדותו של הסב. זה יכלול תעודות לידה, תעודות נישואין, ובמקרה הצורך גם מסמכים אחרים כמו תעודות פטירה או שינוי שם. משרד הפנים ולשכת הקשר - "נתיב" בודקים בקפידה את כל המסמכים.

יש לציין שישנם מקרים בהם נדחות בקשות לעלייה, למשל בשל עבר פלילי, מחלות נפש קשות, או אם יש חשד שהמבקש אינו מתכוון לעבור לישראל למגורי קבע. כמו כן, אם המבקש יהודי שהמיר את דתו מרצון (לא המקרה שלך), עלולה להידחות בקשתו. לכן חשוב מאוד להיות כנים בהליך ולהתכונן כראוי לראיון בקונסוליה.

אם תחליט לממש את זכותך לעלייה, תוכל לפנות לקונסוליה הישראלית באוקראינה. במקרה של קשיים או שאלות מורכבות, כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בענייני הגירה ואזרחות ישראלית, שיוכל לסייע לך בכל שלבי התהליך ולהגדיל את סיכויי ההצלחה.

בהצלחה!

מקסים שלום,

משהו לא מסתדר בשאלה.

אם התחתנת עם ישראלית, ההליך המדורג שלכם צריך היה להתברר לפי נוהל נשואים (5.2.0008), ולא לפי נוהל חיים משותפים (5.2.0009).

אני משער שכאשר פתחתם את ההליך המדורג עדיין לא הייתם נשואים והגשתם את הבקשה להסדרת מעמדך בישראל לפי נוהל חיים משותפים, ולימים נישאתם.

ככל הנראה לאחר הנישואין לא הצלחתם להסב את ההליך שלכם לנוהל נשואים. יתכן שלא הצגתם מספיק מסמכים לצורך כך, ואפשר שהסיבה היא אחרת.

העניין טעון בדיקה עובדתית.

חשוב להבין שלצורך הסבת ההליך מנוהל חיים משותפים לנוהל נשואים יש לעדכן את הנישואין במרשם האוכלוסין, ולצוך כך נדרשת תעודת הנישואין המקורית, אימות שלה (אפוסטיל או שרשרת חתימות - לפי המדינה שבה נערכו הנישואין), תרגום נוטריוני מאומת, טופס מסוים של משרד הפנים הישראלי. במסגרת ההסבה יש גם להציג סט מסמכים (אש/6). וכן על בני הזוג להציג בפני משרד הפנים הישראל - עד סוף ההליך המדורג - אסמכתא ממדינת האזרחות של הזר שמלמדת על יידוע בדבר הנישואין את מרשם האוכלוסין הזר.

בהצלחה

דני שלום,

אם גילה של אמך מעל 62, אם מצבה האישי רווקה, גרושה או אלמנה ואין לה ילדים נוספים, ובהתקיים מספר תנאים פורמליים נוספים, תוכל להקנות לה מעמד בישראל מכוח נוהל הורה קשיש, שזה נוהל ייעודי שמאפשר לאזרחי ישראל לתת מעמד להורים קשישים ומבוגרים.

מדובר בהליך פורמלי לא פשוט שמצריך דיוק במסמכים.

חשוב לדעת שהמועד שבו אמך תוכל לקבל שירותי קופ"ח בישראל תלוי בגילה. אם גילה פחות מ-75, ההמתנה תהיה ארוכה מאוד, על כל המשתמע מכך.

אם אינכם עומדים בדרישות נוהל הורה קשיש, אפשר לבחון חלופה הומניטרית, אך חשוב לדעת שזה מסלול ארוך וקשה.

הנתיב ההומניטרי הקלאסי מיועד למקרים שאינם נכנסים לקטגוריות הספציפיות כמו נינים של יהודים או הורים מבוגרים. זהו המסלול המורכב ביותר להשגת מעמד בישראל.

התהליך מתחיל בהגשת בקשה בלשכת משרד הפנים, אך כבר בשלב זה מתעוררים קשיים:

נדרשת קביעת תור מראש, שעשויה להימשך חודשים ארוכים;

יש להגיש חבילת מסמכים מקיפה המוכיחה את הנסיבות ההומניטריות המיוחדות;

כל המסמכים חייבים להיות מאומתים כדין (אפוסטיל על המקור, לא על העתק נוטריוני);

מסמכים מארצות שונות מהווים אתגר לוגיסטי ובירוקרטי משמעותי;

לאחר הגשת הבקשה מתחילה תקופת המתנה, לרוב ארוכה מאוד. למרות שהחוק מחייב מענה תוך 45 יום, בפועל התהליך נמשך חודשים ולעתים שנים.

בשלב ראשון מחליטים אם להעביר את הבקשה לוועדה ההומניטרית או לדחותה מיידית.

אם הבקשה עוברת לוועדה, המבקש מוזמן לראיון בלשכת משרד הפנים.

מתוך מאות בקשות, רק כ-20 תיקים מועברים לוועדה ההומניטרית מדי חודש.

נדרש להוכיח בצורה משכנעת ביותר את ההצדקה ההומניטרית.

במקרה של מחלה קשה, יש להוכיח גם חוסר אפשרות לקבל טיפול בארץ המוצא.

במקרה של טיפול בקרוב משפחה חולה, יש להוכיח שאף אחד אחר אינו יכול לטפל בו.

לסיכום, המסלול ההומניטרי הכללי אינו פשוט כלל, אך במצבים של אין-ברירה הולכים בו ומנסים לשכנע.

בהצלחה.

שלום רב

יש אופציה לקבל מעמד קבע בישראל עבור הורה של חייל , כאשר אותו הורה אינו זכאי שבות.

תנאים לקבלת מעמד מוסדרים בנוהל משרד הפנים

5.2.0036 - נוהל מתן מעמד להורה של חייל/ים.

ניתן לצפות בנוהל באינטרנט.

ככל שהנך עומד בתנאים - יש להגיש בקשה מסודרת לרשות האוכלוסין לפי מקום מגורי החייל.

אשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה נוספת.

אינה שלום,

אם אני מבין נכון סבתא שלך היא אמא של אמא שלך. אם אמא של אמא שלך יהודייה הרי שלפי חוק השבות (וגם לפי ההלכה) אמך יהודייה וגם את יהודייה, וככזו עומדת לך זכאות לשבות (עליה) ואזרחות ישראלית בהיותך יהודייה, כל עוד לא המרת את דתך מרצון.

חשוב עם זאת להבין שמימוש הזכות מותנה בהצגת מסמכים משכנעים ואותנטיים המלמדים על היותך יהודייה.

בהצלחה

אלכס שלום,

הדין בישראל בהחלט מכיר בזכותך להסדיר מעמד לבן זוגך הפיליפיני מתוקף הזוגיות שלכם, אך התהליך מאתגר יותר ממה שנדמה במבט ראשון.

החוק בישראל אוסר על פגיעה בזכויות על בסיס נטייה מינית, ולכן קיים נוהל ייעודי של משרד הפנים שנועד להסדיר ולהחיל את ההליך המדורג גם על זוגות חד-מיניים. העובדה שאתם חיים יחד שלוש שנים, מתגוררים בדירה שכורה משותפת, מנהלים חשבון בנק משותף ויש לכם תיעוד של חיים משותפים כמו טיולים - כל אלה מהווים בסיס טוב להוכחת כנות הקשר שלכם.

אולם במציאות משרד הפנים עלול להערים קשיים בפני זוגות חד-מיניים. פקידים שמטילים ספק בכנות של יחסים חד-מיניים יכולים ומוסמכים ליצור מכשולים במהלך ההליך, במיוחד בראיונות ותשאולים.

לא הבהרת את מצבכם, אך אני קורא מתיאור הדברים בשאלתך שבן הזוג שלך נמצא בישראל 3 שנים כשזה זמן רב אין בידו אשרה בתוקף. אם הדבר נכון, עובדה זו בהחלט תאתגר עד מאוד את ההליך שלכם. במקרים עם קשיים כפולים מסוג זה - גם הנטל בהוכחת מערכת יחסים חד-מינית וגם שהייה בלתי חוקית - התהליך הופך למאתגר במיוחד.

כשבונים בקשה להסדרת מעמד כשבן הזוג הזר כבר נמצא בארץ, תצטרכו להגיש בקשה להסדרת מעמד בישראל ולא לאשרת כניסה. משמעות הדבר היא שבן זוגך יצטרך לעבור ראיון עומק מקיף ומאתגר. נציגי משרד הפנים יחקרו מדוע לא יצא מהארץ בתום תקופת האשרה, ויבדקו בקפידה את אמיתות הקשר ביניכם.

במקרים כאלה משרד הפנים עשוי גם להקשות מאוד בשלב הצגת מסמכי הסף (ובהקשר זה ישנם אתגרים הקשורים במסמכים מהפיליפינים) ולדרוש הפקדת ערבות כספית משמעותית כתנאי להמשך הטיפול בבקשה. הערבות נועדה להבטיח שבן הזוג יעזוב את הארץ אם הבקשה תידחה. גובה הערבות יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים, ויש להיות מוכנים לכך מבחינה פיננסית.

טעויות בשלב הראשוני של הגשת הבקשה עלולות לגרום לתוצאות חמורות, וקשה יותר לערער על סירוב מאשר למנוע מראש החלטה שלילית. לכן, במצב מורכב כמו שלכם, ליווי משפטי מקצועי אינו המלצה בלבד אלא הכרח.

בהצלחה

מקסים שלום,

לא הבהרת את עצמך.

מכל מקום, אני מניח שאתה מבין שלא ניתן לקבל ייעוץ פרטני במסגרת פורום זה. זאת נכון לכל מקרה, ונכון במיוחד למקרה עם רקע כמו שאתה מתאר.

הייתי רוצה להרגיע אותך, אך עם כל הרצון הטוב לא ניתן לתת במסגרת שכזו הערכות סיכויים במקרים פרטניים ללא הידרשות לכל הנסיבות, והפורום לא נועד לזה.

בהצלחה

שלום,

עצם העובדה שקיבלתם OK להתקדם ללשכת הקשר מעוררת תקווה (אני מניח שזה נעשה רק אחרי שהצגתם תעודה ציבורית מאומתת כדין לגבי כתובתו הרשומה של האב הביולוגי).

אני משער שאם זה הגיע לשלב לשכת הקשר, וככל שאין שאלות עובדתיות לגבי כתובתו של האב הביולוגי (על מנת שנציגות ישראל תוכל ליצור איתו קשר ולוודא כי אינו מתנגד להגירת הילדה לישראל), תתקדמו בהליך ויהיה בסדר.

בהצלחה

אלחנדרו שלום,

ניתן לעלות לישראל מכוח חוק השבות. אך החוק חל על יהודים או בנים ליהודים או נכדים ליהודים. לא ראיתי בשאלה שלך שהסבתא הייתה יהודייה. עצם המגורים בישראל אינם מקנים לילד כל זכות שהיא לעלות לישראל.

גם קיומו של חשבון בנק איננו בגדר עילה לקבלת מעמד בישראל.

אם החבר נכד ליהודי או ליהודיה, חוק השבות חל עליו, ובמקרה זה יש לברר מהי זיקתו ליהדות. אם יתברר כי הוא יהודי על פי ההלכה (קרי, שאמו יהודיה), תתעורר שאלה של תחולת החוק בשים לב לסייג של המרת דת (ציינת כי הוא נוצרי). אם העובדות שונות, גם ההמלצה המשפטית תהיה אחרת, הכל בהתאם לעובדות.

מסלול אפשרי נוסף - אם סבתו הייתה אזרחית ישראל וכך גם מי מהוריו . שוב, העובדות כאן לא ברורות, ולכן לא ניתן להבין אם קיימת במקרה של החבר שלך עילה לקבלת מעמד.

אך שוב יובהר - העובדה שהסבתא הייתה פעם גרה בישראל ושלחבר שלך חשבון בנק בישראל אינם מהווים עילה אף לא ראשית עילה לקבלת מעמד כלשהו בישראל.

שלום נועה

בני זוג שרשמו את נישואיהם כדין ורוצים להסדיר מעמד עבור בן הזוג הזר, מטופלים ע״י רשות האוכלוסין בהתאם להוראות נוהל 5.2.0008, אותו ניתן להוריד מאתר הרשות.

מדובר בהליך שיימשך כ-4.5 שנים.

בנוהל מפורטים רשימות מסמכים אותם יש להגיש לרשות.

במהלך הטיפול בבקשה תצטרכו לעבור מספר ראיונות אליהם חשוב להתכונן בקפידה ראויה.

מדובר בהליך בעל אופי מנהלי שנחשב למורכב יחסית.

אשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה נוספת.

שלום פיטר

אדם שאין לו זכאות למעמד בישראל לפי חוק השבות (שורשים יהודיים בעיקר) , ונישא לאזרח ישראלי , אינו יכול לקבל מעמד בישראל , אלא לאחר שיעבור הליך מדורג של קבלת אזרחות לפי נוהל 5.2.0008.

מדובר בהליך שיימשך לפחות כ-4.5 שנים בכפוף לעמידה בתנאים די נוקשים של משרד הפנים.

אשמח לעמוד לשירותך בכל שאלה נוספת.

שלום צביקי

העסקת עובדת זרה ללא אשרת עבודה תקפה היא עבירה על החוק שצפויה לגרור עונשים הקבועים בו. זה ללא קשר לעובדה שהמעסיק עושה לה ביטוח.

אשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה נוספת

אולג שלום,

העלית שאלה חשובה ומאוד רלוונטית לנהלים החדשים של משרד הפנים.

מערכת אישורי (Electronic Travel Authorization) ETA הוחלה בישראל ב- 2024 כמהלך שנועד לפשט את תהליך הכניסה למדינה. התהליך כולל מילוי טופס מקוון, תשלום אגרה של 25 שקלים וקבלת אישור אלקטרוני התקף לשנתיים.

חשוב להבין שאישור ETA אינו מבטיח כניסה לישראל. ביקורת הגבולות שומרת לעצמה את הזכות לבחון מחדש כל מקרה ולסרב כניסה, מאחר שהמערכת מבצעת רק בדיקה שטחית של פרטי המבקש. המאמר מציין מקרה של מבקרת מקייב שקיבלה ETA, אך בכל זאת סורבה כניסתה ונשלחה בחזרה לאחר שהתגלה כי בעבר הפרה את תנאי האשרה.

קבוצות מסוימות נמצאות בסיכון גבוה יותר לסירוב כניסה, ביניהן בני זוג של ישראלים ללא אישור מיוחד מלשכת משרד הפנים, אזרחי אוקראינה, ואזרחים ממדינות כמו רוסיה, גיאורגיה, מולדובה ומדינות נוספות מברית המועצות לשעבר.

במענה לשאלתך - כן, במקרה שלכם בת הזוג אכן צריכה לקבל אישור ETA. אולם, כיוון שמדובר בבת זוג של אזרח ישראלי, יש לפעול בסדר פעולות מסוים:

תחילה צריך להפקיד ערבות דרך יחידת הערבויות בנתב"ג

לאחר מכן יש לוודא שהערבות נרשמה כראוי במערכת משרד הפנים

אחר כך עליך לעדכן את הלשכה האזורית של רשות האוכלוסין בדבר הפקדת הערבות בפועל ולבקש מהלשכה לרשום עדכון לפני הגשת בקשה לאישור ETA

ורק לאחר קבלת האישור מהלשכה האזורית להגיש את בקשה ל-ETA.

בהצלחה,

ארתור

תהל שלום רב,

תקופת השהייה המרבית של עובד זר בענף הסיעוד בישראל היא באופן כללי 63 חודשים (5 שנים ו-3 חודשים) ממועד כניסתו לראשונה לישראל. עם זאת, ישנם גם חריגים לכלל זה:

המשכיות העסקה אצל אותו מטופל - העובד חייב להמשיך לעבוד אצל אותו מטופל סיעודי שאצלו עבד לפני תום 51 החודשים הראשונים.

הוכחת תלות וקשר מיוחד - לפי סעיף ו.3.ג סעיף 2 לנוהל הייעודי, נדרשת חוות דעת מקצועית (מעו"ס, רופא או אח מוסמך) המעידה על קשר מיוחד ותלות בין המטופל לעובד, ושהפסקת העסקתו תגרום לפגיעה קשה במטופל. חוות דעת זו נדרשת כתנאי להארכה הראשונה מעבר ל-51 חודשים, ולא נדרשת שוב בהארכות נוספות.

היתר בתוקף למטופל - נדרש כי למטופל יהיה היתר העסקה בתוקף.

דרכון בתוקף - נדרש כי לעובד יהיה דרכון בתוקף מספק.

היעדר מניעה אחרת - אין מניעה אחרת כגון הפרת תנאי אשרה, פעילות פלילית או סיבות אחרות המפורטות בנוהל.

בהתאם להוראה מיוחדת של מינהל עובדים זרים מאוקטובר 2023, בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" ניתנו הקלות זמניות, בהן אפשרות לעובדים זרים השוהים בישראל בין 52 ל-63 חודשים לעבוד כקבועים אצל מטופלים בפריפריה.

לגבי מעבר בין מטופלים והשפעתו על הויזה: עובד זר בענף הסיעוד רשאי לעבור בין מטופלים בעלי היתרי העסקה בתוקף, באמצעות לשכה פרטית ובכפוף לרישום במערכת של רשות האוכלוסין. אין צורך בהסכמת המטופל הקודם למעבר, אך העובד חייב לתת הודעה מראש בכתב למטופל וללשכה הפרטית לפני התפטרות.

על העובד להתחשב במגבלות גיאוגרפיות (איזור תל אביב, מרכז, פריפריה) בעת מעבר בין מטופלים. אם עברו 51 חודשים מכניסתו לראשונה לישראל, העובד אינו רשאי להתחיל העסקה חדשה אצל מטופל אחר ועליו לצאת מישראל.

דולב שלום,

בהתאם לנהלי משרד הפנים, על מי שנמצא בהליך המדורג לקיים מרכז חיים בישראל. משרד הפנים מגדיר "מרכז חיים" כשהייה של לפחות 9 חודשים בשנה בישראל של שני בני הזוג. כלומר, באופן עקרוני מותרת שהייה של עד 3 חודשים בחו"ל במהלך שנה (אם כי מומלץ לא למצות תקופה זו באופן מקסימלי).

יציאה ממושכת מעבר לתקופה זו עלולה להיחשב כ"שינוי מרכז חיים" ולהוביל לביטול רישיון הישיבה.

מומלץ להודיע למשרד הפנים מראש על הצורך בשהייה ממושכת בחו"ל ולתמוך את הבקשה במסמכים רפואיים המוכיחים את מצבה של האם ואת הצורך בשהייה ממושכת לצדה. חשוב להדגיש שמדובר בשהייה זמנית לצרכים הומניטריים ולא בשינוי מרכז חיים. כדאי גם לשמור על קשרים עם ישראל במהלך השהייה בחו"ל, כמו תשלום חשבונות ושמירת דירה.

אם אכן מדובר במצב רפואי חמור של האם, מומלץ להגיש בקשה מסודרת למשרד הפנים, לצרף תיעוד רפואי רלוונטי, להבהיר את הזמניות של השהייה בחו"ל, לציין במפורש שמרכז החיים נשאר בישראל ולשמור על כל התכתבות עם משרד הפנים.

בהצלחה

חן שלום,

פורום זה לא נועד להפניות לפסיקה ספציפית. ישנם פסקי דין רבים של בית הדין לעבודה שנדרשו לסוגיה, וכמובן לא אפנה לכולם (ממילא את זה ניתן לעשות רק במסגרת ייעוץ פרטני). פסק דין רלוונטי בהקשר זה הוא פס"ד שפינט משנת 2013. שם דובר על אשתו של שמואל שפינט ששהתה כ-70% מזמנה בארה"ב כדי לטפל באמה החולה, הביטוח הלאומי שלל את תושבותה - ולמרות זאת בית הדין הארצי לעבודה הכיר בה כתושבת ישראל.

בית הבהיר כי "מרכז החיים" אינו נקבע רק על פי המקום הפיזי בו נמצא האדם, אלא על פי מכלול הזיקות והקשרים שלו למדינה. הפסיקה גם הכירה בכך שטיפול בקרוב משפחה חולה עשויה להיות - בנסיבות מסוימות - סיבה לגיטימית לשהייה ממושכת מחוץ לישראל, מבלי שהדבר יפגע במעמד התושבות.

במקרה שלך, העובדה שאת מטפלת באמך החולה בדמנציה היא נסיבה דומה למקרה שפינט. דמנציה דורשת השגחה וטיפול צמוד, ובית הדין עשוי להכיר בחשיבות נוכחותך לצד אמך.

חשוב להוכיח את הקשר המתמשך שלך לישראל. זה יכול לכלול הוכחת קיומו של מקום מגורים בישראל, חשבונות בנק פעילים, ביטוח רפואי, תשלומי מסים, וכל אינדיקציה אחרת שמראה שישראל עדיין נחשבת "מרכז החיים" שלך מבחינה אובייקטיבית וסובייקטיבית.

חשוב עם זאת להבין כי למרות קיומה של פסיקה תקדימית זו בפועל הביטוח הלאומי אינו תמיד מיישם את העקרונות שנקבעו בבתי המשפט. המל"ל עדיין נוטה להחמיר ולהתייחס לשהייה ממושכת בחו"ל כאינדיקציה לאובדן תושבות, ללא התחשבות מספקת בנסיבות האישיות.

דני שלום,

אני משער שמדובר בהליך של עלייה לפי נוהל שינוי מעמד מתייר לעולה, שבמסגרתו התבקשתם להציג מסמכים שמלמדים על זכאותכם לשבות.

חוק השבות הנו חוק חשוב ביותר שמעניק למי שנכנס בגדרו זכות בלתי רגילה - לקבל מעמד של אזרחות מיד. לחוק זה יש מעט מאוד חלופות בעולם והוא, כאמור, מעניק זכויות חשובות, לכן הגורמים המוסמכים על יישומו מחויבים להקפיד על בחינת בקשות לעליה.

לא ניתן לקבל מעמד של עולה (ופועל יוצא - אזרחות) אלא אם המבקש שטוען לזכאות לשבות (עליה) מציג מסמכים שמלמדים בבירור על היותו יהודי, בן ליהודי או נכד ליהודי (או בן זוג או אלמן), או מי שנתגייר ואינו בן דת אחרת.

הדרישות בהקשר זה מחמירות ביותר - משרד הפנים ולשכת הקשר נתיב (שמסייעת לו במישור זה) אינם מסתפקים בראיות לא משכנעות ולעתים מטילים ספק במסמכים שאינם אותנטיים.

לגורמים אלה בקיאות רבה בהיסטוריה ובמאפיינים של התקופה והאזור, וגם בתי המשפט מכירים בלשכת הקשר כגורם מקצועי ביותר.

לכן - לערער על החלטה של לשכת הקשר ולהצליח בערעור הנה משימה לא פשוטה. אם עמדת לשכת הקשר היא שלא הוצגו די מסמכים, בדרך כלל לא יהיה פשוט לשכנע אחרת בבית המשפט. כל עניין דורש כמובן בחינה מעמיקה של נסיבותיו, ונציגי לשכת הקשר בהחלט יכולים לטעות, אך על פי רוב אם העמדה של לשכת הקשר מבוססת על כך שהמבקש לא הציג די ראיות, יהיה לא פשוט לשכנע את בית המשפט כי העמדה אינה סבירה.

המלצתי במקרים כאלה להיוועץ במומחה כדי שילמד את המסד העובדתי ואולי יציע כיצד ניתן לעבות אותו.

באשר לאופן עריכת הראיון וזה שזה לא היה לשביעות רצונכם - גם על זה ניתן לדון עם המומחה, אך בגדול מה שקובע אם אתם עומדים בדרישות החוק אם לאו הם הראיות שאתם מביאים.

כאמור, ממליץ להיוועץ במומחה לדיני הגירה.