|
| שלום,
בתפקידי הקודם הייתי מפקד יחידה של 15 קצינים וחמישה חיילים. במהלך התפקיד דיווחתי למפקד היחידה (דרגת אל"מ) אודות אירוע שהסתבר כי מפקדי הישיר (סא"ל) דיווח עליו דיווח לא נכון ושקרי.
בעקבות אירוע זה התחיל המפקד הישיר להתנכל לי. רשם לי חוות דעת גרועה והתחיל לעודד קצינים מתחתי לעקוף אותו, והשחית את שמי לרע.
במצב זה סבלתי במשך שנה וחצי. למרות בקשות לעבור תפקיד, נעניתי בשלילה. בסוף עברתי תפקיד.
במהלך המקרה התחילו להופיע אצלי כאבים בצוואר, בראש. הייתי מרגיש עייפות כל הזמן עם נטיה להירדם, מדוכא, חסר ביטחון עצמי, פחד להשתתף בטיולים ולעמוד בפני קהל, וכו' (תופעות שהגבילו מאוד את התפקוד שלי למרות ניסיונות שלי להציג לסובבים כאילו אין דבר) .. בדיקות פיזיולוגיות שללו כל בעיה גופנית.
לפני חצי שנה פגשתי פסיכיאטר בעקבות הפנייה של הרופא הנוירולוגי.
בפגישה אובחנתי כסובל מתסמונת חרדה ודכאון. התחלתי לקבל תרופת סרוקסט ועם הזמן עליתי במינון מ- 20 מ"ג ל- 60 מ"ג.
אציין כי מצבי השתפר מאוד עם התרופה. תופעות החרדה והדכאון פחתו מאוד. כלומר הטיפול התרופתי עזר לי מאוד.
שאלתי האם מגיעות לי זכויות כשלהן בעקבות מה שתיארתי?
אם כן, על מה מדובר? והאם העובדה שהטיפול התרופתי העלים את התופעות זה אומר שלא מגיע כלום?
|