|
| המקרה: מתמחה שהחל עבודתו באמצע חודש פברואר ועד לאמצע חודש נובמבר, ופוטר מיידית. המדובר ב"עובד משכורת" – 5 ימים בשבוע (א-ה), לפחות 10 שע' ביום (למעט מקרים בודדים).
השאלות:
1. סעיף 3(ג) לחוק חופשה שנתית עוסק ב"אורך החופשה" לה זכאי העובד, כאשר הוא מבחין בין "כל שנת העבודה" ל"חלק משנת עבודה". במקרה דנן, מאחר שהתחיל בפברואר וסיים בנובמבר, המדובר בחלק משנת העבודה, כאשר ישנן 2 אפשרויות: עבד לפחות 240 יום או פחות מ-240 יום.
שאלתי היא: כיצד מחשבים את מניין "הימים"? האם ברוטו או נטו? האם מחשבים את סך כל הימים מאז שהחל לעבוד ועד לסיום עבודתו, היינו – אם עבד בכל חודש מרץ המונה 31 ימים, אזי כל הימים הללו נחשבים לו, ואם החל רק ב-5.3.07 אזי 31-5=26 יום או שמא רק הימים שעבד בהם בפועל (להוריד שישי, שבת וחגים) נחשבים במניין הימים?
2. לפי כללי הרישום והפיקוח של לשכת עוה"ד - יש להודיע 30 יום מראש על הפסקת התמחות למעט אם מקבלים אישור מהלשכה. לעומת זאת, סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת, קובע מועדים שונים בהתאם למשך זמן העבודה בו הועסק העובד. במקרה דנן, 16 יום מראש.
שאלתי היא: איזה הוראה גוברת? החוק הכללי או הכללים (תקנות) הספציפיים. ידוע שחוק גובר על תקנה אך לא ניתן להתעלם מהכללים שתוקנו במיוחד עבור אוכלוסיה ספציפית.
במקרה דנן, מאחר שלא ניתן אישור מהלשכה והפיטורין היו מיידים וללא הודעה מוקדמת, אזי יש חשיבות לעניין התשלום המגיע בגין אי הודעה מוקדמת, האם תשלום של 30 יום או רק 16 יום. ואולי דיי בכך שההודעה תהיה תוך 30 יום אך התשלום רק עבור 16 יום?
להיענותכם המהירה, אודה, mekory
הערת מערכת: לקריאה נוספת:חוק חופשה שנתית
|