|
| בשנת 1998 חדר לעיני השמאלית רסיס מתכת במהלך עבודתי. העין נפצעה בקרנית ובעדשה. עברתי ניתוח סגירת החתך בקרנית והוצאת העדשה. הושתל PCIOL בסולקוס.
בחודש ינואר 2008 חשתי כי צל מעיב על ראייתי בעיני השמאלית. פניתי מיד לרופא, ואחר התברר כי בעיני נפער קרע, ובעקבותיו חלה היפרדות רשתית. להערכת רופאי, הקרע נוצר כתוצאה מהחמרה באזור הצלקת – תוצר הניתוח הקודם בשנת 1998.
להלן פירוט הסימפטומים אשר התפתחו אצלי לאחר הניתוח בעין שמאל השנה:
1. ירידה בחדות הראייה.
2. תחושה מתמדת של גוף זר בעין, אדימות וגירוד – עקב כך אני נאלץ לעשות שימוש תכוף בטיפות עיניים.
3. סינוור וקושי במיקוד הראייה.
4. קושי להתמצא במרחב, בעיקר בשעות החושך, המתבטא ביכולתי לאמוד מרחק.
5. פגיעה בתפקוד הפיסי – עקב הניתוח נאסר עליי להשקיע מאמץ פיסי, כגון: הרמת משקל, פעילות ספורטיבית הכרוכה בטלטול של הראש וכ"ו.
6. עין נראת קטנה יותר מעין הבריאה
אני חזרתי לעבודה לאחר חודשיים ועובד במשרה מלאה למרות הכל.
הוועדה רפואית הכירה את המקרה שלי כי החמרת מצב וקבעה לי 18.55% נכות צמיתה.
השאלה שלי: האם כדאי לי להגיש ערעור או זה אחוז הנכות סביר למצבי?
סליחה על פנייתי הארוכה מדי ותודה מראש על תשובתכם.
|