כוכי שלום,

זה תלוי באיזה הקשר זה נאמר.

ככלל, שלב ההוכחות בהליך המנוהל בבית המשפט הוא שלב הבאת ושמיעת הראיות בתיק.

יש תיקים בהם שלב ההוכחות מתנהל ללא הגשת תצהירי עדות ראשית קודם לכן, אלא בחקירות ראשית, נגדית וחוזרת, ויש תיקים שבהם קודם למועד דיון ההוכחות מוגשים תצהירי עדות ראשית שהם למעשה מהווים את העדות הראשית של העדים עליהם יחקרו בדיון ההוכחות בחקירה נגדית (וחוזרת במידת הצורך).

בהצלחה ובשורות טובות

חגית שלום,

על פניו, מהחלטה עולה כי בית הדין מעוניין לבחון תחילה את הבסיס הראייתי לטענותיך בדבר החישובים השגויים לפני שישקול מינוי מומחה.

בהתאם לסדרי הדין הרגילים- התובע מגיש את ראיותיו תחילה, כפי שעשית באמצעות תצהירי עדות ראשית; לאחר מכן הנתבע מגיש ראיותיו; מתקיימות חקירות נגדיות ובית הדין שוקל את מכלול הראיות.

ההחלטה עצמה אינה מבהירה את העיתוי המדויק להוכחת הטענות, אולם, את טענותיך את יכולה לנסות להוכיח הן באמצעות ראיות שאת הגשת והן באמצעות חקירות נגדיות של עדי הנתבעת. לכן- ייתכן וכוונת בית הדין היא לבחון ראשית את התשתית הראייתית עליה את מנסה לבסס טענה לחישובים שגויים- באמצעות התצהירים ו/או החקירות הנגדיות- ולאחר מכן ישקול את הצורך במינוי מומחה.

בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה, קיימת גמישות דיונית יחסית, ובית הדין יהיה מוסמך למנות מומחה מטעמו בכל שלב, גם לאחר שמיעת הראיות, ככל שיסבור כי יש בכך צורך.

בכל מקרה, אם יש לך ספק באשר לעיתוי המדויק להוכחת הטענה ובהתחשב בכך שאת מייצגת את עצמך- את בהחלט יכולה להגיש בקשה מסודרת להבהרת החלטה לבית הדין בעניין המועד הנדרש להוכחת טענותייך בדבר החישובים השגויים.

בהצלחה ובשורות טובות

שלום רב,

אני רוצה מאוד לקוות ולהאמין שלא.

אומנם שאלת בעניין פלילי - אבל זה נראה לי נכון גם בעניין אזרחי.

עבודה של עורכי דין הוא מורכבת ותופסת מרכיב נכבד מיומם הארוך. עורך דין, גם כשהוא לא נמצא בעבודה, הוא חושב על העבודה. כשהוא הולך לישון בלילה רצים לו בראש כל התיקים שבהם הוא צריך לטעון ככה או אחרת, ולכן העבודה נמשכת 24/7/365.

כל עורך דין גובה את שכר הטרחה שהוא חושב שראוי למעמדו ולמקרה הבא בפניו, ולא מתוך ניתן הלקוח במצבו השברירי אלא מתוך הצורך לתת את השירות הטוב ביותר ללקוח הרלוונטי.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

תמיד עדיף להמנע מלהגיע לבית משפט.

אם אתם יכולים להסתדר מחוץ לבית המשפט זה עדיף.

בהליך משפטי כל צד יציג את עמדתו, ובמסגרת ההליך ניתן לטעון שניסיתם להגיע להסדר מחוץ לבית המשפט.

לא ניתן לנחש האם זה יבוא לטובתך או לא, זה תלוי בהרבה משתנים.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב,

הפורום אינו פורום פלילי, אבל אנסה, בהמשך לתשובתו של עו"ד יהונתן ינאי, להסביר קצת יותר;

צד להליך משפטי אזרחי חושב שהצדק עימו, אחרת אני לא בטוח שהוא היה צד להליך משפטי (כנראה היה מוותר מראש - אלא אם הוא לא רואה את המציאות נכוחה).

באשר להליכים פליליים העניין מעט שונה. על פי ההגדרות מערכות התביעה בישראל לא יגישו, בד"כ, כתב אישום אלא אם הם בטוחים ב 100% שתיהיה הרשעה. אחוז ההרשעות במדינת ישראל הוא גבוה ולא בכדי. נאשמים, הרבה פעמים, על מנת לחסוך תשלום לעורכי הדין שלהם, ועל לקצר את עונשם, יסכימו לקבל "עסקת טיעון" כי הם יודעים, ומוכנים אף להודות בכך, שהם עשו משהו לא בסדר ושהם צריכים לקבל על זה עונש.

באזרחי רמת ההוכחה של התביעה צריכה להיות במאזן ההסתברויות, כלומר; הוכחה של 51% שהצד צודק, לעומת זאת בפלילי רמת ההוכחה של התביעה צריכה להיות קרובה ל 100%, כלומר; אין הסבר אחר לאירוע אלא ההסבר היחיד שניתן לתת זה שהנאשם ביצע את העבירה.

כמובן, שגם באזרחי וגם בפלילי יש עוד הרבה דברים שיש לנתח בכל תיק ותיק, אבל זה על רגל אחת התורה של האזרחי והפלילי (יש את נסיבות האירוע, את חובת תום הלב, את ההגנות הקיימות בחוק לכל אירוע ועוד הרבה דברים שצריך לבחון בכל מקרה ומקרה לגופו הן באזרחי והן בפלילי).

אני מניח שכן. יש גם נתבעים שאינם פועלים בהגיון.

עוד לא פגשתי צד להליך משפטי שלא סבר שהצדק עימו.

אולי. תשאל אותם.

לא. זה לא בסדר. וזו הסיבה מדוע מזהירים את העד שעליו לומר את האמת ואחרת...

כמו כן, ראה ס' 237 לחוק העונשין.

כן. ראה למשל בתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי ביחס להוצאות ההליך בכללותו.

בחלק מהליכי הביניים יש הוראות דומות.

אשיב בשאלה, אם חברת התקשורת לא מוכנה לספק לך את פירוט השיחות ללא קבלת צו מבית משפט, איך בכוונתך לכפות עליהם למסור את הפירוט אלא אם תפנה לבית המשפט..

בעבר הגשתי הליך דומה באמצעות המרצת פתיחה לבית משפט השלום. הליך זה כבר אינו קיים.

אתה בעצם מבקש מבית המשפט צו עשה שמופנה לחברת התקשורת למסור לך את הפירוט המבוקש.

למיטב זכרוני ואיני מומחה לדבר, סירוב חברת התקשורת מבוסס על הזכות לפרטיות. של מי שהתקשר אליך. פירוט השיחות הנכנסות כולל גם מספרים חסויים.

בהתאם. סביר שבהחלטה שלו בית המשפט, הוא יאזן בין הזכות לפרטיות של צדדי ג' לבין האינטרס שלך בקבלת פירוט שיחות נכנסות. עליך לתאר את הסיבה שפירוט השיחוץ הנכנזות נשרש לך בכתב הטענות ולתמוך בראיות.

מדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין שנפתח בהגשת כתב תביעה.

איני יודע אם'קיימת פרוצדורה חלופית לעניין זה.

בהצלחה.

כאן

שלום רב,

יש פורטם ייעודי לדיני עבודה וסדרי הדין אינם תמיד זהים.

לו ההליל היה מתנהל בסדר דין אזרחי, ניתן היה לפנות בבקשה מיד לאחר חלוף המועד.

שלום רב,

ראשית משתתף בצערך על מות אביך.

שנית לגבי מימוש הרכב על ידי הבנק זו לא שאלה משפטית אלא שאלה מסחרית. השאלה היא האם הבנק יחליט ששווה לו לממש את הרכב. התשובה היא, כנראה לא.

אני לא מכיר דרך להעביר נכסים ללא צו ירושה.

העניין האחרון שהעלית - הבנק אינו רשאי לגבות מהיורשים אלא את מה שיש בעזיבון. אסביר בדוגמא; נניח שהחוב הוא 100 ויש בעיזבון 20, אז הבנק יכול לגבות רק 20. בין אם היורשים טרם קיבלו את הכסף. ובין אם היורשים כבר קיבלו את הכסף.

יש הבדלים אם היורשים ידעו על החוב או לא, אבל גם אם כן לא ניתן לגבות יותר משווי העיזבו. אם תרצה להתעמק בעניין מוזמן לעיין בסעיפים 126 עד 128 לחוק הירושה.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

השאלה אינה ברורה.

תיקי הוצאה לפועל נפתחים במערכת כלים שלובים. איני מכיר אפשרות לפתוח תיקי הוצאה לפועל בנט המשפט.

מכל מקום בפתיחת תיקי הוצרה לפועל יש פרק זמן בין הגשת בתיק לפתיחתו בו השלכה בודקת את התיק ומאשרת את פתיחתו.

לשאלות המשך נא לפנות לפורום הוצאה לפועל.

שלום רב משה,

בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט ידון בבקשות מקדמיות במועד דיון קדם המשפט. זאת ביחס לבקשות שפירטו הצדדים ברשימת הבקשות שעליהם להגיש עד 20 ימים לפני מועד דיון קדם המשפט הראשון בתיק (תקנה 49(ג)).

בהתאם להוראת תקנה 28 לתקנות, נתבע לא יהיה רשאי לכלול בקשה מקדמית ברשימת הבקשות אלא אם פירט ביחס אליה בכתב ההגנה או אם קיבל רשות לכך מאת בית המשפט.

שלום רב שש,

הסוגיה מוסדרת באמצעות תקנה 172 לתקנות סדר הדין שקובעות שלקוח יכול לפטר את בא כוחו מתי שיחפוץ ועליו להודיע על כך לבית המשפט וליתר הצדדים. מקום בו ב"כ מבקש להשתחרר מייצוג עליו לקבל את רשות בית המשפט לכך.

למיטב ידיעתי, עם הפסקת הייצוג מבוטלות גם הרשאות שניתנו לב"כ לצורך ביצוע פעולות בנט המשפט. בהעדר הרשאות עדיין יש גישה מסויימת לתיק וזה נכון לכל תיק, וכל אדם יכול לצפות בהחלטות שניתנו בתיק ובפרטים נוספים אודות התיק והצדדים, טכניים במהותם.

מי שאין לו הרשאות צפיה לא יכול לצפות בכתבי טענות, בקשות, תגובות, תצהירים וכיוצ"ב.

אם תגלול מעט למטה בפורום תוכל למצוא מידע נוסף ביחס לאפשרות של מי שאינו צד לתיק לבקש לעיין בו - ואז יהיה גם חשוף לעניינים שאחרת לא יכול היה לצפות בהן.

ביחס לאפשרות לדעת אם ב"כ צפה במסמך מסויים שעלה לנט המשפט, אתה יכול להכנס לנט המשפט עם הזדהות ממשלתית, להתחבר לתיק הספציפי ולעבור ללשונית תיק נייר. שם בצד שמאל אתה יכול להקליק על כל מסמך ולראות מי צפה בו ומתי.

יובהר כי ככל שהסיבה להפסקת הייצוג היא סכסוך עם בא כחך, כי אין בהכרח בהפסקת הייצוג כדי לשלול ממנו זכויות מסויימות כלפיך, וככל שקיים חשש לעניין זה מומלץ להיוועץ מראש ולהערך בהתאם מלהיות מופתע בהמשך.

בהצלחה.

שלום רב,

ברשותך, אענה הפוך על השאלות שלך;

ראשית - ניתן לתבוע עו"ד בתביעות קטנות.

אפרט מעט על עניין תביעות קטנות;

בתביעות קטנות ניתן לתבוע על כל דבר שהוא כסף (או שווה כסף) עד לגובה (או שווי מוצר) של 38,900 ש"ח, נכון לתאריך 1/1/2025 (הסכום מתעדכן מידי פעם).

ניתן לתבוע כל דבר שניתן להוכיח אותו בקלות ואינו דורש מומחיות כל שהיא (למשל; לא ניתן לתבוע נזקים רפואיים המצריכים חוות דעת של רופא בתביעות קטנות - זוהי רק דוגמא יש עוד דברים שלא ניתן לתבוע), אלא רק דברים שההוכחה שלהם היא פשוטה.

בתביעות קטנות לא ניתן להיות מיוצג על ידי עורך דין אלא באישור של בית המשפט, שיינתן במקרים חריגים מאוד. אחד המקרים בהם בית המשפט יטה לאשר ייצוג זה הוא כאשר הצד השני הוא עו"ד. יחד עם זאת, כן ניתן להיעזר בעורך דין לכתיבת המסמכים לבית המשפט, וכן ניתן לקבל ייעוץ משפטי לפני הגשת התביעה ולפני הדיון.

לפיכך, לשאלתך, ניתן לתבוע גם בגין עילת הרשלנות אך יחד עם זאת אם הוכחת הרשלנות תהיה מורכבת מידי בית המשפט יורה לך להעביר את התיק להליך שאינו בתביעות קטנות.

(הערת ביניים, יש בלשכת עורכי הדין ועדת שכר טרחה שבוחנת מקרים של שכר טרחה מופרז ולעיתים מורה לעורך הדין שגבה שכר טרחה מופרז להשיב את הכספים שנגבו ביתר. ניתן לפנות לועדת שכר טרחה ואם הוועדה תדחה את בקשתך ניתן יהיה להגיש תביעה קטנה (אם כי דחיית הבקשה על ידי הועדה תהווה ראיה לטובת העורך הדין הנתבע) אך לא ניתן הפוך - לא ניתן להגיש תביעה ובמקרה של הפסד בתביעה לפנות לועדת שכר טרחה).

שנית - סיווג התביעה.

בתביעות קטנות כל הגורמים העוסקים במלאכה מבינים שמדובר באנשים שהם אינם עורכי דין. אין צורך לסווג את התביעה לפי סוג מסויים. אפשר פשוט לציין כי מדובר בתביעה (עיינתי במערכת נט המשפט - וגם שם אין חלוקה לסיווגים שתיארת בשאלה).

מספיק לכתוב "כתב תביעה" ללא צורך בתיאורים נוספים.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות

שלום רב,

לא.

בהצלחה

בתקווה לימים טובים יותר ובשורות טובות.

שלום רב ריי,

לעייף את השופט זה לא רעיון טוב וכתבי הטענות צריכים להיות חדים וממוקדים.

ניתן למרקר על נספח או לסמן עליו את עיקרי הדברים אליהם אתה מבקש להפנות את שימת ליבו של השופט.

לטעמי נכון גם בכתב הטענות עצמו להפנות לחלק הספציפי במסמך אליו אתה מתייחס.

אתה יכול לכתוב משהו כמו "וראה כי ביחס ל-xxx, את פסקה y להסכם xxx שצורף וסומן נספח #"

שלום רב שי,

הביטוי ימי עסקים לא תואם את השפה המדוברת בד"כ ביחס למועדים שנקבעים על ידי בית משפט.

יש לבחון את נוסח ההחלטה.

השאלה אם ימי הפגרה נספרים או לא תלויה באופן ניסוח ההחלטה. אם נקבע תאריך מפורש לביצוע ההחלטה או שנקבע בתוך x ימים מהיום, ימי הפגרה יספרו במניין הימים לביצוע ההחלטה.

השאלה אם ימי הפגרה נספרים או לא תלויה גם בסוג ההליך ובסדר הדין החל לגביו.

מומלץ לפנות לייעוץ פרטני.

אבי שלום,

תוכל להגיש את הקבלות כנספח לתצהירך ולהסביר שם על הקשר בין התשלומים להליך.

כדי לבסס יותר את הטענה שיש לייחס את אותן קבלות להליך הספציפי למרות שלא צויין בהן במפורש, רצוי לצרף ראיות תומכות נוספות (במידה וישנן) כגון: תכתובות או מסמכים המעידים על הקשר או אסמכתאות אחרות המחברות בין התשלום להליך.

בהצלחה ובשורות טובות,

יערה שלום,

ככלל, בית הדין מוסמך לפסוק הוצאות משפט, כולל הוצאות בגין חוות דעת מומחה. אולם מאחר וחוות הדעת לא הוגשה בפועל, ייתכן ויהיה קושי לקבל החזר במסגרת פסיקת ההוצאות בתיק (כי לכאורה זו הוצאה שהוצאה לא לצורך ההליך אם בסוף לא הוגשה חוות הדעת).

תוכלי להעלות את הנושא במסגרת סיכומי ההוצאות בתיק תוך הדגשת הנסיבות שהובילו לאי הגשת חוות הדעת.

אשר לשאלתך השניה- בנוגע להזמנת המומחה לחקירה במצב שצירפת לתצהיר עדות ראשית את הקבלות בגין התשלום למומחה, ייתכן והצד השני יבקש לזמנו כצעד טאקטי וינסה לטעון שהינו עד רלוונטי לשאלה מדוע לא הוגשה חוות דעת, כדי לערער את מהימנות תצהירך/התביעה.

אולם, צירוף הקבלות כשלעצמן כחלק מהתצהיר עדות ראשית מוגשות להוכחת עצם התשלום ולא תוכן מקצועי, ולכן על פניו אין בסיס לבקש לחקרו על חוות דעת שלא הוגשה.

במידה ואת מצרפת את הקבלות לתצהיר עדות ראשית שלך מומלץ להסביר את נסיבות התשלום והסיבות לאי הגשת חוות הדעת.

בהצלחה רבה ובשורות טובות,

לטעמי הגדרת הקונה הראשון כמוכר אינה גורעת מתחולת הגדרת המוכר ביחס ליזם. שניהם חבים לך באותם חובות. חלקן ניתנות לכאורה להמחאה Back to back וחלקן כפי שציינתי יותר בעייתיות לעניין זה. ואז עשוי להיות פיצול ביחס למי חב לך מה.

ככל שמעוניין יכול לפנות באמצעות מייל לתיאום פגישת ייעוץ. הפרטים בחתימה

בברכה

שלום שואל,

ראשית, אציין כי השאלה מתאימה לפורום דיני מקרקעין.

שנית, לעסקה כאמור יהיו השלכות לעניין חבות במס שבח. זאת כאשר מכירת דירה טרם השלמת בנייתה תחוייב במס שבח לפי זכות אחרת במקרקעין. היות וטרם הושלמה הדירה, אין היא מהווה דירת מגורים. בנסיבות אלה גם לא תהיה זכאות לפטור ממס שבח. שכן ככל שהנכס אינו דירת מגורים הוא אף אינו מהווה דירת מגורים יחידה. הפטור של דירת מגורים יחידה ממילא מותנה בהיות המוכר הבעלים של הדירה לפחות 18 חודשים מיום חתימת הסכם רכישתה או במקרה של רכישה מקבלן, בתום 18 חודשים מהיום שנהייתה דירת מגורים.

שלישית, ולגופו של עניין כפי שציינת הגדרת מוכר בחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 ובחוק המכר (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה-1974 כוללת את מי שמכר דירה שבנה או שעתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר, על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או שעתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה."

בחוק המכר (דירות) נקבעה בנוסף חזקה לפיה מי שמוכר דירה גם לאחר שבנייתה הסתיימה אבל לא גר בה בעצמו ומכר אותה טרם חלפו שנה מגמר בנייתה, או מי שמוכר דירה שהוא עצמו גר בה פחות מחצי שנה מיום שהושלמה בנייתה (גם אם חלפה יותר משנה מגמר בנייתה) יראו אותו כמוכר לצורכי החוק.

רוצה לומר כי גם מי שרכש את הדירה וכבר קיבל את החזקה בדירה לאחר שבנייתה הושלמה ייחשב מוכר לצרכי חוק המכר דירות (ולא חוק המכר הבטחת השקעות). ההבדל נובע מכך שחוק המכר הבטחת השקעות רלוונטי עד למועד מסירת החזקה ולא אחריה.

מי שעונה על הגדרת מוכר חייב בכל החיובים שחוקי המכר הנ"ל מטילים על יזם המוכר דירות.

יצויין כי הממונה על חוק המכר במשרד השיכון והבינוי הוציא באפריל שנה שעברה הודעת עמדה לגבי תחולת סעיף זה על אנשים שרכשו דירה על הנייר ומכרו אותה טרם השלמת בנייתה. לעמדת המדינה החוק גם על אלו.

רוצה לומר, מי שרכש דירה על הנייר ויבקש למכור אותה טרם השלמת בנייתה יהיה חייב בכלל החובות שפורטו בחוק המכר דירות ובחוק המכר הבטחת השקעות של רוכשי דירות. כלומר, מוכר כאמור יהיה חייב למסור לקונה מפרט מכר והוראות תחזוקה ושימוש, ויהיה חייב באחריות לאי התאמה בין הדירה לבין המפרט ובאחריות לרכיבים שונים לתקופות שונות, פיצוי בגין איחור במסירה, בביצוע רישום הזכויות לאחר גמר הבניה לרבות רישום של בית משותף ועוד. כמו כן רוכש דירה על נייר שיבקש למכור אותה טרם קבלת החזקה בה יהיה חייב, בהתאם להוראות חוק המכר הבטחת השקעות של רוכשי דירות, לספק לרוכש השני בטחונות עבור הכספים שהיזם גובה עבור הדירה ומגדיר איזה בטחונות יזם רשאי לתת במסגרת הזו.

מדובר בהתחייבויות מאוד בעייתיות.

מקום בו היזם יפר התחייבויותיו כלפי הרוכש או יחדל מלהתקיים, המוכר – רוכש על הנייר עשוי לחוב כלפי מי שירכוש ממנו בחובות מהותיות שעשויות להיות בעלות שווי משמעותי. זה סיכון שחייבים לגדר מראש.

רוכש דירה על הנייר שמוכר אותה טרם בנייתה הושלמה, עשוי גם להיתקל בקושי למכור את הדירה בשווי העולה על השווי בו הוא רכש אותה מאת היזם. זאת מאחר, שכמפורט לעיל, מוטל עליו גם החיוב שבחוק המכר הבטחת השקעות של רוכשי דירות לספק בטוחה לרוכש בהתאם להוראות חוק זה.

מקום בו הפרויקט מלווה והבטוחה הניתנת לרוכשים היא ערבות חוק מכר, הקונה על הנייר צריך לקבל הסכמת היזם להסבת הערבויות וככל הנראה לשאת בעלות הנובעת מכך.

מקום בו הפרויקט מלווה באמצעות הערות אזהרה, אסור לקונה על הנייר שמוכר את הדירה טרם השלמתה לגבות תמורה העולה על התמורה המותרת בהתאם לקצב התקדמות הבניה.

מקום בו התמורה בעסקה שבין הרוכש על נייר שמוכר את הדירה טרם השלמתה לבין הקונה שקונה ממנו הינה בשווי גבוה יותר מהשווי בו רכש הקונה על הנייר את הדירה מאת היזם, הקונה על הנייר צריך לספק לקונה השני שקונה את הזכויות בדירה ממנו ערבות בנקאית בגין הסכומים העודפים. וגם אז לא בטוח שיהיה די בכך.

מקום בו התמורה גבוהה יותר מהתמורה החוזית בהסכם שבין הקונה הראשון לבין היזם והפרויקט מלווה בהערת אזהרה, לא יהיה ניתן מבחינה חוקית לגבות את הדלתא שמעל המחיר החוזי בהסכם שבין הקונה הראשון ליזם, עד לאחר מסירת החזקה לרבות מכתבי החרגה כנדרש.

לעניין שאלתך, החזקה היא כלל שנועד לתפוס ברשת הגדרת המוכר והחבות המוטלת עליו גם את מי שינסה להתחמק מהאחריות המוטלת עליו ולומר, לא קניתי בשביל למכור אלא גרתי בפועל.

החזקה הזו רלוונטית רק מקום בו הדירה נמכרה לאחר השלמת הבניה.

בנסיבות שאתה תיארת הדירה נמכרה טרם השלמת הבניה ולכן השאלה היא האם מתקיימת לגביך הגדרה של מוכר. לטעמי לפי הפרטים שסיפקת, אתה אכן עונה להגדרת מוכר ובהתאם חייב בחיובים החוקיים המפורטים בשני החוקים הנ"ל.

יחד עם הדברים שנכתבו לעיל אציין כי הגדרת המוכר עוסקת בהיבטים סובייקטיביים של מי שמבקשים להחיל עליו את הגדרת מוכר. הביטוי "על מנת למכרה" שבהגדרת המוכר ניתן לפירוש באופן בו הייתה למוכר כבר במעמד חתימת הסכם המכר כוונה למכור את הדירה. אני סבור שמוכר שיצליח להוכיח שבמעמד המכירה לא הייתה לו כוונה למכור אלא לגור והוא מכר בשל שינוי נסיבות כזה או אחר, כי אז ההגדרה עשויה לא לחול לגביו. ואולם מדובר בפרשנות אשר עשויה להתקבל וגם עשויה שלא להתקבל.

בהתאם, אני ממליץ לך לפנות לייעוץ פרטני. גם לצורך ההבנה אם יש לך חשיפה, צמצום חשיפה ככל שיש ונקיטת הפעולות הנדרשות על מנת שלא תפר את הוראות החוק.

יערה היקרה שלום,

ככל וקיימות בידיך קבלות בנוגע להוצאות שהוצאת עד כה בגין ההליך- יש לצרפן כבר לתצהיר עדות ראשית שהגשת. ככל ואין לך את הקבלות מאחר ומדובר בהוצאות שאת עתידה להוציא בגין ההליך, תוכלי לפרט הערכה לאלו בתצהירך.

בכל מקרה הייתי ממליצה בתצהיר לכלול את עצם ההערכה להיקף ההוצאות שהוצאת/את צפויה להוציא לצורך ניהול ההליך המשפטי.

יחד עם זאת, על פי תקנה 155‏(‏א‏)‏ לתקנות סדר הדין האזרחי‏,‏ התשע"ט-2018‏,‏ בעל דין המבקש פסיקת הוצאות משפט נדרש לפרט את ההוצאות בסיכומי טענותיו ולצרף מסמכים תומכים‏.‏ לפיכך, תוכלי לפרט את ההוצאות שהוצאת לצורך ניהול ההליך ולצרף את המסמכים התומכים בכך גם בסיכומים.

בהצלחה רבה ובשורות טובות,

שלום רב ויויאן,

מבלי לחוות דעתי על סיכוי התביעה או ההגנה של ההליך, תחת ההנחה שהתביעה תדחה, סביר שבית המשפט יפסוק לטובתך הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

שיקול הדעת של בית המשפט בקשר עם פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחה רחב מאוד והוא למעשה רשאי לעשות כל העולה על רוחו.

על מנת להבין את המסגרת הנורמטיבית אני ממליץ לך לעיין בתקנות 151-157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. וכמו כן בסעיף 53 לתקנות אלה לעניין חיוב בהוצאות במסגרת הכרעה בבקשות ביניים בהליך.

יצויין כי לטעמי, ומדברים שראיתי. אני סבור (ואני משוחד מתוקף מקצועי) שההבדל בין עורך דין טוב לעורך דין סתם עשוי להשפיע מאוד על התוצאה הסופית של התיק, שעשוי לבוא לידי ביטוי בסכומים שעולים גם על שכר הטרחה ששולם בפועל. בענייני האישיים לא הייתי מתפשר על פחות מטוב מאוד. יצא לי לא אחת לייצג נתבע ולנצח בתיק שהיה אמור להסתיים בפסק דין לטובת התובע, רק בגלל שידעתי "לשחק את המשחק" יותר טוב מב"כ שכנגד. אני גם די בטוח שעליתי ללקוחות בתיקים אלה לכל הפחות פי 2 או 3 ממה שעלה שכרו של ב"כ שכנגד לצד שכנגד.

עוד יצויין, וגם כתוצאה מהתרשמותי, נדיר שבית המשפט יפסוק כהוצאות ושכר טרחה סכום המשקף את העלות האמיתית שנשא בה בעל הדין בגין שירותי ייצוג משפטי. זאת לכל הפחות כאשר את מיוצגת על ידי עורך דין טוב שעלות שירותיו בהתאם לתוצרי עבודתו.

כביקורת אישית שלי על המערכת אני אישית סבור שפסיקת הוצאות ושכר טרחה בחסר היא אחת הבעיות הכי גדולות במערכת המשפט היום, כאשר פסיקה בחסר כמגמה מסירה כל הרתעה מניהול הליכי סרק. וחבל. וראי כי השיקולים בתקנות אליהם הפנתי עוסקות בין היתר גם בזכות הגישה לערכאות שהינה זכות ברמה של זכות חוקתית, כאשר האיזון הנדרש נועד לגרום לאי הרתעת יתר של צדדים באשר הם.

בהצלחה.