פורום בתי דין רבניים
פורום בתי דין רבניים
פורום משפט עברי, נועד לתת מענה בנושאים הנידונים בבתי הדין הרבנים. לציבור הכללי, זה בא לידי ביטוי בדיני המשפחה, בירור יהדות, גירות וכדומה. ואילו לציבור הדתי / החרדי, זהו כל המשפט כולו, אשר בו הם מאמינים ולאורו הם הולכים.
מיותר לציין את התחרות שקיימת בתחום דיני המשפחה, בין בתי הדין ובין בתי המשפט, וכפי שמכונה בקרב המשפטנים "מרוץ הסמכויות". מרוץ זה, נראה כי אט אט גולש לכל תחומי המשפט הישראלי, אם בצורת מוסד הבוררות, ואם בצורת הפרשנות בקרב פסיקת בתי המשפט.
הוא הכניס שם הרבה אלמנטים מהמשפט העברי, פסקאות מדהימות, דינים וכדומה. איך אני אמורה, בתור עורכת דין לעתיד, לדעת את הדברים האלה?? כל מה שמלמדים בקורס במשפט עברי זה למה יש חופה ומה זה נדוניה!! יש למישהו הצעות לגבי ספר טוב, קורס טוב, כל דבר שיעזור לי???
ברור שלא צריך לקרוא. אולי זה מעניין אבל למי יש זמן…???
שלום רב למנהל הפורום, אתה בטח תוכל לעזור לי בשאלות הבאות:
1. חנוכה — אני מחנך במסגרת לימודים לא תורנית, ואנחנו מדליקים נרות ביום שישי הקרוב, לקראת חנוכה. מעין טקס. אחת המורות אמרה לי שאסור להדליק נרות ביום שישי על פי ההלכה, ואסור לברך. האם זה נכון ומה עושים?
2. הבן שלי מטייל בתאילנד ומתכנן לשוב באפריל עם החברה שלו, התאילנדית (לא להאמין פשוט) והוא רוצה להזמין את החברה שלו לחג. האמא שלו, שהיא במקרה אשתי – אומרת שזה אסור מבחינת היהדות.
אודה לך באם תסכים לענות לי, ואם זה לא הפורום הנכון אשמח לקבל מראה מקום.
באשר לשאלה השניה: אין כל בעיה הלכתית (ישירה) להזמין לחג את חברתו התאילנדית. אדרבה, קירובו של הבן בשלב זה וקירוב חברתו עשויים להביא לבסוף לרצון משותף של שניהם להיות חלק מן העולם היהודי. המשימה אינה פשוטה, אבל רצון טוב, מאור פנים ואהבה משמעותיים הרבה יותר מנזיפות קפדניות.
בהצלחה!
למישהו יש סיכום של החומר למבחן אמצע של מנחם אלון?
איפה אפשר להשיג סיכום של זה?
שלום, לא ברור לי כיצד המשפט העברי מתיר את האפשרות של ריבוי נשים כאשר כיום יש חוק פלילי שאוסר זאת? האם אין התנגשות ואיך אפשר לדעת מי גובר?
שנית, המשפט העברי והמשפט הפלילי במדינת ישראל הן שתי מערכות מקבילות ואוטונומיות. הן קובעות נורמות עפ"י שיקולי פנים של המערכות, כך שתיתכן בהחלט התנגשות ביניהן.
במקרה של התנגשות - מצידו של שומר הלכה - ההלכה היא המחייבת, לפחות ככל שמדובר בתחום האיסור וההיתר (ובכלל זה ריבוי נשים), להבדיל מדיני ממונות.
למישהו יש רעיון איפה אני יכול למצוא חומר טוב על סוגיית ההסגרה במשפט העברי?
ניתן למצוא מידע באוצר המשפט (רצ"ב קישורית) ערך "הסגרה", עמ' 282. http://www.mishpativri.org.il/hebrew/otzsub.htm
עוד לא הבנתי האם המשנה היא רק אוסף של הלכות בלבד או שזה אינדקס משפטי? האם היא מחייבת?
לפי דעת האחרונים ברור שהמשנה מחייבת, אולם גם לפי הדעה הראשונה, על סמך פרשנות התלמוד למשנה וכללי פסיקה שנתגבשו במהלך הדורות - ביחס למשנה, מסגרת הקובץ וההסדרי התנועה שבתוכה יוצרים קו הלכתי מחייב.
שלום לך, לפני כמה שנים, בהיותי בצבא, חתמתי על כרטיס אדי המאשר את רצוני לתרומת איברים. אני יודעת שלפי ההלכה היהודית יש איסור וכמובן שלי זה מאוד חשוב אבל בכרטיס עצמו יש אפשרות לסמן אופציה של תרומת איברים באישור רב. האם זה ייתכן? האם באמת ישנה אפשרות לפי ההלכה לעקוף את האיסור? תודה
לצורך הרחבה, לרבות החלטת מועצת הרה"ר אני מפנה אותך לקישוריות הבאות:
http://www.daat.co.il/daat/refua/encyc/hashtala.htm
http://www.medethics.org.il/siteHeb/Articles.asp?page_id=31&keyword=%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%AA%20%D7%90%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D
האמת שאני רק סטודנט אז אני לא יודע כמה יקשיבו לי שם. אני פשוט מאוד מעוניין לדעת יותר בתחום והמכללה שלי בכלל לא מספקת במגוון הקורסים שהיא מציעה.
בס"ד
כחוזר בתשובה ברצוני לדעת, האם בתי המשפט לא חייבים לתת משמורת לאב על בנים מעל גיל 6 כפי שקובע המשפט העברי?
הרי אנו מדינה יהודית ודמוקרטית, אז למה בתי המשפט לא פועלים לפי הדין העברי???
אם לא תבוא על סיפוקך שם, חזור אלינו ונשיב בשמחה.
כלומר אולי זה מסתכם בהקניית הסמכות לרבנות אני פשוט לא יודע..
חוק עיסקאות במקרקעין (קיום מצות שמיטה) תשל"ט-1979: החוק מאפשר לשרי המשפטים והדתות להתקין תקנות המאפשרות מכירת הקרקע (היתר מכירה) גם שלא עפ"י חוק המקרקעין. התקנות שמכח החוק [תקנות עיסקאות במקרקעין (קיום מצות שמיטה)] פוטרות את המכירה הנ"ל מאגרות, מיסים, ארנונה ועוד.
ראה עוד: חוק מקרקעי ישראל תשך-1960, סע' 3; תקנות הסדרים במשק המדינה תשנ"ג-1993, סעיף 24 (הנחה מארנונה).
בפסיקת בתיהמ"ש עלתה השמיטה בהקשרים שונים:
תמיכה שניתנה לחברי מושב בשנת השמיטה מטעם משרד הדתות (בש"א 2538/94 כפר גדעון) - פורסם בפדאור.
העברת אדמות המדינה בהסכמי אוסלו על רקע מכירת קרקעות בשמיטה (בג"צ 2462/94 שמעון הכהן) - פורסם בפדאור.
של לשכת עורכי הדין
לומדת משפטים בבר אילן. ומתחתנת בקרוב ב"ה.
חייבת להודות, הקטע של ה"שווה פרוטה" בחופה גומר אותי כל פעם מחדש. מעין שטות כזו, לבדוק עם עדים שהטבעת שווה משהו. ד"ר ברנד, מה נראה לך שטבעת לא תהיה שווה פרוטה. יש בכלל טבעת כזו ששווה כלום? העובדה שהעדים כאילו מביטים וכאלה גורמת לי כדתייה לראות את הדת בצורה מטופשת כמעין פולקולר מטופש ואווילי. זה משפט עברי?
השאלה המקדמית באשר לשוויה של הטבעת היא ביטוי מסויים לנוהג השומה. ברי שהטבעת שווה פרוטה, והשאלה הרטורית מציפה, למעשה, את שאלת השווי (שומה זוטא).
בשולי הדברים יש להוסיף, כדבריו של שראל, שאמנם לא כל מסדרי החו"ק נוהגים לשאול שאלה זו, ואם היא מפריעה לך באופן מיוחד, כדאי לשוחח בנחת עם מסדר החו"ק ולבקש שיוותר על שאלה זו, אם הדבר אפשרי בעיניו.
למדתי שהמטרה העיקרית של הכתובה הייתה להבטיח את מעמד האישה. לא ברור לי למה הכתובה היום משמשת והאם יש לה משמעות משפטית חוזית? האם גם היום היא עוזרת בצורה כלשהי? כי הרי יש הרבה דרכים חלופות בחוק ובעיקר המציאות שונה.
חכמים העבירו את מרכז הכובד של הכתובה מן המוהר אל היות הכתובה חסם בפני גירושין: שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. כמו כן, הכתובה, כדברייך, מהווה מעין רזרבת הכנסה לאשה בעת פקיעת הנישואין.
לכתובה יש תוקף משפטי, וכמוה כהסכם יחסי ממון בין בני זוג (גם עפ"י דרישות חוק יחסי ממון). על כן, ניתן לתבוע את הסכום הנקוב בה (במאמר מוסגר יצויין שפעמים שהחתן והכלה מפריזים בסכום הנקוב, ולאחרונה קבע בד"ר שהפרזה כזו אין לה תוקף. ראי: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/166804).
עם זאת, בד"כ, יחסי הממון בין בני הזוג מוסדרים עפ"י החוק (חלוקת נכסים והסדר איזון משאבים), והכתובה מצויה מחוץ לתמונת ההסדר וחלוקת הרכוש.
לפי מה שידוע לי, או יותר נכון ששמעתי פעם, שלפי התורה אסור לקחת ריבית. אז איך זה שכן לוקחים?
לצורך תיאום בין ההלכה לבין המציאות, הועלו מספר פתרונות, והעיקרי שבהם הוא "היתר עיסקה". יסודו בהסבת ההלוואה לעיסקה: מחצית סכום ההלואה מוגדרת כמות שהיא כהלואה, ולגביה אין ריבית. המחצית האחרת מוגדרת כפקדון, בו שותפים הצדדים (מלוה ולוה) לרווח ולהפסד. רווחים שמפיק הלוה מן הפקדון, אמורים הצדדים להשתתף, והריבית משולמת כרווח כזה.
להרחבה ראי:דוד משען,http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=74 ; אביעד הכהן וזלמן סורוצקין, "בנקאות ללא ריבית והיתר עיסקא במדינה יהודית ודמוקרטית, הלכה ואין מורין כן?" שערי משפט ב (תשנ"ט), עמ' 99-77
שמעתי שזה קורס במשפט עברי ושהוא קל אבל מישהו יודע אם הוא מעניין?
אח שלי חרדי, זו האמת.
אני לא ממש. או אולי בכלל לא.
הוא מדבר איתי על מדינה לא טובה שיש לנו, שבגלל שאין בה משטר של הרב עובדיה יוסף אז יש חטופים, אין כלכלה מספיק טובה, יש עניים וכו'.
אני שואל אותו מה הוא רוצה? כבשים שיעלו קורבנות? ירושלים מלאה בעיזים ? מה הוא רוצה? איך הוא רואה את המדינה הזו אם יבוא משיח?
זה לא ממש משפט עברי אולי, ואין לי מושג במשפט עברי, אבל יש לי מושג באיך שאח שלי מעצבן אותי, ואני רוצה לדעת טיפה מה הכוונה – ימות משיח? עיזים וקורבנות? אנחנו במאה ה-21 למען השם.
קראתי את דבר מנהל הפורום והבנתי שהקורס הבודד שאנחנו לומדים במשפט עברי במכללות או באוניברסיטה או מאוד שטחי ולא מספיק. זה היה קורס מעניין ולדעתי יש עוד הרבה מה ללמוד. חבל שלא עושים עוד קורסי חובה שנוגעים לתחום הזה.
אני לא מצליח להבין את ההבדל בין דעתו של רשב"ג בנושא ובין דעותיהם של בעלי התוספות
אם אני בוחר להתמחות במשפט עברי, מה אני יכול לעשות עם זה אחרי הלימודים?
עם משפט עברי, בינתיים לפחות, קשה לעשות. אבל אפשר להיות: להיות יהודי יותר, ואולי גם ישראלי יותר, לפחות בהקשר המשפטי.
אני מבין שהתלמוד הבבלי נפוץ הרבה יותר והרבה יותר נרחב. אבל לא הגיוני שדווקא התלמוד הירושלמי, שכותביו בכל זאת ישבו בארץ הקודש, יהיה ה"נכון" ובעל החשיבות הגדולה יותר?
אכן, הירושלמי קרוב יותר בנוסח ובמסורת ובריאליה למקורות התנאיים והוא "אותנטי" יותר, ובכל זאת, ההלכה כבבלי.
ההלכה אינה נקבעת על בסיס אותנטיות, אלא על בסיס מסורת ורציפות. בפועל, תולדות ההלכה יש בהם רציפות של מסורת לימוד ופסיקה עפ"י הבבלי, בעוד שהירושלמי נשתקע ונשתכח (ראה בהקדמתו של פרופ' זוסמן לירושלמי כ"י ליידן, מהדורת האקדמיה ללשון עברית).
אני יודע שהנשיא בדימוס ברק, קבע שלמשפט העברי אין עליונות נורמטיבית על מקורות משפט אחרים כמו משפט מקובל או עותמאני וכיו"ב. האם קביעה זו היוותה את המסמר האחרון בארונו של המשפט העברי?
המשפט העברי כבר נקבר והוספד ע"י רבים וטובים, ואם, לדעת השואל, גם השופט ברק ביניהם, כי אז אין הוא הראשון, וכנראה, שלא גם האחרון. מכל מקום, המספידים והקוברים חלפו עברו, והמשפט העברי חי וקיים.
עד כאן, לשיטתו של השואל. ברם, אינני מקבל את ההנחה שבשאלתו. השופט ברק התבטא בהזדמנויות שונות בשבח המשפט העברי ובחשיבותו, ואחת מביניהן באירוע שהתקיים במכללת שערי משפט, לפני כעשור.