|
| שלום,
אומנם יש חוק המסדיר את נגישות הציבור למידע. ולאו דווקא מידע הנוגע למבקש לעיין בו. נקודת המוצא היא שמידע הוא קניינו ועניינו של הציבור. יש בחוק סעיפים המתייחסים למידע שאין חובה לפרסמם. גם במקרים אלה קבעה הפסיקה שגם לגבי מידע שאין חובה לפרסמו, הרי שאין איסור לפרסמו ולעיתים בהתקיים תנאים מסוימים (כגון אינטרס המבקש במידע) הרי שיש לשקול לחשוף אותו, ולו באופן חלקי. כגון: השארת חיסיון על פרטים שאסור לחשוף.
שאלתך, עוסקת בפרוטוקולים של דיונים הנוגעים לאסיר. יש מידע שהוא זכאי לקבלו ויש מידע שהוא אינו זכאי לקבלו. כמו תמיד, לא מדובר במציאות של לבן ושחור ולעיתים יש גם צבע אפור. כלומר, מידע חסוי אך ניתן לפרסמו במגבלות מסוימות. כגון לפרסם את התוכן תוך השמטת שמות אנשים ומקורות מידע.
לעיתים, גם מידע חסוי אינו חסוי באופן מוחלט ואדם זכאי (בעיקר כאשר יש לו אינטרס אישי לגיטימי) לדעת בקווים כלליים את תוכן המידע.
ושוב, היות ואת נגישה לאינטרנט, תחפשי בגוגל את "חוק חופש המידע". קראי והביני את הרציונל שבו. לכל האמור הוסיפי את העקרונות המשפטיים שנקבעו בהלכות רבות של בית המשפט העליון, שגם מידע חסוי שהמחוקק קבע מפורשות שאין חובה למסור, הרי שבנסיבות מסוימות ניתן למסור בכפוף למגבלות.
אינני יודע על איזה מסמך או פרוטוקול את מדברת, אך לבטח ברור לך שככל ויש מידע מודיעיני אודות מסוכנותו של אסיר, הרי שמידע זה יהיה חסוי. לא לגבי תוכן המידע אלא לגבי אופן השגתו וכיו"ב.
ככלל, פרוטוקולים והחלטות אמורים להחשף בפני האסיר על מנת לאפשר לו לדעת במה מדובר, וככל שפוגעים בזכויותיו לאפשר לו דרך הוגנת וראויה להתגונן. שהרי לא ניתן להתגונן מפני הלא ידוע.
|