פורום הסדרת מעמד

ליה שלום,

מצבכם מורכב ודורש בחינה זהירה ביותר של כל האפשרויות. ארבע שנות חיים משותפים מהווים בסיס חזק לטענה לקשר זוגי אמיתי, אך המעמד הבלתי חוקי של בעלך הופך את התמונה למורכבת מאוד.

השהייה הלא חוקית חושפת את בעלך לסיכונים משפטיים משמעותיים, כולל צווי גירוש ואיסורי כניסה עתידיים. עם זאת, זה לא אומר שאין פתרונות או שיציאה מהארץ היא הדרך היחידה להתקדם.

ככל שתקדימו להגיש בקשה מבוססת ומנומקת להסדרת מעמדו של בעלך מכוח נישואיכם, כן יגדלו הסיכויים לפתור את הבעיה ולקיים חיים זוגיים נורמליים בישראל ללא חשש להרחקת בעלך בכל רגע נתון. בהתאם לפסיקה הנוהגת, אחרי הגשת הבקשה הרשות תהיה מנועה מלהרחיק את בעלך לפני שהבקשה תיבדק לעומקה, ועל הבדיקה לכלול בראש ובראשנה ראיון כנות הקשר.

אכן שמורה לכם גם האפשרות שבעלך ייצא את הארץ ותגישי בקשה להסדרת מעמדו בעת שהוא נמצא בחו"ל. זהו גם המסלול המועדף על משרד הפנים. אלא שדרך זו הרבה פחות פשוטה מכפי שהיא נשמעת ומצטיירת: עובדת השהייה הלא חוקית של בעלך בישראל תעיב על הבקשה ותקשה עליכם מאוד. לכן המצלתי - לבחון היטב את הצעדים לפני שתחליטו לפעול.

מכל מקום, במצב מורכב שכזה נחוץ לכם עורך דין מומחה.

בהצלחה.

שני שלום,

ישנם שני נהלים שמסדירים את נושא סיום ההליך המדורג וקבלת אזרחות ישראלית. חשוב להבין שמדובר בהליך זוגי. שני בני הזוג חייבים להשתתף בהליך ולסיים אותו גם יחד. לא ניתן להגיש בקשה מעין זו "במעמד צד אחד".

מדובר בהליך פורמלי, צריך למלא טפסים, אחד הטפסים הנו תצהיר שחתימה עליו ניתן לאמת רק בנוכחות עו"ד.

חשוב להבין שבעת סיום ההליך הרשות בודקת - ובקפידה רבה - את "תוקף" הקשר הזוגי ומבקשת לוודא כי הנישואין אינם רק "על הנייר". בהקשר זה על פי רוב נערך ראיון עומק, בדומה לזה שנעשה בפתח ההליך.

חשוב להתכונן להליך, להקפיד על כל טופס וכל אמירה, להיות אסופים ורגועים.

אבי שלום,

אנחנו לא נוהגים לענות לשאלות כלליות בפורום זה שנועד לפתרון בעיות אמיתיות וקונקרטיות, אך אחרוג מכלל זה לצורך הבהרת הסוגיה.

הוכחת כנות הקשר הזוגי היא לעתים אתגר משמעותי בהסדרת מעמד בישראל על בסיס נישואין או חיים משותפים (בקשר של ידועים בציבור). למשרד הפנים ניסיון עשיר וכלים רבים ומגוונים לחשיפת קשרים פיקטיביים.

ראיונות כנות הקשר הם האמצעי המרכזי לגילוי מערכות יחסים פיקטיביות. ראיונות כנות הקשר מתקיימים בשלבים שונים, לרוב בנפרד ולפעמים יחד. בראיונות נפרדים בודקים פרטים רבים אך בראש ובראשונה מנסים להבין אם בני הזוג באמת מכירים אחד את השני בכל מישורי החיים. בנוסף לעתים בוחנים את הדינמיקה בין בני הזוג - מבטים, תגובות ספונטניות, דאגה הדדית.

מטבע הדברים קוראים מסמכים וראיות - תמונות, תכתובות, הסכמי שכירות או מסמכי בעלות, חשבונות בנק משותפים עם תנועה סדירה, פוליסות ביטוח, חשבונות שירותים, רכישות משותפות, מנויים, טיולים, נסיעות ועוד. עוד בודקים עדויות בכתב של צד שלישי - חברים, משפחה, שכנים, עמיתים לעבודה.

במקרים מסוימים ומוצדקים עורכים ביקורי פתע ועושים טלפונים לממליצים.

זו לא בושה להתכונן לראינות כנות הקשר, כל עוד בני הזוג לא ממציאים שום דבר, לא משקרים אלא פשוט מנסים לרענן את זכרונם לגבי פרטים רבים. מי שמזלזל בהכנה יסודית מסתכן שלא לצלוח את הראיון, והמשמעות של זה פעמים רבות - דחיית הבקשה להסדרת מעמד.

לסיכום, אין תחליף לאמת. הדרך הטובה ביותר להוכיח קשר אמיתי היא לחיות אותו באמת, להתכונן לראיון ברצינות, לגלות סבלנות ואדיבות בעת ההתנהלות מול משרד הפנים ולתעד הכל כהלכה.

בהצלחה!

לימור שלום,

יתכן שביקורת הגבולות זיהתה דפוס חשוד של ביקורים תכופים וממושכים שמעורר חשד שבעלך מנסה להתגורר בישראל באופן קבוע במסווה של תיירות. מתן ויזה לשבוע בלבד הוא אזהרה ברורה מהשירות, וסימן שתקופת הכניסות החופשיות מגיעה לקיצה.

כאשר ביקורת הגבולות מזהה שזר נכנס ויוצא מהארץ לתקופות קצרות יחסית אבל נמצא בסך הכל זמן רב בישראל, זה מעורר חשד שהאדם בפועל גר בארץ בלי מעמד חוקי - דפוס מוכר של עקיפת חוקי ההגירה. החלטת הרשות לתת ויזה נמצאת בליבת שיקול הדעת של הרשות. הרשות מאותתת שהיא רוצה לראות שבעלך עוזב את הארץ לתקופה ארוכה ומוכיח שמרכז חייו לא בישראל.

הגשת בקשה להארכת שהייה במצב כזה היא צעד לא טריוויאלי שמצריך חשיבה ונקיטת זהירות. הרשות עלולה לפרש את זה כאישור לחשדות שבעלך אכן מנסה להתגורר בישראל באופן קבוע. עם זאת במקרים מסוימים, אם יש סיבות טובות לבקשת ההארכה, זה עדיין יכול להיות אפשרי.

נימוקים סבירים בהקשר זה יכולים להיות בתחום של אירועים משפחתיים (חתונה, בר מצווה, לידה), מחלה של אדם קרוב.

אם ישנה כוונה להגיש בקשה להסדרת מעמד על בסיס קשר זוגי, זה הזמן לשקול היטב את תחילת ההליך. המשך ניסיונות להאריך ויזות תיירות עלול להוביל לסירוב מוחלט לכניסה ולאיסור כניסה לתקופה ממושכת, מה שיכול לסבך משמעותית כל הליך עתידי להסדרת מעמד.

התהליך להגשת בקשת להארכה אשרת תייר מחייב כאמור הצגת סיבות משכנעות ומוצדקות. הבקשה צריכה להיות מפורטת ולכלול תיעוד שמעיד על הצורך האמיתי בהארכה. חשוב להדגיש שמדובר במצב חריג וזמני, ושיש תוכנית ברורה ליציאה מהארץ בסוף התקופה המבוקשת.

חשוב להבין שמהיום כל כניסה של בעלך לישראל תהיה תחת בדיקה מוגברת. הרשות (ביקורת גבולות ומשרד הפנים) "תזכור" את היסטוריית הביקורים לשנים רבות.

בהצלחה!

תמיר שלום,

הליך הומניטרי נפרד לאחר גירושין הוא מסלול מורכב אך אפשרי להסדרת מעמד. המורכבות נובעת מהצורך לבסס את הבקשה על שיקולים הומניטריים עמומים ולא ברורים לאדם הפשוט.

הבסיס למסלול זה הוא הכרה בכך שלעיתים נוצרים קשרים משמעותיים לישראל שאינם תלויים בנישואין. אחרי שנים של חיים בישראל ייתכן בהחלט מצב שהאדם התערה בחברה, יצר קשרים עמוקים, הקים משפחה עם ילדים ישראלים, או נקלע לנסיבות שבהן עזיבת הארץ תגרום לו או לילדיו נזק חמור.

הטעם המשמעותי ביותר הוא קיומם של ילדים ישראלים משותפים. הרשויות אמורות להכיר בזכותם של ילדים ישראלים לשמור על קשר הדוק עם שני הוריהם, והפרדה מאולצת נחשבת לפגיעה בזכויות הילדים. "אמורות" אין פירוש הדבר שכך הרשויות אכן תמיד פועלות, אך מדובר בנסיבה הומניטרית מאוד משמעותית ובסיס מוצק לדרישה, אם כי גם כאן ישנם אתגרים לא קטנים.

גורמים אפשריים נוספים: מחלה קשה, גורמים הקשורים במצבה של מדינת האזרחות, משך התקופה בישראל ומידת התערות (שפה, מקצוע, עבודה, חברים, פנאי), המצב במדינת המוצא ויכולת ההשתלבות מחדש, ונסיבות מיוחדות כמו בעיות בריאות או גיל מתקדם.

על הבקשה להיות מפורטת, מנומקת ומתועדת היטב. התיעוד צריך לכלול מסמכים הקשורים לילדים, הוכחות על השתלבות בישראל, ותיעוד פעילות חברתית וקהילתית. חשוב במיוחד להציג את התמונה המלאה של הקשרים המשפחתיים ותפקיד ההורה בחינוך הילדים.

ההליך ארוך - בין שנה וחצי ל-3, לפעמים גם 5-7 (אם התיק לא מטופל על-ידי עורך דין מקצועי) מכיוון שהרשויות בוחנות בקפידה נסיבות מורכבות. במהלך ההליך המבקש צריך לשמור על מעמד חוקי בארץ, ובהקשר זה קיימים לעתים אתגרים של ממש הקשורים בהתנהלות משרד הפנים, בהתנהלות המבקש או בגורמים נוספים.

הסיכויים תלויים באופן ניהול הבקשה, בקיומם של טעמים הומניטריים, בטיבם של טעמים אלה ובעיקר באופן שבו המבקש מצליח להוכיח אותם בראיות ממשיות. מדובר במלאכה מאוד לא פשוטה שדורשת ניסיון, ידע, מיומנות, דמיון וחריצות.

הפקדת עניין כה מורכב ורגיש בידי עורך דין מתמחה בהליכים הומניטריים - חיונית. איכות ההכנה של התיק והצגת המקרה משפיעה משמעותית על סיכויי הבקשה.

בהצלחה!

נטע שלום,

השירות הצבאי של בעלך הוא עניין חשוב ביותר, אבל אינו הדרך להסדרת מעמדך. נוהל "הורה לחייל" כשמו כן הוא - חל על הורים לחיילים, לא על בני זוג.

המסלול הרלוונטי בשבילך, בהנחה שאתם נשואים או בני זוג בפועל, הוא הסדרת מעמד מכוח זוגיות. וכאן עולה השאלה הגדולה: מדוע את עדיין ללא מעמד אחרי כל השנים האלה עם בעל ישראלי ותינוק שנולד פה?

יש כאן שתי אפשרויות עיקריות: או שמעולם לא הגשתם בקשה להסדרת מעמד מכוח הנישואין (מה שנשמע פחות סביר לאחר כל השנים), או שהגשתם בקשה והיא נכשלה מסיבה כלשהי - אולי לא האמינו לקשר, אולי לא טיפלתם נכון בבירוקרטיה, אולי היו בעיות במסמכים, או אפשר שקיימים גורמים אחרים שמעכבים.

אם מעולם לא הגשתם בקשה להסדרת מעמדך בישראל מכוח נישואיכם, זה המסלול הטבעי וההגיוני ביותר שבו צריך לפסוע. הסדרת מעמד מכוח נישואין או חיים משותפים מעוגנת בשני נהלים קבועים ומוכרים, ומדובר בהליך הרבה יותר פשוט מבקשות הומניטריות על סוגיהן. אם אתם זוג לכל דבר ועניין ויש לכן ילד משותף, הסיכויים לאישור גבוהים משמעותית.

אם הגשתם והבקשה נפלה, צריך להבין מה בדיוק השתבש. האם זה היה בגלל חשדות לנישואי נוחות? בעיות במסמכים? לא עמידה בדרישות כלכליות? רישום פלילי? בעיות ביטחוניות? כל סיבה דורשת גישה שונה.

כמובן ששהייתך הארוכה בישראל ללא מעמד חוקי מוסיפה אתגר וקושי מוחשי להליך, אך ניתן להתגבר גם על זה בעזרת ייצוג הולם.

ראשית, כאמור, צריך להבין איפה אתם עומדים מבחינת הנישואין וההליכים שננקטו בעבר. אם לא הגשתם מעולם בקשה מכוח זוגיות - זה המסלול. אם כבר הגשתם ונכשלתם - צריך להבין למה ולמצוא דרך לטפל בבעיות.

במקרה מורכב מסוג זה בהחלט יש מקום להיעזר בעורך דין שמתמחה בדיני עלייה והגירה.

בהצלחה!

אירנה שלום,

המעבר מבקשת מקלט שנדחתה בעבר להסדרת מעמד על בסיס קשר זוגי אפשרי, אך הוא כרוך במורכבויות משפטיות וטקטיות שדורשות טיפול זהיר ומקצועי. המצב שלך כרגע עדין במיוחד מכיוון שאת נמצאת ללא מעמד חוקי בארץ, מה שמחייב לנקוט זהירות ולפעול באופן מושכל.

מבחינה משפטית סירוב לבקשת מקלט אינו מונע אוטומטית הגשת בקשה להסדרת מעמד על בסיס אחר. עם זאת, רקע זה ישפיע על האופן שבו רשות האוכלוסין תתייחס לבקשה החדשה. הרשות תהיה חשדנית יותר ותבחן ביתר זהירות את כנות הקשר הזוגי, במיוחד אם הזוגיות התפתחה בתקופה הסמוכה לסירוב בקשת המקלט. הרשות עלולה לחשוד שמדובר בניסיון לעקוף את הסירוב באמצעות יצירת קשר פיקטיבי או נישואי נוחות.

לכן, הצגת הקשר הזוגי צריכה להיות מדויקת ומשכנעת במיוחד. חשוב יהיה, בין השאר, להציג ציר זמן ברור המתעד את התפתחות הקשר, ולהראות שהוא התפתח באופן טבעי ולא במטרה לקבל מעמד חוקי. אם הקשר התחיל לפני הגשת בקשת המקלט או במהלך הבדיקה שלה, זה מחזק את הטיעון לכנותו. אם הוא התפתח רק לאחר הסירוב, צריך להציג ראיות חזקות יותר לאמיתותו.

חשוב להבין את השלכות המצב החוקי הנוכחי. בהיותך ללא מעמד חוקי, את חשופה לפעולות אכיפה מצד משרד הפנים, כולל צו גירוש.

הזמון להגשת הבקשה ובעיקר האופן שבו היא תיבנה ותוגש קריטיים. מומלץ להתחיל מיידית בהכנת תיק מקיף הכולל את כל הראיות לזוגיות, תוך התייעצות עם עורך דין מומחה להגירה שיכין בקפידה רבה את מסמכי הסף (לרבות מסמכים מורכבים), הוכחות משכנעות לכנות הקשר הזוגי והוכחות לקיום מרכז חיים בישראל.

לסיכום, אם אתם מקיימים זוגיות טובה ואיתנה, ישנו סיכוי טוב להצלחת ההליך, אך לאור הרקע המורכב לא הייתי מסכן את ההליך ומנהל אותו ללא עורך דין שמתמחה בהסדרת מעמד בישראל.

בהצלחה!

לנה שלום,

משרד הפנים התקין נוהל מיוחד (המכונה "נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי") שנועד בדיוק למקרים כמו שלך, ובמצב שלך על פני הדברים קיימים טעמים הומניטריים משמעותיים שתומכים ברצונך לקבל מעמד בישראל למרות הפסקת ההליך. ילדכם וטובו הם, בראש ובראשונה, הגורם המשמעותי בבקשה מסוג זה.

העיקרון שצריך להנחות את הרשויות בטיפול במקרים של הפסקת קשר זוגי הוא טובת הילד. בית המשפט העליון ומשרד הפנים הכירו מספר פעמים בזכותם של ילדים ישראלים לשמור על קשר הדוק ומשמעותי עם שני הוריהם. כאשר מתבצעת הפרדה כפויה של הורה זר מהילד הישראלי, זה נחשב לפגיעה בזכויות הילד ובטובתו.

השנים שניהלת שגרת חיים בישראל ומידת ההתערות שלך במציאות הארץ מהוות טעם הומניטרי משמעותי נוסף. יהיה עלייך להוכיח במסגרת הבקשה שבמהלך השנים השתלבת בחברה הישראלית, למדת את השפה, יצרת קשרים חברתיים ומקצועיים, ובנית בסיס לחיים בארץ.

הראיון שאליו הוזמנתם הוא חלק מהפרוצדורה הנהוגה במקרים מסוג זה. אך חשוב מאוד להבין שרשות האוכלוסין לא הולכת "לסייע" לך בקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים בנסיבות של הפסקת הליך מדורג, וכי את זקוקה לסיוע מקצועי משמעותי. מדובר בבקשה לא פשוטה ובמעמד שמשרד הפנים אינו מעניק בנקל וכעניין שבשגרה, ולכן נכונה לך דרך. אך חשוב מכל לעבור דרך זו ללא שגיאות מאחר שמחיר הטעות בתיקים מסוג זה עלול להיות כבד מאוד.

במסגרת הבקשה עלייך הנטל להוכיח את חשיבות השהייה שלך בישראל עבור הילד, ומדובר בנטל משפטי לא טריוויאלי. לא ניתן להסתפק באמירות כלליות. ייצוג מקצועי בדרך כלל כולל בהקשר זה קבלת חוות דעת משכנעת מאת עו"ס או פסיכולוג ילדים מטעם המדינה, אך לעתים קרובות ישנם אתגרים בהשגת תסקיר שכזה ורק עורכי דין מנוסים יודעים כיצד להתמודד עם קשיים מסוג זה.

מדובר בהליך מורכב שלעתים נמשך גם שנה או יותר, וכאשר אין למבקשת ייצוג טוב "הטיפול" על-ידי משרד הפנים יכול לארוך גם שנים רבות.

רוני שלום,

נוהל "הורה לחייל" או "הורה קשיש" מהווה אחת מהדרכים החשובות לקבלת מעמד על בסיס הומניטרי, ובמקרה שלך יש כמה גורמים חיוביים משמעותיים שיכולים לעבוד לטובתך. עם זאת, המקרה מורכב מאוד בשל השהייה הארוכה ללא מעמד חוקי.

הגורם החיובי המרכזי במקרה שלך הוא שירותו הצבאי של ילדך, אך השהייה הארוכה שלא כדין יוצרת מצב מורכב ביותר. מצד אחד, היא מעידה על הפרה ממושכת של החוק ובוודאות תעורר התנגדות מצד הרשויות. מצד שני, השהייה הארוכה מעידה על התערות עמיקה בישראל. במקרים מסוימים שהייה ארוכה יכולה אפילו לחזק את הבקשה אם מציגים אותה נכון.

הליך שכזה, על המורכבויות שבו, צריך לנהל אך ורק במאצעות עורך דין מנוסה מאוד שיבחר את האסטרטגיה הנכונה לתיק.

הכנת הבקשה דורשת תיעוד מקיף של מספר היבטים. חשוב גם להציג את ההיבט ההומניטרי - הקושי שייגרם לך ולמשפחתך כתוצאה מעזיבה מאולצת של הארץ. זה כולל הפרדה מהילד הנמצא בשירות צבאי, ניתוק קשרים חברתיים ומקצועיים שנבנו לאורך שנים, וקושי להשתלב מחדש במדינת המוצא לאחר שנים ארוכות של היעדרות.

במקרים פשוטים יחסית, התהליך יכול להימשך בין חצי שנה לשנה וחצי. אך במקרים מורכבים כמו שלך, שכוללים שהייה ארוכה ללא מעמד, התהליך צפוי להימשך מספר שנים עם סבירות גבוהה לניהול הליכים שונים בערכאות משפטיות.

בהצלחה!

אריק שלום,

הגשת בקשה להסדרת מעמד בעוד בן הזוג הזר נמצא בישראל אכן מורכבת יותר מהגשה מחו"ל, אך בהחלט אפשרית ונעשית בהצלחה במקרים רבים.

המורכבות נובעת מגישה זהירה יותר של הרשויות כלפי מקרים שבהם אדם נכנס כתייר ולאחר מכן מבקש להישאר על בסיס קשר זוגי שהתפתח במהלך השהייה.

הסיבה לחשדנות המוגברת היא שהרשויות רוצות לוודא שלא מדובר בתכנון מראש לעקיפת ההליכים הרגילים או בניסיון ליצור קשר פיקטיבי למטרת קבלת מעמד. כאשר מישהו נכנס כתייר ואז מבקש להישאר, זה עלול להעיד על כוונות שלא הוצהרו מראש או על ניסיון לנצל את מערכת הויזות.

עם זאת, הרשויות מכירות בעובדה שקשרים זוגיים אמיתיים יכולים להתפתח באופן טבעי גם במהלך ביקור, או שהחלטות על השתקעות יכולות להתקבל במהלך ביקור בישראל. המפתח להצלחה הוא התנהלות נבונה ונכונה מול רשות האוכלוסין.

ראשית, יש להקפיד על דיוק בהכנת מסמכי הסף, להציג תיעוד מפורט של התפתחות הקשר, יש להציג ראיות מוחשיות לחיים משותפים שהתפתחו במהירות יחסית אך באופן אמיתי. חשוב להציג תכנית ברורה לעתיד המשותף בישראל. בנוסף, יש חשיבות רבה להיות כנים ועקביים בכל הראיונות והפגישות עם הרשויות. כל סתירה או חוסר עקביות בסיפורים עלולים לעורר חשדות נוספים. מומלץ להכין את הסיפור המשותף מראש ולוודא שכל בני הזוג מכירים את כל הפרטים.

להליך כזה מוקשים רבים בייחוד כאשר בני הזוג מחליטים להתניע במהלך ביקור בן הזוג הזר בישראל. מומלץ מאוד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לפני הגשת הבקשה בנסיבות כאלה.

בהצלחה.

קיירה שלום,

כן, יש ראיון חובה במסגרת הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר בישראל. ההליך המדורג לקבלת אזרחות כולל שלב חובה של ראיון כנות הקשר שלעתים מכונה גם "תשאול". אמצעי הבדיקה החשוב ביותר שעומד לרשות משרד הפנים הוא ראיון כנות הקשר, אותו שימוע שעוברים בני הזוג, בנפרד, במטרה לברר אם אכן מערכת היחסים שעליה הם מצהירים כנה ומצדיקה מתן מעמד לבן הזוג הזר.

ישנם מספר סוגים של ראיונות: ראיון "רגיל", ראיון עומק, ראיון סימולטני. אם בן הזוג עדיין בחו"ל, במקרים שבהם קיימות אינדיקציות לאי–כנות הקשר הזוגי, משרד הפנים לא יאפשר את כניסת בן הזוג לארץ לפני שיערוך ראיון סימולטני.

הפקידים בוחנים כמה תחומים עיקריים. ראשית, כנות הקשר הזוגי - תאריכים חשובים (מתי הכירו, נישואים, ימי הולדת). פרטים אישיים (הרגלים, מנהגים, תחביבים). משרד הפנים בוחן כיצד הכרתם, מתי החל הקשר, פרטים על החתונה והחיים המשותפים.

שנית, מרכז החיים בישראל או בחו"ל- בני הזוג מתבקשים לספק פרטים שניתן ללמוד מהם על בלעדיות הקשר, על כנותו, על ניהול מרכז חיים בישראל. זה כולל מקום מגורים קבוע, עבודה, קשרים חברתיים.

השאלות לעתים כוללות פרטים על ההיכרות והתפתחות הקשר, הכרת בני המשפחה של בן הזוג, הרגלי יומיום ותחביבים משותפים, ניהול הכספים המשפחתיים, תכניות עתידיות משותפות, ופרטים אישיים על בן הזוג כמו מקום עבודה וחברים.

בדיקת הבקשה מתחילה עם פתיחת תיק והגשת בקשה מקוונת שצריכה להיתמך בשורה ארוכה (מאוד) של מסמכים ובהם תעודת לידה, תעודות נישואין וגירושין, פסקי דין בדבר גירושין, תעודות המלמדות על מצב אישי עדכני וקודם (עניין שמאתגר רבים), תעודת יושר, מכתב היכרות, מכתבי המלצה, תמונות, תכתובות ועוד.

חשוב מאוד לשמור על קור רוח, על ביטחון עצמי ועל אדיבות במהלך הראיון, גם אם נציג משרד הפנים מנסה להלחיץ אתכם ומגלה סקרנות יתירה. זכרו שהפקיד עושה את עבודתו ואין לו כוונה דווקא להכשיל אתכם.

יש לזכור שהסיכונים ממשיים - טעויות או אי-הבנות שנופלות במהלך הראיון עלולות לגרום למבקשים בעיות קשות עד כדי סירוב לבקשה ודרישת משרד הפנים לצאת מישראל.

בהצלחה!

דני שלום,

ההליך המדורג פותח על ידי משרד הפנים כמנגנון לבחינה מעמיקה הדרגתית של כנות הקשר הזוגי. המטרה המרכזית היא למנוע נישואין פיקטיביים ולהבטיח שהזוגיות אמיתية ויציבה לאורך זמן.

התהליך מתחלק לשלושה שלבים עיקריים המותאמים לבחון היבטים שונים של הקשר.

השלב הראשון כולל קבלת ויזת B/1 לשנה (לפעמים לחצי שנה) עם אפשרויות חידוש תקופתיות. בשלב זה, הרשויות בוחנות את הראיות הראשוניות לחיים משותפים ומתחילות את הערכת כנות הקשר. הבחינה כוללת ראיונות ראשוניים, בדיקת מסמכים המעידים על זוגיות כמו חוזי שכירות משותפים, חשבונות בנק, וראיות נוספות לחיים משותפים. משך השלב הראשון הוא בדרך כלל שנה עד שנתיים, תלוי במורכבות המקרה ובשיתוף הפעולה של בני הזוג.

השלב השני מתחיל עם מעבר לויזת A/5 (שמכונה רישיון לישיבת ארעי), בדרך כלל כל פעם לשנה אחת. שלב זה מעיד על כך שהרשויות שוכנעו ברמה מסוימת בכנות הקשר. במהלך תקופה זו, בני הזוג נדרשים להמשיך ולהוכיח את חייהם המשותפים ויש מעקב תקופתי אחר המצב. התקופה מאפשרת לרשויות לראות איך הקשר מתפתח ומתבגר, ולוודא שאין מדובר בהסדר זמני למטרת קבלת מעמד.

השלב השלישי והאחרון הוא הגשת בקשה לאזרחות ישראלית, זאת בחלוף 4 שנים מלאות עם רישיון א/5 וכאשר יש ביסוס מלא של הקשר הזוגי והוכחה של השתלבות בחברה הישראלית. התהליך כולל בחינה נוספת של כל ההיסטוריה, ראיונות מפורטים, ובדיקות ביטחון מקיפות.

האורך הכולל של התהליך קבוע בנהלים וכן נובע מההבנה שזוגיות אמיתית צריכה זמן להתבסס ולהוכיח את עצמה. משרד הפנים רוצה לראות שהקשר עובר בהצלחה תקופות שונות בחיים, מתמודד עם אתגרים, ומפתח יציבות אמיתית. בנוסף, התהליך המדורג מאפשר לבני הזוג להשתלב בחברה הישראלית בהדרגה, ללמוד את השפה, להכיר את התרבות, ולבנות קשרים חברתיים ומקצועיים.

אני מבין שאריכות ההליך מתסכלת אתכם, אך זהו הדין. משך ההליך מעניק גם יתרונות: כל שלב מקנה מעמד חוקי יציב יותר, זכות עבודה, זכאות לביטוח לאומי ולשירותים ציבוריים שונים. בנוסף, התהליך ההדרגתי מאפשר לבני הזוג להיערך נפשית וחברתית לחיים בישראל, ולרשויות לספק ליווי וייעוץ במידת הצורך.

בהצלחה.

קרנית שלום,

אם שני בני הזוג הנם אזרחי ישראל (פנית לפורום הסדרת מעמד של זרים בישראל), עריכת הנישואין בקפריסין תחייב את משרד הפנים לרשום אותם במרשם האוכלוסין הישראלי ותהיו זכאים לכל אותן זכויות שלהן זכאים בני זוג הנישאים בישראל.

חשוב עם זאת להבין שאם שניכם בני אותה דת, ואם חלילה תחליטו בעתיד להתגרש, תאלצו לעבור דרך בית הדין הדתי הרלוונטי בישראל.

אם בן הזוג אינו אזרח ישראלי, הנישואין יירשמו במרשם אך על מנת להקנות לו מעמד בישראל (תחילה זמני ולאחר מכן קבוע) יהיה עליכם לעבור את ההליך המדורג.

תוכלי לראות בפורום זה תשובות מאוד מפורטות לגבי מאפייני ההליך.

בהצלחה.

טטיאנה שלום,

אכן ניתן להגיש בקשה להסדרת מעמד בישראל מכוח זוגיות (חיים משותפים) ללא יציאת הזר מן הארץ, אבל מדובר במסלול לא טריוויאלי.

לפי נוהל משרד הפנים להסדרת מעמד מכוח זוגיות (ההליך המדורג), ניתן להגיש בקשה גם כאשר הקשר טרי יחסית – כל עוד שני בני הזוג גרים יחד בישראל ומבקשים להסדיר את המעמד תוך כדי חיים משותפים. הנוהל אינו קובע מינימום של זמן הכרות, אך ככל שהקשר קצר יותר, כך גדל החשד של משרד הפנים באשר לכנותו, ולכן מידת ההוכחה שתידרשו לה קשה יותר. חודשיים זה זמן קצר יחסית, והייתה אפילו פסיקה של בית הדין לעררים שלא הכירה בקשר של 3 חודשים ככזה המצדיק תחולה של ההליך המדורג. לדעתי האישית מדובר בפסיקה שגויה, אך חשוב לי להסב את תשומת לבך לכך.

לכן הייתי ממליץ לא לאתגר את המערכת ולעבות את הקשר, גם אם זה כרוך במחיר של יציאה מישראל. ככה גם תבחנו את עצמת הזוגיות שלכם.

אם בכל זאת תחליטו להגיש את הבקשה במהלך ביקורך זה, הייתי מציע לנקוט משנה זהירות ולא להתנהל בנסיבות אלה לבד אל מול משרד הפנים. דעו כי לכל מילה ולכל מסמך משמעות גדולה והשפעה דרמטית על גורל הבקשה.

במסגרת הבקשה תידרשו לעמוד בדרישה למסמכי סף ממדינת אזרחותך ותושבותך (לפעמים גם ממדינות תושבות זמנית או כאלה ששהית בהן במשך תקופה ארוכה - הכל לפי הנסיבות) וכן להוכיח שאתם גרים יחד בפועל והזוגיות שלכם אמיתית ואותנטית. תצטרכו להציג שורה של מסמכים – כולל תעודות מהברזל (ואולי לא רק מברזיל), אישורים ציבוריים, הוכחות למגורים משותפים, תיעוד של הקשר, תמונות, התכתבויות ועוד. זה הליך רגיש ומסובך, במיוחד כשמדובר בתיירת שטרם קיבלה

לסיכום, אכן קיימת אפשרות להישאר בישראל ולהסדיר את המעמד כידועים בציבור – גם אם ההיכרות היא רק בת חודשיים. אבל הדרך לשם צריכה להיות מאוד מדויקת וזהירה. סירוב עלול לגרור עיכוב של שנים רבות או אפילו מניעה מוחלטת מכניסה לישראל בעתיד. לכן, קבלת ייעוץ משפטי מקיף וליווי מסור חיוניים לטעמי בנסיבות שכאלה.

בהצלחה.

חלי שלום,

לא הבנתי כ"כ כיצד רשמו בדרכון של אביך שאסור לו להיכנס לישראל במשך שנה. פרקטיקה כזו לא מוכרת לי בביקורת הגבולות.

באופן כללי, ביקורים תדירים מדי בישראל על-ידי מי שאינו אזרח או תושב הארץ יכולים לעורר את חשדם של בקרי הגבול ולהוביל לסירוב כניסה.

המערכת בוחנת בעת כל ביקור את מידת הסיכון להתשקעות של הזר בארץ, וכאמור בכל ביקור וביקור הרשות (ביקורת הגבולות) מגבשת החלטה אם לאשר לזר כניסה אם לאו.

אמנם מדובר בנסיבות של ביקור משפחתי שאותן אפשר וצריך להבין, עדיין, ביקורים תכופים וארוכים מדי עלולים לייצר בעיה, בייחוד אם משך שהייתו המצטברת של הזר בישראל עולה על 3 חודשים בכל חצי שנה.

הייתי ממליץ לאביך לצמצם את הביקורים המשפחתיים עד 3 חודשים בכל חצי שנה או לרווח אותם ולעשות פחות תכופים. דעי כי בנסיבות מסוימות ניתן לפנות למשרד הפנים בבקשה להארכת רישיון הביקור של אביך עד שנה.

יתכן שנכון יותר להאריך שהייה אחת במקום לפרק אותה לארבעה ביקורים.

ככל שתזדקקי לעזרתנו בעניין זה, נשמח לסייע.

ארתור

סיוון שלום,

ראשית, חשוב להבהיר: לא ניתן לבקש או להציע באופן יזום ערבות כספית למשרד הפנים — זה כלי שהמדינה עושה בו שימוש לפי שיקול דעתה, ורק בנסיבות מסוימות. כלומר, גם אם מאוד תרצו להפקיד ערבות כדי להבטיח שבן הזוג יוכל להישאר בארץ בזמן בחינת הבקשה – זו לא אופציה שנמצאת בידיים שלכם, אלא בידי הרשות.

במקרים מסוימים, בעיקר כאשר בן הזוג הזר נכנס לישראל באשרת תייר ויש לרשות ספקות לגבי כנות הקשר או נכונותו לעזוב את הארץ במקרה של דחייה, משרד הפנים עשוי לבחור בפתרון ביניים: לא לסלק את האדם מיד, אך גם לא להעניק מעמד מיידי — אלא לאפשר פתיחת הליך מדורג תוך הפקדת ערבות כספית.

הערבות נועדה להבטיח שבן הזוג יעמוד בהתחייבויותיו – למשל, יעזוב את הארץ אם הבקשה תידחה או לא תחודש. אם הוא עומד בכך – הכסף מוחזר. אם לא – הערבות מחולטת והסכום עובר לרשות המדינה. את הערבות מפקידים בדרך כלל באמצעות ערבות בנקאית, המחאה בנקאית מיוחדת או, במקרים מסוימים, במזומן. מדובר בסכומים שיכולים לנוע בין 20,000 ש"ח ועד 100,000 ש"ח, תלוי בנסיבות האישיות ובמדיניות הלשכה האזורית.

עם זאת, גם אם הופקדה ערבות, אין בכך כדי להבטיח הצלחה בהליך – ובמקרה של דחייה, על בן הזוג לצאת מהארץ או לפנות לבית המשפט. אחרת, הערבות עלולה להיחשב כמופקעת, ולעיתים גם מבלי שמפקיד הערבות יקבל על כך התרעה.

בהצלחה.

שלום,

העובדת הגיעה לישראל לפני כשבע שנים וקיבלה רישיון 2(א)(5), אני מניח שהתכוונת לרישיון זה ולא למה שכתבת. מדובר ברישיון שניתן למבקשי מקלט. רישיון זה אינו מהווה רישיון עבודה, ולא ניתן להמיר אותו למסלול עבודה חוקי באופן רגיל.

על פי נהלי רשות האוכלוסין, בקשות להסדרת מעמד של עובדים זרים מטעמים הומניטריים בענף הסיעוד נבחנות רק במקרים שבהם התקיים בעבר רישיון עבודה כחוק – כלומר, כשהעובד הועסק כדין והחזיק באשרת עבודה מסוג B/1 בענף הסיעוד. העובדת המתוארת, כאמור, לא החזיקה מעולם באשרה כזו, ולכן אינה עומדת בתנאי הסף של נוהל הוועדה ההומניטרית בתחום זה.

גם ההקלות שניתנו בתקופת מבצע "חרבות ברזל", אשר אפשרו במקרים מסוימים את המשך העסקתם של עובדים סיעודיים גם מעבר לתקופה המותרת, חלו אך ורק על מי שהועסקו בעבר כחוק ובאופן רציף – ולכן גם הן אינן רלוונטיות במקרה זה.

ככל שהעובדת מקיימת כיום קשר זוגי אמיתי ויציב עם אזרח או תושב ישראל, ניתן לשקול מסלול של "חיים משותפים" או נישואין, המאפשר להסדיר מעמד בהתאם לקריטריונים ספציפיים שנקבעו בנוהלי הרשות. מדובר בהליך נפרד, תובעני ולעיתים ממושך, אך זהו המסלול האפשרי היחיד שעשוי להיות רלוונטי בנסיבות הקיימות.

לשאלתך השנייה – על פי הדין, העסקתה של עובדת זרה השוהה בישראל ללא אשרת עבודה תקפה מהווה עבירה על החוק, הן מצד העובדת והן מצד המעסיק.

בהצלחה.

קלוד שלום,

ההחלטה לתת לך אשרת כניסה לשבועיים בלבד במקום שלושה חודשים חוקית לחלוטין. בקרי הגבול מוסמכים לקבוע את משך השהייה המותרת בהתאם להערכתם את מטרת הביקור ואת הסיכון להגירה בלתי חוקית.

ביקורים תכופים (במקרה שלך מדובר בשלוש פעמים השנה) עלולים לעורר חשד לכוונת השתקעות או לעבודה בלתי חוקית. ישראל היא מדינת עלייה ולא הגירה, ולכן בקרי הגבול פועלים באופן קפדני למניעת הגירת עבודה. סימני אזהרה נוספים שעלולים להשפיע על החלטת בקר הגבול כוללים היעדר כרטיס טיסה חזרה או כרטיס שמלמד על שהייה ממושכת, וכן התנהגות החשודה בגבול כמו טון דיבור, מידת התרגשות או חוסר ביטחון.

יש אפשרות להגיש בקשה מסודרת במשרד הפנים (מחלקת אשרות) להארכת השהייה. אך חשוב מאוד לנמק את הבקשה היטב ולהסביר את תכיפות הביקורים ואת זיקתך לישראל. סתם רצון בדרך כלל איננו סיבה מוצדקת להארכה.

לנוכח המצב הנוכחי ותכיפות הביקורים, מומלץ להכין מראש מסמכים התומכים במטרת הביקור כמו הזמנה רשמית, אישור עבודה בצרפת והוכחת קשרים משפחתיים.

בהצלחה.

מתן שלום,

בהחלט אפשרי להירשם כנשואים בישראל לאחר חתונה בקפריסין, וזוהי למעשה הדרך הנפוצה שבה זוגות חד-מיניים מתחתנים, מכיוון שבישראל לא ניתן להתחתן בנישואים אזרחיים.

ישראל מכירה בנישואים שנערכו בחו"ל, כולל נישואים חד-מיניים, על פי עקרון הסטטוס הבינלאומי.

התהליך של רישום הנישואים במשרד הפנים הוא פשוט יחסית מבחינה טכנית. תצטרכו להגיש את תעודת הנישואים מקפריסין עם תרגום מאושר וציון האפוסטיל, ומשרד הפנים יכיר בנישואים ויעדכן את הסטטוס במרשם האוכלוסין (חשוב להבין שיידרשו עוד מסמכים הקשורים במצבו האישי הנוכחי והקודם של בן הזוג).

לגבי ההשפעה על המעמד של בן זוגך האנגלי - הנישואים יקלו במידת מה על הליך הסדרת המעמד, אך לא באופן משמעותי. מה שקובע ומכריע בהליך הוא האופן שבו בני הזוג מתנהלים בהליך הסדרת המעמד ומקפידים על כל תנאי הפרוצדורה.

אתה יכול להגיש בקשה להסדרת מעמד במסגרת ההליך המדורג. אם תעמדו בכל דרישות הדין ונהלי משרד הפנים ותשכנעו את הרשות שהזוגיות שלכם כנה, בן הזוג יקבל תחילה רישיון עבודה ב1, לאחר מכן הרישיון ישודרג לארעי א5, ולבסוף (בתום ההליך) לאזרחות.

הגם שהחוק מחייב את משרד הפנים להכיר ביחסים חד-מיניים ולא להפלות על בסיס נטייה מינית, בפועל עדיין קיימת נטייה מסוימת להטיל ספק בכנות יחסים כאלה. גם אם הנישואים מחזקים את מעמדו של בן הזוג הזר, עדיין מומלץ להיערך היטב להליך. יש להכין את כל התיעוד הנדרש, להיות מוכנים לראיון כנות הקשר, ולהבטיח שאתם עונים באופן עקבי על שאלות לגבי החיים המשותפים שלכם.

בהצלחה.

דניאל שלום,

חשד לעבודה או הגירה בלתי חוקית: ישראל היא מדינת עלייה ולא הגירה, ולכן בקרי הגבול פועלים באופן קפדני למניעת הגירת עבודה. הקשר הארוך שלכם (שנה וחצי) עלול לעורר חשד שמטרת הביקור לא הייתה תיירות אלא הייתה כוונת השתקעות. אבהיר כי חלילה לא מצדיק את ההחלטה, אלא רק מנסה להסביר את אופן החשיבה של בקרי הגבול.

סימני אזהרה ונורות אזהרה נוספים בהקשר זה הם, לדוגמה, כאשר התייר מגיע ללא כרטיס טיסה חזרה או כאשר ברשותו כרטיס טיסה חזרה שמלמד על כוונה לשהות בארץ פרק זמן ממושך (מעל חודשיים).

בקרי הגבול מייחסים משקל רב גם להתנהגות התייר בגבול - שמים לב לטון הדיבור שלו, למידת ההתרגשות, לביטחון שהוא מפגין, אם הוא מרשה לעצמו לעלוב בבקר הגבול או להתריס ועוד.

כל ביקור אצל בן/בת זוג נבדק בזהירות רבה כיוון שהוא עלול להיחשב ניסיון להגירה או מעבר למעמד קבוע.

לאור הסירוב, חברתך נכנסה לרשימה השחורה ולא תוכל להיכנס לישראל למשך לפחות 5 שנים ללא התערבות מקצועית. בנסיבות שנוצרו חיוני להכין הזמנה רשמית ולקבל אישור מהמשרד לפנים עוד לפני הטיסה. מדובר בפעולה מורכבת שדורשת היערכות והכנת מסמכים.

לנוכח הסירוב הייתי ממליץ לך שלא להתנהל מול משרד הפנים ללא עזרה מקצועית.

בהצלחה,

שלי שלום,

כיהודייה את זכאית לעלייה על פי חוק השבות. לאחר שתוכיחי את זכאותך תקבלי מעמד של עולה חדשה עם כל הזכויות הנלוות, כולל אזרחות ישראלית מיידית וכל הטבות הקליטה. הליך העלייה יהיה סטנדרטי ודורש הוכחת היותה יהודייה באמצעות מסמכים רלוונטיים.

בעלך הלא יהודי זכאי גם הוא לעלייה על פי חוק השבות בהיותו בן זוג. הוא יקבל מעמד של עולה חדש עם אזרחות ישראלית וכל הטבות הקליטה, בדיוק כמו רעייתו היהודייה.

התהליך מתחיל בפנייה לקונסוליית ישראל או לסוכנות היהודית בארצות הברית או לעמותה נפש בנפש. תידרשו להציג מסמכים המוכיחים את היהדות של האם, תעודות נישואין של ההורים ותעודות לידה של הילדים וכן מסמכים נוספים. לאחר אישור הזכאות, תוכלו להגיע לישראל יחד ולהתחיל את תהליך הקליטה.

המסמכים כוללים בעיקר תעודות אישיות הקשורות לרישום אזרחי - תעודות לידה, נישואין ומסמכים המעידים על היהדות. ישנה החשיבות של מסמכים היסטוריים ואותנטיים הקרובים למקור ככל האפשר.

בהצלחה!

שני שלום,

דומה כי בעלך קיבל מעמד ארעי מסוג א/5 מכוח הקשר הזוגי וההליך המדורג.

בהקשר זה חשוב להבין כמה נקודות מהותיות בנושא:

המעמד א/5 ניתן לתקופה של שנה אחת כל פעם, והארכתו מתבצעת מדי שנה. חשוב לזכור שההארכה אינה אוטומטית, אלא כפופה לבדיקות קפדניות הכוללות:

בדיקת טיב וכנות הקשר הזוגי

בדיקת תוקף הקשר ורציפותו

בדיקת קיום מרכז חיים משותפים בישראל

בדיקת היעדר הערות גורמים (עבירות פליליות או ביטחוניות בישראל או במדינות אחרות)

בדיקת היעדר תיקים פליליים פתוחים לבן הזוג הישראלי (במקרה כזה התיק מסתבך ודורש טיפול מיוחד)

לגבי יציאה לחו"ל: מעמד א/5 אינו מאפשר חזרה חופשית לישראל. לצורך כך יש לקבל מראש אשרת חוזר (Entry Visa). לבעלך זכות לקבל אשרת חוזר לאותו פרק זמן שבו ניתנת לו אשרת א/5.

שימו לב במיוחד לחובה לעמוד במבחן מרכז החיים בישראל. בהתאם לדרישות משרד הפנים על בני הזוג להימצא בשטח ישראל (יחד ולחוד) לפחות 9 חודשים מתוך כל 12 חודשים של שנה קלנדרית.

מאוד לא מומלץ להפר את קריטריון מרכז החיים

לא מומלץ לזר שמתכוון לחזור לישראל לצאת מהארץ ללא אשרת חוזר בתוקף

בהצלחה!

שי שלום,

ככל שאחיך אוחז בזכות לעלות לישראל מכוח חוק השבות, הרי שעליו לפעול באפיק זה.

מקום שאין לו זכות כזו, אתה מתאר נסיבות הומניטריות משמעותיות ויתכן שיש כאן אפשרות להגיש בקשה הומניטרית עבור אחיך, אך חשוב להבין את הדרך והאתגרים.

המקרה נופל תחת קטגוריה של בקשות הומניטריות לקבלת מעמד בישראל מטעמים של מחלות קשות ומצבים חריגים. משרד הפנים יכול להכיר במקרים חריגים שמחייבים בחינה אינדיבידואלית, ובכללם מקרים של מחלות קשות ומצבי חסיות כאשר ישנם קרובי משפחה בישראל שיכולים לטפל באדם הנזקק.

המקרה שלך חושף, על פני הדברים, נסיבות ייחודיות, מכיוון שמדובר באח עם מוגבלות משמעותיות שמצריכה טיפול מתמיד, ואתה כאזרח ישראלי מוכן ויכול לקחת עליך את האחריות לטפל בו. משרד הפנים בוחן בקשות כאלה תוך התחשבות במצבו הרפואי של המבקש, יכולתו של הקרוב בישראל לטפל בו, והעומס על המערכות הציבוריות.

אך בצד זה משרד הפנים בודק נסיבות נוספות, ובהן קיומם של קרובים אחרים במדינת תושבותו של הזר שהבקשה מוגשת בעניינו ויתר נסיבות. כך שאין די רק במצבו של אחיך וברצונך לדאוג לו בישראל.

אם תחליט בכל זאת להתקדם עם העניין, עליך להיות מוכן למסלול מורכב וארוך. משרד הפנים נוטה לדחות בקשות הומניטריות ככל שניתן, ולעתים קרובות בקשות נדחות "על הסף" מבלי להעביר אותן לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים. המערכה המשפטית יכולה להימשך שנים והיא כרוכה באופן הצגת הטיעונים וההוכחות, באיכות הייצוג ובהוכחת צורך הומניטרי אמיתי והיעדר כל חלופה סבירה אחרת.

השלב הראשון הוא הגשת בקשה מפורטת, מנומקת וממוסמכת בלשכה האזורית של רשות האוכלוסין. חשוב לכלול אישורים רפואיים מפורטים על מצבו של אחיך, אישור על יכולתך הכלכלית לטפל בו, והתחייבויות לגבי דיור וטיפול רפואי. אך בכך, כאמור, לא די והבקשה צריכה להיות מגובה בהוכחות רבות נוספות, הכל בהתאם לנסיבות.

בהתחשב במורכבות התחום ובעובדה שגם עורכי דין מנוסים נאבקים שנים על מקרים כאלה, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה באופן ממוקד בהסדרת מעמד הומניטרי. מדובר בתחום התמחות צר ומורכב שדורש ידע מעמיק בפסיקה ובנהלים.

בהצלחה,

ארתור

שלום רב,

עובדת זרה המועסקת בנקיון/מלונאות לא יכולה פשוט להמיר את אשרת העבודה שלה לענף הסיעוד. החוק אוסר על העסקת עובדים זרים ללא היתר העסקה למעסיק וללא אשרת עבודה לעובד (ויזה ב'1), וההיתרים הם ייעודיים לענף הספציפי.

ההסבה לעולם כפופה לאישור של משרד פנים, ואישור כזה לא יינתן בנקל.

המעסיק החדש (המטופל הסיעודי) חייב לעמוד בכל תנאי הזכאות לקבלת היתר בענף הסיעוד. הזכאות מותנית בהגעה לגיל פרישה (67 לגברים, 62 לנשים) וקבלת ציון של 4.5 נקודות במבחן התלות שמבצע הביטוח הלאומי. קשיש מעל גיל 90 זקוק רק ל-4 נקודות תלות.

לאחר עמידה בתנאי הזכאות, יש להגיש בקשה מלאה להיתר להעסקת עובדת זרה בסיעוד לרשות האוכלוסין וההגירה, כולל אישורים רפואיים, תשלום אגרות והוכחת הצורך הסיעודי. אחרי קבלת ההיתר יש להירשם בלשכה פרטית להשמת עובדים זרים בסיעוד.

הבעיה העיקרית היא שהעובדת לא יכולה לבצע את ההסבה בעצמה. הדבר תלוי הן במשרד הפנים והן במציאת מעסיק פוטנציאלי העומד בכל תנאי הזכאות המחמירים של ענף הסיעוד ומוכן להשקיע במאמץ לקבל היתר חדש. מדובר בהיתר חדש לחלוטין, לא בשינוי היתר קיים.

היותה אחות רפואית במקצועה מהווה יתרון שיכול לסייע בשכנוע המעסיק החדש ובהוכחת ההתאמה לתפקיד מול הלשכה המורשה, אך הנהלים אינם מקלים מבחינה פורמלית על ההסבה ומצטרפת לזה מדיניות משרד הפנים שעל פי רוב לא ממהר לאשר הליכי הסבה מסוג זה.

קריסטינה שלום,

אם את אזרחית ישראל, בן זוגך יוכל לקבל אזרחות ישראלית רק במסגרת מה שמכונה ההליך המדורג.

הליך זה אורך לפחות 5 שנים והוא מורכב מתנאים מצטברים רבים, אך החשובים שבהם: היותכם נשואים זה לזו (אם אינכם נשואים ולא מתכוונים להינשא, תוכלו להסדיר את מעמדו מכוח הליך של חיים משותפים, אך הוא ארוך ומורכב אף יותר), כנות הקשר הזוגי, ניהול חיים משותפים עם מרכז חיים בישראל, היעדר עבר פלילי אצל בן הזוג הזר שעלול לסכן את שלום הציבור בישראל.

ישנם תנאים רבים נוספים, אך אלה האם העיקרים.

תוכלו למצוא בפורום זה תשובות מפורטות באשר לדרישות ההליך, אך אני ממליץ להצטייד באיש מקצוע בהליך מורכב זה.

שוב - אם את אזרחית ישראל, אין שום אפשרות שבן זוגך או בעלך הזר יקבל אזרחות ישראלית באופן מיידי.

אם את זכאית שבות טרם עלית לישראל, חל כאן דין שונה לחלוטין. במקרה זה בעלך יוכל לקבל אזרחות ישראל מהר יותר, אך מדובר כאמור בהליך שונה ובדרישות אחרות.