|
| כאשר בקשתי להציג שאלה קונקרטית כוונתי הייתה שתביא דוגמה לראיה על מנת לבחון האם היא קבילה או לא, ואם כן - מה עשוי להיות משקלה.
שאלה כגון זו ששאלת קשה לתשובה. משום שקיים פער בין החוק לבין הפרקטיקה. למרות שדיני הראיות גם בפלילים מגדירים במפורש מה קביל ומה לא (עדות שמועה, עדות של בני זוג וילדם זה נגד זה, תוצאות פוליגרף וכיו"ב), הרי שהמגמה בבתי המשפט היא לעבור מכללים של קבילות לכללים של משקל.
כלומר, צמצום הכללים הפוסלים הבאתן של ראיות בפני בית המשפט ומתן ביטוי לחשש לאמינותה של הראיה בעת הערכת משקלה.
במסגרת מגמה זו בית המשפט מרחיב את החריגים לכלל הפוסל עדות שמיעה, ואף עדות של חולה נפש תשמע בבית משפט, בכפוף לחריגים, ועובדת מחלתו של העד תלקח בחשבון בשלב הערכת עדותו.
מכל מקום ישנן ראיות שאינן קבילות מכוח החוק (כגון: איסור העדה של בני זוג ולידיהם זה נגד זה, עדות שמיעה זולת החריגים שבחוק, ראיות שהושגו בדרך פסולה כגון בניגוד לחוק האזנת סתר או תוך פגיעה בפרטיות).
יש גם כללים הנוגעים לחסיון על ראיות מכוח הפסיקה כגון חסיון עיתונאי, חסיון עורך פטנטים וכו'.
|