| יש להבין כי המעצר אינו עונש ואינו מקדמה על חשבון העונש. למעצר יש מניע שאינו קשור בחומרת העבירה אלא רצון למנוע את המסוכנות של הנאשם/חשוד, חשד לשיבוש הליכי חקירה וכיו"ב.
כדי לעצור אדם צריכים לעמוד בדרישות החוק, כגון ביצוע עבירה ועילת מעצר. החוק מחייב את בית המשפט לבחון אפשרות להשיג את מטרות המעצר באמצעות חלופה, כגון מעצר בית, איזוק אלקטרוני וכיו"ב.
ישנן עבירות שלגביהן קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית. דהיינו, המחוקק קבע שמי שביצע עבירה כזו הוא בחזקת מסוכן לציבור אא"כ יוכיח ההיפך.
לכן אנו נתקלים במצב בו נאשם ברצח משוחרר למעצר בית לעומת גנב או סוחר סמים שנעצר עד תום ההליכים.
אם יש אדם אשר שוחרר למעצר בית וממשיך לבצע עבירות, אזי תמיד ישנה אפשרות לעיון חוזר בהחלטה לגביו וניתן לשנות את ההחלטה ולעוצרו עד תום ההליכים.
עבירות מין בתוך המשפחה אף הן נכנסות לאותו רציונאל שהסברתי קודם. א"כ במקרה זה המערכת בודקת את עצמה יותר ומקשה יותר על שחרור של חשוד.
|