לא.

קיימים מקרים שבהם ניתן לבקש ולקבל החזר אגרה. אני ככל הנראה לא מכיר את כולם ויחד עם זאת הן מפורטות בתקנות בתי המשפט (אגרות) , תשס"ז -2007.

מרבית כללי החזר האגרה מבוססים על תמריץ להתפשר בשלב מוקדם יחסית של בירור התיק.

לא מכיר שיש אפשרות לקבל החזר אגרה לאחר שניהול ההליך הושלם בפסק דין.

מוזמן לעיין בתקנות כאן

ביחס לסכום האגרה עיין בתוספת לתקנות לעיל.

ויחד עם זאת, לעניות דעתי (שכן אני לא ממדור תמיכה טכנית) ניתן כיום לעשות שימוש מלא בנט המשפט גם ללא כרטיס חכם לרבות ביצוע הגשות.

בעבר הייתה מגבלה ביחס לצורך לחתום מסמכים שלא היה ניתן למיטב ידיעתי לבצע ללא כרטיס חכם.

כיום ניתן להגיש לנט המשפט גם קבצים שלא נחתמו דיגיטלית כלל.

שלום רב,

באופן עקרוני אין חובה לפנות לצד השני טרם הגשת תביעה אזרחית למעט מקרים מסויים בהם נקבעה בחוק חובה שכזו.

לעיתים הצד השני אינו מודע לעילת התביעה ובשליחת פניה או דרישה ניתן לפתור את המחלוקת מחוץ לכותלי בימ"ש. באותה מידה, הצד השני עלול לחשוש מהגשת תביעה ולהסתיר נכסים על מנת שלא ניתן יהיה להיפרע.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

צירוף ראיה פיקטיבית לתיק עשוי לסבך את הצד שיעשה כן בפלילים ובגדר קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין אשר הענישה עליה עשויה להגיע עד ל-5 שנות מאסר.

לא קיים צירוף של תובע שפועל בתום לב ומצרף לתיק ראיה פיקטיבית. ההפך הוא הנכון, מי שצירף ראיה פיקטיבית בתיק נוטל סיכון ביחס לכך שיראו בו כמי שעשוה שימוש לרעה בהליכי משפט. בהתאם לתקנה 42 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 עשוי להוביל למחיקת התביעה.

בגדול - לא מומלץ!

התשובה תלויה בסוג ההליך.

בהליכים אזרחיים בד"כ הנטל הוא ברמה של מאזן הסתברויות.

ככלל אין חובה כזו, וניתן עקרונית להגיש תביעה גם מבלי לפנות קודם לכן לצד השני.

יש מקרים שפניה מקדימה לצד השני עשויה לגרום לתובע נזק כגון הברחת נכסים, בין היתר.

יחד עם זאת, בהליכי משפט מנהלי יש חובה למצות הליכים בטרם הגשת עתירה.

יש הליכים אחרים בהם אי משלוח פניה מקדימה עשוי להתפרש כחוסר תום לב.

מולמץ להתייעץ עם עורך דין. כל מקרה לגופו.

השאלה אינה עוסקת רק בהיבט של דיני הראיות אלא גם בהיבט של נטלי ראיה והשכנוע.

ככלל על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו. זאת, ביחס לכל אחד ממרכיביה של עילת התביעה.

ככל שהתובע כושל מלעשות כן הוא למעשה לא מרים את נטל ההוכחה ביחס לתביעתו ודינה להידחות.

עדות של התובע בעצמו המעיד ביחס למרכיב כל שהוא של עילת התביעה מהווה ראיה ואולם, ככל שאין בידיו ראיות נוספות פרט לעדותו, והצד השני מכחיש את הטענה ביחס לאותו רכיב של עילת התביעה, שהרי התובע לא יוכל להרים את נטל הראיה. איך השופט ידע למי מהם להאמין?

בנסיבות אלה התביעה ככל הנראה תדחה.

כן. ניתן. יחד עם זאת ערכאת ערעור נוטה שלא להתערב בממצאים עובדתיים.

מלבד האמור מצריך ייעוץ פרטני.

תשלחי לי בבקשה את הקובץ שאת מתייחסת אליו במייל.

חד משמעית כן.

יחד עם זאת, יש לבחון את הוראות הסכם ההתקשרות בינך לבין עורך הדין ולראות את האופן בו הוא נוסח ומתי קמה החובה לשלם. למשל אפשרות אחת היא שלפי ההסכם יש לשלם אחוזים מהסכום שנקבע בפסק הדין בתוך X ימים ממועד קבלת פסק הדין. אפשרות אחרת היא שההסכם קובע שאתה צריך לשלם מתוך תשלומים שנגבו בפועל. אפשרויות אלה אינן רשימה סגורה.

קיימת גם האפשרות שהנתבע ישלם את הסכום הנקוב בפסק הדין מבלי שתזדקק להליך לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל.

ככל שעורך הדין שייצג בהליך אינו מייצג בהוצאה לפועל, וכל עוד לא הסכמת איתו אחרת, אין מניעה שתשכור שירותי עורך דין אחר לצורך ביצוע פסק הדין בהוצאה לפועל.

עורך הדין שלך ככל הנראה מכיר את התיק לא פחות טוב ממך אם לא יותר טוב. (בכפוף לכך שבחרת עו"ד טוב).

במהלך הדין השופט והוא בלבד מנהל את הדיון.

אינך יכול להתערב בעבודתו של עורך הדין במהלך הדיון, ורב הסיכויים שאם עורך דינך בחר שלא לשאול שאלה פלונית בחקירה, כי יש לו סיבה טובה לכך שאתה לא בהכרח יכול להבין, בשל העובדה כי אינך בעל מקצוע. השופט גם לא יראה בעין טובה את ההפרעה לדיון.

ככל שנדרש, ניתן לבקש הפסקה קצרה.

הזמן הראוי לנהל את הדיון בינך לבין בא כחך, ביחס לאם לשאול שאלה פלונית, הוא טרם תחילת הדיון.

שלום רב,

ברירת המחדל היא פומביות הדיון. פומביות הדיון, כלומר שההליך יתנהל בדלתיים פתוחות הינו עקרון יסוד של השיטה. העקרון מעוגן בסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

סעיף זה גם מונה את רשימת החריגים לכלל, אשר עם התקיימותם בית המשפט (השופט היושב בדין ולא המזכירות) רשאי להורות על קיום הדיון בדלתיים סגורות. מבין החריגים לכלל ניתן למנות שיקולים של בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, מוסר, הגנה על קטין או חסר ישע או נפגע עבירת מין, ועוד.

על מנת לקבל את הסעד של סגירת הדלתות יש להגיש בקשה מתאימה. לטעמי נכון גם לציין את הכוונה להגיש בקשה מתאימה במסגרת כתב התביעה.

בשם לב להוראות תקנה 49(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, מומלץ שלא להמתין עם הגשת הבקשה עד למועד הגשת רשימת הבקשות אלא להגיש אותה טרם תחילת תחולתה של תקנה זו, כלומר, טרם הוגשו כל כתבי הטענות לתיק.

מבלי שיהווה הדבר ייעוץ מחייב, מאחר שאיני מכיר את עובדות התיק, ככל הנראה הייתי מגיש את הבקשה בד בבד עם הגשת כתב התביעה.

בהצלחה.

שלום רב,

מן הראוי לבקש מבית המשפט את דחיית הדיון ברגע שנודעה לך סיבת הדחיה. יש מקרים, שבהם אין ברירה אלא להגיש את הבקשה גם בבוקר הדיון (כגון מחלה, מות קרוב בהפתעה או משהו קיצוני בסגנון), אבל זה לא דבר מקובל.

בהצלחה

איני מכיר סיבה מדוע לא יהיה ניתן.

התשובה כמו השאלה ערטילאית. כל מקרה לגופו.

עניין מהימנות של עד נבחן ברמת המכלול.

שיקולים שאני יכול לחשוב עליהם שישפיעו על מהימנות של עד:

האם גרסת העד הייתה סדורה או מבולגנת, או בכלל האם היא הייתה סדורה מדיי?

האם כוללת סתירות פנימיות או סתירות חיצוניות מול עדויות של עדים אחרים שאולי נתפסו כאמינים יותר.

האם עולה בקנה אחת עם ראיות קשות - מסמכים שמעידים על ההתרחשויות הרלוונטיות בזמן אמת.

גם התרשמות כללית של השופט מהעד עשויה להשפיע על מהימנות העד בעיני השופט.

עדות לקויה במהימנותה אינה משפיעה על קבילותה של העדות כראיה אלא על משקלה במסגרת שקלול הראיות בתיק שעורך השופט.

שלום רב,

כאשר השוכרת גרמה לנזקים ולא תיקנה אותם היא ככל הנראה הפרה את הוראות הסכם השכירות באופן אשר עשוי לזכות בפיצוי. את השוכרת ניתן לתבוע במישרין בבית המשפט ויתכן שגם בהוצאה לפועל ככל שההליך מתאים לתביעה על סכום קצוב.

ביחס לערבים. משהנך אוחז בשיק שלא כובד אתה יכול לפתוח נגדם בהליך תביעה לביצוע שטר.

שם לא שאין מידע מלא בידי וראוי לבחון את המקרה כמכלול טרם בוחרים כיצד לפעול.

ייתכן שלערבים יש טענות הגנה מכח ההגנות המוקנות לערבים בחוק הערבות. ייתכן שהם אינם ערבים אוואל. לכך עשויה להיות משמעות ביחס לאם בכלל אתה רשאי לפעול נגד הערבים בשלב זה טרם מיצית את מאמצי הגביה אל מול השוכרת.

עשויים להיות היבטים נוספים. מומלץ לקבל ייעוץ.

שלום רב,

תחת ההנחה שמדובר בהליך אזרחי יחולו הוראות סעיפים 7 ו-8 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018.

מקום שיפוט

תק' (מס' 2) תש"ף-2020

7.(א)תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם.

תק' (מס' 3) תשע"ט-2019

(ב)כתב תביעה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט יוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או התובע; הגיש עוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 תביעה כאמור, תוגש התביעה במקום עסקו או במקום מגוריו של הנתבע בלבד.

(ג)בית המשפט המוסמך לדון בתביעה הכוללת כמה נתבעים הוא בית משפט המוסמך לדון נגד אחד מהם לפי תקנות משנה (א) או (ב).

מקום שיפוט במקרים אחרים

8.תביעה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, תוגש לבית המשפט בירושלים שבסמכותו העניינית לדון בה, ואולם רשאי בית המשפט בירושלים להורות אחרת אם סבר שבנסיבות העניין יהיה הדיון בבית משפט אחר מתאים יותר לבעלי הדין.

לטעמי, בשם לב לכך שאין בידי את כל המידע הרלונטי ובהתאם גם אין לראות באמור להלן ייעוץ משפטי שניתן להסתמך עליו בנסיבות העניין, כל הדרכים מובילות לירושלים.

לא. אין הצמדה למדד.

יצויין כי הפיצוי הכספי שאתה מתייחס אליו אינו בגדר פיצוי מוסכם (חוזי) אלא פיצוי סטטוטורי (קבוע בדין). עוד יצויין כי סכום הפיצוי שאתה מפנה אליו הינו פיצוי לדוגמא שנועד להרתיע עוסקים מלהפר את הוראות החוק.

כמו כן, הפיצוי אינו סכום קבוע ונתון לשיקול דעתו של בית המשפט, וראה כי נוסח הסעיף הינו "רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים".

עניין אחרון, סעיפים אלה בנוסחם הנוכחי לא נכללו בחוק המקורי משנת 1981 אלא נוספו בתיקון לחוק משנת 2007.

שלום רב,

ככל שההתנגדות לביצוע שטר הוגשה בזמן אזי הגשת התנגדות כמוה כהגשת כתב הגנה.

ככל שההתנגדות לא הוגשה בזמן אזי בימ"ש צריך לאשר הארכת מועד להגשת ההתנגדות ואז להפוך את כתב ההתנגדות לכתב הגנה.

כך או כך, ברגע שהתיק עובר לבימ"ש הוא עובר לפסים של סדרי הדין האזרחי (ויוצא מסדרי הדין של הוצאה לפועל).

לפיכך, למעשה עכשיו התיק מתנהל במסגרת של סדרי הדין האזרחי.

בד"כ הדיון הראשון הוא דיון קדם משפט במסגרתו מנסים להבין מהם נקודות המחלוקת האמיתיות שבין הצדדים. לעיתים, בעיקר בתיקים קטנים, בית המשפט מנסה - בעיקר כדי לחסוך משאבים לצדדים ולבימ"ש - לנסות ולפתור את המחלוקות כבר בדיון הראשון.

ייתכן שבימ"ש רוצה לשמוע עדים כבר בדיון הזה על מנת לנסות ולפתור את התיק בדיון אחד.

ככל שיש לך קושי / חוסר הבנה של החלטת בימ"ש, ואינך מיוצג, הנך מוזמן להגיש בקשה לבימ"ש לקבלת הבהרות לשאלותיך.

יובהר שהתשובה ניתנת על בסיס האמור בשאלה ועל בסיסה בלבד, וזאת מבלי לעיין במסמכים הקיימים בתיק. המסתמך על האמור בתשובה זו עושה זאת על דעתו בלבד.

בברכה,

בתקווה לימים טובים יותר ולבשורות טובות.

מומלץ שתפנה לייעוץ אצל עורך דין פלילי.

ככלל בדיקת פוליגרף אינה מהווה ראיה קבילה.

במקרים מסויימים ניתן לקבל תוצאות בדיקת פוליגרף כראיה בתיק ולצורך כך שתדרש לרב הסכמה של 2 הצדדים ובפרט הסכמה של הנבדק שתוצאות הבדיקה ישמשו כראיה. גם אז העניין כפוף להחלטה של שופט.

יש ערכאות שאינן כבולות לדיני הראיות ולסדרי הדין ובהן בדיקת פוליגרף עשויה לשמש כראיה בכפוף להחלטת המותב

בחינת העניין מצריכה ייעוץ פרטני.

מומלץ לשכור שירותי ב"כ