| שלום רב ותודה על תשובתך. אלא שהאמפטיה שאתה מגלה לזולת עליה להיות מכוונת אלי שכן אני הוא הצד שנפגע בהווה (בשל חוסר יושר של הצד האחר המבקש להפר הסכם מטעמים מופרכים) ושחרד להיפגע בעתיד. מאחר ואינני יכולה כעת לתבוע בשל סיבות שאינני יכולה לפרטן (לא אלאה אותך גם בזאת...)אני מנסה לאמוד, בסיועך המלומד והנדיב, את סיכויי להינזק ככל שפחות מרוע לב/חמדנות של הזולת ובתוך כך להינזק כספית. וע"כ רציתי לברר את האפשרויות שלי. אינני רודפת מלחמה אבל עלי יהיה לתבוע את זכויותיי בבוא העת ותהיתי מתי היא עת זו. ברשותך, לא ברור לי אם אכן אוכל לחכות- עד שהצד המפר יתבע וירצה עוד ואת חלקו מן העוגה האחרת ששיכת לכולנו- ואז נוכל אנו הצדדים הנפגעים לדרוש תחילה את חלוקתה השווה של העוגה ששייכת גם היא לכולנו אבל למרות ההסכם החתום יש לו איזושהיא יתרון עלינו שהוא מנצלו (למרות ההסכם ושנחתם כדי להגן על הצדדים החלשים יותר), כדי שלא לתת לנו את המגיע לנו ולקחת לעצמו יותר שלא בצדק.כלומר האם ההמתנה שלי עלולה להיות בעוכריי? והאם באם תוגש נגדנו תביעה לפירוק שותפות ( מה שיאפשר לצד, המפר הסכם, ליהנות מזכויותיו על נכסים אחרים למרות שמנסה למנוע -באי כבוד ההסכם החתום, את חלוקתם השווה של הנכסים האחרים) נוכל אז לתבוע מימוש/אכיפת ההסכם החתום ואת חלוקת הנכסים השווה.זה נראה לי הגיוני וצודק אך אינני יודעת אם זה אפשרי מבחינה משפטית וע"כ תחינתי לפניך לתשובה, נוספת. מישהו אמר פעם שהצדק נחטף והוחבא בחוק ועל כן אני מהססת כל כך לפעול בשטח זר לי ושלגביו ה"עצות" מבלבלות
כל טוב, וסליחה על שלוקחת מזמנך,
שרונה
|