פורום בתי דין רבניים
פורום בתי דין רבניים
פורום משפט עברי, נועד לתת מענה בנושאים הנידונים בבתי הדין הרבנים. לציבור הכללי, זה בא לידי ביטוי בדיני המשפחה, בירור יהדות, גירות וכדומה. ואילו לציבור הדתי / החרדי, זהו כל המשפט כולו, אשר בו הם מאמינים ולאורו הם הולכים.
מיותר לציין את התחרות שקיימת בתחום דיני המשפחה, בין בתי הדין ובין בתי המשפט, וכפי שמכונה בקרב המשפטנים "מרוץ הסמכויות". מרוץ זה, נראה כי אט אט גולש לכל תחומי המשפט הישראלי, אם בצורת מוסד הבוררות, ואם בצורת הפרשנות בקרב פסיקת בתי המשפט.
שלום,
עבור עסקת רכישת דירה שהתבטלה לפני חתימת חוזה, צריך לשלם לעו"ד?
לשון אחר: אם בהסכם שכר טרחה אזרחי, נקבע שכר טרחה על סמך תוצאות בלבד ואלה בוששו לבוא - עוה"ד לא יקבל שכר טרחה.
בכל מקרה אחר, עוה"ד יקבל שכר טרחה בהתאם למה שהוסכם בחוזה בינו לבין הלקוח.
אני לומדת במוסד אקדמי, והמכללה מכינה ספר עבודות סטודנטים להפצה לצורכי יח"צ של המכללה.
ביקשתי מטעמים אישיים שלא לפרסם את שמי (אין לי בעיה שיפרסמו את עבודתי אך יש לי בעיה עם פרסום שמי בציבור), אך הם טוענים שזה תנאי לקבלת התואר.
האם זה חוקי לפרסם את שמי למרות אי הסכמתי? האם אפשר למנוע מהם לפרסם את שמי באמצעים משפטיים?
לכאורה, זכותך להימנע מפרסום שמך. יחד עם זאת, במידה וחתמת להם בהתחלת הלימודים על עניין זה, יקשה עלייך להתנגד לדבר.
אני מניח שיש חתימה שלך על הנושא ובאופן פוזיטיבי ועצתי לך שיראו לה הסכמה זאת.
זכותך, כמובן, אף לפנות לביהמ"ש בנושא ולבקש מניעת פרסום שמך.
שלום אני כרגע חוקרת את עניין השימוש בחוות דעת במשפט העברי על ידי בתי המשפט בארץ. האם תוכל להמליץ לי איפה אמצא חומר המצדיק מדיניות זו הניתנת כשירות לשופטים ע"י ישמ"ע מכללת נתניה
סליחה על הפניה הנוספת (שכחתי לשאול בשאלה הקודמת).
– האם ישנו ספר/חוברת (רצוי מפורט ומקיף) על נושא דיני הראיות במשפט העברי? ואם כן מה שמו וכיצד והיכן ניתן להשיגו?
בכבוד רב ובתודה,
לכבוד צוות האתר שלום רב,
ברצוני לברר ולשאול מס' דברים:
א. האם ישנם מקומות עבודה בארץ
(בפרט בדרום הארץ) שעו"ד/משפטנים יכולים לעבוד בהם ובהם נמנעים מריבית (הן מלקבל והן מלשלם , לתבוע וכו'… באופן כללי). ואם כן היכן ואילו הם ? (אם ניתן לציינם).?
ב. האם ישנם מקומות עבודה בארץ שבהם ניתן לעבוד כעו"ד/משפטן ו/או בתחום המשפטי, אך לפי ו/או ברוח התורה הק' וההלכה (כולל גם "לפנים משורת הדין"), וזאת חוץ מדיני משפחה? (הכוונה למקומות שעוסקים בתחומים שונים כגון: הגנת הצרכן, ביטוח לאומי, סיוע לזקוקים לכך, חוק התגמולים, ממונות, מקרקעין , דיני עבודה, קניין רוחני, קניין וכו'…).
סליחה על הטרחה הרבה.
בכבוד רב ובתודה,
בעקבות קריאת מגילת רות, להלן מס' שאלות שאשמח לקבל עליהן תשובה:
1. מדוע לנעמי לא היו זכויות בשדה של בעלה המנוח אלימלך ? והיא חיפשה גואל ?
2. האם רות אינה יורשת של בעלה מחלון ולכן זכאית לחלק בשדה אלימלך ?
3. האם ניתן לקנות זכות ייבום ?
תודתי נתונה מראש
2. לדעת חלק מהמפרשים רות התגיירה רק לאחר מות בעלה, לפי ההלכה כאשר אדם מתגייר מתנתקים קשריו המשפחתיים וממילא היא, כביכול, לא אשתו של מחלון ולכן לא זכאית לחלק מהשדה שלו.
3. לא, ממש לא. יבום גם נאסר בשנים האחרונות שכן זו עבירה לאדם לישא את אשת אחיו (בעוד אחיו בחיים) ויש חשש שהאח מייבם בגלל יופי גיסתו ולא להקים שם לאחיו - ומסתכן בעבירה חמורה, לכן עושים תמיד חליצה ולא יבום.
שלון,
לא בטוחה שזה הפורום הנכון אבל בכל זאת:
דיירים שסיימו את חוזה השכירות השאירו חובות גדולים ברשויות (חשמל ארנונה). עפ"י החוזה ניתן לשלם עם ההמחאות לבטחון שהושארו כערבויות את החובות הנ"ל. שאלתי היא מה קורה במידה והשיקים חוזרים. הארנונה והחשמל לא עברו על שם השוכרים אלה נשארו על שמנו. האם במידה והשיקים חוזרים החוב והתביעה של הרשות היא עלינו או על השוכר שהשיק שלו חזר???? האם הרשות שתפעיל גביה והוצל"פ זה עלנו או על השוכרים???
תודה מראש
שלום!
רציתי לדעת כיצד "מתנה" מוגדרת במשפט העברי.
תודה רבה.
פטור בלא כלום אי אפשר ולכן אפרש מקצת פירושי מונח זה במשפט העברי:
מנחה, שי - ראה אסתר, ט', כ"ב;מס' שבת דף י' ע"ב.
קרבן + מתנות קודשים - שמות, כ"ח, ל"ח; במדבר, י"ח, כ"ט; מס' זבחים, ה', ג'
מתנות עניים - מעשר שני, מס' חולין קל"א, ע"א.
מתנות כהונה ולויה - ירושלמי, מס' יבמות, י"ב, ע"א; תוספתא חלה, ב', ז'
מתנה במובן התנדבות - עבודת מתנה, במדבר, י"ח, ז'
מתנה במובן שוחד - משלי, ט"ו, כ"ז
שלום לכולם,הבנתי איכשהו שישנו ספר של שוחטמן העוסק בערעור במשפט העברי.הספר נחוץ לי לעבודה באוניברסיטה אבל אני לא יודע מה שמו.האם מישהו מכיר? כל קצה חוט יועיל.תודה לכולם.
שיהיה בהצלחה.
שלום רב, ברצוני לדעת באיזה ספרים ניתן להיעזר לשם כתיבת עבודה בנושא השתלות איברים במשפט העברי. כמדומני שכל הכתיבה על כך חדשה למעט מקורות קדומים העוסקים בנושא החובל בחבירו, הגדרת שפיכות דמים וכיו"ב. האין כך??
למיטב זכרוני יש מאמר מקיף בעניין של הרב אברהם שרמן (דיין בביה"ד הגדול של הרה"ר) בקובץ תחומין (איני זוכר את הכרך המדויק אך מדובר באחד הכרכים האחרונים, לדעתי). כ"כ עסקו בעניין פוסקים רבים בדורנו וכדאי להיעזר בפרוייקט השו"ת.
בהצלחה.
ישנו
זוג העומד להתגרש. הבעל לא מעוניין להתגרש והאישה כן מעוניינת. הבעל יודע
שאשתו בגדה בו, אם כי אין לו הוכחות. ישנו חשש שהבעל לא ייתן גט לאשתו
מאחר והוא עדיין אוהב אותה ורוצה אותה חזרה. במידה והאישה תביא לידיעת בית
הדין הרבני את עובדת בגידתה, האם בית הדין הרבני יהיה חייב לפסוק לבעל לתת
גט לאשתו? ומה אם הבעל יעלה בדיון את רצונו בשלום בית? ומה הדין היה ובית
הדין הרבני יחייב את הבעל לתת גט לאותה אישה עקב בגידתה והוא עדיין יסרב
לתת את הגט? יש לציין שהסכם הגירושין עצמו נערך אצל מגשר ואושר בבית הדין
לענייני משפחה.
מודה לתשובתך.
לגט צריך הסכמה הדדית.
אם הבעל יסרב לתת גט, ואין עילת כפיה על פי ההלכה, לא תנתן כפיה. ושוב בפועל זה לא פשוט כלל שכופים [במאסר]. יש אפשרות להוציא צוי הגבלה למינהם לבעל אם יסרב - על חשבונות בנק כרטיסי אשראי רשיון נהיגה וכו' .
מכל מקום, האישה תהיה אסורה להתחתן על פי ההלכה עם זה שאיתו היא בגדה בבעלה.
אם אין עילת כפיה, והבעל יסרב האשה לא תוכל להתחתן ותשאר במצב של "נשואה" עד שבעלה יסכים.
אם זה מקרה אמיתי, ולא ארועון בקורס, יש להתיעץ עם עו"ד בדיני משפחה שבקיא בהלכה כדי לדעת מה לעשות.
אני מחפשת חומר בכל הנוגע לעמדת המשפט העברי בדיני ההוצאה לפועל.
בהצלחה.
שלום, אני מחפש חומר ביחס של המשפט העברי לדיני הגנת הצרכן ובעיקר בסנקציות של המשפט העברי כלפי מי שמפרים ופוגעים בדיני הגנת הצרכן. גם חומר כללי ורקע בדיני הגנת הצרכן יעזרו לי. אשמח לעזרכתכם ותודה
בנוסף, בדוק במפתח מאמרים משפטיים שמצוי ספריה - גם הממוחשב וגם ספר [בצבע כחול/סגול]
מומלץ להעזר גם ברמב"י - מאגר מאמרים ממוחשב במדעי יהדות.
תוכל להכנס לאתר אונ' בר אילן , דרכה לספריות, ודרך הספריות למאגרים הממוחשבים הנ"ל ולערוך חיפוש. נדמה לי שנכתבו מאמרים בנושא זה.
בהצלחה
שלום לכולם,אני צריך לחקור את סוגיית הערעור במשפט העברי, אשמח לקבל הפניות לחומרים או כל דבר אחר שיכול לסייע בידי.תודה.
אשמח לקבל חומר הנוגע לעקרונות דיני הנזיקין במשפט העברי. וכן השואה למשפט הכללי .תודה
אני מעוניין ללמוד משפטים כדי להיות עו"ד,
האם אני חייב ללמוד באונברסיטה/מכללה או שאני יכול ללמוד באופן עצמאי ולגשת למבחנים?
אם כן איך ניתן לעשות זאת?
שלום רב!
רציתי לדעת האם וכיצד ניתן לחזור מהבטחה לנתינת מתנה במשפט העברי, אשמח להפנייה למקורות (אם יש אז שו"תים או מאמרים חדשים יחסית).
תודה
שלום אני סטודנטית שנה ראשונה למשפטים , רציתי לדעת אם מישהו אולי יודע איפה אפשר לקנות/או מוכר ספר יד שנייה של מ' אלון המשפט העברי?ודבר נוסף בקשר לשאלה שהייתה כאן והצצתי , בשיעור למדנו שאין עונש מוות עפ"י המשפט העברי מכיוון שנפש אדם חשיבותה גדולה יותר מכל דבר, האם זו טעות ?
מקובל להסביר את הפער בין העונש המוצהר לאי ישומו בכך שהעונש בא בכדי ללמד על חומרת המעשה ומשמעותו בעיקר חינוכית.
מומלץ לקרוא את מאמרו של פרופ' אהרן אנקר 'יסודות במשפט הפלילי עברי' בכתב העת 'משפטים', גיליון כד.
אסייג ואומר כי חז"ל ענשו גם שלא מין הדין (מדין תורה) וזאת ע"פ תקנות שונות שהתקינו שהרציונאל בבסיסם הוא קיום חברתי תקין.
בנוסף, האם הדוק' הרלוונטיות הן "גדולה עבירה לשמה" ו"דין רודף"?
לפרופ' שלום אלבק יש ספר על יסודות העבירה הפלילית במשפט העברי ויתכן שיש בו התייחסות להגנת הצורך.
בהצלחה!
שלום,
אשמח אם תוכלו לתת רעיונות בנושא ואם יש מקורות זמינים לשאלה זו?
לדעת אלון, מגדולי חוקרי המשפט העברי (ואולי הגדול שבהם), חקר המשפט העברי צריך להיעשות מנקודת מבט של המשפט בימינו תוך מאמץ מתמיד להתאים את עקרונות המשפט העברי לבעיות המשפטיות בחברה המודרנית במדינת ישראל. וזאת, בכדי להגשים את הערך של שילוב המשפט העברי במשפט של מדינת ישראל, שהוא המשפט הלאומי של העם היהודי (ולא רק המשפט הדתי שלו).
אנגלרד מאידך, חלק על אלון, וטען שיש לחקור את המשפט העברי כמושא מחקר מבלי לנסות ולעמת אותו באופן תמידי עם המשפט הישראלי. לדעת אנגלרד, המשפט העברי הוא 'הלכה' ככל ההלכות, משפט דתי שמיושם בפרמטרים דתיים וע"י פוסקי הלכה יראי שמים. אין מקום 'לחלן' אותו ולהטמיע אותו באופן חלקי במערכת משפטית שהיא חילונית בהגדרתה ומהותה.
המחלוקת נפרשה בגיליונות הראשונים של כתב העת 'משפטים' בהוצאת האוניברסיטה העברית.
אגב, אלון עשה מאמץ מתמיד לבסס את פסקיו כשופט ביהמ"ש העליון על המשפט העברי. גם אנגלרד, במידה מסוימת בניגוד לעמדתו, עשה שימוש לא מועט במשפט העברי בהיותו שופט בעליון.
היי,
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי בשאלה הזאת:
מהם הגורמים שהשפיעו על עיצוב הכלל שמנהג ישראל – דין הוא? (מבחינה היסטורית, משפטית וכו')
קיימים מקורות מחקריים רבים המתייחסים לשאלה המטרידה אותך, לרבות:
מנחם אלון בכרך א' בספרו 'המשפט העברי'.
ספריו ומאמריו של פרופ' תא-שמע המנוח על 'מנהג אשכנז'.
ספריו של הרב פרופ' דניאל שפרבר על המנהגים.
מאמר של הרב פרופ' הנשקה על הסוגיה המרכזית בעניין בירושלמי יבמות (המאמר מצוי באחד הכרכים של כתב העת 'דיני ישראל' בהוצ' אונ' תל-אביב).
עד כאן על קצה המזלג.
לימוד פורה.
היכן אפשר למצוא חומר רב לעבודת סמינריון בנושא המתת חסד ?
הן במישור הפלילי והן במישור העברי ?
מה הרצינואל שעומד מאחורי האיסור לפנות לבית משפט בישראל?
תודה מראש
א. הדינים השונים -
להלכה מערכת משפטית משלה - המשפט העברי, השונה בנקודות רבות מהמשפט הנהוג במדינת ישראל.
למשל, דיני ירושה לפי חוק הירושה שונים מדיני הירושה בהלכה. פסיקה של ביהמ"ש לחלק ירושה לפי דיני מדינת ישראל היא למעשה העברת נכסים ממי שזכאי להם למי שלא - וזה נחשב גזל מבחינת ההלכה (אא"כ הצדדים מסכימים לחלוקה הזאת).
דוגמא נוספת - לפי ההלכה מזיק בגרמא (בעקיפין) פטור מפיצוי כלשהו לניזק. לפי דיני הנזיקין הנוהגים כיום אפשר לחייב בפיצויים גם כהשתקיימו יסודות עוולת הרשלנות. חיוב מזיק בגרמא לשלם פיצוי לניזוק - הוא בעצם גזל לפי ההלכה.
מצד שני בדיני ממונות יש כלל בהלכה שאדם מתנה על מה שכתוב בתורה ולכן לכאורה יש מקום לראות את חוק המדינה כהסכמה של כלל האזרחים שיכולה לכאורה לגבור על ד"ת.
אבל -
ב. ההיבט הנוסף - חילול ה' - בהימצא מערכת משפטית ענפה שהיא דין תורה, יש פגם דתי בפנייה לדין אחר שרובו מבוסס על דינים זרים. לכן גם אם טכנית אפשר לקבל את דיני המדינה לא ראוי לעשות זאת.
בשנים האחרונות יש יותר מודעות לחשיבות דין התורה ויש בתי דין שמציעים שירותי בוררות ע"פ דין תורה שניתן לאכוף את פסקיהם בהוצל"פ (למשל בתי הדין של 'גזית' ו'ארץ חמדה').
חשוב לציין, שגם לדעת הפוסקים שאוסרים הליכה לערכאות יש מצבים שמותר ללכת: למשל אם הנתבע לא מוכן להגיע לדין תורה וביה"ד הוציא לו כתב סירוב או כדי להציל עשוק מיד עושקו, או ענייני פלילים ועוד.
ניתן למצוא הרבה חומר בנושא בכתב העת תחומין בכרכים הראשונים (מאמרים של הרב אריאל, הרב שפירא ועוד). עמדות שמצדדות בהליכה לבימ"ש אפשר למצוא במאמריו של פרופ' שוחטמן וכן בתחילת ספרו של פרופ' אלון.
שלום,
הייתי מעוניין לקבל חומר משפטי על "הקדש", ממנו ניתן ללמוד את התחום.
אודה גם על הפניות למקורות משפטיים (פסיקה, מאמרים וכדומה).
תודה,
רפאל
איך ייתכן כי עד היום לא נקבעות הגבלות על מתן החלטות, כאשר צריך לחכות חצי שנה רק לדיון ולאחר מכן אין לדעת מתי תהיה החלטה אני ממתינה כבר חצי שנה להחלטה כאשר אין באופק אפילו רמז למתן החלטה בקרוב בקצב הזה יכולים להחזיק אנשים למשך כל החיים ללא החלטה
ב. המציאות היא שחצי שנה זה "לא נחשב" הרבה זמן במושגים של בתי המשפט.
ב.אם זה ימשיך להתעכב , כתבי מכתב לרב הראשי לישראל שלמה עמאר, נשיא בית הדין הרבני לערעורים או למנכ"ל בתי הדין הרבניים.