|
| שלום;
יכול להיות שהתוצאה זהה, קרי מדינת ישראל אינה יכולה להעמיד את האיש למשפט, אך לא מהטעם שהציג עו"ד מושיוב בתשובתו, וזאת מהטעם שעולה מתוך סעיף 15(ב) לחוק העונשין.
קרי לעניין עבירת ביגמיה מתקיים חריג לסעיף 14(ב) ו-(ג). דהיינו הסייג בסעיף 14(ב)(1) לפיו ניתן להעמיד אדם לדין בגין עבירת חוץ אם העבירה המדוברת נחשבת לעבירה במדינה בה בוצעה, אינו נדרש במקרה זה. ולכן, גם אם הביגמיה מותרת במקסיקו הרי שבישראל הדבר יחשב לעבירה.
העובדה שלא מעמידים לדין בדויים הנשואים למספר נשים אינה רלוונטית למקרה זה. משום שהשאלה אינה הפרקטיקה הנוהגת אלא הדין. שהרי מדובר כאן בתרגיל בנושא דיני עונשין.
כמו שאמרתי, אין בדברי כדי לקבוע קטגורית שהאדם לא יועמד לדין בגין עבירת הביגמיה שבוצעה במקסיקו. אלא רק לומר שגם אם הוא לא יועמד לדין בסופו של יום, הטעם אינו זה שהוצג על ידי עורך דין מושיוב.
בנוסף לגופה של שאלה - לדעתי יש לתת את הדעת לסעיף 176 הקובע שעבירת ביגמיה הינה בגדר פשע, ולכן היא כלולה בעבירות חוץ בגינן ניתן להעמיד לדין בישראל גם אם בוצעו בחו"ל.
וכן - הקביעה שהעבירה מתרחשת כאשר אדם או אישה נשואים, נישאים לאדם אחר נוסף.
יש גם לתת את הדעת לסעיף 178(3) משום שזה רלוונטי מאוד לתרגיל. היות והנישואים הנוספים, המקימים את עבירת הביגמיה נעשו אף הם במקסיקו.
ומכאן, שישנה דרישה לצורך קביעת תוקף של הנישואים החדשים, שהנושא אישה נוספת, קרי עובר על חוק האוסר ביגמיה, יהיה אזרח ישראלי או תושב ישראל.
במקרה זה, האיש לו מיוחסת עבירת הביגמיה לא היה אזרח ישראלי ולא תושב ישראל. מעמד זה ניתן לו רק לאחר שהעבירה בוצעה במקסיקו. ומכאן שהתנאי אינו מתקיים ואז ניתן לומר שיסודות העבירה לא התממשו ואז לא ניתן להעמידו לדין בישראל בגין עבירת הביגמיה שהתבצעה במקסיקו.
|