|
| שלום;
צר לי לומר אך כיוון החשיבה שלך אינו מקובל עלי. עורך דין מחויב ללקוח, בין אם הוא שירותיו נשכרו במסגרת פרטית או במסגרת הסנגוריה הציבורית. המרחק בין משכנו של עורך הדין לבין מקום שהותו של הלקוח (במקרה זה אסיר), אינו רלוונטי כלל וכלל.
לעורך הדין יש שתי אפשרויות ועליו לבחור באחת מהן: או שהוא מגיע ללקוח כאשר יש צורך ובמסגרת אילוצי זמן ועומס עבודה, או שהוא פורש מהתיק או מהלקוח ומעביר את הטיפול בלקוח לעורך דין אחר.
אין ספק שדיון המתקיים בפני ועדת שחרורים היא מהותית וקריטית לאסיר ועורך הדין חייב להגיע לדיון בפני הועדה, אם הדבר אושר לו על ידי הסנגוריה הציבורית בשמה ומטעמה הוא עובד ומשתכר.
לכן, יש לבדוק איתו את הנושא כולל ביקור האסיר במתקן הכליאה. במידה וישנן בעיות יש לשקול לפנות לסנגוריה הציבורית ולנסות למצוא פתרון.
מה שכן צריך לקחת בחשבון שלא כל התנהגות של עורך דין, שאינה נראית ללקוח, הינה נגזרת של זלזול או חוסר התחשבות. זה פשוט לא נכון. לעיתים עורך הדין רואה דברים אחרת שהרי הוא האיש המקצועי שחושב מהראש ולא מהבטן (בשונה מהלקוח) ולעיתים מוטלות עליו מגבלות אחרות, בעיקר אם מדובר בסנגור ציבורי שמקבל הוראות ושכר מגורם אחר שאינו הלקוח.
ומכאן שעליך לברר את הסוגיה במובנה הרחב עם עורך הדין ובמידה והדבר אינו מסתדר לבדוק היכן ומה מקור הבעיה ואז לפנות לסנגוריה הציבורית על מנת להסדיר את הבעיה או למצוא סנגור אחר.
|