משה שלום,

ראשית, מאחלת הצלחה רבה בהליך המשפטי.

בהליך של סדר דין מהיר (או "דיון מהיר", כשמו בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות) הרעיון הוא לקיים דיון מהיר יחסית (תוך 6 חודשים ממועד הגשת כתב טענות אחרון), כאשר כלל הטענות והראיות מוגשות ועומדות בפני בית המשפט כבר עם הגשת כתבי הטענות.

לכן, בהתאם לתקנה 79 לתקנות סדר הדין האזרחי, בהליך של דיון מהיר יש לצרף לכתב התביעה (וגם לכתב ההגנה) תצהיר לאימות העובדות במפורטות בכתב ההגנה, חוות דעת מומחה ככל שנדרשת וכן, בין היתר, את רשימת המסמכים הרלוונטיים למחלוקת המצויים או שהיו מצויים בשליטתך (מה שאני מניחה שהתכוונת כשכתבת שהוגש תצהיר גילוי מסמכים).

אשר לשאלתך- את העתק המסמכים עצמם יש להגיש לתיק בית המשפט יחד עם כתב התביעה, ככל שאותם מסמכים (המפורטים ברשימת/תצהיר גילוי המסמכים) מצויים ברשותך.

ככל וטרם צירפת - ממליצה לבקש לצרפם.

בדיון מהיר בית המשפט רשאי לקבוע ישיבת קדם משפט אחת וכן ישיבת הוכחות, שאמורה להיקבע לא יאוחר משישה חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון בתיק.

ברכה והצלחה רבה.

.

שלום רב,

למיטב הבנתי הלקוח יכול לבקש מעו"ד להשמיד חומר שהלקוח העביר לעו"ד גם בתקופה הקצרה מחמש שנים. לעומת זאת חומר שעו"ד הכין עבור הלקוח הוא בעיני רכוש של עו"ד ולכן הלקוח אינו יכול לבקש להשמיד חומר כזה.

למשל; מסמכים רפואיים שהעביר הלקוח לעו"ד יכול הלקוח לבקש מעו"ד להשמידם, אך לעומת זאת כתב תביעה שהכין עו"ד עבור הלקוח האחרון אינו יכול לבקש להשמידם.

ככה אני מבין את הסעיף.

שלום רב,

השאיפה היא שהליכים משפטיים יתנהלו במשך זמן קצר.

לצערנו הרב, הליכים במדינת ישראל לוקחים זמן רב.

לעיתים זה נובע מדרישות הצדדים למתן אורכה להגשת מסמכים או מבקשות הצדדים לדחיית מועדים וכדו'.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

תביעה לקבלת (או למתן) צו עשה היא תביעה שבה התובע מבקש משהו שהוא אינו כספי או שווה כסף.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב לשואל,

כשבית משפט פוסק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין הוא פוסק אותם לטובת בעל הדין - הלקוח. הלקוח הוא הצד לתיק.

המפורט לעיל נכון על עוד לא ניתן פירוט אחר בהחלטה. לשימת לבך שחיוב בהוצאות עשוי להיות גם לטובת אוצר המדינה.

הסכם ההתקשרות שבינך לבין בא כחך עשוי לקבוע כי במקרה בו יפסקו הוצאות משפט או שכר טרחת עו"ד, כי עורך הדין יהיה זכאי לקבל אותם כשכר טרחתו.

כל עוד הסכם הייצוג שותק לעניין זה הלקוח הוא שזכאי לסכומים אלו.

בהצלחה.

שלום עורך דין צעיר,

נראה שקיימת לאקונה ביחס להבנתך את התהליך המשפטי.

עורך הדין אינו עד בתיק ואין דבריו מהווים ראיה. עורך הדין יכול להביא את דברי הלקוח לידי ביטוי במסגרת כתבי הטענות שהוא מנסח עבורו. עורך הדין אינו מעיד בהליך ואין לדבריו משקל ראייתי במסגרת ההליך.

וראה כי כאשר תובע מגיש תביעה, בכתב התביעה הוא מפרט את טענותיו הרלוונטיות המרכיבות את עילות התביעה הרלוונטיות לכתב התביעה. בשלב ההוכחות העדים מטעם בעלי הדין הם שמעידים ביחס לעובדות הרלוונטיות ועל התובע ובא כוחו לנהל את ההליך בצורה כזו בה הם יוכיחו את טענות התובע כפי שפורטו בכתב התביעה ומרכיבות את עילת התביעה.

בהתאם השאלה צריכה להיות ככל הנראה למה קורה מקום בו עד משקר בעדותו. לעניין זה אציין שבד"כ לשקר יש רגליים, וניתן להפריכו באמצעות ראיות אחרות הסותרות את תוכנו. לעניין זה צריך להבין שכאשר בית המשפט שוקל את עובדות המקרה ואת הנסיבות המשפטיות שלו טרם מתן פסק הדין, השופט שיושב בדין קובע משקל לכל ראיה. כאשר שופט מתרשם שעד שהעיד בפניו אינו אמין, הוא רשאי להפחית ממשקל הראיה. באופן זה בשקלול כלל הראיות בתיק לכדי קביעת הממצאים העובדתייים או המשפטיים יש לשופט חופש פעולה על מנת לנטרל עדות שקרית.

בהתאם הדגש צריך להיות על הפרכת השקר במסגרת ההליך ולא על מה בית המשפט יעשה לעורך הדין.

ביחס לחובות של עורכי דין, שהרי חוק לשכת עורכי הדין וככלי האתיקה מטילים על עורכי דין מספר חובות שיכולות להיות רלוונטיות להקשר זה.

עורך דין שטוען שקר בכתבי טענות שהוא מגיש לבית המשפט או בעל פה עשוי אולי להמצא כמי שהפר את הוראות סעיפים מסויימים מחוק לשכת עורכי הדין כגון סעיף 53 המחייב עורך דין לשמור על כבוד המקצוע ולהמנע מעשיית דבר שעשוי לפגוע בכבוד המקצוע או סעיף 54 לחוק זה לעניין החובה לעזור לבית המשפט לעשות משפט. לעניין כללי האתיקה ראה כי הוראות ס' 34 אוסרת על עורך דין לטעון במהלך דיון (בעל פה) או בכתבי טענות טענה משפטית או עובדתית ביודעו שהיא אינה נכונה.

הפרת הוראות אלה לעיל עשויה להוביל לפתיחה בהליך משמעתי בועדות האתיקה השונות נגד עורך הדין. ועדת האתיקה היא חיצונית לבית המשפט ומי שרואה עצמו נפגע מהתנהלות של עורך דין רשאי להגיש תלונה. ואולם אין בהליכים אלה כדי להשפיע על התנהלות ההליך העיקרי.

בהתאם למפורט לעיל, עורך דין שמשקר ביודעין ביחס לטענה עובדתית או משפטית במהלך דיון או במסגרת כתבי הטענות עשוי לסרבל את ההליך המשפטי, ואולם בסופו של יום ההליך יתנהל, יתקיימו הוכחות ויוגשו סיכומים והתובע יהיה זכאי לסעד אם יצליח להוכיח את תביעתו.

שלום רב אבי,

הערת האזהרה נרשמה טרם העיקול והיא ככל הנראה גוברת עליו.

מרבית הסכמי המכר ביחס לדירות כוללים הוראה ביחס לאפשרות שיוטל עיקול על זכויות המוכר.

העיקול אינו מאפשר את השלמת הרישום של הבעלות בדירה על שמך עד לאחר שהוא ימחק.

ההוראה הנ"ל שככל הנראה קיימת בהסכם המכר, כוללת התחייבות של המוכר לפעול למחיקת העיקול בתוך תקופה בת 30/60/90/ כמות אחרת של ימים.

בהתאם הייתי קודם כל דורש מהמוכר לפעול בהתאם לחוזה המכר.

ככל שאני צודק וקיימת הוראה כזו, עצם אי מחיקת העיקול על ידי המוכר, בכפוף להוראות ההסכם עשוי להוות הפרה יסודית של הסכם המכר. במרבית חוזי המכר מקובל לקבוע פיצוי מוסכם בשיעור של 10% משווי העסקה.

כמו כן, אתה יכול להגיש הליך אזרחי לסעד הצהרתי - שזכותך גוברת, ולצווי עשה - למחיקת העיקול נגד הגורם המעקל.

יצויין כי לא פירטת אם שילמת כבר את מלוא התמורה וקיבלת חזקה בדירה ולעניין זה עשויה להיות השלכה ביחס לפתון הבעיה. ייתכן שניתן להסכים עם המוכר, ככל שאין לו הגנה מפהי העיקול, שאתה תפדה את העיקול והסכום יקוזז מיתרת התמורה. לצורך הסכמה זו רצוי לחתום על תוספת בכתב להסכם המכר.

נוכח פוטנציאל הנזק, מוצע שתתייעץ עם עורך הדין שייצג אותך בהסכם המכר מול המוכר או עם ליטיגטור.

בהצלחה

שלום בועז,

לצרכי מיסוי מקרקעין המועד בו חתמת על הסכם לרכישת הדירה הוא מועד הבעלות. בהתאם אתה הבעלים של הדירה שבנייתה לא הסתיימה.

מכירת הזכויות בדירה טרם השלמת הבניה וקבלת ט' 4 משמעותה כי הנכס שאתה מוכר אינו דירת מגורים וככל הנראה יש לראות בו זכות אחרת במקרקעין. רוצה לומר - אין זכאות לפטור ממס שבח על השבח שנבע לך ממכירת הדירה.

לצורך העסקה מומלץ שתהיה מיוצג על ידי עו"ד מקרקעין עם הבנה במיסוי מקרקעין.

כמו כן, השאלה מתאימה יותר לפורום נדלן או מיסוי.

בהצלחה.

תודה על ההפניה לפסיקה.

שלום רב,

ע"פ הוראות הדין עו"ד מחוייב להעביר ללקוח כל מסמך רלוונטי בתיק שלו.

אם עו"ד אינו מעביר מסמכים ניתן או להגיש נגדו תביעה לבימ"ש או לפנות לועדת האתיקה של עו"ד.

אני ממליץ להתייעץ עם עו"ד המבין בתחום על מנת לדעת מה הכי כדאי ונכון במקרה שלך.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

ע"פ תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018 הכלל הוא שכל בקשה שנדחתה תחוייב בהוצאות.

החריג הוא שלא לחייב בהוצאות.

כמו כן, קיים כלל במשפט הישראלי שלא ניתן לערער על הוצאות למעט חריגים.

לבחינת האפשרות להגשת ערעור במקרה שלך ממליץ להתייעץ עם עו"ד כדי לבחון מה הדבר הנכון ביותר לעשות.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

ברוב המקרים אין חובה שבחוק לפנות לצד השני טרם הגשת תביעה. ישנם מקרים בהם קיימת חובה מפורשת בחוק לפנות לצד השני טרם הגשת תביעה, למשל ס' 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.

יחד עם זאת, קיימת חובת תום הלב בניהול הליך משפטי, ואם הצד השני לא ידע שהוא גרם נזק או שהוא חייב תשלום סביר להניח שבימ"ש יתחשב בהעדר הפניה כדי שלא לקבוע הוצאות משפט. לעומת זאת, במקרים בהם ידוע שיש סכסוך והוצאת מכתב לא תוסיף ולא תוריד סביר להניח שבימ"ש לא יתייחס לעובדה שלא נשלחה התראה טרם הגשת התביעה.

כמובן, שכל מקרה לגופו ויש לבחון את התיק הספציפי על מנת לדייק את התשובה.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

בדיקת פוליגרף אינה מהווה ראיה מכרעת בהליך משפטי. היא יכול להוסיף למארג הראיות הקיים בתיק ולתמוך בטענות, אך היא שווה כמו כל ראיה אחרת (שניתן להפריכה).

בהצלחה,

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה לגמרי, אבל אם הבנתי אותה נכון, אז בית המשפט לא אישר את פרסום התביעה, אלא בית משפט אישר לציין שהוגשה תביעה בנושא מסויים, אך הוא אסר לפרסם את פרטי הצדדים התובעים והנתבעים והוא אסר לפרסם את פרטי התביעה.

לכן אני לא מבין מה התלונה שלך.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב שלמה,

רב הנסתר על הגלוי בשאלה שלך, ועל אף האמור אנסה להשיב לה.

ראשית אבהיר כי איני יודע או מכיר את עורך דינך או את עורך דינם של הצד שכנגד ואיני מצוי איתם בקנוניה.

פסק אינו יכול להיות שלא כדין, פסק דין הוא הדין, אם אתה אוהב את תוכנו או לא.

ייתכן שנפל פגם פרוצדורלי בהליך (אני בספק), ואין באמור כדי לשנות מהמסקנה שפסק דין הוא הדין.

לא ניתן להבין את פסק הדין בלי לקרוא אותו ואת פרוטוקול הדיון. ככל שמסמכים אלה אינם ברשותך אתה רשאי לדרוש אותם מעורך הדין שייצג. אתה יכול גם להתחבר לנט המשפט באמצעות הזדהות ממשלתית ולעיין בתיק בעצמך.

מחיקה של תביעה, להבדיל מדחיית תביעה, אינה יוצרת מעשה בית דין וניתן לפעול להגיש תביעה נוספת על אף מחיקתה של התביעה הקודמת. ברב המקרים זה לא יהיה חכם אבל כל מקרה לגופו.

על אף האמור, לא הייתי רץ להגיש תביעה חדשה מבלי לקרוא, להבין ולהתייעץ עם עו"ד ביחס לפסק הדין שניתן בהליך שתיארת.

יצויין כי דרך המלך לתקוף החלטה שיפוטית הינה באמצעות ערעור, ואולם זו דרך לא יעילה להגיע לאותה תוצאה ככל שהתביעה נמלקה ולא נדחתה. ביטול ההחלטה אינו סביר כאשר היא ניתנה במעמד הדיון ולא במעמד צד אחד.

עניין אחרון - לעולם - יחסי עו"ד - לקוח מבוססים ראשית על אמון. יחסי עו"ד - לקוח לא יכולים להתקיים כאשר לא קיים אמון כאמור. אופן ההתבטאות שלך ביחס לעורך דינך מעיד על כך שאינך נותן בו אמון וכאן המקום לקום וללכת.

מצא עורך דין אחר, לא חסרים עורכי דין טובים.

בהצלחה

שלום רב גיתית.

איני עוסק בדיני עבודה והתשובה מתייחסת אך ורק להיבט הפרוצדורלי של בקשה לתיקון כתב תביעה לפי תקנות סדר הדין האזרחי. ואולם, בבית הדין לעבודה חלות תקנות סדר דין אחר, ומומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד לענייני עבודה. וראי כי יש פורום מתאים לכך באתר זה.

בקשה לתיקון כתב תביעה צריכה לפרט מהן הסיבות שנדרש תיקון כתב התביעה בשלב בו מצוי ההליך. לבית המשפט שיקול דעת רחב ביחס לקבלת הבקשה, ואולם סיכוי הבקשה פוחתים 1. ככל שההליך בשלב מתקדם יותר 2. ככל שהיה ניתן לבקש את התיקון בשלב מוקדם יותר 3. ככל שהנושאים שבגינם מבוקש התיקון היו ידועים למבקש בשלב בו הגיש את התביעה והוא לא כלל אותם בכתב התביעה משיקוליו..

בקשה לתיקון כתב תביעה צריכה להיות מלווה בתצהיר.

ניתן לצרף לבקשה לתיקון כתב התביעה העתק של כתב התביעה המתוקן שמבוקש לקבל לתיק או לחילופין כמפורט לעיל רק לציין את הנושאים שבכוונתך לצרף לכתב התביעה או למחוק ממנו.

ניתן לבקש להגיש את כתב התביעה המתוקן בתוך 30 45 או 60 ימים ובית המשפט יתן הוראות מתאימות לכך. בית המשפט עשוי להורות לך להגיש נוסח של כתב ההגנה המתוקן כאשר התוספות שנוספו במסגרת התיקון מסומנות ב"עקוב אחרי".

שימי לב שעם הגשת כתב תביעה מתוקן יש לנתבע את הזכות להגיש כתב הגנה מתוקן ולמעשה ההליך מתחיל מהתחלה לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן אלא אם כן בית המשפט נותן החלטה אחרת לעניין זה.

שלום רב יוסף,

התשובה לשאלתך מצויה בתקנה 26(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:

"מותר לצרף בכתב תביעה אחד, כתובע או כנתבע, כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה, ובלבד שהתובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לכל בעלי הדין."

לא חקרתי את דיני התחבורה הציבורית ואין באמור כדי להיות ייעוץ ביחס לסיכוי הצלחה של תביעה כזו, ואולם ככל שהנסיבות ביחס לכל אחד מהנתבעים הפוטנציאליים מעוררות שאלה עובדית או משפטית משותפת, אין מניעה לאחד את כלל הנתבעים לכדי כתב תביעה אחד.

יצויין כי אין חובה לאחד נתבעים ויש לשקול האם איחוד הנתבעים לכתב תביעה אחד משרת אותך. לעיתים בנסיבות כאלה, על אף שמדובר ביותר עבודה לנהל 3 הליכים נפרדים, עדיף שלא להתמודד בעת ובעונה אחת עם 3 נתבעים "חזקים/ גדולים/כיס עמוק" ממך באותו הליך שיאחדו כוחות נגדך.

יחד עם זאת, לעיתים איחוד הנתבעים לכדי הליך אחד, עשוי כן לסייע מקום בו תצליח לזכות ביתרון מול נתבע מסויים בשל התנהלות או תשובה או ראיה של נתבע אחר.

יש לבחון לגופו.

אני מניח שמדובר בתביעה קטנה יחסית בשוויה וספק אם כלכלי לך להתייעץ עם עו"ד ביחס להיבט זה, ואולם, מומלץ.

תכנון נכון של הליך משלביו הראשוניים עשוי להוביל ליתרונות כאלה ואחרים.

בהצלחה

שלום חגית,

לצורך פניה לגישור יש צורך בהסכמה של שני הצדדים.

יש הליכים בהם יש פגישת מהו"ת מובנית במסגרתה הצדדים נפגשים עם מגשר (חובה) ובוחנים את האפשרות לקיים גישור בין הצדדים באמצעות המגשר. איני יודע אם יש את הפרוצדורה הזו בבית הדין לעבודה שכן איני מייצג שם.

איני רואה מניעה שתפני באמצעות ב"כ או בעצמך ככל שאינך מיוצגת לב"כ הצד השני ולשאול האם מעוניינים בגישור.

מומלץ לחשוב פעמיים לפני שאת מתבטאת בעניין מסויים שכן הצד השני עשוי להשתמש בזה נגדך.

מרגע שיש הסכמה לגישור, הליך הגישור עצמו חסוי ובית המשפט אינו חשוף אליו והצדדים מתחייבים לשמור על חיסיון ביחס לחומרים שהוחלפו בגישור.

ככל שהצד השני מסכים אין מניעה.

השאלה אינה מתאימה לפורום אלא לפורום דיני עבודה.

ממליץ לפנות לייעוץ פרטני

שלום רב גיל,

ברכותיי על ההצלחה בהליך.

ביחס לשאלה, התשובה לה מצויה בסעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל:

 (ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.

מאחר שיש בידך כבר פסק דין, ככל שהוא לא ישולם במועד אתה רשאי לפתוח תיק הוצאה לפועל.

בהתאם לתקנה מקום בו לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, עליך להמתין 30 ימים מיום שניתן פסק הדין, ככל שהוא ניתן במעמד הצדדים, וככל שלא ניתן במעמד הצדדים - מניין 30 הימים לביצוע פסק הדין מתחיל ביום בו תמציא את פסק הדין לידי הנתבע.

ככל שנדרש, מומלץ לבצע את ההמצאה של פסק הדין באמצעות שליח משפטי מנוסה שימסור לך לאחר ביצוע ההמצאה תצהיר מוסר העומד בנהלי ההוצאה לפועל לצורך פתיחת התיק.

שם לב, ככל שפסק הדין לא ישולם במועד ותפעל לפתיחת תיק הוצאה לפועל, תדרש לאחר שיפתח תיק ההוצאה לפועל בפועל, להפיק אזהרה עבור החייב ולמסור לו אותה (גם כאן מומלץ באמצעות שליח). ניתן לצרף את עלות השליחים לחוב בתיק ההוצאה לפועל באמצעות בקשה מתאימה.

ביחס לתשלומים - אין תשלומים - יש לבצע את פסק הדין במלואו בתוך 30 ימים.

יחד עם האמור, ככל שתאלץ לפתוח תיק הוצאה לפועל, לאחר שתמציא לחייב את האזהרה הנ"ל, לחייב תקופה בת 60 ימים בה הוא יכול לשלם את החוב, להגיש התנגדות (קשה נגד פסק דין) או טענת פרעתי (לפיה הוא שילם את סכום פסק הדין-עליו להוכיח) או להתייצב לחקירת יכולת ולטעון שאין ביכולתו לבצע את פסק הדין. בנסיבות שהחייב מבקש חקירת יכולת יקבע לו צו תשלומים בהתאם לשיקול דעת רשם ההוצאה לפועל (ולך יש לך זכות להיות צד לחקירת היכולת ולחקור את החייב בעצמך).

שם לב שבחלוף תקופה נוספת בה לא ישולם החוב או שהחייב לא יעמוד בצו התשלומים שהוטל עליו, תהיה זכאי לנקוט בהליכים כגון הטלת עיקולים על נכסי החייב.

ככל שמדובר בסכום מהותי מומלץ להתסייע בעו"ד לעניין ניהול הליכי הוצאה לפועל. ככל שהסכום יחסית זניח זה לא בהכרח יהיה כלכלי ויש גם אפשרות (ובמקרים מסויימים חובה) לנהל את תיק ההוצאה לפועל במסלול מקוצר.

בהצלחה.

שלום רב,

לא.

ניתן להסכים לפשרה, אך יש לציין כי ההסכמה לפשרה היא לא מתוך הודאה בטענות הצד השני, ואז, ככל שהצד השני לא יסכים לפשרה ניתן להמשיך לנהל הליך רגיל - ואין בהסכמה לפשרה "ראיה" כאילו הצד המסכים להתפשר "לא בסדר".

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות, ובתפילה לשחרור החטופים

שלום רב,

הסיבות בדבר מתן פטור מאגרה מנויות בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז - 2007.

על מנת לקבל פטור מאגרה יש לצרף לכתב הערעור בקשה לפטור מאגרה.

על מנת לבחון את נתוניך האישיים לצורך הסיכויים לקבלת פטור מאגרה אני ממליץ לפנות לייעוץ פרטני.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

לא בטוח שהייתי רץ לבקש לתקן. יש לבחון את ההשלכות.

אין באמור להוות ייעוץ פרטני ואיני יכול להבין את טיב הטעות והשלכותיה מבלי להבין את הנסיבות הקשורות בעניין את מהות עילת התביעה ונסיבותיה.

פונקציונלית, כתב תביעה צריך לכלול התייחסות למספר נושאים, בהתאם למפורט בתקנות סדר הדין האזרחי. לעניין זה ראה תקנות 10, 11 ו-14 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

ככל שהטעות שנפלה, יש בה כדי לשנות את משמעות טענה הנוגעת למי מרכיבים אלה ובפרט לרכיב הסעד הנדרש או העובדות שיש בהן כדי לבסס את עילת התביעה שהרי מדובר בטעות מהותית שנכון לבקש לתקן.

עליך להבין כי הסעד שאתה יכול לקבל בפסק הדין בסיומו של ההליך הוא בהתאם לאופן בו ניסחת את כתב התביעה והוא בכפוף לכך שתצליח להוכיח את העבודות שטענת להם בכתב התביעה. אלה החלקים היותר מהותיים של כתב התביעה.

נק' המוצא להליך כולו הוא כתב התביעה. הוא, בצירוף כתבי הטענות האחרים הם שבהתאם אליהם נקבעים גדרי המחלוקת שבין הצדדים. ההוכחות (ראיות) שתביא צריכות להוכיח את הטענות שכתבת בכתב התביעה.

אני ממליץ לך להתייעץ עם עורך בדין ביחס לעניין הזה טרם קבלת החלטה.

ביחס לאיך:

תיקון כתב תביעה ניתן עם קבלת רשות בית המשפט לכך על בסיס בקשה לתיקון כתב תביעה המוגשת על פי תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי.

לשלב בו מצוי ההליך במועד בו מבוקש התיקון יש משמעות ולבית המשפט יש שיקול דעת לקבל או לדחות את הבקשה. ככל שהתיק מצוי בשלב מתקדם יותר סיכוי הצלחת הבקשה פוחתים. בית המשפט עשוי לבחון שיקולים נוספים כגון האם הבקשה מוגשת באיחור (היה ניתן להגישה קודם) או שככל שבכוונתך לטעון במסגרת כתב התביעה מתוקן טענות חדשות, אם טענות אלה כבר היו ידועות לך במועד הגשת כתב התביעה המקורי אותו מבוקש לתקן.

בבקשה לתיקון כתב תביעה עליך לפרט מה הנושאים שבכוונתך לתקן לו תנתן לך הרשות להגיש כתב תביעה מתוקן.

עליך לקחת בחשבון שככל שהצד שכנגד כבר הגיש כתב הגנה לכתב התביעה המקורי טרם תיקונו, שבית המשפט עשוי בסבירות לא נמוכה לחייב אותך בהוצאות. זאת, בין היתר מאחר שלפי תקנה 47 לתקנות הנ"ל, מקום בו ניתנה לך הרשות לתקן את כתב התביעה, ניתנת לנתבע באופן אוטומטי הזכות להגיש כתב טענות מתוקן.

כמו כן, ככל שההליך כבר התקדם לשלבים מתקדמים יותר, למשל הושלמה כבר פרוצדורה של הליכים מקדמיים כגון שאלונים, גילוי מסמכים וכיוצ"ב, או אפילו הגשת תצהירי עדות ראשית, במרבית המקרים יהיה צורך לחזור על שלבים אלה ולמעשה עם תיקון כתב התביעה ההליך מעין מתחיל מהתחלה באופן שגם מאריך את התקופה בה הוא מנוהל. כפי שכתבתי לעיל, לעניין זה יכולה להיות השלכה לעניין ההוצאות בהן תחוייב ככל שיותר לך לתקן את כתב התביעה.

עם קבלת הרשות להגיש כתב תביעה מתוקן בית המשפט עשוי לתת הוראות נוספות ביחס לאיך, ויש שופטים שעומדים על כך שיוגש כתב תביעה מתוקן עם סימני מהדורה ביחס לכתב התביעה המקורי.

לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן יש להמציא אותו לנתבעים כפי שהיה לבצע המצאה ביחס לכתב התביעה המקורי.