|
| שלום,
כשהייתי סטודנטית עבדתי כסייעת לאדם מבוגר כ- 16 חודשים רצופים. 3-4 פעמים בשבוע, כולל שבת, אולם רק לשעה בכל פעם במוסד המצוי ליד מקום מגוריי.
השכר החודשי היה זעום כמובן והסתכם ב- 400 ש"ח לכל היותר. הכל התקבל במזומן.
לא קיבלתי נסיעות בשל הקירבה לבית. לא שולם לי בטל"א, פיצויי פיטורין (האדם חלה ולכן הופסקה עבודתי), שעות שבת- 150%, וחופשה.
בעקבות החוב לבטל"א החלטתי לא לוותר. רשמתי מכתב דרישה שבעקבותיו הגיעו הודעות זועמות לנייד וטלפון זועם. הגב' איימה עליי (אישתו של הנסעד) והמציאה קומבינה הזויה לפיה אמרתי לה שלא תרשום אותי בבטל"א כי קיבלתי מלגות, שאני עבדתי בשחור ושתדווח עליי.
אציין שלא הגעתי לתקרת המס בכלל כך שלא דיווחתי למס הכנסה על ההכנסה. כמו כן, במקביל איליו עבדתי אצל מבוגר נוסף ממנו השתכרתי לחודש כ-300 ש"ח. והיא בונה גם על זה כרגע ומאיימת. היא מכחישה גם שעבדתי בשבתות.
הכל התקבל במזומן.
איך הדבר יראה בעיני בית המשפט?
הרי החובה לשלם בטל"א חלה עליה.
|