|
| עדי אופי הם עדים אשר מגיעים להעיד בבית המשפט מטעם נאשם או נאשמת, בדבר אופיו הטוב של הנאשם, תרומתו לחברה וכיוצא בזה. נימוקים אלו רלבנטיים ברוב המקרים אל שאלת טיבו של הנאשם, ובאים לסייע לבית המשפט להגיע להכרעה בדבר העונש המתאים לאחר שבפניו תמונה עובדתית מלאה.
עדי האופי מעידים בשלב האחרון של הערכאה הראשונה - שלב הנקרא טיעונים לעונש. שלב זה בא לאחר שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירה או את העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום. קביעה זו נקראת הכרעת דין, והיא באה לאחר ניהול הוכחות (שלב בו מגיעים העדים משני הצדדים ומעידים בדבר האירועים שקרו או לא קרו ובית המשפט מכריע את גרסתו של מי הוא מעדיף) או לאחר הודאתו של הנאשם במה שיוחס לו. הודאה זו יכול ותהא לאחר מו"מ בין הצדדים והגעה להסדר טיעון בו מתוקן כתב האישום ונמחקות חלק מהוראות החיקוק ו/או העובדות בו.
לאחר הכרעת הדין, טוענים הצדדים לעונש - וכאן מגיעים עדי האופי, כאמור. לאחר עדות זו, כמו גם הצגת ראיות, אם קיימות, לעניין האופי של הנאשם (גיליון מרשם פלילי מטעם התביעה בדרך כלל, ומטעם ההגנה - ראיות בדבר מצבו הרפואי ו/או הנפשי של הנאשם).
בשלב זה גוזר בית המשפט את דינו של הנאשם. קרי, בית המשפט מחליט מהו העונש הראוי לנאשם במקרה זה. בשלב זה, התיק סגור ומכאן והלאה ניתן להשיג על התוצאות המתבקשות מתוך הממצאים שנקבעו.
לאחר מתן גזר הדין לנאשם יש 45 ימים להגיש ערעור. ערעור יכול להיות על הכרעת הדין ועל גזר הדין, או על חלקם, או על גזר הדין בלבד.
עדי אופי, בשל העובדה שמגיעים בשלב הטיעונים לעונש (הרלבנטיים לגזר הדין, כמצוין לעיל), יהיו רלבנטיים בערעור על חומרת הדין.
ברוב המכריע של המקרים, ערכאת ערעור לא תתערב בקביעות שנקבעו על ידי הערכאה עליה מוגש הערעור, אם זה בנוגע לראיות ואם זה בנוגע לטיעונים לעונש. עדי אופי שלא העידו בערכאה הראשונה, אם כן, הם ראיות שלא הוגשו בהליך הראשון שנגמר כבר. משכך, אני סבור שרוב ההרכבים אשר דנים בערעור, לא יאפשרו להעיד עדי אופי בשלב הערעור.
|