פורום הסדרת מעמד

רום שלום,

האפשרות להצטרף להורים תלויה בעיקר בשאלה אם אתה עצמך זכאי לעלייה על פי חוק השבות. בגיל 25 אתה נחשב למבוגר עצמאי, ולכן לא מדובר בהצטרפות אלא בעלייה לכל דבר ועניין.

אם אתה יהודי, בן של יהודי, או נכד של יהודי, אתה זכאי שבות ללא קשר לעלייתם של הוריך. חוק השבות מקנה זכות עלייה ליהודי ולבן או נכד של יהודי, גם אם אתה עצמך לא יהודי.

אך אם אתה נין ליהודי (קרי, רק הסבא רבא שלך היה יהודי), משמעות הדבר שאמנם אחד מהוריך אחז בזכות שבות אך אתה כבר לא זכאי לעלייה. יכולת לעשות זאת אילו היית עולה עם הוריך טרם שמלאו לך 18 שנים. אך היום הדבר בלתי אפשרי להוציא מקרים חריגים ביותר שבהם הליך העליה של הוריך התעכב מאוד ולא באשמתם.

אלכסיי שלום,

זה תלוי באיזה הקשר אתה זקוק למסמכים. אם ברחת ממדינת המוצא ובישראל הגשת בקשה לקבלת מקלט מדיני, בהתאם לנהלים מסוימים תוכל ליהנות מהקלות כאלה ואחרות בהקשר של מסמכים.

אם לא הגשת בקשה למקלט מדיני, מדינת ישראל לא תסכים עם אי-עמידה בדרישה להצגת מסמכי סף.

אם ברחת משום שנפתח בעניינך הליך פלילי, תוכל להשיג מסמכים לרבות תעודת יושר שכמובן תשקף את ההליך התלוי ועומד. היום ניתן לקבל מסמכים באמצעות מיופה כוח (תוך הצגת מסמכי ייפוי כוח ערוכים כדין) ברוב המדינות המתוקנות.

הכל בהתאם לנסיבות המקרה. אך אם רצית לדעת אם משרד הפנים יגלה הבנה למקרה שלך רק משום שברחת ממדינה אחרת, התשובה, לצערי, שלילית.

שירלי שלום,

אם כוונתך לחיים משותפים לצורך הליך הסדרת מעמדו של בעלך בישראל - זה בוודאי "נחשב" במובן שזה מלמד על כנות וטיב הקשר שלכם.

יש לכך משמעות במסגרת הראיות שייבחנו במשרד הפנים הישראלי בהליך המדורג אם וככל שתפתחו בישראל (אם תחליטו להשתקע יחד בארץ).

החיים המשותפים בחו"ל מהווים נדבך ראייתי חשוב, ומומלץ מאוד להביא ראיות לכך למשרד הפנים כאשר תחליטו לפתוח בהליך המדורג.

ראיות בהקשר זה יכולות להיות הסכם שכירות, חשבונות, מסמכים רשמיים מחו"ל שבהם אתם מוגדרים כבני זוג או לכל הפחות רשומים באותה כתובת, מסמכים פיננסיים, תמונות, תכתובות, מכתבי תמיכה והמלצה ועוד כהנה וכהנה הוכחות, הכל תלוי בנסיבות המקרה.

גלית שלום,

עיכוב של שנתיים וחצי ללא מענה הוא מצב חריג שדורש התייחסות אקטיבית. אמנם הליכי הסדרת מעמד נמשכים זמן רב, אך שתיקה ממושכת כזו חורגת מהנהוג ויש כלים שבאמצעותם ניתן לגרום לרשות לעשות את מלאכתה.

נקודת המוצא היא תיעוד מדויק של כל התכתובות עד כה - תאריכי הגשת מסמכים, פניות שנעשו, תשובות שהתקבלו, שמות של גורמים רלוונטיים. מסד עובדתי זה הכרחי לכל צעד המשך.

כדאי להתחיל בפנייה רשמית למשרד הפנים בכתב, לא בשיחת טלפון. יש לדרוש עדכון מפורט על סטטוס התיק, להציג את העובדות בטון מקצועי אך נחרץ, ולבקש תשובה תוך זמן מוגדר. אם זה לא עוזר, ניתן להגיש תלונה ליחידה לתלונות הציבור ברשות.

במקרים מסוימים ניתן גם לפנות למבקר המדינה או - בנסיבות המתאימות - לפנות לערכאה המשפטית המוסמכת בערר או בעתירה עקב אי-מענה.

בהצלחה!

עמית שלום,

המצב שאת מתארת מורכב ודורש שיקול דעת זהיר. כשמכירים בן זוג ישראלי בביקור תיירותי קצר, הרשויות בוחנות את העניין ביתר תשומת לב. הן מכירות בכך שקשרים זוגיים אמיתיים יכולים להתפתח גם במהלך ביקורים קצרים, אבל השנים לימדו שיש מי שמנסה לעקוף את מערכת ההגירה דרך קשרים פיקטיביים.

הבדיקה במקרים כאלה נעשית ביסודיות מוגברת. הרשויות בוחנות את איכות הקשר ועומקו, את הראיות לכנותו, את התזמון של ההכרות והדרך שבה הקשר התפתח, ואת הנסיבות שהובילו להחליט לבקש מעמד.

צריך תיעוד מקיף במיוחד - תיעוד מפורט של איך הכרתם, תמונות, תכתובות שמראות איך הקשר התפתח, עדויות של אנשים שהכירו אתכם, והוכחות נוספות. היכרות עם המשפחה והחברים של בן הזוג חשובה במיוחד, וגם תכנון מפורט של העתיד המשותף - דיור, עבודה, לימוד השפה, והשתלבות בחברה.

אבל חשוב להבין: גם אם כל התיעוד יהיה תקין והראיות משכנעות, הרשות עדיין יכולה לקבוע שחודשיים של קשר זה פשוט בוסרי מדי לצורך הסדרת מעמד בישראל מכוח יחסים זוגיים. יש פסיקה לכאן ולכאן בעניין זה, ולכן הסיכון הוא אמיתי. הגשת בקשה לאחר הכרות קצרה כל כך מעוררת חשדות משמעותיים, והתהליך עלול להיות ארוך ומסובך. אם הבקשה נדחית, זה גם יכול לפגוע בסיכויים להגיש שוב בעתיד או אפילו להגיע לישראל כתיירת.

לכן, ככל שניתן, הייתי ממליץ לעבות ולהעמיק את הקשר לפני הגשת הבקשה, גם אם זה כרוך ביציאה מישראל ובמשוכות נוספות. זה יכול לכלול נסיעות נוספות לישראל, ביקורים של בן הזוג במדינה שלך, ובניית קשר חזק יותר לפני שמתחילים את התהליך הרשמי. כן, זה כרוך בסיכון של בעיות אפשריות עם אשרות בעתיד, אבל עדיף להתכונן פעם אחת כמו שצריך ולצלוח את המשוכה מאשר להתחיל את ההתנהלות הלא פשוטה ממילא מול משרד הפנים ברגל שמאל.

בהצלחה!

חלי שלום,

תלונה במשטרה נגד בן הזוג בהחלט עשויה להשפיע ועל הויזה. במסגרת שיקול הדעת על פי חוק הכניסה לישראל, רשאי שר הפנים לשקול האם הארכת אשרה או מתן אשרה לזר עלולים ליצור סכנה לביטחון הציבור, לביטחון המדינה או לאינטרסים החיוניים שלה.

ההבחנה המרכזית בטיפול בתלונות ובמידע פלילי היא זו שבין מידע הנוגע לבן הזוג הזר לבין מידע הנוגע לבן הזוג הישראלי. כאשר מדובר במידע על בן הזוג הזר, ההשפעות על הבקשה תלויות בסוג המידע. אם מדובר בהרשעות של בן הזוג הזר, והגורמים ימליצו לסרב את הבקשה, תשלח למבקש הודעה לפיה בקשתו סורבה מאחר ובן הזוג הזר הורשע בעבירות שיפורטו במכתב הסירוב.

גם תיק פתוח המתנהל בעניינו של בן הזוג הזר משפיע על המשך שהייתו בישראל ועל נכונות משרד הפנים להאריך את תוקף האשרה.

כאשר מדובר במידע על בן הזוג הישראלי, בקשה למתן מעמד עבור בן זוג זר תסורב במקרים חריגים בלבד, כגון כאשר המבקש הישראלי מרצה תקופת מאסר או מעצר, או כאשר תלוי ועומד כנגדו תיק שבגינו צפוי להיגזר עליו מאסר ממושך, או שהוא עצור עד תום ההליכים. במקרים אלה תשלח למבקש הודעה לפיה הבקשה סורבה.

תוך כדי ההליך המדורג, כאשר המוזמן הזר כבר קיבל רישיון ישיבה, הבקשה מועברת להחלטת מנהלת תחום איחוד משפחות שתפעיל שיקול דעת פרטני בהתאם לנסיבות.

הליך הטיפול כולל גם חובת מתן זכות טיעון לבני הזוג. כאשר לאור המידע נראה שלכאורה קיימת מניעה פלילית או בטחונית, הרשות חייבת להודיע לבן הזוג הישראלי בכתב שהיא שוקלת לסרב את הבקשה מהטעמים שיפורטו בתמצית, וכי באפשרות בני הזוג להעביר תגובתם בכתב תוך שלושים יום. ככל שמדובר בבקשה שכבר אושרה והמוזמן קיבל רישיון ישיבה, הרשות תודיע לבני הזוג שבאפשרותם להשלים טיעונים בעל פה כהשלמה למתן תגובה בכתב. כל תגובה הטוענת עובדות צריכה להיות מגובה בתצהיר.

לאחר קבלת התגובה מבני הזוג, מועברים התגובה וסיכום השימוע לקבלת עמדת הגורם הרלוונטי, ובמקביל נשלחים למנהל תחום איחוד משפחות. עם קבלת התייחסות הגורם הרלוונטי לתגובה, תתקבל החלטת מנהל תחום איחוד משפחות תוך שלושים יום.

לסיכום, תלונה במשטרה יכולה להשפיע על הוויזה של בן הזוג, אבל זה תלוי במי מדובר:

החשוב לדעת: לפני כל החלטת סירוב, משרד הפנים חייב לתת לכם אפשרות להסביר את הצד שלכם בכתב (ולפעמים גם בעל פה). יש לכם 30 יום להגיב, ואפשר לצרף תצהיר שמסביר את המצב. רק אחרי שמקבלים את התגובה שלכם מקבלים החלטה סופית.

שירלי שלום,

בקשה לקבלת אזרחות יכולה להיות מוגשת מטעמים שונים. אם לא קודם לבקשה הליך מורכב וארוך (לדוגמה ההליך המדורג להסדרת מעמדם של בני זוג או הליך לפי נוהל הורה קשיש ובודד), אני משער שכוונתך לקבלת אזרחות מכוח שבות (עליה) או על פי אחת העילות הנוספות המנויות בחוק האזרחות - אזרחות מכוח לידה, הענקה ועוד.

אם קודם למועד הגשת הבקשה לאזרחות ישנו הליך של הסדרת מעמד כפי שתיארתי לעיל, הרי שתעודת יושר נדרשת כבר בפתח ההליך.

אם מדובר באחת העילות שבגינן אדם טוען לאזרחות מיידית, תעודת יושר תידרש כתנאי לקבלת אזרחות.

באופן כללי כדאי לדעת שבכל מדינה ומדינה הליך הוצאת תעודת יושר מתנהלת לפי הסדרים פנימיים מקובלים, ובהתאם לכך משתנים פרקי הזמן שבמהלכם ניתן להשיג תעודת יושר, לאמת אותה כדין, לאחר מכן לשלוח לישראל ולתרגם כאן תרגום נוטריוני.

במעמד הגשת הבקשה התעודה צריכה להיות מוכנה.

עופר שלום,

לגבי חידוש הדרכון - אשתך יכולה לפנות לחידוש דרכון בתום תוקף הדרכון, אך חשוב להבין את התנאים:

ככל שהאזרחות ניתנה מכוח שבות (עלייה), על מנת שהדרכון יוחלף בדרכון - ולא בתעודת מעבר - על האוחז במסמך לשהות בישראל 75% מהשנה הקלנדרית הראשונה.

קרי, אשתך לא יכולה להחליף את הדרכון בדרכון רגיל לפני שחלפה השנה הראשונה - רק לאחר שחלפה שנה מקבלת האזרחות ובתנאי שעמדה בדרישת השהייה של 75%.

היא כן יכולה להחליף את הדרכון - בכל רגע נתון - בתעודת מעבר לתוקף של 5 שנים גם לפני תום השנה, במידת הצורך.

לגבי המועד המדויק לקביעת התור, עליה לדאוג לזימון תור באופן מקוון אל מול הלשכה.

בהצלחה

שלי שלום,

שאלתך חסרה מאוד מבחינת הפירוט העובדתי הנדרש כדי להבין את הסיטואציה, אך אנסה לענות.

הביטוי "מדליק נורות אדומות" שמשרד הפנים השתמש בו מצביע על כך שדפוס של מעברים תכופים בין סוגי ויזות שונות מעורר חשד וחשש אצל הרשות לגבי כנות הטענות. רשות האוכלוסין רואה במעברים כאלה סימן אזהרה לכך שהזר מבקש לקבל מעמד בישראל בכל דרך ואמתלה ושכוונותיו לא כשרות.

מעברים תכופים בין ויזות הם קודם כל תוצאה של הגשת בקשות מטעמים שונים ושמבוססות על עילות שונות: פעם מתבקש מעמד מכוח זוגיות, אחר כך, אם הזוגיות נכשלת, מוגשת בקשה מטעמים הומניטריים או מתוקף זוגיות עם בן זוג אחר וכהנה וכהנה אפשרויות. מסיבות ברורות התנהלות כזו עלולה לעורר חשד ולחייב את רשות האוכלוסין לבדיקה קפדנית במיוחד.

משרד הפנים מתמודד עם "נורות אדומות" אלה באמצעות בדיקה מוגברת של המקרה, ראיונות מפורטים יותר, דרישה להמצאת ראיות נוספות, בדיקות שטח מקיפות, לעתים תוך האטה מכוונת של התהליך. ההשלכות המעשיות עשויות להיות משמעותיות: התהליך עלול להימשך זמן רב יותר, רשות האוכלוסין עלולה לדרוש ראיות חזקות יותר, ולפעמים גם לדחות את הבקשה.

כדי להתמודד עם המצב, חשוב קודם כול להבין ולתעד את הסיבות הלגיטימיות לכל מעבר. אם המעברים נבעו מנסיבות אמיתיות ומוצדקות, חשוב להציג זאת בצורה ברורה ומשכנעת.

שנית, יש להכין תיק מקיף במיוחד המעיד על כנות הקשר ויציבותו, עם תיעוד מקיף של החיים המשותפים וראיות לקשר ארוך טווח.

חשוב להיות מוכן לתהליך ארוך ויסודי במיוחד, וראיונות כנות הקשר בני הזוג צריכים להיות מוכנים להסביר את כל ההיסטוריה בצורה עקבית ומפורטת. למרות האתגרים, חוסר יציבות בעבר אינו פוסל אוטומטית את האפשרות להצליח בתהליך.

בהצלחה!

ספיר שלום,

התשובה הקצרה היא שכן, נישואין אזרחיים שנערכים בחו"ל, כולל דרך זום בארצות הברית, מוכרים בישראל גם לצורך הסדרת מעמדה של בת זוג זרה. מזה מספר שנים משרד הפנים מכיר בנישואי יוטה כתקפים לכל דבר ועניין.

אבל חשוב להבין שזו רק נקודת ההתחלה, והדרך להסדרת המעמד דורשת עמידה בכל הדרישות הרגילות שמשרד הפנים מטיל על בני זוג כשאחד מהם זר.

ראשית, לגבי החתונה עצמה: אכן קיימת אפשרות להתחתן בחתונה מקוונת במדינות מסוימות בארה"ב, כאשר המפורסמת ביותר היא יוטה. חשוב לוודא שהמדינה שבה אתן מתחתנות אכן מאפשרת נישואין מקוונים לזרים ושהתעודה תהיה תעודה רשמית של המדינה עם אפוסטיל מתאים.

לגבי הסדרת המעמד בישראל: העובדה שתהיו נשואות חוקית היא רק התנאי הראשון. משרד הפנים דורש עמידה קפדנית במסמכי הסף ובהוכחות לקשר זוגי כן ורציף. הרשות מצפה לראות שהקשר ביניכן היה משמעותי לפני הנישואין או הגשת הבקשה, ויבדוק ראיות כמו תמונות משותפות, כרטיסי טיסה, התכתבויות, עדויות על ביקורים הדדיים, אישורים על מגורים משותפים אם גרתן ביחד, ועוד. לא מדובר ב"סתם" פורמליות, רשות האוכלוסין עורכת בדיקה מעמיקה וקפדנית.

בנוסף יהיה עליכן לעמוד בכל הדרישות שבנוהל המדורג של משרד הפנים. זה כולל ראיונות, בדיקות רקע, הגשת מסמכים רבים ומגוונים, והליך שאורך לא מעט זמן (כ-5 שנים) עד להשגת מעמד קבע מלא. בשלב הראשון בת הזוג הזרה תקבל אשרה זמנית שמחייבת הארכות תקופתיות, והמעבר לכל שלב דורש עמידה בתנאים והגשת מסמכים נוספים.

חשוב להבין שמשרד הפנים בוחן בקשות להכרה בזוגיות בין בני אותו מין בקפידה יתרה, בייחוד כשיש נסיבות שעלולות להעלות חשד לנישואי נוחות. אם במקרה שלכן קיימת אחת או יותר מהנסיבות הבאות, הסיכוי שרשות האוכלוסין תבחן את הבקשה בזהירות יתרה הנו גבוה מאוד:

-אם בעבר אחת מכן הייתה נשואה או ניהלה מערכת יחסים הטרוסקסואלית

-אם לבת הזוג הזרה היו בעבר בעיות כניסה לישראל

-אם הזרה הורחקה או נדחתה בכניסה

-אם יש לזרה היסטוריה של בקשות ויזה שנדחו

-אם קיים פער גילאים משמעותי ביניכן

-אם בעבר אחת מכן ניהלה הליך מדורג עם בן זוג או בת זוג אחרים

-אם בת הזוג הזרה התגוררה בעבר בישראל ואחזה במעמד אחר, למשל כסטודנטית, כעובדת זרה, או בכל מעמד אחר

-אם לבת הזוג הזרה משפחה קרובה בישראל

הרשות רואה לעתים במצבים כאלה סימן אזהרה שאולי מדובר בנישואין שנועדו רק להשגת מעמד ולא בזוג אמיתי.

במצבים כאלה, משרד הפנים יבצע בדיקות מעמיקות במיוחד ואפשר שיחמיר עם בנות הזוג. אין זה אומר שאי אפשר לעבור את התהליך במקרים כאלה, אבל צריך להיות מוכנות לתהליך ארוך, מורכב ולעיתים מתסכל, ומוטב להיערך להליך כזה אחרת.

חשוב לדעת שגם אם הנישואין מוכרים, אין זה אומר שהסדרת המעמד תתקבל באופן אוטומטי. משרד הפנים בוחן כל מקרה לגופו, ולפקידים מסור שיקול דעת רחב לדחות בקשות אם הם מאמינים שמדובר בניצול לרעה של ההליך.

בהצלחה!

סמי שלום,

קבלת ויזת A/5 אכן מעניקה זכאות לביטוח לאומי בישראל, והיא מהווה נקודת מפנה חשובה במעמדו החוקי ובזכויות הסוציאליות של הזר.

המעבר מ-B/1 ל-A/5 משמעותי לא רק מבחינת היציבות המשפטית, אלא גם מבחינת הזכאות למגוון שירותים וזכויות שמעניק הביטוח הלאומי.

הזכאות לביטוח לאומי כפופה לשני תנאים מצטברים: 1. אחיזה ברישיון ישיבה מסוג א/5; 2. שהייה בישראל כדין לפחות 183 ימים. נבהיר אין צורך לשבת בישראל 183 ימים עם רישיון א/5, התנאי הוא ישיבה בישראל כדין תוך אחיזה ברישיון כלשהו + קבלת א/5.

התהליך להגשת הבקשה מתחיל בפנייה לביטוח הלאומי עם המסמכים הנדרשים. בין המסמכים הבסיסיים יש להציג את רישיון A/5, תעודת זהות זמנית, דו"ח כניסות ויציאות, לפעמים

הוכחה על מקום מגורים בישראל, ולעיתים מסמכים נוספים.

קבלת מעמד של תושב בביטוח לאומי מקנה זכאות למגוון הטבות וזכויות. הזכות הבסיסית והחשובה ביותר היא ביטוח בריאות ציבורי באמצעות אחת מקופות החולים. זכאות זו מתחילה בדרך כלל מיד עם ההרשמה ומאפשרת לזר לקבל שירותי בריאות בסיסיים ומתקדמים במחירים מסובסדים או ללא תשלום.

אם יש לזר ילדים קטינים או עד גיל מסוים, יהיה זכאי לקצבת ילדים חודשית. הזכאות תלויה בגיל הילדים, במספרם ובהכנסה המשפחתית.

זכויות נוספות שעשויות להיות רלוונטיות כוללות זכאות להשלמת הכנסה למשפחות במצוקה כלכלית, זכאות לקצבת זקנה בעתיד, זכאות לקצבת נכות במקרה של פגיעה או מחלה, ותמיכות שונות למקרים מיוחדים.

תהליך ההרשמה עצמו יכול לקחת מספר שבועות עד לקבלת כל המסמכים והאישורים הסופיים. במהלך תקופה זו תקבלי אישורים זמניים שיאפשרו לך להשתמש בשירותי בריאות ובזכויות בסיסיות. חשוב לשמור על כל המסמכים הזמניים ולוודא שהתהליך מתקדם כמתוכנן.

אם יש לך היסטוריה של ביטוח או עבודה במדינות אחרות שיש להן הסכמי ביטוח לאומי עם ישראל, ייתכן שתוכלי לקבל זיכוי או הכרה בתקופות מסוימות. זה יכול להשפיע על זכויות עתידיות וכדאי לבדוק את האפשרויות.

בהצלחה!

צחי שלום,

זוגות חד מיניים זכאים לעבור את אותו ההליך המדורג בדיוק כמו זוגות הטרוסקסואליים. החוק הישראלי אוסר על המדינה לפגוע בזכויות על בסיס נטייה מינית, ולכן ההנחיה להליך המדורג חלה באופן שווה גם על זוגות חד מיניים.

משרד הפנים מחויב מבחינה משפטית להכיר ביחסים חד מיניים בין ישראלים לזרים ולאפשר להם לעבור את אותו תהליך להסדרת מעמד.

כך על פני הדברים ובהתאם לדין. אלא שבפועל ההליך מורכב יותר עבור זוגות חד מיניים. למרות שמבחינה פורמלית הזכויות זהות, הניסיון מלמד שמשרד הפנים מגלה לעתים קרובות חשדנות מיוחדת כלפי זוגות חד מיניים ונוטה לבחון את כנות היחסים בקפדנות רבה יותר. זה נובע מכך שההחלטות מתקבלות על ידי פקידים, שלכל אחד מהם רקע תרבותי וניסיון חיים משלו, ומבחינה מעשית לערכים האישיים של נציגי הרשות משקל משמעותי מאוד בתהליך קבלת ההחלטות.

אם בני הזוג החד-מיניים נשואים בנישואין רשמיים שנערכו בחוץ לארץ (משום שבישראל אין אפשרות לערוך נישואים חד מיניים, זולת נישואי יוטה שנערכים אונליין), ההליך יכול להיות פשוט יותר מאשר במקרה של זוגיות ללא נישואין. נישואים חד מיניים שנערכו במדינה זרה מוכרים על ידי משרד הפנים, וזה יכול להקל על התהליך. כאמור, אפשר גם להינשא מרחוק דרך זום במדינת יוטה בארצות הברית, ונישואים אלה מוכרים כיום בישראל לאחר תיקון שבוצע בעקבות עתירות משפטיות.

אם מדובר רק בזוגיות, בני הזוג יצטרכו לעבור את ההליך המדורג לבני זוג שאינם נשואים. הליך זה דורש הוכחת קשר אמיתי וממשי על פני תקופה, כולל חיים משותפים, ניהול משק בית משותף, וראיות נוספות לכנות היחסים.

הכלי המרכזי של משרד הפנים לבחינת כנות היחסים הוא ריאיון או תשאול. זוגות חד מיניים צריכים להיות מודעים לכך שהפקידים עשויים להיות חשדניים במיוחד, ולכן חשוב מאוד להתכונן היטב לריאיונות ולהיות עקביים בתשובות.

אם קיימות בתיק בתיק נסיבות "מכבידות", ההליך צפוי להיות מורכב הרבה יותר. מהן אותן נסיבות מכבידות? פער גילאים משמעותי, קשרים הטרוסקסואליים בעבר, הליך מדורג עם בן זוג אחר, שהייה בלתי חוקית בישראל בעבר, סירוב כניסה לישראל, בקשות למעמד אחר בעבר (מכל סוג שהוא), קרובי משפחה בישראל (לבן הזוג הזר), בעיות במסמכים, בעיות בראיונות ועוד כהנה וכהנה נסיבות.

במקרים מורכבים כאלה מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני הגירה ומעמד.

בהצלחה!

תמר שלום,

הדין הישראלי אינו מאפשר הסדרת מעמד או קבלת אזרחות ישראלית להורה זר על סמך העובדה שילדו הוא אזרח ישראלי. ישנו מסלול הומניטרי קשה, ארוך ומורכב שרלוונטי בנסיבות מסוימות, אך להבנתי זה לא המקרה.

אני משער שילדכם אוחז באזרחות ישראלית מכוח לידה, מתוקף העובדה שאביו, בעלך, אזרח ישראלי. לפי חוק האזרחות, התש״ב-1952, סעיף 4(א), ילד שנולד כאשר אחד מהוריו לפחות הוא אזרח ישראלי זכאי לאזרחות ישראלית מכוח לידה באופן אוטומטי. מדובר בזכות של הילד עצמו שהחוק מקנה לו, בשל קשר הדם לאביו הישראלי.

העיקרון הבסיסי בדין הישראלי הוא שילדים יורשים את מעמדם מהוריהם ולא להיפך. משמעות הדבר היא שילד של אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית מכוח אביו או אמו, אך הורה של אזרח ישראלי אינו זכאי אוטומטית לאזרחות או למעמד בישראל רק מכוח העובדה שילדו הוא אזרח. אין חוק בישראל שמעניק זכות למעמד או לאזרחות להורה זר על סמך אזרחות ילדו.

אם אינך זכאית שבות, הדרך המרכזית שבה תוכלי להסדיר את מעמדך בישראל היא באמצעות הסדרת מעמד מכוח נישואיך לבעלך הישראלי, בהתאם לנוהל איחוד משפחות של משרד הפנים.

הליך זה מותנה בתנאים רבים. ראשית, נדרשים נישואין כדין שמוכרים על פי דין ישראלי או דין זר. שנית, והתנאי החשוב ביותר, נדרשים מגורי קבע של כל המשפחה בישראל. יש להוכיח שמרכז החיים של המשפחה נמצא בישראל, וזה כולל מגורים פיזיים, עבודה, לימודי ילדים, קשרים חברתיים ועוד. כמובן שתידרשי לעמוד בבדיקות ביטחוניות ולהוכיח הכנסה כלכלית מספקת של המשפחה.

ההליך הוא הדרגתי ונמשך מספר שנים. תחילה תקבלי אשרת ביקור חוזרת (B1) לתקופה ממושכת, לאחר מכן אשרת שהייה זמנית (A5), בהמשך אשרת עבודה אם רלוונטי, ובסופו של דבר מעמד קבע לאחר מספר שנים, ורק אז ניתן יהיה להגיש בקשה לאזרחות לאחר תקופת מגורים נוספת.

בהצלחה!

אניה שלום,

ניסיונך מלמד שאת לא כ"כ מסתדרת בכוחות עצמך.. הצורך בליווי מקצועי נובע מכמה סיבות מהותיות. ראשית, הבקיאות בנהלים ודקויות: חשוב לדייק ולפעול בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין ולהימנע ככל הניתן מסטייה מהם. שנית, חשוב להכיר את ה"שפה" המיוחדת של משרד הפנים ואת דרישות המערכת, וכאלה יש הרבה והם לא אינטואיטיביים. אדם מן הישוב לא מכיר ולא אמורים להכיר אותם.

במצב שתיארת שבו הרשות כל הזמן מחזירה את בקשותיכם נראה שאתם לא עומדים בדרישות הפורמליות או שקיימות נסיבות שמכבידות על ההליך ואתם לא מסייעים לרשות להתגבר עליהן.

לדעתי עורך דין מנוסה יכול להאיר לכם את הדרך ולמצוא פתרון. הייתי ממליץ לפנות לעורך דין מומחה בדיני הגירה ומשרד הפנים. הסיכון של המשך הליך עצמאי עם ריבוי טעויות גדול מדי.

בהצלחה!

אביב שלום,

אחד מתנאי היסוד להצלחת ההליך המדורג הוא שכל המשפחה חייבת להתגורר בישראל באופן קבוע, ומרכז החיים של כל המשפחה צריך להיות בישראל. הדרישה - כפי שמפרש אותה משרד הפנים - היא שהמשפחה כולה חייבת להימצא בישראל לפחות 9 חודשים, אך מומלץ לא לחרוג מ-10 חודשים בכל שנה קלנדרית.

רבים טועים ומניחים שמספיק לשבת בישראל 183 יום בשנה בלבד, בדומה לקריטריון המס המוכר. אלא שמדובר בטעות, הדרישה הרבה יותר מחמירה ומחייבת נוכחות כמעט קבועה בישראל.

אם את מתכננת לנסוע לחוץ לארץ לתקופות ממושכות, בין אם מסיבות עבודה, לימודים, טיפול בהורים חולים או כל סיבה אחרת, זה עלול לפגוע ברציפות השהות שלך בישראל, והדבר יכול לסכן את המשך ההליך.

מומלץ לנקוט זהירות יתרה בכל הנוגע לשהות ארוכה מחוץ לישראל. אם קיימות נסיבות מיוחדות המחייבות נסיעה, מומלץ לבחון זאת בהתייעצות מקצועית מראש כדי להבין אם יש דרך לנהל זאת מבלי לסכן את המעמד.

בהצלחה!

תרצה שלום

תושבי מזרח ירושלים הם בעלי מעמד "תושב קבע" בישראל ולא אזרחים מלאים, ומבחינה משפטית, המקרה שלך הוא איחוד משפחות רגיל בין תושב קבע לאזרחית זרה. אזרחים ישראלים או תושבי קבע, המקיימים קשר זוגי עם אזרח או אזרחית של מדינה זרה, זכאים להגיש בקשה להסדרת מעמד בישראל עבור בן או בת הזוג, בהליך מדורג.

ההליך יתנהל כהליך מדורג סטנדרטי שכולל בדיקת כנות הקשר הזוגי וקיום מרכז חיים משותף בישראל. ההחלטה על אישור הבקשה והסדרת המעמד בישראל בהליך מדורג תתקבל, בין היתר, לאחר עמידה בתנאים אלו: הצגת כלל המסמכים הנדרשים וקיום מרכז חיים משותף בישראל, ביצוע בדיקה מקיפה ומעמיקה של כנות הקשר הזוגי הבלעדי בין בני הזוג, עריכת ראיון בלשכת רשות האוכלוסין האיזורית, היעדר מניעה ביטחונית או פלילית.

בהצלחה!

שלום לך,

נישואי זום דרך מדינת יוטה בארה"ב מוכרים בישראל מזה כמה שנים, כולל נישואים חד-מיניים. אז כן, אחרי הנישואין תהיו זוג נשוי לכל דבר ועניין בישראל עם כל הזכויות המגיעות לזוגות נשואים - זכויות ירושה, הטבות סוציאליות, זכויות ביטוח לאומי ועוד.

אך חשוב לדעת שמשרד הפנים מתייחס בחשדנות מוגברת לזוגות חד-מיניים. למרות שיש זכות חוקית לנישואים חד-מיניים, בפועל נציגי משרד הפנים לעיתים קרובות חושדים שמדובר בקשרים פיקטיביים ועושים מאמצים לצמצם את מספר הרישיונות שהם מעניקים לזוגות כאלה. המצב הופך מורכב יותר אם אחת מכן הייתה בעבר בקשרים הטרוסקסואליים, או אם יש בעיות ברקע כמו שהייה בלתי חוקית, בקשות למעמד בעבר, הרשעות, קיומם של קרובי משפחה בישראל, הליך מדורג עם בן זוג אחר, הרחקה מישראל בעבר ועוד כהנה וכנה מצבים.

אם שתיכן אזרחיות ישראל ורק רוצות להתחתן, זה אמור להיות פשוט. הבעיות מתחילות כשיש צורך בהליכי הסדרת מעמד.

כאמור, מדובר בהליך מאתגר בנסיבות כאלה, והוא הופך למאתגר הרבה יותר אם יש נסיבות מסבכות ברקע.

בהצלחה!

לרה שלום,

אישור לעבוד במהלך הליך הסדרת מעמד מותנה במעמד חוקי שמאפשר עבודה. ויזת תייר "רגילה" (ב/2) אינה מקנה זכות לעבוד, והפרת איסור זה עלולה להוביל לביטול הויזה וצו גירוש.

ההליך המדורג להסדרת מעמד מיועד לישראלים המקיימים קשר זוגי עם אזרח זר. גם זוגות שאינם נשואים רשמית יכולים להגיש בקשה להסדרת מעמד, בתנאי שהם מוכיחים קשר זוגי יציב וחיים משותפים ממשיים, אך זה מורכב יותר מהליך הנישואין הרגיל ודורש הוכחות משמעותיות לקשר לאורך זמן.

אשרת עבודה זמנית (ב/1) ניתנת בתוככי ההליך המדורג, לאחר שהזוג צולח את שלביו הראשונים. עד לקבלת ב/1 בן הזוג הזר אינו אוחז בזכות לעבוד.

התהליך עשוי להימשך בין 6 חודשים לשנתיים, בהתאם למורכבות המקרה ולעומס על הרשויות.

עבודה ללא אישור חוקי חושפת אותך לסיכונים משפטיים משמעותיים. במקרה של תפיסה, זה עלול לפגוע משמעותית בכל הליך עתידי להסדרת מעמד.

בהצלחה!

איבון שלום,

משרד הפנים בודק כל בקשה להסדרת מעמד דרך נישואין בצורה קפדנית מאוד, במיוחד כאשר מדובר בכניסה לישראל כתייר/ת, חתונה מיידית, והגשת בקשה להסדרה. כברירת מחדל, המערכת נוטה לחשוד שמדובר בנישואי נוחות ("נישואין פיקטיביים") שנועדו להשגת מעמד.

כמה נקודות שכדאי לדעת:

נטל ההוכחה על בני הזוג – מי שמבקש מעמד חייב להראות שהקשר אמיתי, לא רק על הנייר. זה נעשה באמצעות מסמכים (חוזי שכירות, חשבונות משותפים, תמונות, תכתובות), ובעיקר באמצעות ראיונות במשרד הפנים. הראיון הוא הכלי המרכזי – שם בודקים את פרטי חיי היומיום של בני הזוג.

מכשול משמעותי – שהייה לא חוקית: אם בן/בת הזוג הזר/ה נשאר/ה בארץ מעבר לאשרה או ללא מעמד תקף, זה נחשב בעיני משרד הפנים פגם מהותי. במקרים רבים זה מכריע לרעת בני הזוג, גם אם הנישואין אמיתיים. השהייה הלא חוקית הארוכה בישראל היא אחת הבעיות הכי חמורות שמקשות על כל הליך עתידי.

השלכות של קביעה על נישואין פיקטיביים – אם משרד הפנים מחליט שמדובר בנישואין למטרות הגירה בלבד, הוא יכול לא רק לסגור את ההליך, אלא גם להקשות מאוד על כל בקשה עתידית, אפילו אם בהמשך יהיו נסיבות חדשות (כמו נישואין אחרים). במקרים חריגים גם ייתכנו צווי גירוש או איסור כניסה.

עם זאת, לא תמיד משרד הפנים צודק – בתי המשפט ביטלו לא פעם החלטות כאלו, והזכירו למשרד הפנים שהוא לא יכול להיתפס לפרטים קטנים (כמו שינה בחדרים נפרדים, או היעדר חשבון בנק משותף), אלא צריך להסתכל על התמונה המלאה של חיי הזוגיות.

בשורה התחתונה – אם משרד הפנים טוען שמדובר בנישואין פיקטיביים, אין ברירה ואתם צריכים לעמוד על זכותכם לחיי משפחה. מדובר בהליך לא טריוויאלי (הגשת ערר פנימי בתוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה, ואם הרשות לא משתכנעת מהערר, פנייה לבית הדין לעררים), ונדרש כאן עורך דין מנוסה ומיומן, אך אם המשפחה חשובה לכם, תילחמו. ובהחלט יש מה לעשות.

בהצלחה

אנה שלום,

השאלה שאת מעלה נוגעת לאחת הסוגיות המורכבות והכואבות ביותר בתחום ההגירה בישראל. מצד אחד, ברור שמדובר במצב אנושי קשה – אמא חולה מאוד, ואת כאזרחית ישראלית מבקשת לא להשאיר אותה ללא סיוע וביטחון. מצד שני, חשוב להבין את המצב: השהייה הארוכה של אמך בישראל ללא מעמד חוקי במשך שמונה שנים היא מכשול משמעותי ביותר, ולעיתים קרובות מהווה גורם שמטה את הכף נגד מתן מעמד.

מהות ההליך ההומניטרי היא לתת מענה חריג במצבים קיצוניים שלא נכנסים למסגרות החוקיות הרגילות. המערכת בנויה כך שרוב הבקשות נדחות – זו מדיניות מכוונת, לא תקלה. מדי חודש מועלות לדיון בוועדה ההומניטרית רק כ־20 בקשות מתוך מאות, ורק מיעוט קטן זוכה להיענות חיובית.

במקרה של הורה חולה, יש הוראות מיוחדות לגבי "הורה בודד קשיש של אזרח ישראלי", אך כפופות לשהייה חוקית בישראל ובנוסף קובעות תנאים מאוד נוקשים: גיל מינימום, היעדר בן/בת זוג, וכלל הילדים חייבים להתגורר בישראל. מעבר לכך, גם כאשר הקריטריונים מתקיימים – אין ביטוח בריאות ממלכתי לפחות בשנה וחצי–שנתיים הראשונות, מה שמעמיד משפחות רבות במצוקה.

במקרה שלך, יש כמה נקודות קריטיות:

האם יש טעם לפנות? כן – אם אין ברירה אחרת, זו האופציה היחידה. אבל צריך להיכנס לזה בעיניים פקוחות: מדובר בהליך לא קל שדורש הכנה מקצועית מדויקת, הוכחות חזקות, ועמידה בלחצים בירוקרטיים. בלי ליווי משפטי מתאים, הסיכוי שדבר כזה יעבור לבד כמעט אפסי.

בקיצור – יש בהחלט טעם ליזום הליך שכזה, אבל חשוב להבין שזה קרב לא פשוט, ושבעיית השהייה הבלתי חוקית הארוכה עלולה להיות המכשול העיקרי בדרך.

בהצלחה

חן שלום,

המצב שאת עוברת מורכב, וחשוב שתביני את המשמעויות המשפטיות. עם הפסקת הקשר הזוגי מסתיימת הזכאות לרישיון השהייה A/5, שכן הבסיס המשפטי שלו הוא הקשר הזוגי עם אזרח ישראלי.

עם זאת, במקרים מסוימים, כשקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים ופועלים נכון במישור המינהלי והמשפטי, לפעמים אפשר לזכות במעמד בישראל גם לאחר הפסקת הקשר.

הטעמים ההומניטריים שהרשות חייבת להתייחס אליהם נוגעים בעיקר בקיומם של ילדים ישראלים משותפים, מצב בריאותי מורכב מאוד ונסיבות חריגות אחרות.

במקרה כזה, יש אפשרות לבקש המשך שהייה על בסיס הקשר ההורי לילדים הישראלים. גורם נוסף הוא השתלבות משמעותית בחברה הישראלית לאורך שנים, כמו עבודה קבועה, לימוד עברית, או קשרים חברתיים עמוקים.

נסיבות ההפרדה יכולות להשפיע גם הן - במקרים של אלימות במשפחה או נסיבות קשות אחרות, הרשויות עשויות להתייחס בחמלה לבקשה הומניטרית.

מבחינה מעשית, חשוב לפעול מהר ומדויק. עלייך להודיע למשרד הפנים על השינוי במצב האישי ולהגיש בקשה הומניטרית מנומקת (חשוב במיוחד לתאם את הקשר בין שתי הפעולות).

הבקשה צריכה להיות מלווה בתיעוד מקיף של הנסיבות ושל הטעמים ההומניטריים להמשך השהייה.

התזמון קריטי - ככל שתפעלי מהר יותר ובצורה מקצועית, כך גדלים הסיכויים לקבלת מעמד המשך בישראל. מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין מתמחה שיוכל להעריך את הנסיבות הספציפיות ולהכין אסטרטגיה משפטية מתאימה.

לסיכום, למרות שהזכאות ל-א/5 מסתיימת עם הפסקת הקשר הזוגי, יש מקרים שבהם ניתן לקבל מעמד המשך בישראל על בסיס הומניטרי, בתנאי שפועלים נכון ובזמן.

בהצלחה!

נטלי שלום,

קבלת אשרת A/5 היא שלב משמעותי בהליך המדורג, אך אינה מקנה זכות מיידית לאזרחות. המעבר מ-B/1 ל-A/5 מעיד כי הרשויות הכירו בקשר ובחיים המשותפים, אך עדיין נדרשת תקופת בחינה נוספת.

בדרך כלל, האפשרות להגיש לאזרחות בהליך המדורג קמה לאחר חלוף ארבע שנים לפחות מאת קבלת א/5 ראשון. אין כ"כ משמעות למספר השנים שבמהלכן אחזת ברישיון ב/1, מה שחשוב הוא פרק הזמן שבו את מחזיקה באשרת א/5. עלייך להחזיק בה לפחות 4 שנים רצופות בטרם תגישי בקשה להתאזרחות.

במהלך תקופת A/5 חשוב להמשיך לבסס את התיק: תיעוד חיים משותפים, השתלבות בעבודה ובקהילה ושמירה על מעמד חוקי תקין. בעתיד, בקשת האזרחות תכלול מסמכים נוספים, ראיונות ובדיקות, ולכן כדאי להיערך מראש.

תיאורטית, במקרים מסוימים ניתן להגיש בקשה לסיום ההליך המדורג והתאזרחות לפני תום תקופת 4 השנים, ואפשרות זו אפילו מעוגנת בסעיף מסוים בנוהל ושמורה למקרים ייחודיים, אך בפועל הסעיף לא כ"כ עובד ומומלץ להיערך נפשית לכך שההליך לא ייקח פחות מ-4 שנים עם רישיון א/5.

בהצלחה!

ולדיסלב שלום,

פורום זה אינו עוסק בוויתור על אזרחויות של מדינות אחרות. לפי מה שידוע לי, ואיני מומחה בכך, מדובר בהליך מורכב שאותו עליך לנהל, ככל שתחליט לוותר על אזרחותך הרוסית, אל מול נציגות קונסולרית של רוסיה בישראל.

ככל שלא תצליח, מוזמן לפנות אלינו - ונפנה אותך למומחה שאיתו אנחנו עובדים בסוגיות אלה.

בהצלחה!

אליס שלום,

הגשת תיק מסמכים מקיף מהווה תנאי מוקדם להסדרת מעמד זוגית. המסמכים מוכיחים את כנות הקשר וקיום החיים המשותפים, ובלעדיהם (לרבות מסמכי הסף הפורמליים שלך) אין אפשרות לבחינת הבקשה.

המסמכים האישיים הבסיסיים כוללים עבורך דרכון תקף (לפחות לשנתיים קדימה), תעודת לידה מתורגמת ומאושרת, תעודת רווקות או גירושין ותעודת נישואין אם רלוונטי (כל תעודה המעידה על מצבך האישי הנוכחי והקודם, כן גם הקודם).

הוכחות החיים המשותפים מהוות את ליבת התיק ובהקשר זה הראיות יכולות להשתנות ממקרה למקרה. התיעוד החזותי והתקשורתי חיוני ובו תמונות מתוארכות מכל תקופת הקשר החל מההכרות ועד לימים אלה, תכתובות אלקטרוניות באמצעות SMS, ווטסאפ ומייל המוכיחות רצף קשר זוגי, ופעילות ברשתות חברתיות המעידה על הזוגיות. עדויות חיצוניות בכתב מחברים, משפחה, שכנים ועמיתים חייבות להיות מפורטות ולכלול פרטים ספציפיים על הקשר ותצפיות ממקור ראשון.

מסמכים נוספים העשויים להידרש כוללים רכוש משותף כמו רכב או נכסים, חברויות במועדונים, ביטוח בריאות משותף ומינוי כאיש קשר בחירום. המסמכים יהיו מסודרים כרונולוגית עם אינדקס ברור, שכן תיק מקצועי ומסודר מעיד על רצינות ההליך.

ההכנה אורכת זמן ולכן חיוני להתחיל מוקדם. יש לבדוק דרישות עדכניות אצל משרד הפנים או עורך דין מתמחה לפני תחילת העבודה, שכן בכל מדינה אופן שונה של ניהול מרשם האוכלוסין. הדיוק במסמכים, איכות התיעוד וארגונו קובעים במידה רבה את סיכויי ההליך.

בהצלחה!

ליה שלום,

מצבכם מורכב ודורש בחינה זהירה ביותר של כל האפשרויות. ארבע שנות חיים משותפים מהווים בסיס חזק לטענה לקשר זוגי אמיתי, אך המעמד הבלתי חוקי של בעלך הופך את התמונה למורכבת מאוד.

השהייה הלא חוקית חושפת את בעלך לסיכונים משפטיים משמעותיים, כולל צווי גירוש ואיסורי כניסה עתידיים. עם זאת, זה לא אומר שאין פתרונות או שיציאה מהארץ היא הדרך היחידה להתקדם.

ככל שתקדימו להגיש בקשה מבוססת ומנומקת להסדרת מעמדו של בעלך מכוח נישואיכם, כן יגדלו הסיכויים לפתור את הבעיה ולקיים חיים זוגיים נורמליים בישראל ללא חשש להרחקת בעלך בכל רגע נתון. בהתאם לפסיקה הנוהגת, אחרי הגשת הבקשה הרשות תהיה מנועה מלהרחיק את בעלך לפני שהבקשה תיבדק לעומקה, ועל הבדיקה לכלול בראש ובראשנה ראיון כנות הקשר.

אכן שמורה לכם גם האפשרות שבעלך ייצא את הארץ ותגישי בקשה להסדרת מעמדו בעת שהוא נמצא בחו"ל. זהו גם המסלול המועדף על משרד הפנים. אלא שדרך זו הרבה פחות פשוטה מכפי שהיא נשמעת ומצטיירת: עובדת השהייה הלא חוקית של בעלך בישראל תעיב על הבקשה ותקשה עליכם מאוד. לכן המצלתי - לבחון היטב את הצעדים לפני שתחליטו לפעול.

מכל מקום, במצב מורכב שכזה נחוץ לכם עורך דין מומחה.

בהצלחה.