פורום בתי דין רבניים
פורום בתי דין רבניים
פורום משפט עברי, נועד לתת מענה בנושאים הנידונים בבתי הדין הרבנים. לציבור הכללי, זה בא לידי ביטוי בדיני המשפחה, בירור יהדות, גירות וכדומה. ואילו לציבור הדתי / החרדי, זהו כל המשפט כולו, אשר בו הם מאמינים ולאורו הם הולכים.
מיותר לציין את התחרות שקיימת בתחום דיני המשפחה, בין בתי הדין ובין בתי המשפט, וכפי שמכונה בקרב המשפטנים "מרוץ הסמכויות". מרוץ זה, נראה כי אט אט גולש לכל תחומי המשפט הישראלי, אם בצורת מוסד הבוררות, ואם בצורת הפרשנות בקרב פסיקת בתי המשפט.
שלום,
* האם חוקי יסוד נכללים תחת חקיקה ראשית?
* האם חוקי יסוד מתפרסמים בספר החוקים?
* חקיקת משנה מנוסחת ע"י שר בממשלה בלבד?
תודה
חוקי היסוד נועדו במקורם להוות פרקים/חלקים מחוקה, והיו בגדר פשרה מסוימת בין תומכים בחוקה למתנגדים לה בראשית שנות המדינה, ולמעשה עד היום, מנימוקים שונים , אידאולוגים בעיקרם.
חוקי יסוד מתפרסמים בספר החוקים כמו כל חוק אחר.
חקיקת משנה יכולה להעשות על ידי שר בממשלה, או פקיד בכיר שהואצלו לו או נקבע בחוק שיש לו סמכויות כאלה כגון מנכ"ל משרד, וגם רשות מקומית יכולה לחוקק חוקי עזר שדינם כחקיקת משנה.
בהצלחה.
האם כאשר בי"ד בדיון כלשהו מגיע ללאקונה בדין העברי הוא יכול לאמץ הסדר שנהוג במשפט האזרחי בטענה שהוא דין דותר (בגלל דינא דמלכותא דינא) או שהוא צריך למצוא פתרון על דרך ההיקש?
אשמח לתשובה.
לפעמים כן ניתן לאמץ את הוראות החוק כפסיקה ההלכתית אם ההלכה מכירה בכך שמנהג המדינה קובע. כך למשל בדיני עבודה בנושאים מסוימים [לא כולם].
האם מותר לצטט פסקי דין אמריקניים במשפט הישראלי?
האם מותר לעו"ד בישראל להיעזר בפסק-דין אמריקני?
ישנם תחומים כמו דיני נזיקין [פקודת הנזיקין מקורה באנגליה ולכן פרשנותה יכולה להיות מושפעת משינוים שם], או דיני מיסים לגבי עסקאות בינלאומיות או תכנון מס בינלאומי [ישנם אמנות מס בין מדינות, שמחילות חוקים והסכמים שונים] , ששם ההתיחסות לחומר משפטי בחו"ל הינה חיונית.
וכיוצא בהללו.
היי,
אשמח לדעת אם במשפט העברי ישנה התייחסות ספציפית להתיישנות בכל הנוגע לשעבודים, או שרק התייחסות להתיישנות לחוד ולשעבודים לחוד? תודה.
אני בדיוק עושה עבודה סמינריונית בנושא, אשמח אם תוכל/י ליצור קשר עמי במייל המפורט לעיל.
אני מעוניינת לכתוב עבודה בנושא ייצוג עו"ד ע"פ הרמב"ם. הפניות למקורות ממש יעזרו לי. תודה מראש
אני מחפש את הנוסח המלא של חוק שירות ביטחון 1986. האם ניתן למצוא אותו באינטרנט?
שלוםאשמח לראיון מקורי לגבי סמינריון בנישואין וגירושין.
אשמח לדעות הראשונים, האחרונים ולזרם אשר מנסה לפשר- היהדות הקונסרבטיבית.
כמו כן, קישורים ושמות למאמרים יתקבלו בברכה.
ידוע שכל ההולך 4 אמות בארץ ישראל יש לו חלק בעולם הבא. מאידך כל המרים יד על חברו אין לו חלק בעולם הבא. נשאלת איפוא השאלה, מה דינו של מי שהולך 4 אמות בארץ ישראל ותוך כדי כך גם מרים יד על חברו?
מה קורה כשצדיק ורשע שכנים?
דירקטור בחברה נתבע בתביעה נזיקית בבית דין רבני. בשל הלקונה הקיימת בדין העברי בסוגייה זו, כיצד ינהג בית הדין? האם יאמץ את ההסדר הנוהג בפק' החברות בנימוק שזהו הדין או שינסה למצוא פיתרון בדרך ההיקש?
אם אינני טועה נעשתה עבודה לתואר שני בנושא החברה בע"מ במשפט העברי. נדמה לי שישנו מאמר אחד בנושא דומה או יותר מכך. בדקי בספרית משפטים , בר אילן.
מכל מקום, מי שדן בנושא זה בהחלט יצטרך ללמוד את חוק המדינה בשאלת מהותה של חברה בעמ ומעמדו של הדירקטור ושאלת אחריותו למעשה נזיקי, ולראות אם יש וראוי להחיל את ההסדר הנוהג בו מכח עקרונות מסוימים [ למשל תנאי שבממון קיים, מנהג המדינה, ועוד] שעשוים לאפשר זאת, או שמא ההסדר ה"חילוני"/מדינתי אינו עומד בקנה אחד עם המשפט העברי.
בהצלחה.
שלום רב. אני מחפש בנרות מידע מוסמך על אכיפת חוזים במשפט העברי בהיבט פסיקת פיצויים או אכיפה במקרה של הפרת חוזה. מהם מקורות המידע בהם ישנו סיכום או ריכוז של מידע זה? אין לי רקע במשפט עברי. האם ייתכן שמידע זה קיים באינטרנט?
אני יודע שהצצה נעשת רק כאשר היא פוגעת בפרטיות
אם אני ברשות הרבים ומישהו בקביעות נועץ בי מבטים, יש אפשרות למשטרה/בית משפט להתערב? (פלילי או אזרחי?)
אותו בן אדם גם יוצא אחוצה מהבית ונועץ מבטים ממושכים באנשים. הוא יוצא על בסיס קבוע ונראה שרק לשם הסתכלות על אנשים.
אם אני יצליח להוכיח שזה לצורך מיני יש מקום להתערבות המשטרה?
אם שמת לב שהוא נועץ בך מבטים, סימן שגם אתה נועץ בו מבטים.
תעשה דבר כזה: הימנע מלנעוץ בו מבטים.
לא עבד?
תפנה לפורום זכויות יוצרים וקניין רוחני - תבדוק האם יש לך בעלות ביושר על מבטם של אנשים המופנים כלפייך.
שלום רב, רציתי לדעת אינפורמציה על מצב בו יש תלמיד חכם המפריע לתפקוד השיעור היומי, על כן המורה הכעוסה פוגעת בו שלא במכתכוון. האם אפשרי בהלכה למורה לפגוע בתלמידו? האם התשובה משתנה כשמדובר בתלמיד חכם?
יש להעזר בחומר של יוסף דרין ולא לחפש קיצורי דרך.
יש סיבה לכך שאנחנו סטודנטים-ע"מ ללמוד לבד.
שלום,
אשמח להפניה למקורות בנוגע לנושא של חסינות שופט בדין העברי.
חיפשתי באינטרנט במספר אתרים אך לא מרגיש כי התמונה שלמה לגמרי. אשמח להפניות..
שאלתי היא האם יש במשפט העברי מקורות המדברים על חקיקה רטרואקטיבית? אם כן אשמח אם תוכלו להפנות אותי אליהם. תודה.
יש לי פרוויקט להגיש עוד 4 ימים על תום לב בדיני חוזים.
אני צריך לעשות השוואה בין המשפט העברי למשפט הישראלי בתום לב בדיני חוזים..
אני לא מצליח לעשות את ההשוואה כי הנושאים שסיכמתי עליהם במשפט העברי לא תואמים את הנושאים שיש לי במשפט הישראלי וזה מקשה עלי.
בבקשה מי שיכול לעזור לי לעשות את ההשוואה או שיש לו איזה חומר להביא לי שיעזור לי בקשר לזה בבקשה לשלוח לי באיימיל שלי. אני ממש צריך את זה דחוף ואני בלחץ על זה.
האיימיל: p3michael@walla.com
תודה רבה וחג שמח!!
וכן אוצר המשפט, חלק ב עמ' 458 הפניות שונות.
דרך נוספת היא לחפש בפסיקה של העליון העוסקת בתום הלב בדיני חוזים בפסיקה של השופטים הדתיים המאזכרים רבות את הדין העברי בפסקי הדין שלהם.
הי לכולם אני סטודנטים שנה א' ונתנו לנו עבודה על חוק בן זמננו שמקורו במשפט העברי מישהו יכול לתת לי כיוון בבקשה…
רציתי לבאר שתי מושגים
)1דוגמא מי ששרף שדה בשבת נפטור אותו מלשלם לניזק לכאורה מה עשה לנו הניזק הוא מפסיד פה הון תועפות של כסף מה הוא אשם מה הרעיון מאחורי הדין
2)גם במי ששם סם מוות לבהמה פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמיים גם במקרה הזה לכאורה מה עשה לנו הניזק למה הוא לא מקבל שום דבר האם זה נראה צודק….. תסבירו לי מה ההיגיון תודה רבה….
2. מצטרפים כאן שני יסודות נזיקיים:
א. הבהמה היא שאכלה את הסם (גרמא בנזיקין).
ב. לא צפוי שבהמה תאכל את הסם. היא אמורה לדחות אותו ולא לאוכלו באופן טבעי.
שני הטעמים מצטברים לכך שהנזק אינו מיידי וישיר, ועל כן פטור. ברקע הדברים התפיסה שהחיוב הנזיקי אינו רק אזרחי (כמקובל היום) אלא יש בו גם אלמנט פלילי. חיוב פלילי, דורש מידיות וישירות.
האם תוכל בבקשה להסביר את משמעות טענת קים לי לגבי "המוציא מחברו עליו הראיה"? (ואיך זה מתקשר ל"תפיסה")
מצד אחד הרב אמר שהפרוש של רש"י בברכות יט קשה,
כי אם באמת ממון היה קל מאיסור היה אפשר ללמוד קל וחומר מממון לאיסורא (וא"א-כתובות מ),מצד שני הרב הביא 3 הוכחות (מצבי ספק,חקיקה קוגנטית,דד"ד) שמראות בבירור שממון יותר קל…
כלומר, לא כ"כ ברור שקשה על פירוש רש"י, שהרי יש מקורות רבים התומכים בו. לא ייתכן שהתכונן שזה שממון קל מאיסור (קביעה כשלעצמה נכונה) זה רק סימן (ולא סיבה) לכך שמדובר במערכות נורמטיביות נפרדות ולכן א"א ללמוד ק"ו אחת משניה, וכך הכל מסתדר?
בהצלחה
מדוע הגמ' בגיטין לו: אומרת מנין להפקר בי"ד שהיה הפקר? כשזו דעת רבא זה קצת מובן, כי מדובר על העבר, על תקנת הלל. אך ר' יצחק מדבר במנותק מהסוגיא. מדוע נקט בלשון עבר?
(עלה בדעתי,כהשראה מהקורס של הרב בחלק לגבי התגלות, שמכיוון שהגמ' מחפשת בפשטות מקור מדאו' ובדברי הנביא לא יכולים להיות מקור לכן (בניגוד לנאמר בקורס), היא מדגישה שהנביא מתאר מציאות קיימת שכנראה נמשכה עוד מזמן משה רבינו (ורק במצב כזה יש למתואר בנביא תוקף מדאו', כי הוא מתאר דין קדום שנוהג. אם זה היה ציווי חדש הוא היה רק מדרבנן), ולכן לשון העבר- מניין שכבר בזמן משה הפקר בי"ד היה הפקר- מכך שלאחר זמן, בזמן עזרא, ראשי העם הרשו לעצמם לקחת ולחלק רכוש וזה לא נחשב גזל)
אשמח מאוד לתשובת הרב בנושא…
מה עליי לחפש ברמת המיקרו ע"מ להכריז על שיטה כדתית?
ראיתי תחילבה שבדקנו מידור ואחכ חיפשנו השפעה ודיפוזיה
האם תוכל בבקשה לפרט מה נבדוק על שיטה עמ לקרוא לה דתית וכיצד?
בהקשר זה ניתן לבדוק קבוצה של נורמות לפי הגדרות של השיטה. כלומר: אם השיטה מגדירה קבוצה כדתית - די בכך. בהקשר זה בדקנו בין אדם לחבירו, תורה, איסורא ועוד.
ניתן לבודק דתיות של שיטה גם בדרך של מידור וגם בדרך של דיפוזיה.
משהו לא ברור לי מהסיכומים. כשמדברים על ההבדל בין מידות ומשקלות לבין דיני הונאה נאמר כי הסטייה בדיי הונאה היא מותרת עד 20% וכי במידות ומשקלות היא אסורה לחלוטין אך עד 20% העסקה תהיה עדיין תקפה. לאחר מכן כשמדברים על הסיבות לכך מביאים את התוצאה החוזית שזה על מנת למנוע ביטולי עסקאות. ואז רבא אומר כי זו סיבה לא נכונה מאחר ואם יש טעות במידה העסקה בטלה אפילו בכלשהו… ואז כתוב כ זהו ההבדל החשוב בין דיני הונאה לבין דיני מידות ומשקלות שבהונאה יש הפרש לגיטימי של 20% ובמידות ומשקלות שום הפרש לא נסבל וכל הפרש יגרום לביטול העסקה…
אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי את הסתירה…
אמרנו כי מותר לסטות בדיני הונאה עד שתות. לא הבנתי מהי הסיבה השלישית שנותנת הגמרא ומדוע היא נפסלת? (בקשר למניעת הפסד למוכר)
אשמח לתשובה.
בנוגע לבדיקה התוכנית – זו הבודקת את נורמות השיטה ראינו כי בחז"ל אין הפרדה בין מצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו וכי אבחנה זו מצויה רק לאחר פולמוס של ר' יוסף אלבו עם הנוצרים בספרו ספר העיקרים.
א"כ מכאן מה אני למדה?
שההלכה היא שיטת משפט דתית או לא ?(לפי הגדרת המיקרו כמובן)
לכן, אם המידור הוא מבחן לדתיות השיטה, אין להוכיח אותו מכאן.
