ביטוח לאומי נפגעי עבודה

שלום לך,

לאחרונה השאלה הזו הגיעה לפתחי, פעם אחר פעם, מכל זווית אפשרית ונראה שיש לגביה אי בהירות.

השאלה הזו נוגעת למי שנפגע במהלך עבודתו ועקב עבודתו, וכתוצאה מכך הוא נעדר מהעבודה למספר ימים ספורים. ולא יותר מ- 12 ימים.

נראה שלא מעט אירועים כאלה מתרחשים ואותם עובדים נוטים לוותר לעצמם מסיבות שונות ולחזור מהר לעבודה.

השאלה מקצינה בעיקר במצב שהפגיעה מחייבת מנוחה ארוכה יותר, והעובד לא יכול להרשות לעצמו להפסיד ימי עבודה עקב אילוצים כלכליים, חוזר לעבודה עוד קודם למיצוי ימי המחלה שאושרו לו ובסוף, יוצא שהוא פגע בעצמו כלכלית.

שאלתך נוגעת בדיוק לנקודת המפגש שבין זכויות מביטוח לאומי בגין פגיעה בעבודה לבין הזכויות על פי דיני העבודה, בפרט ימי מחלה. מדובר בהתנגשות לא אינטואיטיבית, במיוחד כשמדובר בפגיעות קצרות (עד 12 יום).

דמי פגיעה לפי ביטוח לאומי:

כאשר עובד נפגע בעבודה והפגיעה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"פגיעה בעבודה", הוא זכאי ל:

דמי פגיעה בגין ימי ההיעדרות מהעבודה עקב הפגיעה . לא מדובר במחלה רגילה.

אבל:

אם ההיעדרות מהעבודה הייתה לא יותר מ 12 ימים מיום הפגיעה בסך הכל, ביטוח לאומי אינו משלם דמי פגיעה בעבור שלושת הימים הראשונים להיעדרות – אלא כאמור רק אם ההיעדרות נמשכת מעל 13 יום ומעלה.

משמע: אם ההיעדרות היא פחות מ-12 ימים, ביטוח לאומי משלם רק מהיום ה-4 ועד לסיום ההיעדרות.

זה מצב בניגוד לאינטואיציה כי השאלה המתבקשת מיד מי אמור לשלם לעובד עבור 3 הימים הראשונים להיעדרות?

כאן נכנס גורם נוסף, דיני העבודה:

בדרך כלל, המעסיק עשוי לשלם לעובד את ימי ההיעדרות הראשונים בתנאי שיש לעובד צבירה מספיקה של ימי מחלה לפי חוק. לכן נדרש חישוב ימי מחלה לעובד , לפי וותק בעבודה. כי אין זכאות לתשלום עבור ימי מחלה אם לא צברתם עדיין.

 דוגמה ראשונה – עובד עם ותק של חודש אחד בלבד:

צבר: 1.5 ימי מחלה.

נפגע בעבודה ונעדר 11 ימים. ( ההיעדרות של 11 יום בדוגמה, היא רק להמחשה באותם מקרי היעדרות של לא יותר מ 12 ימים מיום הפגיעה)

בהתאם לדוגמה, ביטוח לאומי ישלם לו על 8 ימים בלבד מהיום הרביעי להיעדרות עד היום ה 11, כולל.

מי ישלם על ימים 1–3?

המעסיק ישלם רק עבור יום אחד וחצי (אם העובד צבר אותם במלואם), ואין חובה לשלם מעבר לכך. הואיל ובדוגמה הנ"ל העובד לא צבר מספיק ימי מחלה – ימי ההיעדרות הראשונים יהיו ללא שכר.

דוגמה שנייה – עובד עם ותק של 8 חודשים:

צבירת ימי מחלה: 12 ימי מחלה (1.5 × 8).

היעדרות 11 ימים עקב פגיעה בעבודה.

ביטוח לאומי ישלם לו עבור הימים 4–11 מיום הפגיעה (סה"כ 8 ימים). בשווי 75% מהשכר היומי ולא יותר מתקרה שקבוע בחוק הביטוח הלאומי.

המעסיק ישלם לו את 3 הימים הראשונים מתוך צבירת ימי המחלה, לפי הגובה הקבוע בחוק ימי מחלה, יום ראשון: 50% שכר. יום שני: 50% שכר. יום שלישי: 100% שכר.

לסיכום,

הנפגעים העיקריים הם עובדים שלא הספיקו לצבור מספיק ימי מחלה אצל המעסיק בשל ותק קצר. ונעדרו מהעבודה עד ולא יותר מ 12 ימים מיום הפגיעה.

בפגיעות קצרות (עד 12 יום), נוצר "ריק" של 3 ימים – שהמעסיק אחראי לו רק אם יש לעובד ימי מחלה צבורים.עובדים חדשים (למשל עם חודש ותק בלבד) עלולים למצוא עצמם בלי כיסוי שכר על הימים הראשונים.

מקווה שהייתי לעזר,

שלום

השכר הקובע לעניין קצבת נכות מעבודה מחושב על בסיס שכרך ברבע השנה שקדמה לפגיעה.

לפיכך, העלייה שחלה בשכרך אינה משפיעה על שיעור הקצבה המגיעה לך.

ההליך באמצעותו ניתן להעלות את סכום הקצבה הוא באמצעות הגשת תביעה להחמרת מצב וזאת רק במידה וחלה החמרה במצבך הרפואי.

בהצלחה!