| ראשית, אקדים ואומר, כי כעולה מפנייתך, הנך מיוצג ע"י עו"ד בתביעתך בגין עוולת לשון הרע, ועל כן אין זה ראוי כי אייעץ לך במקביל לייצוג אותו אתה מקבל.
עם זאת אוכל לענות לך בצורה כוללנית בלבד.
נדמה לי כי אתה מערבב שתי סוגיות שונות ( או שמא ב"כ הנתבע עושה כן ).
הציטוט אליו אתה מפנה מפי כב' השופטת סורוקר, מתייחס להגנה נזיקית הקיימת למתלונן שווא בפני הרשויות, מפני עוולת הנגישה, לאמור, אין לחייב בנזיקין אדם המגיש תלונת שווא, שכן על שכם המדינה מוטלת האחריות לברר טיב התלונה ולשקול באם לפתוח בהליך פלילי, ובאם פתחה בהליך נפל כנגד אדם שזוכה בסופו של יום, יתכן ותצמח בידיו זכות תביעה כנגד המדינה ולא כנגד המתלונן.
לטענתך, האדם המתלונן כנגדך, "מציף" הרשויות בתלונות שווא, ובאם אכן הדבר, עליך להגיש תלונה במשטרה על כך, וניתן להעמיד לדין המתלונן ( עדות שקר, מסירת ידיעות כוזבות וכיו"ב ).
באשר לפרסום חשדות שקריים כלפיך, כלשונך, בתקשורת ובאמצעות מכתבים, אם אכן הדבר, הרי שיתכן ומתקיימים יסודותיה של עוולת לשון הרע, וניתן לתקוף זאת הן ע"י הגשת תביעה נזיקית ( כפי שכנראה עשית ), והן ע"י הגשת תלונה ונקיטת הליך פלילי
אם טענת ההגנה של הנתבע הנה "אמת דיברתי", הרי יהא עליך להתמודד ולהפריכה במישור העובדתי, ולשם כך נועד בין היתר ההליך המשפטי.
בהצלחה !
|