|
| שלום,
השבוע העידו שני עדי הגנה , בני משפחה קרובים של מתלוננת , במשפט פלילי כשכתב האישום נגדו מייחס לו עבירות מין ואלימות חמורים כנגד בת זוג. המתלוננת מצידה לאורך כל הדרך טענה , הן במעמד הגשת התלונה והן בעדותה הארוכה בבית המשפט כי היא מעולם לא סיפרה לאף אחד אודות היותה אישה מוכה. הסניגור, מצידו, התרכז רק בשאלה אחת... "האם ראיתם סימנים, או לא ראיתם?" כמובן שהעדים העידו בפה מלא ובכל הבטחון ש"לאאאא, לא ראינו. אילו היינו רואים לא היינו נותנים לה להישאר אפילו רגע..." העדות שלהם , לכאורה לא היתה טובה בכלל לתביעה שכן היה אולי משתמע מהדברים כאילו המתלוננת "בדתה" את התלונה.(הסניגור טען... "איך יכול להיות שכ"כ הרבה שנים היא מצליחה להסתיר"...) שאלותיי... 1. האם , עדות כזו יכולה להרוס ולתת זיכוי אוטומטי כפי שהתביעה הציגה בפני המתלוננת? (התובעת ציינה בפני המתלוננת שהעדות לא היתה טובה לתביעה , בעקבות עדות ההרכב יזכה את הנאשם ,והיא צריכה להפסיק לנקום וללכת להסדר טיעון. למען הגילוי הנאות , הנאשם מעולם לא ביקש להגיע להסדר) האם יש לבטחון של התובעת בזיכויו של הנאשם סימוכין כלשהו או בסיס
2. האם אין משקל לעדות המתלוננת ? האם בתי המשפט לא פגשו מעולם נשים מוכות שלא שיתפו אף אחד בסיוטיהן? 3. האם בית המשפט יזכה נאשם שהודה בעדותו כי הוא אנס כי רצה להקניט את המתלוננת והוא ביצע האונס בניגוד לרצונה?
ואם חלילה הנאשם יזוכה- האם קורבן העברה יכול לערער , אם הפרקליטות תבחר לא לעשות כן? אשמח לתשובות .
(המתלוננת , בימים אלה מנסה ליצור עם מרכז נגה, כפי שהמלצת לשואלת אחרת כאן באתר, אבל אשמח אם תוכל להשיב על שאלותיי משום שהמתלוננת כמעט על סף התמוטטות נפשית)
תודה וחג שמח
תמר
|