| שוב, תוצאת דבריו של עו"ד מושיוב נכונה. ולא משום הטענה של "אמת דיברתי", שכן לא די בכך לצורך הגנה בתביעת לשון הרע. משום שיש צורך בנדבח נוסף של עניין לציבור, וספק אם תנאי זה מתקיים במקרה זה.
אלא, שבמקרה קונקרטי זה של לשון הרע או ספק לשון הרע בהליך שיפוטי, ישנה הגנה מיוחדת בחוק לפיה דברים שנאמרים במסגרת הליך שיפוטי גם אם הם בגדר לשון הרע, הרי שהם מוגנים על מנת לאפשר לבעלי הדין לבטא עמדותיהם וטענותיהם בלא חשש ומורא.
לאחרונה נקבע בעליון כי מדובר בהגנה כמעט מוחלטת זולת מקרים חריגים ביותר לפיו היה ברור כי תכלית האמירות הן לפגוע בצורה קשה בבעל הדין האחר.
ולכן במקרה זה הדברים לא יחשבו כלשון הרע על פי החוק, לא משום שהם בבחינת אמת, שהרי לא די בכך, אלא שהדברים נאמרו במסגרת הליך שיפוטי והם מוגנים על פי דין. במקרה זה לא חל התנאי על נסיבות חריגות.
|