| היי נראה לי שאת קצת מתבלבלת.. אנסה לעזור בדיני חוזים קיימים כמה אלמנטים שאת חייבת לזכור והם: כדי שחוזה יחשה לחוזה מחייב עליו לכלול 2 יסודות מרכזיים: יסוד המסויימות ויסוד גמירת הדעת כמו כן הם יסודות החופפים והקשורים אחד בשני.רמת המסויימות משפיעה על שאלת גמירת הדעת, ככל שהחוזה יהיה מפורט יותר ויכלול בהירות בנוגע לפרטים מהותיים טכנים כך נדע כי אכן הצדדים רצו בחוזה-אלמנט האוטונמיה האישת, ואכן הייתה גמירת דעת.בנוגע לשאלתך יש 2 צדדים בחוזה, האחד הינו "מציע" ההצעה, א' הרוצה בחוזה עם ב' ולכן מציע לו להקשר עימו בחוזה. ב' הינו מקבל ההצעה נקרא "ניצע" ולו ניתנת הזכות להסכים להצעה, הסכמה זו נקראת "קיבול". א' בשל היותו המציע יכול להחליט כיצד יעשה הקיבול אם בהודעה טלפונית או במתן מכתב ואף בהתנהגות בשתיקה! הידעת! כמו כן יש מונח הנקר "הזמנה להצעה" מונח זה מתייחס לא' הרוצה להציע הצעה כוללת ולא לקשור אותו עם אף ב' כי עדיין לא בחר בב' מסויים כמו במכרזים או בפרסום מודעה בעיתון של מכירת דירה , הצעה זו הינה "הזמנת הצעה" שכן אין היא פונה לאדם ספציפי אלא לרשות הציבור ואלמנטים חשובים לא מופיעם-דהינו אין יסוד המסויימות מפורט דייו. כאילו שב"הזמנת הצעה" א' משאיר בידו הכוח להחליט עם מי להקשר בחוזה ע"י האנשים שיענו להצעתו-למודעתו בעיתון ולכן שיבחר ב' ספציפי ויחול בינהם משא ומתן פורה עד שאחד הצדדים יציע הצעה והשני יקבל ("קיבול") רק אחרי שידונו בתנאי ההצעה יכרתו חוזה ויופיעו 2 היסודות של המסויימות וגמירת הדעת רק אז החוזה יחשב למחייב-ונדרוש לאכוף אותו.
|