דולב שלום,

 

בהתאם לנהלי משרד הפנים, על מי שנמצא בהליך המדורג לקיים מרכז חיים בישראל. משרד הפנים מגדיר "מרכז חיים" כשהייה של לפחות 9 חודשים בשנה בישראל של שני בני הזוג. כלומר, באופן עקרוני מותרת שהייה של עד 3 חודשים בחו"ל במהלך שנה (אם כי מומלץ לא למצות תקופה זו באופן מקסימלי).

יציאה ממושכת מעבר לתקופה זו עלולה להיחשב כ"שינוי מרכז חיים" ולהוביל לביטול רישיון הישיבה.

מומלץ להודיע למשרד הפנים מראש על הצורך בשהייה ממושכת בחו"ל ולתמוך את הבקשה במסמכים רפואיים המוכיחים את מצבה של האם ואת הצורך בשהייה ממושכת לצדה. חשוב להדגיש שמדובר בשהייה זמנית לצרכים הומניטריים ולא בשינוי מרכז חיים. כדאי גם לשמור על קשרים עם ישראל במהלך השהייה בחו"ל, כמו תשלום חשבונות ושמירת דירה.

אם אכן מדובר במצב רפואי חמור של האם, מומלץ להגיש בקשה מסודרת למשרד הפנים, לצרף תיעוד רפואי רלוונטי, להבהיר את הזמניות של השהייה בחו"ל, לציין במפורש שמרכז החיים נשאר בישראל ולשמור על כל התכתבות עם משרד הפנים.

בהצלחה

חן שלום,

 

פורום זה לא נועד להפניות לפסיקה ספציפית. ישנם פסקי דין רבים של בית הדין לעבודה שנדרשו לסוגיה, וכמובן לא אפנה לכולם (ממילא את זה ניתן לעשות רק במסגרת ייעוץ פרטני). פסק דין רלוונטי בהקשר זה הוא פס"ד שפינט משנת 2013. שם דובר על אשתו של שמואל שפינט ששהתה כ-70% מזמנה בארה"ב כדי לטפל באמה החולה, הביטוח הלאומי שלל את תושבותה - ולמרות זאת בית הדין הארצי לעבודה הכיר בה כתושבת ישראל.

 

בית הבהיר כי "מרכז החיים" אינו נקבע רק על פי המקום הפיזי בו נמצא האדם, אלא על פי מכלול הזיקות והקשרים שלו למדינה. הפסיקה גם הכירה בכך שטיפול בקרוב משפחה חולה עשויה להיות - בנסיבות מסוימות - סיבה לגיטימית לשהייה ממושכת מחוץ לישראל, מבלי שהדבר יפגע במעמד התושבות.

 

במקרה שלך, העובדה שאת מטפלת באמך החולה בדמנציה היא נסיבה דומה למקרה שפינט. דמנציה דורשת השגחה וטיפול צמוד, ובית הדין עשוי להכיר בחשיבות נוכחותך לצד אמך.

 

חשוב להוכיח את הקשר המתמשך שלך לישראל. זה יכול לכלול הוכחת קיומו של מקום מגורים בישראל, חשבונות בנק פעילים, ביטוח רפואי, תשלומי מסים, וכל אינדיקציה אחרת שמראה שישראל עדיין נחשבת "מרכז החיים" שלך מבחינה אובייקטיבית וסובייקטיבית.

 

חשוב עם זאת להבין כי למרות קיומה של פסיקה תקדימית זו בפועל הביטוח הלאומי אינו תמיד מיישם את העקרונות שנקבעו בבתי המשפט. המל"ל עדיין נוטה להחמיר ולהתייחס לשהייה ממושכת בחו"ל כאינדיקציה לאובדן תושבות, ללא התחשבות מספקת בנסיבות האישיות.

 

 

דני שלום,

 

אני משער שמדובר בהליך של עלייה לפי נוהל שינוי מעמד מתייר לעולה, שבמסגרתו התבקשתם להציג מסמכים שמלמדים על זכאותכם לשבות.

חוק השבות הנו חוק חשוב ביותר שמעניק למי שנכנס בגדרו זכות בלתי רגילה - לקבל מעמד של אזרחות מיד. לחוק זה יש מעט מאוד חלופות בעולם והוא, כאמור, מעניק זכויות חשובות, לכן הגורמים המוסמכים על יישומו מחויבים להקפיד על בחינת בקשות לעליה.

לא ניתן לקבל מעמד של עולה (ופועל יוצא - אזרחות) אלא אם המבקש שטוען לזכאות לשבות (עליה) מציג מסמכים שמלמדים בבירור על היותו יהודי, בן ליהודי או נכד ליהודי (או בן זוג או אלמן), או מי שנתגייר ואינו בן דת אחרת.

הדרישות בהקשר זה מחמירות ביותר - משרד הפנים ולשכת הקשר נתיב (שמסייעת לו במישור זה) אינם מסתפקים בראיות לא משכנעות ולעתים מטילים ספק במסמכים שאינם אותנטיים.

לגורמים אלה בקיאות רבה בהיסטוריה ובמאפיינים של התקופה והאזור, וגם בתי המשפט מכירים בלשכת הקשר כגורם מקצועי ביותר.

לכן - לערער על החלטה של לשכת הקשר ולהצליח בערעור הנה משימה לא פשוטה. אם עמדת לשכת הקשר היא שלא הוצגו די מסמכים, בדרך כלל לא יהיה פשוט לשכנע אחרת בבית המשפט. כל עניין דורש כמובן בחינה מעמיקה של נסיבותיו, ונציגי לשכת הקשר בהחלט יכולים לטעות, אך על פי רוב אם העמדה של לשכת הקשר מבוססת על כך שהמבקש לא הציג די ראיות, יהיה לא פשוט לשכנע את בית המשפט כי העמדה אינה סבירה.

המלצתי במקרים כאלה להיוועץ במומחה כדי שילמד את המסד העובדתי ואולי יציע כיצד ניתן לעבות אותו.

באשר לאופן עריכת הראיון וזה שזה לא היה לשביעות רצונכם - גם על זה ניתן לדון עם המומחה, אך בגדול מה שקובע אם אתם עומדים בדרישות החוק אם לאו הם הראיות שאתם מביאים.

כאמור, ממליץ להיוועץ במומחה לדיני הגירה.

לאה שלום,

 

העובדת עברה בהרבה את תקופת השהות המקסימלית שקבועה בחוק ובנוהל, ובנוסף לכך עזבה את ישראל. בנסיבות אלה אמנם ניתן להגיש בקשה למשרד הפנים לחידוש רישיונה ולנמק אותה כדבעי, אך סיכוייה קלושים.

 

 

נטלי שלום,

 

על מנת שמשרד הפנים יוכל לגבש החלטה מושכלת בקשר עם ההזמנה מומלץ לתמוך אותה במסמכים שמלמדים על הקשר המשפחתי של בעלך ובן דודו, בהוכחות למטרת הביקור ולהיעדר כוונה שלכם להשתקע בישראל.

לעניין הוכחת הקרבה המשפחתית - על המסמכים להיות מקוריים בלבד, מאומתים כדין (באפוסטיל או בשרשרת חתימות, לפי ההסדר הנוהג במדינתכם) ומתורגמים על-ידי נוטריון ישראלי.

לעניין מטרת הביקור - אם תכננתם נסיעה לאילת וכיוצא באלה, מומלץ לספק הוכחות בעניין.

לעניין היעדר כוונה להשתקע - מומלץ לספק ראיות לזיקתכם למדינת המוצא, לעיסוק, לחופשות, לנכסים וכיוצא באלה.

משרד הפנים יכול לגבש החלטה במשך מספר שבועות ולפעמים גם למעלה מחודש.

 

בהצלחה,

 

נטלי שלום,

 

על מנת שמשרד הפנים יוכל לגבש החלטה מושכלת בקשר עם ההזמנה מומלץ לתמוך אותה במסמכים שמלמדים על הקשר המשפחתי של בעלך ובן דודו, בהוכחות למטרת הביקור ולהיעדר כוונה שלכם להשתקע בישראל.

לעניין הוכחת הקרבה המשפחתית - על המסמכים להיות מקוריים בלבד, מאומתים כדין (באפוסטיל או בשרשרת חתימות, לפי ההסדר הנוהג במדינתכם) ומתורגמים על-ידי נוטריון ישראלי.

לעניין מטרת הביקור - אם תכננתם נסיעה לאילת וכיוצא באלה, מומלץ לספק הוכחות בעניין.

לעניין היעדר כוונה להשתקע - מומלץ לספק ראיות לזיקתכם למדינת המוצא, לעיסוק, לחופשות, לנכסים וכיוצא באלה.

משרד הפנים יכול לגבש החלטה במשך מספר שבועות ולפעמים גם למעלה מחודש.

 

בהצלחה,

 

שלום

הגשת ערר כזה דורש ידע וניסיון מקצועי משפטי לרבות ידיעת החוקים ופסיקה.

במצב כזה אין לי עצה אחרת , חוץ מלפנות לעורך דין בעל ניסיון מוכח בתחום דיני הגירה ומעמד.

המשך יום נעים

שלום רב

במידה ואמך מעולם לא קיבלה סירוב כניסה לישראל בעבר,

במידה ואתם קרובי משפחה בדרגה ראשונה ,

ניתן לפנות למשרד הפנים לפי מקום מגוריך ולבקש אשרת כניסה ותייר מסוג ב/2 לפי נוהל מס׳ 5.4.0001 הם בדרך כלל לא יטפלו בזה וימליצו לך שהיא טטוס וההחלטה תתקבל במעבר גבול בארץ.

חשוב לדעת : ככל שמדובר באוקראינה (וכל מדינה שיש עמה הסכם כניסה ללא אישור מקדים), הסמכות הסופית בידי בקר גבול. הזמנה דרך משרד הפנים עושים רק אם היה לה בעבר סירוב כניסה. בדרך תינתן אשרה ל-3 חודשים , אותה ניתן בנסיבות מסוימות להאריך בהמשך.

ככל שתרצה להתייעץ לגבי תשאול במעבר גבול אנא לפנות בפרטי.

המשך יום נעים

שלום לאה

כדי לקבל מעמד (קודם ארעי ואח״כ קבוע) לבן זוג זר, יש לנהל הליך מדורג לפני אחד הנוהלים של הרשות.

מדובר בהליך ארוך שיש בו הרבה נקודות חשובות.

ניתן היום גם לכרות ברית נישואין מבלי לצאת לישראל.

לאלה שכן התחתנו רשמית הנוהל הרלוונטי הוא 5.2.0008.

הליך נמשך כ- 4.5 שנים , מתחיל בהגשת סדרה של מסמכים , נמשך במספר ראיונות אליהם חשוב להתכונן.

ככל שתהיה מעוניינת ביותר פרטים , אשמח להשיב בהודעה פרטית.

המשך יום נעים

אלכס שלום,

 

אני לא יודע לאילו "אי-דיוקים" במסמכי סבתך התכוונת, אבל אם הכוונה לפרטים שהיוו בסיס לזכאות לעליה לפי חוק השבות, ובדיעבד יתברר כי פרטים אלה לא היו נכונים, בנסיבות אלה ישנו חשש אמיתי שרשות האוכלוסין תיזום הליך של ביטול אזרחות עבור כל מי שעלה מכוח אותם מסמכים.

 

אחת הסיבות המרכזיות לשלילת אזרחות היא גילוי מסמכים מזויפים או לא מדויקים שהוצגו בתהליך העלייה. כאשר אחיך יגיש בקשה לעליה ויציג אותם מסמכים ששימשו לעלייתך, המסמכים יעברו בדיקה קונסולרית חוזרת, שתעלה ממצאים מסוימים. מהם אותם ממצאים, את זה רק אתה כנראה יכול לדעת.

אם יעלה שעלית לישראל על יסוד פרטים כוזבים, ומאחר שחלפו 12 שנים מקבלת האזרחות, הליך שלילת האזרחות (אם כזה יינקט על ילי הרשות, חס וחלילה) יצטרך לעבור דרך בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים ולא יכול להיעשות ישירות על ידי משרד הפנים.

האפשרויות העומדות בפניך:

פנייה מקדימה לייעוץ משפטי מקצועי בתחום ההגירה. עורך דין מומחה יוכל לבחון את המסמכים ולהעריך את מידת הסיכון.הכנת אסטרטגיה חוקית להגשת בקשה עבור האח - ייתכן שאפשר להגיש את הבקשה עבור האח על בסיס מסמכים אחרים שאינם מתבססים על אותם מסמכים בעייתיים, אם הדבר אפשרי.לשקול האם נחוץ לתקן את המסמכים הבעייתיים לפני הגשת הבקשה - במקרים מסוימים, טיפול מקדים בבעיה עשוי להפחית את הסיכון.

בתי המשפט מתייחסים לשלילת אזרחות בזהירות רבה ושוקלים גורמים נוספים כמו משך המגורים בישראל, מידת ההשתלבות בחברה, קיום משפחה ועבודה במדינה. במקרה של 12 שנים בישראל, גורמים אלה עשויים לפעול לטובת השואל, אך עדיין מדובר בהליך רציני ביותר שלא כדאי לנהל ללא ייצוג.

בהצלחה.

לינוי שלום,

 

אדם שמרבה לבקר בישראל בענייני עסקים צריך להיות מודע שביקורים תכופים (כמו ארבע פעמים בשנה) עלולים לעורר שאלות בביקורת הגבולות, שכן ביקורים עסקיים ניתן להסדיר באמצעות אשרת עסקים מיוחדת.

חשוב להגיע מוכן עם כרטיס טיסה חזור - זה קריטי כי היעדרו מוזכר במאמר כסיבה מרכזית לסירוב כניסה. בנוסף, כדאי להצטייד בהוכחות למטרה העסקית של הביקור ולקשרים העסקיים בישראל.

בקרי הגבול יכולים לשאול על טיב העסקים והעסק המדובר, מקורות הכנסה, משך השהייה המתוכנן ואמצעים כלכליים, לכן חשוב להיות מוכן להציג אסמכתאות בעניין ולהוכיח יכולת כלכלית לממן את הביקור.

ההחלטה הסופית תמיד מתקבלת על ידי בקר הגבול ואישור ETA אינו מהווה ערובה לכניסה לישראל, אין להתייחס אליו ככזה והדבר גם נאמר במפורש באישור.

שיהיה בהצלחה.

שלום

אכן הינך צריך לעדכן רישום מצב אישי שלך מרשם האוכלוסין תוך 30 ימים ממועד קבל התעודה.

עליך למלות טופס הודעה על שינוי מצב אישי.

לטופס יש לצרף:

תעודת נישואין מקורית בתוספת חותמת אפוסטיל.

אותה תעודה מתורגמת ומאומתת כדין (נוטריון). לא כל הלשכות דורשות תרגום.

תעודה על מצב אישי קודם מקורית של בת זוג זרה מקורית שכוללת חותמת אפוסטיל.

תרגום נוטריוני מאמת כדין של התעודה על מצב אישי קודם של בת הזוג.

לפעמים מבקשים תמונות, אבל נדיר.

בהצלחה.

תומר שלום,

יכולות להיות אינדיקציות שונות ומגוונות למרכז חיים של אדם, והדברים שמנית רחוקים מאוד מלכסות הכל.

מידת הדרישה והציפייה של משרד הפנים להוכחת מרכז חיים של הזר המוזמן לעולם תלויות נסיבות, ויכולות להיות קשורות לרקע של החברה כמו גם לרקע שלך.

 

שלום רב,

 

המצב שתיארת מורכב ורגיש מאוד. בהתאם להנחיות משרד הפנים, האפיק היחיד האפשרי עבור העובדת במקרה זה הוא הגשת בקשה להסדרת מעמד מטעמים הומניטריים.

 

חשוב מאוד לברר את זהות אבי הילד - אם מדובר באזרח ישראלי המעורב בחיי הילד, הסיכויים לקבלת מעמד הומניטרי גבוהים יותר משמעותית (בהנחה שתהיה מיוצגת כדבעי). זאת מכיוון שהמערכת מכירה בזכותו של ילד לגדול בקרבת שני הוריו.

 

עם זאת, אם האב אינו אזרח ישראלי או אינו מעורב בחיי הילד, הסיכויים נמוכים יותר - אך עדיין יש מקום לבחון את מכלול הנסיבות ההומניטריות. יש לקחת בחשבון שהוועדה ההומניטרית דנה רק בכ-20 תיקים בחודש מתוך מאות בקשות, והתהליך עשוי להימשך שנים.

 

בכל מקרה, בנסיבות כ"כ מורכבות מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני הגירה. ניהול לא נכון של ההליך עלול לפגוע דרמטית בסיכויי קבלת המעמד, במיוחד לאור השהייה הבלתי חוקית.

 

חשוב להדגיש שעצם העובדה שיש ילד קטין, למרות שזהו שיקול הומניטרי, אינה מבטיחה אוטומטית קבלת מעמד. כל מקרה נבחן לגופו.

 

בהצלחה,

 

טל שלום,

 

מענה מסודר לשאלתך מחייב בדיקת רקע וקונטקסט.

במקרים מסוימים - אך ממש לא תמיד - העובדה שיש לתייר זר קרוב משפחה אזרח ותושב ישראל אכן עלולה להעלות את הסיכון לסירוב כניסה. בנסיבות מסוימות ביקורת הגבולות יכולה לראות בקיומם של קרובי משפחה בישראל גורם סיכון פוטנציאלי להגירה בלתי חוקית. היגיון זה תקף במיוחד כאשר המבקר מגיע ממדינה המאופיינת באחוז גבוה של הגירה בלתי חוקית לישראל.

 

גורם מכריע נוסף הוא תיעוד ההיסטוריה האישית והמשפחתית במערכות משרד הפנים. נציגי משרד הפנים ובקרי הגבול בוחנים את הרקע במכלול ושוקלים את ההתנהלות הן של המוזמן והן של המזמין. אם למי מהם יש היסטוריה של הפרת תנאי אשרות (אם לפני קבלת אזרחות ישראלית האחות אחזה במעמד זמני והיו בעיות בהליך הסדרתו), אי-יציאה במועד, סירובים ועוד, הדבר עלול להשליך על החלטת בקר הגבול אם להכניס את הזר לביקור אם לאו.

 

ההתנהלות של המזמין והמוזמן חשובה ביותר. מוטב לגלות מראש על קיום הקרובים בישראל ולהסביר בפירוט ובבהירות את נסיבות הביקור, מאשר לנסות להסתיר מידע זה. במקרים מורכבים או כאשר אתם יודעים שישנו רקע מורכב (מבחינת משרד הפנים) הקשור במוזמן או במזמין, לא כדאי לקחת סיכונים ועדיף להסדיר את הכניסה מראש.

 

רונן שלום,

 

בהתאם לחוק האזרחות, לתינוק שלכם אזרחות ישראלית מילדה מתוקף העובדה שאתה אבא שלו. אך כדי לממש את הזכות ולקבל אזרחות ישראלית בפועל צריך לנקוט שורה של פעולות.

ראשית, בהתאם לנהלים היה עליך ליידע את נציגות ישראל במדינה שבה אתה מתגורר דרך קבע (הקונסוליה הישראלית) בדבר הלידה, וזאת תוך 30 ימים.

שנית, מאחר שהורי התינוק לא נשואים, הרשות (הקונסוליה הישראלית) יכולה להתנות מתן אזרחות לתינוק בבדיקת אבהות לפי נוהל מיוחד - שנעשית אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה בישראל.

לאחר בדיקת האבהות יינתן פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בישראל. יהיה עליך לדאוג שפסק הדין מוטמע במערכת ועל בסיסו ניתן יהיה לרשום את התינוק כילד שלך במרשם האוכלוסין הישראלי ולתת לו אזרחות ודרכון ישראלי.

 

בהצלחה,

 

שלום תמי

בשאלה שלך חסרים נתונים, כדי להבין באופן מדויק מהי סיבת הסירוב ומה הועדה התבקשה בעצם לקבוע.

אולם, ככל שנקבע מועד להגשת ערר על ההחלטה, בהחלט לא מומלץ לפספס אותו.

ככל שתרצי לספק יותר נתונים, אשמח להשיב באופן פרטני יותר.

רועי שלום,

ישנו הבדל מהותי בין בקשת ביקור לבקשה להסדרת מעמד בן זוג או בן משפחה קרוב בהתאם לנוהל מנהלי משרד הפנים.

ככלל, אם פנית בערר לבית הדין לעררים כנגד החלטה כזו או אחרת של משרד הפנים, ההליך המשפטי התנהל ובסופו של דבר בית הדין אימץ את החלטת משרד הפנים ודחה את הערר, רשאי הצד המפסיד לפנות בערעור מינהלי לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים ממועד המצאת פסק הדין של בית הדין לעררים.

מדובר בערעור בזכות, במילים אחרות, ניתן לפנות בערעור כזה - ובית המשפט יהיה חייב לדון בו.

אבל מומלץ מאוד לבחון את הסיכויים האמיתיים לערעור שכזה. למה זה חשוב? כי אם מלכתחילה סיכויי הערעור נמוכים (ואת זה יכול לדעת רק עורך דין מומחה מנוסה), אזי הצד המפסיד יספוג במקרה כזה עגמת נפש משולשת: יפסיד גם זמן יקר, גם הרבה כסף וגם - ואולי בעיקר - יתאכזב מהמערכת, ומניסיון מלחמות כאלה שלא נגמרו בטוב פוגעות מאוד במערכת היחסים הזוגית (ככל שמדובר בבקשה להסדרת מעמד בן זוג זר).

לעניין תקופת ה"צינון" - מענה לשאלה זו מחייב הבנה של נסיבות המקרה.

מכל מקום, אני מאוד לא ממליץ לנהל הליכים משפטיים אל מול מערכת כה עוצמתית ורבת אמצעים לפני שנועצים במומחה.

 

 

רועי שלום,

חסרים נתונים בשאלתך, אך אני יכול להניח שזוגתך שוהה בישראל ללא רישיון ישיבה בתוקף.

אם נכון הדבר, וככל שלא חלה עליה מדיניות קבוצתית של אי-הרחקה (שנהוגה על-ידי משרד הפנים ביחס לאוכלוסיות מסוימות של זרים השוהים בארץ), היא חשופה לגירוש בכל רגע נתון, ומכאן הסיכון שלא לפעול להסדרת מעמדה ללא שיהוי.

אמת נכון הדבר שהסדרת מעמד כאשר בני הזוג (הזר והישראלי) כבר מצויים בקשר נישואין - הנה נקודת פתיחה טובה יותר. אבל כידוע האויב המר ביותר של הטוב הוא המושלם.

לאור הסיכון לגירוש - ככל שהקשר שלכם אמיתי ומשמעותי, ועונה לדרישות הדין, אני ממליץ שלא להשתהות עם עניין הסדרת המעמד אף לא יום אחד.

 

בהצלחה,

ארתור

 

שלום קובי

שעה שניתנת לעובד זר אשרת עבודה ושהייה בישראל, השאלה בנוגע לזהותו היא רלוונטית וחשובה.

לכן, אי התאמה בין חתימות על גבי מסמכים שונים יכולה להיות סיבה לסירוב, בהעדר הסבר סביר לאי ההתאמה.

לגבי החלק השני של שאלתך, בהחלט ניתן ואף ראוי להגיש ערר שצריך להיות מנומק היטב ולכלול הסבר לאי ההתאמה.

אם יהיו לך עוד שאלות, אשמח להבהיר.

נגה שלום,

לצערי איני יכול לסייע לך.

משרדנו עוסק בהסדרת מעמד בישראל.

ממליץ לך למצוא מומחה בהונגריה.

חלי שלום,

 

משרד הפנים סבור שמרכז חיים של בני הזוג המנהלים בישראל הליך של הסדרת מעמד חייב להיות בישראל, ובכך הוא מצכוון לשהייה של לכל הפחות 9 חודשים בכל שנה קלנדרית.

אני ממליץ לא לנצל את מלוא ה"אשראי" ולשהות בחו"ל פחות מחודשיים בשנה במצטבר.

אם ישנה סיבה אובייקטיבית שמחייבת שהייה ארוכה בחו"ל, צריך להעמיד את משרד הפנים על כך מבעוד מועד ולתמוך את ההודעה בראיות מפורשות - כמובן מתורגמות כדין.

מומלץ כאמור לעשות את זה מבעוד מועד ולנמק את סיבת השהייה הארוכה בחו"ל.

מומלץ לעשות זאת גם בדוא"ל כדי שתישמרה אסמכתא רלוונטית.

דוד שלום,

ככלל, ככל שמרשם האוכלוסין במדינת בן הזוג הזר מאפשר עדכון מצב אישי על בסיס נישואין שנערכו בחו"ל - אני ממליץ לעשות זאת בטרם פתיחת ההליך ולתמוך את הבקשה בתעודה רלוונטית מאותו מרשם אוכלוסין (כמובן מאומתת ומתורגמת כדין).

לא כל מרשם מאפשר זאת, והעניין תמיד תלוי מרשם (בכל מדינה המרשם פועל באופן שונה).

אפשר כמובן להתחיל בהליך ובמקביל לפעול לעדכון המצב האישי במרשם, אך למשרד הפנים יכולות להיות שאלות ודרישות השלמה בהקשר זה.

 

שיר שלום,

הארכת סיכויים בעניינים מסוג זה היא מלאכה כפויית טובה. קשר מאוד לתת הארכות. חשוב להכיר את הפרוצדורה ואת הדרך שבה פועל (ובעיקר חושב) משרד הפנים ולהיערך הכי טוב שאפשר.

ישנו נוהל ייעודי לעניין הארכת אשרות ביקור לזרים, וניתן בהחלט להגיש בקשה מכוח נוהל זה לאור הנסיבות המיוחדות שלך ושל אמך.

אם הבקשה תהיה מפורטת מספיק ותיתמך בהוכחות למצבה של אמך, וככל שאין בעיות רקע מבחינת משרד הפנים (שהייה לא חוקית שלך בישראל, סירובי כניסה בעבר וכיוצא באלה), צריך לקוות לטוב ולהאמין שנציגי משרד הפנים יגלו הבנה ויאריכו לך את אשרת הביקור.

נטליה שלום,

כל עוד לא פוטרת הלכה למעשה, אין לכך השלכה על הויזה שלך.

אם קיבלת את רישיון השהייה שלך בישראל מכוח העבודה ולצורכי עבודה (בדרך כלל מדובר ברישיונות בתחומי פעילות ספציפיים כגון סיעוד, בנייה, מסעדנות ועוד), הרי שהאשרה כפופה לעבודה בפועל.

ברגע שהסכם העבודה פוקע (אם על-ידי התפרות ואם לאחר פיטורים), עלייך להודיע על כך למשרד הפנים, ואם לא תהיה מועסקת על-ידי מעסיק אחר (כמובן כדין, במסגרת הענף המוגדר שבו ניתן לך רישיון לעבוד, ואצל מעסיק מורשה), אשרת השהייה שלך תבוטל. זה לא ייעשה אוטומטית, צריך להתנהל בהקשר זה אל מול משרד הפנים.

חריגים לכך הם: א. הליך מדורג עם בן זוג ישראלי; ב. שינוי מעמד מכוח גיור (כדין); ג. נסיבות הומניטריות חריגות.

ערן שלום,

ילד משותף זה יהיה זכאי לאזרחות מכוח לידה - מתוקף העובדה שאביו הנו אזרח ישראל בעת לידתו. חשוב עם זאת לדעת כי בנסיבות שתיארת משרד הפנים ככל הנראה ידרוש בדיקת אבהות שתבוצע בהתאם להליך מסוים בבית משפט לענייני משפחה, ורק באמצעותו. כל בדיקה אחרת לא תתקבל על-ידי משרד הפנים.

בנסיבות אלה קיומו של ילד משותף גם עשוי להשפיע על האופן שבו בני הזוג יתחילו בהליך המדורג במשרד הפנים. לדוגמה, אם הבקשה להסדרת מעמדה של בת הזוג תוגש לאחר הלידה, רשות האוכלוסין יכולה להתנות את כניסתם לארץ לצורכי תחילת ההליך בבדיקת אבהות לפי ההליך שציינתי לעיל, וכל עוד לא יושלם הליך בדיקת האבהות הכניסה לא תאושר.