| שלום רב. הנני לקוחת חברת הסלולר כשמונה שנים ומשלמת סכומים נכבדים מידי חודש (מעל 700 ש"ח בחודש). כמה בעיות היו לי איתם בחודש וחצי האחרון:
1.בתאריך 14.6 טרם יצאתי לחו"ל, שוחחתי עם נציג טלפוני וביקשתי שיבטלו לי את השיחות היוצאות והנכנסות ובדקתי מבצעי קבלת ושליחת SMS מחו"ל. פעלתי כהוראות הנציג שאמר לי על מה ללחוץ במכשירי והצטרפתי למבצע שליחת 50 SMSים בכ-70 ש"ח. הודעתי זאת לעמיתי בעבודה כי זו הדרך הנגישה לי בזמן הטיול. בפועל לא הצלחתי לשלוח ולא לקבל. פניתי אליהם בדבר ורק אחרי שבוע חזרו אלי ואמרו שאכן אזוכה וכספי יוחזר. רק אחרי מלחמה קיבלתי פיצוי של 60 דק' שיחות חינם למשך חודשיים. למותר לציין שזה הפסיק את רצף עבודתי והתקשורת עם עמיתי. אני עובדת סוציאלית במקצועי שעובדת עם נערות בסיכון, והתקשורת היא קריטית!
2. בתחילת חודש יולי הגעתי למרכז השירות בגין "ספיקר" חלש, אי קבלת הודעות שנשלחו אלי וכן שהמכשיר היה "נתקע" באמצע ביצוע פעולות. הנציג אמר שיתכן שיאתחלו את המכשיר. ששאלתי מה עלול להימחק, ענה שרק ההודעות ואולי הצלצולים. בפועל, נמחקו לי מספרים רבים מהזכרון. גם הדבר הנ"ל פגע באופן גורף בעבודתי. כמו גם החלו להופיע על הצג הודעות משונות (כמו: האם לעבור לחשבון משני?"). יצרתי קשר עם החברה שבאו ולקחו למחרת את הפלאפון לתיקון. הסברתי את העניין עם הזכרונות וכמה הוא קריטי וחשוב וששאלתי לפני ונעניתי שלא. הציג אמר שאין הרבה תקוות אך לקח את המכשיר הן בגין ההודעות המשונות וכו'. לאחר יומיים הוחזר לי מכשיר חדש, ללא הזכרונות החסרים. בינתיים בד בבד שוחחתי טלפונית עם החברה שאמרה שהיא מתנצלת אך אין מה לעשות. הציעו לי פיצוי של 30 דק' שיחה חינם לחצי שנה, אם הבנתי נכון. הסכמתי.
3. בימים שלאחר מכן הבחנתי שבמכשיר לא נמצא כרטיס הזכרון שלי. בכרטיס הזכרון היו תמונות וקטעי וידאו בעלי ערך סנטימנטלי רב. הגעתי היום למרכז השירות בעפולה ושם שוב התנצלו, אמרו שאכן היה בו כרטיס ועתה אין כל כרטיס במכשיר, אמרו "אין מה לעשות" ובזה סיכמו. הציעו לי כרטיס חדש.
כאן כבר באמת רתחתי. ביקשתי להתנתק מיד, לאחר שלא קיבלתי את ההתנצלויות כי בעיני יש כאן חוסר אחריות גורף וליקוי משמעותי בשירות ובאיכותו. הוצעו לי הצעות שונות אך ביקשתי להתנתק מחברה שמאכזבת כל כך ועושה שרשרת של טעויות בחודש וקצת. מנהל הסניף אמר שאין בעיה, רק שעלי לשלם לו דמי ניתוק בסך 3000 ש"ח!. אמרתי לו שאין להעריך את מפח הנפש כשהייתי בחו"ל, את הפגיעה המשמעותית בעבודה שלי, את הערך הסנטימנטלי למה שהיה בכרטיס הזכרון וכו' אך הוא עמד בשלו. רוצה להתנתק- שלמי 3000 וצאי לדרכך. מובן שלא הסכמתי.
החברה התייחסה בזלזול נוראי ויש כאן שרשרת כשלונות חוזרים ומשמעותיים שאף אחד מהם לא באשמתי. אין להוסיף על הנזקים שאני עדיין מרגישה בהם. אני עובדת גם בתפקיד קהילתי ורבים מהזכרונות הם לא אנשים שיש לי עמם קשר יומיומי כך שקשה לי עדיין להעריך את הנזק כי לא ברור לי כמה מספרים הלכו לאיבוד.
שאלתי היא: האם כדאי לי לתבוע אותם? מה הדרך הטובה על מנת שאוכל לקבל את המגיע לי? אני רק רוצה להתנתק מהם- ובטח שלא בתשלום ולו של שקל בודד אחר כל הנעשה.
מה לעשות??
|