פורום בתי דין רבניים
פורום בתי דין רבניים
פורום משפט עברי, נועד לתת מענה בנושאים הנידונים בבתי הדין הרבנים. לציבור הכללי, זה בא לידי ביטוי בדיני המשפחה, בירור יהדות, גירות וכדומה. ואילו לציבור הדתי / החרדי, זהו כל המשפט כולו, אשר בו הם מאמינים ולאורו הם הולכים.
מיותר לציין את התחרות שקיימת בתחום דיני המשפחה, בין בתי הדין ובין בתי המשפט, וכפי שמכונה בקרב המשפטנים "מרוץ הסמכויות". מרוץ זה, נראה כי אט אט גולש לכל תחומי המשפט הישראלי, אם בצורת מוסד הבוררות, ואם בצורת הפרשנות בקרב פסיקת בתי המשפט.
אילו בעיות מעלה הסוכיה של הפריה החוץ גופית של אישה פנויה מזרע של גבר נשוי במשפט העברי.??
אשמח לעזרה…
בס"ד
שלום רב,
עכשיו התחילה תקופת החיפוש אחר הסטאג'. לא התחלתי והעניין הוא שאני מרגישה סתירה בין הדת לבין מה שאנו לומדים וממש קשה לי עם זה. האם יש איזשהו משרד שעוסק רק בבתי דין רבניים?? או רק במשפט עברי? אשמח להכוון.
נראה לי ראוי לציין כי אני בחורה, שכן התמחות בבית דין רבני עצמו אינה אופציה.
אפשרות אחרת היא התמחות בתחומים שלגביהם קיימת הסכמה רחבה להתיר התדיינות בערכאות, כמו דיני עונשין או דיני מיסים.
אלו עצות פרקטיות. אם תרצי לשוחח על הבעיה עצמה ומשמעויותיה אעשה זאת ברצון. ניתן לתאם פגישה דרך כתובתי במייל (מופיעה באתר הפקולטה).
האם ידוע לך במקרה האם בתגלחת של נזיר או מצורע מותר להקיף את פאת הראש?
להלכה נפסק ברמב"ם, עבודת כוכבים יב, א ובשולחן ערוך יורה דעה קפב, א שהקפת כל הראש שמה הקפה.
שלום רב,
אני מקווה שאני בפורום הנכון . רציתי לשאול האם לאור הרשעתו של ח"כ בניזרי אפשר לקרוא לו פושע ? אולי עבריין ? האם "הכינוי" נקבע עפ"י סוג העונש שיושת עליו או עפ"י סוג העבירה.
אני מודעת לכך שזה נושא מורכב וארוך אשמח אם תוכלו לענות בכ"ז , גם אם בקצרה
תודה מראש
שנית - המשפט העברי התפתח בעיקר בארצות נכר, לפיכך לא ניתנה ליהודים ההזדמנות לפתח משפט מנהלי (מהסיבה שלא הייתה להם ריבונות על המדינה "המארחת"). לפיכך, עבירות שיש בהם משום נגיעה מנהלית-ציבורית איננה מעוגנת בצורה נורמטיבית בדין העברי. ניכר כי גם זו הסיבה שח"כים מש"ס מתפתים ליפול לבור זה משום שאין הם רואים במעשיהם עבירה מפורשת או שאיננה בתום לב.
שלישית - לקרוא רשע, אף פעם לא טוב. בפרט שהדברים מסופקים.
שאלה ראשונה: האם כשאני מברך על (אוכל/תפילה וכו') ואין לי כיפה על הראש – מה המשמעות? האם זו ברכה לבטלה? האם זה איסור או משהו כזה?
שאלה שנייה: האם מותר לדבר תוך כדי נטילת ידיים שאחרי הנוחיות, ורק אחרי כמה שניות לברך אשר יצר.
באשר לשאלותיך: מן התלמוד עולה שחכמים ויראים היו מכסים ראשם משום יראת שמים, ועל כך צריך לעשות בעת שמזכירים שם שמים, בתלמוד תורה, בתפילה ובברכות.
מי שאינו עושה כןף אפ שנהג שלא כראוי, ברכתו אינה לבטלה, אלא שאינה ראויה.
באשר לשאלה השניה: דין הפסק בנטילת ידיים (תיכף לנטלה ברכה) לא נאמר על נטילת ידים שאחר שירותים. לפיכך, מותר תדבר בעת הנטילה, ואף אחריה. עם זאת, ברכת אשר יצר צריכה להיאמר בסמוך ליציאה מן השירותים. על כן, אין איסור להפסיק בדיבור לאחר הנטילה אולם מומלץ שההפסקה לא תהיה ארוכה.
ד"ר ברנד שלום
קיבלתי עבודה בה עליי לבצע חקר במשפט העברי ועלי לכתוב 12 ע"מ על השוואת המשפט כיום למשפט בהלכה בנושא של אי קבל עובד בשל היותו שומר שבת אשמח לקבל כל עזרה או חומר עזר בנושא אין לי מושג איך לגשת לזה ואיפה אפשר למצוא את החומר בהלכה היות ובהלכה שבת היא קודש.
תודה מראש
השאלה ביסודה אינה הלכתית אלא משפטית, והיא נוגעת לאפליה בדיני עבודה על רקע דת. בסוגיה זו עסקה בהרחבה רות בן ישראל בספריה על דיני עבודה בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
שלום ד"ר ברנד. נתבקשתי לכתוב עבודת השוואה בין המאסר הפלילי במשפט העברי לבין המאסר הפלילי כיום. האם אתה יכול להפנות אותי או להמליץ לי על חומר? בתודה מראש.
שלום רב ד"ר ברנד,
יש לי להגיש עבודה בנוגע לשיטות מחקר. בחרתי בתחום של הנשים האם היותן פסולות עדות מהווה אפליה. תחילה יש להגיד הצעת מחקר באורך של עד 5 עמודים. יותר מדובר בסקירת ספרות.
לאן ניתן לפנות ע"מ למצוא מאמרים, ספרים או פ"ד (גם אנגלית כנראה רלוונטי..)? תודה !
ר' שמעון הנהיג את הכלל " נשים דעתן קלה" המשמש יסוד הלכתי לפסילת נים מלהעיד בפני בית דין.
מדוע קבע כן התנא מס' 1 של העם היהודי.
לדעתי קביעה זו הייתה קביעה למראית עין למנוע מהרומאים לחקור את נשות ישראל.
בתקופת ר' שמעון צדו הרומאים את חכמי ישראל שעסקו או שנחשדו בלימוד
התורה וחכמים אלו מצאו מקומות מסתור שונים כגון ר' שמעון שנחבא עם אלעזר בנו במערה.
ר' שמעון חשש כי יאנסו בפועל את נשות ישראל ומחשש שיטמאו אותם בחקירה להשיג מהם מידע העדיף התנא להקבוע הלכה למראית עין שיושמה בפועל לפיה אין לסמוך על נשים ומכאן נאסר על הגברים לספר היכן הם וכו' והנשים הוצגו על דרך זו כלא אמינות בפני עמם כך הוצגו כלא אמינות בדרך של קל וחומר בפני הכובש לו היתה חשיבה תואמת את הנחת העבודה של ר' שמעון.
הגיע הזמן לתקן את העוול שנגרם לנשות ישראל מכוח צוק העיתים שכן אנו בארץ ישראל ללא כובש צר , ולהודיע בריש גלי " אתן לא פסולות מלהעיד ככל עד זכר "
שלום..
רציתי לדעת איפה ואם בכלל אני יכולה להשיג מידע על בדיקת פוליגרף או dna בהקשר של המשפט העברי
כדאי לראות במאמרו של
וסטריך אלימלך רפואה ומדעי-הטבע בפסיקת
בתי-הדין הרבניים משפטים כו, 3 (תשנו) 425-492
.אני אמור להכין עבודה סמינריונית בנושא: החיסיון במשפט העברי(תורה,הלכה ,שו"ת וכו')כן משפט משווה-ואם אפשר להפנות לעבודות לדוגמא בעניין זה,וכן הפנייה למקורות [כולל מאמרים וספרים]בענין זה
בתודה מראש
הצעתי שתחפש תחילה חומרים באמצעות אוצר המשפט של רקובר. כמו כן, מומלץ להיוועץ במורה הקורס.
אם לאחר מכן, תזדקק לסיוע אשתדל לעזור.
שלום,
פנייה בלתי שגרתית (אולי ?):
מבקש סיוע בהפניה ראשונית למקורות/חומרים בנושא המונופול במשפט העברי (= התייחסות במשפט העברי למושג/תחום המונופול).
האמור לצורך עבודת בגרות. אודה לכל סיוע
כמו כן יש לבדוק חומרים סביב "מערופיא" (שמו של מונופול בפוסקים).
?
רציתי לדעת האם הסכם בין צדדים כפוף לנורמות ביקורתיות לפי הדין הדתי?
לדוג' האם יש עקרון כמו תום לב? האם צריך סבירות? האם יש עילת עושק ומה התנאים כדי לבטל הסכם חוזי?
בנוסף, האם הגט הוא משהו סחיר מלכתחילה ע"י ההלכה וזה לגיטימי?
לעניין הרכוש, כמובן המצב שונה, ובעיקרון יש דרך לעשות קניין מחייב מראש כמעט על כל הרכוש. נדמה לי שלגבי זכות הירושה של הבעל את אשתו יש חלון זמן קצר ביותר (באמצע החופה בין הקידושין לנישואין) שבו הבעל יכול לוותר עליו. לפני או אחרי זמן זה, אינו יכול.
עד כאן דעתי הענייה והבלתי מחייבת.
שאלתי היא מה גישת המשפט העברי לשכיר שמוותר על שכרו מראש אך תובע אותו בדיעבד.
ליתר הבהרה – הכוונה לאדם שמקבל עבודה (כגון מתמחה) ומצהיר שהוא מוכן לעשותה בלא תשלום (אחרת לא יתקבל) ובתום ההתמחות הוא תובע את המעסיק.
מה גישת המשפט העברי למצב זה. והיכן ניתן למצוא חומר על כך?
תודתי מראש
באיזה מקורות במשפט העברי אני יכולה למצוא התייחסות לתחום המיסטיקה? יש איזה מקור שמציג מהו יחסה של היהדות לנושא?
ראה : רזיאל המלאך, שורשי השמות, מראה הילדים , ועוד..
התיחסות המשפט העברי לענייני מיסטיקה מוגדרים בתורה ככישוף ,שהוא אסור ביותר ע"פ דין תורה
החל בלבן הארמי שהיה מכשף , בלעם הרשע, העמלקיים,
ועל כך נאמר בתורה " מכשפה לא תחיון"
במקורות ידוע על נשים כשפניות , ועיקר הכשפים הגיעו ממצרים העתיקה שהיתה מלאה בכשפים מימות העולם הקדום
ע"פ המשפט העברי הממונית על הכשפים היא לילי -ת
זה ממש על קצה המזלג !
כיצד נהגו לבצע שומת נזקים בדין העברי? זה שונה מהותית מהאופן שבו זה נעשה בדין הישראלי?
כמו כן, נכתבה, לאחרונה, באוניברסיטת בר-אילן עבודת ד"ר בנושא זה ע"י אהרן אורנשטיין.
שלום, היכן אוכל למצוא סטטיסטיקות של השימוש במשפט העברי בפסיקת בתי המשפט מהשנים האחרונות?
שלום דר' ברנד
אני מחפשת חומר בנוגע לערכאת ערעור במשפט עברי, האם תוכל להמליץ לי על מקורות?
תודה רבה ושבוע טוב
באשר לערעור בבתי הדין הרבניים כדאי לעיין בתשובתו המקיפה של הרב עוזיאל, פסקי עוזיאל בשאלות הזמן, סימן א. לרקע ההיסטורי לדין זה מומלץ מאד לעיין במאמרו החשוב והמקיף של ד"ר עמיחי רדזינר במחקרי משפט.
עד כאן קצה חוט. אם אין בו די אוכל להשיב שנית.
האם יש אפשרות להתמחות (סטאז') בתחום של משפט עברי? אם כן, היכן?
ולגבי העתיד, האם ניתן לעסוק בתחום רק במסגרת האקדמיה, או שיש בו שימוש רחב יותר?
תודה רבה, שבוע טוב.
התמחות בתחום שהמשפט עברי בולט בו הוא תחום דיני המשפחה, במשרדים שמתדיינים רבות בבתי דין רבניים.
עיסוק בצד האקדמי של משפט עברי היא באוניברסיטאות ובמכללות. ישנם מקומות תורניים בהם ניתן לעסוק בהוראה בתחומים אלה, אם כי לא באופן אקדמי.
אני שמעתי שלא נכון לשים יד על הראש בכלל.
ולא ברור לי מאיפה נולד הרעיון של כיפה בכלל.
האם זה לא מעשה גויים? כאפייה?
כהערת אגב: החידוש הגדול הוא, שבזמנם אכן הלכו עם כיסוי ראש (בעיקר הנשואים). הייתה למעשה הרחבה של ההלכה גם על הרווקים.
ובאופן כללי יותר, מה היחס להעתקת דיסקים ותוכנות מחשב, כשהמטרה כמובן לשימוש פרטי ולא מסחרי.
1. דין המדינה - דינא דמלכותא דינא, ולא יעלה על הדעת שלפי דין מדינה פעולה מסויימת תיחשב גזל, וההלכה תתיר פעולה כזו.
2. יש בעלות בזכויות יוצרים, גם עפ"י ההלכה, והנוטל שלא ברשות - גזלן.
בהמשך לשני כיוונים אלה, זכויות יוצרים על דיסקים, קבצים וכיו"ב - ראוי לבחון אותן הן מצד דין המדינה והן מצד הבעלים:
מצד דין המדינה - הורדת קבצים, העתקת תוכנות וכיו"ב אסורה במקרים רבים. במקרים אלה יש לאסור גם עפ"י ההלכה.
מצד בעלותם של היוצרים - אם הזכות פרוצה ואינה ניתנת להגנה יש הסבורים שפקעה הבעלות בגין יאוש הבעלים או הפקר, ויש הסבורים שבכגון זה אין הבעלות פוקעת.
מבחן נוסף שיש לבוחנו הוא המבחן הכמותי: העתקה חלקית, שאין לבעל הזכות ציפיה שאותו חלק יימכר כשלעצמו, מסתבר שההעתקה מותרת.
אותה שאלה אבל אחרת: האם עדיף לא לברך אם אין כיסוי ראש?
וכן, הנחת כיפה היא מצווה בפני עצמה, וברכה היא מצווה בפני עצמה - ואין אחת מעכבת את השניה. כמובן, שיש לפחות להניח את ידו על ראשו, וגם אם לא מניח שיברך.
מה התפילה?
אני חייב להודות (לאחר רפרוף קל במאמר) שלא השתכנעתי.
למישהו יש הסבר קצת יותר טוב לשאלה?
קצת חצוף אני יודע. אבל השבת למדנו על יהודה ותמר. אם לא מטייחים, הרי שיהודה (שהוא כנראה אבינו היום, שכן כולנו משבט יהודה, לא?) בעצם הלך לו לפרוצה לספק את ייצרו. האם מכאן אפשר ללמוד שגישת המשפט העברי לזנות בכלל היא גישה מקילה?
סליחה על הבוטות בשאלה, אבל היא באה ממקום של רוצה תשובה ולא של מקניט ומתחצף.
תודה
אחד השיקולים המרכזיים אותו יש לשקול הוא האלטרנטיבה (דברה תורה כנגד יצר): אם היתר הזנות עשוי לצמצם את העבריינות - ייתכן שיש להתירו.
שלום לכולם!
אני צריכה במסגרת לימודי "נוער שוחר משפט עברי" לעשות עבודה על ריבוי נישואין במשפט העברי, המשפט הישראלי והשוואה בין שתי שיטות המשפט.
כרגע אני נמצאת בעיצומה של העבודה, אך יש לי שאלה למקרה שמישהו יכול לעזור.
ההנחיות במשפט העברי הן להתייחס מהתקופות הקדומות ביותר (תנ"ך) לעבור בין המקורות התלמודיים, שו"ע וכו' ולבסוף להתייחס לחכמי הדור שלנו.
הבעיה שלי היא בנושא האחרון – חכמי הדור שלנו. הבנתי שמדובר בספרי פוסקים של ימינו. מישהו יכול לעזור לי בעניין יותר לגבי הכוונה של זה? האם מדובר בשו"תים? ואם למישהו יש מושג איפה אני משיגה חומר רלוונטי לגבי העניין אני אשמח.
תודה רבה ושיהיה שבוע טוב ומבורך לכולם.
