פורום אגודות שיתופיות
פורום אגודות שיתופיות
מטרת הפורום לתת מענה בנושאי המגזר החקלאי, תחום המושבים, הקיבוצים, סוגיית הבן הממשיך, ירושת המשק החקלאי על כל היבטיו, פיצול נחלה ומתן מענה בדבר מערכת היחסים המיוחדת בין חברי האגודה השיתופית לאגודה עצמה ומתן פתרונות לסוגיות המורכבות העולות מתוך מערכת יחסים זו.
אני חבר באגודה שיתופית ולאור סכסוכים שונים אני מעוניין לפרוש.
מה עליי לעשות והאם ניתן?
מנחם שלום,
תקנון האגודה השיתופית מהווה את החוזה המחייב בין האגודה לבין חבריה . בין היתר, קבוע בתקנון הדרך להתקבל לאגודה השיתופית וכן להפסיק את החברות בה.
באופן עקרוני, לכל אגודה שיתופית יש תקנון ייחודי לה .
בכדי להשיב על שאלתך יש לעיין בתקנון של האגודה השיתופית המדוברת.
בהצלחה
שלום,
שוכרים בית בקיבוץ.
לאחרונה ביצענו עבודות בבית ופגענו בצינור מים. הקיבוץ דורש מאתנו לשלם עבור התיקון. האם על הקיבוץ להשתתף בהוצאה?
שלום רב,
כפי שעולה משאלתך הרי שאתם ביצעתם עבודות שיפוץ אשר גרמו לנזק בצנרת המים ובמילים אחרות, הנזק לצנרת לא נגרם משימוש סביר ו/או מבלאי טבעי אלא ממעשה או מחדל שלכם . לפיכך הרי שעליכם לשאת בעלויות התיקון אלא אם כן חוזה השכירות קובע אחרת.
בברכה,
שלום רב .
האם יש צורך בהסכמת האגודה כדי לרשום משכון על נחלה? או מספיק רישום המשכון במנהל?
לי ולאחי יש משק משותף. אחי רוצה להעביר את החלק שלו אליי איך אנחנו עושים את זה?
יניב שלום,
בשאלתך חסרים פרטים רבים ומהותיים ולפיכך אין באפשרותי להשיב על פנייתך
כך לדוגמא כתבת כי מדובר במשק מאחר ואחים לא יכולים להיות רשומים כבעלי זכויות משותפים בנחלה עולה השאלה האם מדובר בנחלה? על שם מי רשומות הזכויות כיום? האם מדובר בירושה ? האם הזכויות מועברות בתמורה או שלא בתמורה?
הנך מוזמן לצור קשר טלפוני ואשמח להשיב לפנייתך
03-7444745
האם יש הבדל בין קיבוץ למושב?
מבחינת תנאי כניסה, קניית בית וכו'
יוסף שלום
המושב והקיבוץ הינם אגודות שיתופיות המהוות צורת התיישבות חקלאית .
באופן עקרוני, המושב מבוסס על עקרון הבעלות הפרטית ואילו קיבוץ מבוסס על עיקרון השיתוף בין החברים. עקרונות אלו שונים בצורה משמעותית זה מזה ופועל יוצא ישנם הבדלים מהותיים בין צורות ההתיישבות, קבלה לחברות לאגודה, פקיעת החברות וכן הזכויות הקיימות לחברי האגודה באגודה עצמה ובנכסים.
התנאים להתקבל למושב או הקיבוץ משתנים מקיבוץ לקיבוץ וממושב למושב והם קבועים בתקנון האגודה השיתופית המהווה את החוזה המחייב בין האגודה לבין החברים ובין החברים- בינם לבין עצמם.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מה ההבדל בין פסיקתא לפסק דין. והאם יכול להיות פסיקתא בלי פסק דין?. במקרה כזה האם אפשר לבקש ביטול הפסיקתא ?. תודה.
פסיקתא מסייעת לביצוע פסק הדין
הפסיקתא אינה יכולה להתייחס למה שאין בפסק הדין
תקנות סדר הדין האזרחי נקבע כי:
133. (א) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין, לערוך פסיקתה, שתכיל את מספר התיק, מועד ההחלטה, שמות בעלי הדין ומענם, הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו והוצאות המשפט שנפסקו.
(ב) בעל הדין ישלח העתק של הבקשה למתן פסיקתה כאמור בתקנת משנה (א), לבעל הדין שכנגד, זולת אם ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד.
(ג) בעל הדין שכנגד רשאי להשיב לבקשה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שהורה בית המשפט.
(ד) השופט החותם על הפסיקתה יהיה, ככל האפשר, זה שנתן את ההחלטה נושא הפסיקתה; נתן הרכב שופטים את ההחלטה, יחתום ראש ההרכב על הפסיקתה.
שלום רב,
על מנת להשיב לשאלתך באופן ספציפי למקרה שלך, הרי שיש לבחון את המסמכים ואת המקרה הספציפי. הפורום אינו מקום מתאים למענה לשאלה זו.
כמו כן יש לבחון את נסיבות המקרה שכן ייתכן וחלה התיישנות על עילות התביעה .
בתור בן של אנשי קיבוץ, המעוניין לקנות דירה בקיבוץ, האם יש לי זכות בשל הוריי?
יריב שלום
זכויות חברי הקיבוץ (וחובותיהם) באים לידי ביטוי בתקנון הקיבוץ המהווה את החוזה המחייב בין חבר הקיבוץ לאגודה השיתופית (הקיבוץ) ובין החברים- בינם לבין עצמם
באופן עקרוני , אין הוראה בדין לפיה יש לתת עדיפות לבן של חבר קיבוץ לרכישת בית בקיבוץ יחד עם זאת, ישנם קיבוצים רבים אשר אכן נותנים עדיפות שכזו.
בברכה,
זוג שרכש נחלה חקלאית ולא סיים את הרישום..המשק נשאר עדיין כרכוש משותף… האם יש בעיה לרשום את המשק על שם שני הצדדים כגרושים?
איילת שלום,
ניתן לרשום נחלה על אדם ובן זוגו לא ניתן לרשום נחלה על 2 אנשים שאינם בני זוג אלא שותפים במקרקעין.
ישנם פתרונות משפטיים יצירתיים בהם יוכלו 2 אנשים שאינם בני זוג להיות בעלי זכויות בנחלה אך רישום כאמור על שם 2 אנשים שאינם בני זוג לא ניתן לבצע.
שלום
בקיבוץ בו אני חי עם אישתי (בת קיבוץ) גובים דמי אגודה (מיסי קיבוץ) שונה מבני הקיבוץ ומבני הזוג שלהם. כלומר כל מי שלא בן קיבוץ משלם כפול מבני הקיבוץ. הטענה בגדול שלקיבוץ יש עלויות גבוהות שהמיסים לא מכסים ולא רוצים לפגוע רק בדיבידנדים של החברים ולכן הוחלט להגדיל את המיסים לתושבים מבחוץ.
האם חוקי אפליית מחירים כזו?
תודה
שגיא שלום
כפי שעולה מפנייתך הרי שהקיבוץ גובה סכום שונה ממי שאינו חבר קיבוץ ומי שחבר קיבוץ ולפיכך הרי שלא מדובר באפליה שכן היחס הוא שונה לבעלי זכויות שונים.
רוצה לומר, לחבר קיבוץ אכן ישנן זכויות שונות מאדם שאינו חבר קיבוץ. בדרך כלל לחבר הקיבוץ יהיו זכויות עודפות למול מי שאינו חבר.
יש לציין בעניין זה כי לחבר הקיבוץ קיימת חובת מגורים בקיבוץ בעוד לתושב אין חובת מגורים וגם לא חלה חובה על הקיבוץ להתיר לתושב להתגורר בקיבוץ.
הכל בהתאם לתקנון הקיבוץ והחלטות האסיפה הכללית.
אני בעל משק. רכשתי משבצת במושב לידי. הפקיעו את המשבצת . החזירו את כספי ואמרו שאני בעל משק ולא רשאי לרכוש. פשוט לקחו את הקרקע. האם זה נכון וחוקי?
אבי שלום
באופן עקרוני, אין מניעה להיות בעל נחלה ובעל מגרש בהרחבה.
יחד עם זאת, אני יכולה להעלות בדעתי מספר סיבות בגינם יבטלו את העסקה .
יש לבחון את סיבת ביטול העסקה המדוברת על מנת להשיב לפנייתך
הצעתי להגיע לפגישת ייעוץ מסודרת עם כל המסמכים הרלוונטים
הקיבוץ שבו אני חי לא מוכן לקבל אותי כחבר למרות שאני כבר גר שם למעלה מ10 שנים, האם יש מה לעשות בנידון? מרגיש לי כאילו הם מנסים להוציא אותי בכוונה בגלל אותו סכסוך שהיה עם ההורים שלי.
יגאל שלום,
בפנייתך חסרים פרטים רבים ומהותיים המקשים עלי להשיב לפנייתך.
כך בהתאם לא עולה מפנייתך האם הגשת בקשה להתקבל לחברות לקיבוץ?
האם עברת תהליך קבלה לחברות?
באיזה מעמד אתה מתגורר בקיבוץ במשך כעשור?
כמו כן על מנת להשיב לפנייתך יש לבחון את תקנון הקיבוץ .
אוכל להשיב לך כי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות ותקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות( תשל"ג- 1973 קובעות כי רשם האגודות השיתופיות יכול להורות לקיבוץ לתקן את פנקס החברים באופן בו תירשם כחבר קיבוץ וזאת למרות שהקיבוץ לא קיבל אותך כחבר.
ככל והקיבוץ מסרב לקבל אותך כחבר בו משיקולים זרים, הרי שתוכל להגיש בקשה לרשם האגודות השיתופיות להורות לקיבוץ לתקן את פנקס החברים ולהוסיפך כחבר.
בברכה,
יעל פרי, עו"ד
מנהלת פורום אגודות שיתופיות
מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א
טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il
ועד הבית גונב את כספי ועד הבית הוא נותן לך קבלה כזו מנייר, אבל בפועל אין מנקה השער חניון לא תקין והבניין פשוט לא מתוחזק. העניין הוא שאנחנו לא נמצאים תחת הארגון של תרבות הדיור. האם יש דרך להוציא את ועד הבית הנוכחי, או האם ניתן לתבוע אותו על כך?
תוכל להציג בפני הדיירים את העובדות לגבי וועד הבית ובהצבעה ברוב הנדרש באסיפת דיירים, ניתן יהיה להחליפו. ככל ונגנבו כספים הרי שניתן לתבוע את השבתם.
תבעתי את הדיירים בעיקבות רטיבות מהגג אצל המפקח לבתים המשותפים לקחתי מפקח על ליקויים והוא נתן לי חוות דעת
. הדיירים טענו שהם לא תקנו בגלל שלא שילמתי הוכחתי שאני דוברת אמת הבאתי צילומי שיקים מהבנק המפקח פסק שהם יתקנו לי את הגג ורק כמה נקודות בתוך הבית שהצגתי צילומים שהמפקח צילם בנוסף תבעתי על הוצעות משפט
טלי שלום
אנא פני לפורום המתאים
הצגתי את שם האגודה השיתופית, הכולל את הביטוי "קהילתי" וכך רשום אצל רשם האגודות השיתופיות: בית חלקיה מושב עובדים כפרי קהילתי אגודה שיתופית". האם יש בכך בכדי להטעות? האם החתמת תושבים על התקנון מחייבת אותם? התקנון יוצר 2 סוגי חברי אגודה – עם נחלות וללא נחלות. האם זה אפשרי? עובדה שרשם האגודות השיתופיות אישר יצור כלאיים שכזה לפני 20 שנה?
שלום רב
תקנון האגודה מהווה חוזה בין החבר לבין האגודה ובין החברים - בינם לבין עצמם
לא נדרש לחתום על תקנון האגודה, קבלה לחברות לאגודה מחייב את חבריה בקבוע בתקנון
כך או כך חוזים יש לקיים .
אני סבורה כי אין בעובדה שבתוך שם האגודה מופיע הביטוי "קהילתי" משום הטעייה.
כמעט בכל אגודה שיתופית ישנם חברים עם נחלות וישנם חברים ללא נחלה- עם מגרש בהרחבה לדוגמא.
אני חבר קיבוץ. ולאחרונה קרוב משפחה ללא שארים נפטר בחו"ל. אני צריך לקבל את הכספים, האם אני רשאי לפתוח חשבון בנק פרטי מחוץ לחשבון הקיים שלי בקיבוץ ולהעביר לשם את הכספים, בלי להצהיר עליהם מול הקיבוץ?
בן שלום,
הדבר תלוי בהתחייבויות שלך מול הקיבוץ.
לפיכך הרי שלשלם מענה לפנייתך יש לבחון את תקנון הקיבוץ, המהווה את החוזה המחייב בינך לבין הקיבוץ ובין החברים - בינם לבין עצמם וכן כל חוזה אחר שנחתם בינך לבין הקיבוץ הרלווטי לסוגיה
במושב בית חלקיה 65 נחלות ו-90 בתים בהרחבה ומשקי עזר. האגודה מוגדרת כך: בית חלקיה מושב עובדים כפרי קהילתי אגודה שיתופית. ושאלתי האם כך ניתן לראות באגודה גם יישוב קהילתי?
אריאל שלום,
ההבדל העיקרי בין יישוב קהילתי לאגודה שיתופית היא שלמשפחות החיים ביישוב הקהילתי אין שיתוף כלכלי בין התושבים .
באגודה שיתופית ישנו תקנון שהוא חוזה מחייב בין החברים לבין האגודה ובין החברים - בינם לבין עצמם ובין היתר, ישנם נכסים המשותפים לכלל חברי האגודה וזאת בשונה מיישוב קהילתי בו אין נכסים כלכליים משותפים.
תושבי יישוב קהילתי מאוגדים ביחד למרות שהם אינם קשורים זה לזה במערכת כלכלית או חקלאית.
ובמילים אחרות, המאפיין המרכזי של היישוב הקהילתי הוא העצמאות של התושבים מבחינת מידת המעורבות שלהם בקהילה.
לא מעט יישובים קהילתיים היו בעבר קיבוצים או מושבים.
משבבית חלקיה ישנה מערכת כלכלית משותפת לחברי האגודה הרי שההגדרה הנכונה היא אגודה שיתופית ולא יישוב קהילתי.
האם לפקח עירוני מותר להיכנס למטבח של עסק?
שי שלום
אנא פנה לפורום המתאים
הבית שלנו לא רשום בארגון לתרבות הדיור. וכול חודש הוא מעלה את דמי הועד בעוד כמה שקלים. עכשיו כאשר התלוננתי נאמר לי כי לא ניתן להגיש תלונה כי אנחנו לא באגודה לתרבות הדיור. למי אז כן ניתן להתלונן, חשוב לי לציין כי גם התנהלות הכללית שלו לא תקינה.
שלום,
אני גר בישוב שהיה בעבר אגודה שיתופית שכאשר היית קונה בית בישוב היית חייב לשלם דמי חבר גבוהים. היום הישוב חצה את רף ה400 משפחות וישנה פסיקה של בימ"ש שאוסרת על הישוב לחייב את המצטרפים החדשים לשלם את דמי האגודה. הישוב מערים קשיים בנושא ומי שרוכש בית בישוב הם לא חותמים לו על אישור הקניה (מסמך חובה בהעברת בעלות הבית) עד שישלם דמי אבטחה על עבודות ביטחוו שנעשו בישוב לפני כמה שנים (המחיר כפול ממי שהוא חבר אגודה לעומת מי שאינו חבר אגודה) ומאיימים שבקרוב יערכו הצבעת חברים להעלאת מיסי הישוב ב50% למי שאינו חבר אגודה. האם הדבר חוקי?
תודה ??
היי שלום,
בפנייתך חסרים פרטים רבים ומהותיים המקשים עלי להשיב לפנייתך
באופן עקרוני, כל דרישת תשלום מחברים חדשים צריכה להיות מבוססת. כך לדוג' היה וכבר שולמו דמי השתתפות בעבודות ביטחון שבוצעו הרי שהאגודה אינה יכולה לדרוש שוב תשלום על עבודות ביטחון שכבר שולם בגינה.
האסיפה הכללית יכולה לקבל החלטות לגבי העלאת מיסי היישוב בכפוף לכך כי ההחלטה תתקבל עם הרוב הדרוש בתקנון האגודה.
שלום לאדוני הנכבד
כנראה שלא הבנת טוב את המצב, אין אפשרות לחבר את הדיירים מלוח החשמל הפרטי שלהם שנמצא בתוך הדירה בקומות וגם בקומות הגבוהות (בנין 9 קומות) עד מרתף החניה, זה צריך להיעשות דרך הלוח הראשי של הבניין, צריך לדאוג שהלוח יהיה תלת פאזי שיהיה בו 32 אמפר וחוץ מזה אם למשל יהיו 10 שיקנו רכבים חשמליים (במרתף יש 20 רכבים) וכל אחד יקנה רכב במועד אחר ויתקין עמדת הטענה במועד שונה מקודמו, או אז לך תנהל פנקס רישומים מתי כל אחד התחיל תזכור לגשת למונה ההטענה ולקרוא לפחות כל 3 חודשים את בזבוז החשמל של כל אחד ולך תרדוף אחרי הדיירים שיעבירו לך את הכסף של החשמל שבוזבז, גם כך יש רדיפה רק אחרי דמי וועד הבית. בכלל לא פשוט כמו שנכתב. מקווה שהמצב מובן,
מושון שלום
לא ברור מה אדוני כותב ו/או מה השאלה
כך או כך, נדמה כי הסוגיה מועלית בפורום הלא נכון
בהצלחה
שאלה לי בבקשה – אני גר בבניין משותף שבו אחד הדיירים החליט לשדרג את הדלת כניסה לבניין. הוא עבר דייר דייר והשיג חתימות של בערך 80% מהדיירים ועכשיו מתעקשים שגם מי שהיה נגד הרעיון ישלמו על השדרוג דלת כניסה.
כאשר הוא דיבר איתי אמרתי לו שהחלטות כאלו (ממה שאני מבין) צריך לעשות בישיבת דיירים משותפת בה כל אחד יכול להביע דעה בעד או נגד ושאם הוא יעשה את זה ככה והרוב יחליט בעד אני אכבד את ההחלטה ואשלם. הוא לא עשה זאת, פנה לחברת הניהול שמנהלת את הבניין שלנו ואמר שיש רוב להתקנה של הדלת החדשה. הם עשו זאת, ועכשיו דורשים ממני לשלם. האם לפי החוק אני מחוייב לעשות זאת למרות שלא השיגו את רוב הדיירים בישיבת דיירים כללית, או יש לי סיבה מספקת שלא לשלם?
שלום, אני שוכר דירה המעוניין לתבוע את ועד הבית המשותף להחזר כספים שנגבו שלא כדין. מדובר בנציגת ועד שלקחה סכומים גדולים מהקופה כ"משכורת" שמעולם לא אושרה וללא שהדבר דווח. כמקובל, אני שילמתי את דמי הוועד. האם אני יכול להגיש תביעה קטנה או שאאלץ להביא ייפוי כוח מבעל הדירה?
אנו קיבוץ בדרום, ורצינו לברר האם ניתן לבצע שינוי ייעוד בקרקע חקלאית הרשומה בטאבו לקרקע בייעוד אחר (לדוגמה – תעשיה או מגורים)? האם יש משמעות אם הרקע מהוונת?
רותם שלום,
אבהיר בתמצית את התהליך:
על מנת לבצע שינוי ייעוד בקרקע יש לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולהגיש את תוכנית שינוי ייעוד המקרקעין. הוועדה תדון בבקשה ותעביר את המלצתה אל הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במידה והתוכנית שהוגשה עומדת בתנאי הסף היא תועבר לבדיקה התאמתה לתוכניות המתאר לאופי הסביבתי של הקרקע, למדיניות הוועדה וכו'
ככל והתוכנית מאושרת היא מועברת על ידי הוועדה לשר הפנים וכן מפורסמת על ידי הוועדה לצורך הגשת התנגדויות.
לאחר אישור התוכנית והדיון בכל ההתנגדויות יבוצע פרסום נוסף אשר בסופו תאושר התוכנית.
בהצלחה,
שלום!
נגד עמותה שלנו קיים דו"ח של רשם העמותות עקב תשלום משכורת לחבר ועד עבור מתן שירות כתפקידו. דו"ח כולל הרבה דרישות מגזימות.
היות ואנחנו לא קיבלנו גישתם, לא קיימנו חלק מדרישות אלה. על זה לאחרונה הוגשה גם תלונה נגד עמותה.
שאלנו את רשם העמותות אם לדעתם עמותה יכולה לפני סגירת דו"ח ותשובה על תלונה להמשיך לפעול בצורה תקינה, לרבות להקים חברה או הקדש.
קיבלנו תשובה שהם לא נותנים יעוץ ועלינו לפנות ליעוץ משפטי.
מה דעתכם בעניין, אם עמותה ראשית בינתיים לפני סגירת דו"ח ותלונה להמשיך לפעול באופן תקין לרבות להקים חברה או הקדש לביצוע יותר יעיל של חלק של פעילות שותפת שלה שבתחום הפעילות שלה לפי התקנון?
בתודה, אריה
הפורום נותן מענה לשאלות בתחום האגודות השיתופיות ולא עמותות.
