פורום דיני חוזים

רון שלום,

הסעיף הקיים בחוזה אינו חוקי.

לפי סעיף 25ט(ב)(2) לחוק השכירות והשאילה, השוכר לא ישא בתשלומי דמי ביטוח מבנה.

אין להתנות על סעיף זה, אלא לטובת השוכר.

הנכס שייך למשכיר ולכן ככל שברצונו לבטח את המבנה מפני נזקים, עליו לשאת בתשלומים הכרוכים בכך.

בהצלחה ובשורות טובות,

שלום שרה,

מבחינה משפטית פורמלית, מי שחתום על חוזה השכירות נשאר אחראי לתשלום השכירות כלפי המשכיר גם אם עזב את הדירה.

גם בין הזוג שנשאר בדירה בפועל, ושאינו חתום על החוזה, מחויב בתשלום עקב השימוש שעושה בדירה ומכח הסכם שבהתנהגות.

בברכה,

נלי שלום,

חופש החוזים מאפשר לצדדים לחוזה להסכים על כל תנאי שיחפצו בו, בלבד שהתנאי חוקי ו/או אינו נוגד את תקנת הציבור.

במצב של חוזה לרכישת דירה "יד 2" (בשונה מקבלן), ככל שהצדדים מסכימים מרצונם החופשי, לאחר שהבינו את ההשלכות במסגרת מו"מ חופשי וכאשר כל צד מיוצג על ידי עו"ד וקיבל את ההסברים הנדרשים, אין מניעה להסכים על תנאי כזה.

מומלץ לשקול הגבלת הזמן שבו הקונה רשאי לממש את זכות הביטול, לציין במפורש בחוזה שהסכמת המוכר ניתנה מרצונו החופשי, לאחר שקיבל את כל ההסברים והבין את המשמעויות.

בכל מקרה כדאי לתעד את המו"מ בעניין ההסכמה על הסעיף.

בהצלחה

מיה שלום,

ראשית, צר לי לשמוע שעברת תאונה.

לשאלתך, ככל שבחוזה קיים סעיף שמתייחס במפורש לאפשרויות הביטול ולהחזר, על החברה לפעול בהתאם לחוזה.

ככל שהחברה מסרבת, מדובר בנפרת חוזה ו/או בחוסר תום לב בקיומו, המקנה לך זכות תביעה בגין ההחזר לו את זכאית על פי החוזה.

רפואה שלמה ובהצלחה

שלום,

בסעיף 31(1) לחוק המע"מ קבוע פטור ממע"מ על עסקאות של השכרה למגורים. אבל, כיוון שההסכם נעשה עם עמותה ע"פ הקבוע בפסיקה פטור זה לא חל.

הייתי מציע לך לפנות לעמותה ולהגיע איתה להסכמה לשנות את הסכם השכירות כך שיהא עם אדם פרטי.

שלום רותי,

בעקרון חוק השכירות והשאילה קובע בסעיף 1 כי "שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה (להלן – דמי שכירות)".

אם מחליטים בכל זאת כי השכירות ללא תמורה יתכן כי רשויות המס יטענו שמדובר בעסקה מלאכותית וניסיון להעלים הכנסה או עסקת העברה במקרקעין.

שלום מורי,

במצב שבו הציוד לא סופק לכם במועד המוסכם (וגם לא בסמוך לכך בהתאם לשאלה), מדובר בהפרה יסודית של הסכם, המזכה אתכם בביטול החוזה וגם בפיצויים (שיכולים לכלול מעבר להשבת הכספים ששולמו, גם הוצאות נלוות שנגרמו עקב ההפרה, כל עוד מדובר בסכומים סבירים).

מהשאלה לא ברור האם הודעתם על ביטול העסקה.

ככל שלא נתתם הודעת ביטול מסודרת, מומלץ לשלוח כזו ולציין בה גם שהנכם עומדים על השבת כלל הסכומים ששולמו ופיצוי.

עוד מומלץ לשמור את כל התיעוד וההתכתבות מול הספק לצורך התביעה.

בהצלחה ובשורות טובות,

שלום רעי,

על פי הקבוע בחוק הסכמה שניתנה תוך כדי תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה כמוהו כהצעה חדשה ובכך צודק המשכיר

יחד עם זאת ההוספה שציינתם קבועה בחוק השכירות אשר קובע בנוסף כי לא ניתן להתנות על הוראות החוק אלא לטובת השוכר ולכן הרי שלא מדובר בתוספת או שינוי מצדכם

עניין נוסף הוא כמה זמן עבר, אם לאורך תקופה המשכתם להתנהל בהתאם לאשר סוכם הרי שמדובר בקבלת ההצעה בהתנהגות

שלום ניר,

לשאלתך הראשונה- כן, נהוג לקבוע בחוזי שכירות ששטר החוב או צ'ק הביטחון יישמר בידי המשכיר למשך 60 יום לאחר תום תקופת השכירות ותושב לשוכר במועד זה או לאחר שיתקבלו אישורי כלל הרשויות להעדר חובות של השוכר (עירייה, תאגיד המים, חברת חשמל, חברת גז, וועד הבית) ולאחר שהמשכיר יוודא שלא נותרו נזקים כלשהם בדירה.

הפסיקה גם תומכת בגישה זו - בתנאי שמדובר בתקופה סבירה (60 יום נחשב סביר), בתנאי שהדבר נקבע במפורש בהסכם השכירות, וכאשר קיימת הצדקה עניינית להחזקה בבטוחה - למשל המתנה לחשבונות סופיים.

לשאלתך השנייה- צ'ק הביטחון נועד לכסות את כלל התחייבויות השוכר על פי הסכם השכירות, ולא רק את דמי השכירות, אלא אם קבעתם בהסכם אחרת באופן מפורש.

בהצלחה ובשורות טובות,

אלי שלום,

יש להבחין בין הטיסה לבין יתר רכיבי הנופש.

בגין ביטול הטיסה, חברת התעופה היא שאחראית לזכות אותך - בהתאם לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), אתה זכאי להשבת סכום הכרטיס או לכרטיס חלופי לבחירתך, לשירותי סיוע שקבועים בחוק ולפיצוי שקבוע בדין בסכום שתלוי ביעד הטיסה. סוכנות הנסיעות מחויבת לסייע לך במימוש זכויותיך אל מול חברת התעופה.

בכל הנוגע ליתר רכיבי הנופש- ההפלגה, בתי המלון וההעברות, בכפוף להסכם עם איסתא ובהנחה שלא נטלה על עצמה התחייבויות אחרות - סוכנות הנסיעות אחראית לסייע לך בקבלת ההחזרים המתאימים בהתאם לתנאי ההתקשרות עם כל אחד מהספקים השונים.

מוצע בשלב הראשון לפנות בכתב לסוכנות הנסיעות ולדרוש את טיפולה בנושא.

בהצלחה!

שלום

חוק השבת אבידה מגדיר "אבידה" – מיטלטלין שאבדו לבעליהם, או שבנסיבות הענין יש להניח שיצאו משליטתם;"

סעיף 2(א) לחוק קובע כי המוצא אבידה ונוטלה (להלן – המוצא) חייב להשיבה לבעלה או להודיע עליה בהקדם למשטרה, זולת אם בנסיבות הענין יש להניח שבעל האבידה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.

סעיף 4(א) לחוק קובע כי "קיים המוצא הוראות סעיף 2 ולא נתגלה בעל האבידה תוך ארבעה חדשים, יראו כאילו התייאש ממנה והמוצא יהיה לבעל האבידה; התקופה האמורה תתחיל מהיום שהודיע למשטרה על האבידה, ואם לא היה עליו להודיע כאמור בסעיף 2(א) – מיום מציאתה."

שלום גוני,

הסכם בעל פה תקף לכל דבר ועניין ומשכך נדרש לעמוד גם בקבוע בחוק.

חוק השכירות והשאילה קובע כי פרטים של הסכם שכירות שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל עליהם או בהתאם לנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות מאותו סוג.

לכן נראה כי במקרה זה הזמן הסביר למתן הודעה מוקדמת הינו לכל הפחות חודש מראש.

שלום רב,

בהתאם לחוק הגנת הצרכן מותר לצרכן לבטל מנוי למכון כושר בכל עת בהודעה בכתב (קאנטרי קלאב נכלל בהגדרה), כאשר המכון רשאי לגבות את החלק היחסי עבור השימוש שעד למועד כניסת הביטול לתוקף. בנוסף הקאנטרי רשאי לגבות דמי ביטול בהתאם לקבוע בחוק.

יחד עם זאת, ככל שבעת ההתקשרות הוצגו שירותים מהותיים שכעת לא ניתנים לך כחלק מהמנוי שרכשת, תוכל לטעון שמדובר בהפרה יסודית (הפרה שאילו היית יודע אודותיה מראש, לא היית מתקשר בחוזה), אשר מאפשרת לך את הזכות לביטול המנוי בהתאם לחוק החוזים וללא דמי ביטול.

בהצלחה,

יהודה שלום,

ככלל, החוזה החדש מהווה מעין ויתור של הלקוח על כל שקדם לחתימתו (אלא אם בחוזה החדש קיימים סייגים או הובהר בו שאין בו כדי לוותר על טענות שקדמו לו).

לכן, על פניו, הלקוח לא יוכל לבטל את החוזה החדש על סמך העילות שקדמו לחתימתו.

בהצלחה

שלום פרח,

ניתן להגיע להסכמה עם השוכרת על חתימה על חוזה חדש (כלומר, חוזה שיחליף את הקיים), אך ניתן גם לחתום על תוספת להסכם הקיים שייחשב כחלק בלתי נפרד מהחוזה הקיים, במסגרתו בן הזוג יתווסף כצד לחוזה הקיים וייקח על עצמו את כל ההתחייבויות החוזיות, ביחד ולחוד, עם השוכרת המקורית.

בשורות טובות!

שלום אנונימי,

אין ספק שמדובר בדרישה חריגה ואכן חוק החוזים מכיר במצב של כפייה, אז ניתן באמת לבטל את החוזה.

יחד עם זאת, על פי האמור אני לא סבור שמדובר במקרה שכזה בגלל שהייתה לך האפשרות לעצור, לבחון את הדברים ולקחת איש מקצוע אחר ככול שלא רצית להמשיך עם אותו הקבלן, ולכן הסכמתך מחייבת.

הצד החיובי יותר בעניין הוא שאם העבודה לא בוצעה כנדרש עומדת לזכותך זכות קיזוז מול התמורה שהתחייבת לגביה. אציע לך לפנות לעורך דין שמתמחה בתחום בכדי לפעול בצורה נכונה.

שלום עופר,

נראה כי הסעיף, בדבר ההודעה מראש על סיום החוזה, עומד בפני עצמו.

הרציונאל בסעיף המקורי הוא לאפשר לשוכר לצאת מהנכס באופן מיידי, וזאת בתנאי שיביא שוכר אחר שיכנס בנעליו. בעוד שהסעיף שהוסף בכתב יד מתייחס למצב בו לא נדרש לצאת מהנכס באופן מיידי, ואז לא נדרש להביא שוכר אחר היות ויש פרק זמן של חודשיים למצוא אחר במקומו.

שלום קרן,

נראה כי ככול שאין בכוונתו של השוכר לתקן את הנזקים יהיה צורך להגיש תביעה או להפעיל את הבטוחות, ככול שניתנו.

מכיוון שמדובר בנזקים שנגרמו למקובעים שבחנות לא סביר כי אלו לא היו טרם השכירות.

שלום

קשה להשיב לשאלה מבלי להכיר את הנסיבות הספציפיות אשר מבוררות בפני המפקח. על פניו, נשמעת החלטה מוזרה אך כאמור יש לבדוק מה עומד מאחוריה.

עמית שלום,

ככל שאין סייגים בחוזה והעבודה הושלמה כפי שמתואר בשאלתך - על הלקוח לקיים את החוזה ולשלם את הסכום בהתאם למוסכם.

בהצלחה!

 שלום,

ברגע ששוכר לא משלם את דמי השכירות ומפר תנאי יסודי בהסכם וכאשר הוא אינו מתקן את ההפרה, ניתן להודיע על ביטול ההסכם ואף להגיש תביעה לפינוי המושכר.

אני ממליצה לפנות לעו"ד אשר יטפל עבורך בעניין.

שלום גד,

שאלתך מורכבת, בהתחשב בכך שמדובר בגורם חיצוני אשר מנע את קבלתך ליישוב וגרם לעיכוב במסירה. לכן, המקרה דורש לטעמי ייעוץ מקצועי פרטני אשר יבחן באופן מעמיק את החוזה ואת כלל העובדות.

יחד עם זאת, ככל שתחליט לשלם את הפרשי ההצמדה ולתבוע לאחר מכן (וזו אכן אפשרות מעשית בנסיבות המתוארות בשאלתך), אני מציעה שתסייג את התשלום בליווי מכתב בעניין, כך שהקבלן לא יוכל לטעון לויתור (השתק או מניעות) בשל עצם ביצוע התשלום.

בהצלחה!

שלום חנן,

מבלי לראות את ההסכם כולו קשה לענות על שאלתך.

אני ממליצה שתפנה לעוה"ד ששלח לך את הצעתו ותקבל ממנו הסבר מלא לגבי כל תנאי ההסכם בטרם חתימתו.

בהצלחה!

אורי שלום,

הדין קובע שעל בתי המלון להציג את המחירים, כשהם כוללים כל מס/אגרה וכו' .

על המלון להציג את המחיר כולל מע"מ לישראלים ואת המחיר ללא מע"מ לתיירים (ועליהם לציין באופן בולט שהמחיר מיועד לתיירים בלבד).

חובות אלו נקבעו בתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), תשע"ג-2013.

מעבר לחובות אלו, בתי המלון מחוייבים גם בדיני הצרכנות והחוזים הכלליים, אשר אף הם קובעים איסור להטעות את הצרכן.

בשורות טובות,