|
| בתי המשפט עתמ002525/07 בבית המשפט המחוזי תל – אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניניים מנהליים 16/01/2008 תאריך: כב' השופט ד"ר עודד מודריק בפני: דרור רוני בעניין: נ ג ד 1. מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט 2. פרקליטות המדינה - מחוז תל אביב ע"י תמר עייני-ורדון ע. ראשית לפמת"א – אזרחי פסק דין העותר נדרש בידי הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: "המרכז לגבייה") לשלם הוצאות שנפסקו לחובתו בשני הליכים; האחד הליך בבית הדין האזורי לעבודה עב/2648/03 (להלן: "פסק בית הדין האזורי") והשני בבית הדין הארצי לעבודה ע"ע/ 286/05 (להלן: "פסק בית הדין הארצי"). בפסק בית הדין האזורי, מיום 20.10.04, חויב העותר "בהוצאות הנתבעים[1] בסך 2500 ש"ח שישולמו בתוך 30 יום אחרת ישאו ח"ח וריבית כחוק...". בפסק בית הדין הארצי, מיום 16.1.05, נקבע כי "המערער[העותר] ישא בהוצאות הערעור בסך 2500 ש"ח שישולמו תוך 30 יום מהיום". כיון שהעותר לא נענה לדרישה נשלחו לו דרישות נוספות שכללו תוספות פיגורים. העתירה דנן היא השגה על חיובו של העותר בתשלומים הללו ועל ההליכים הננקטים לגבייתם. העתירה מיוסדת על שלוש טענות. הטענה הראשונה היא שהנהלת בתי המשפט אינה מוסמכת לנקוט בהליכי גבייה מנהליים ללא תביעה להוכחת חוב; הטענה השנייה היא שחתימות נציגי הציבור על פסק בית הדין האזורי נעשו בפקסימיליה ועל כן אין נפקות חוקית לחיוב בהוצאות שנקבע בפסק הדין; הטענה השלישית היא שפסק בית הדין הארצי אינו נוקב בזהות הגורם שלטובתו נפסקו ההוצאות ולפיכך המדינה אינה יכולה לדרוש אותן לעצמה וכן הפסק אינו קובע מנגנון ריבית והצמדה ולפיכך הנהלת בתי המשפט אינה מוסמכת ליצור חיוב בתוספות אלה יש מאיין. המשיבות טוענות שהעתירה אינה מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים. תחומי העניין שבהם דן בית משפט זה נקובים בתוספת הראשונה של חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. הפוך והפוך בשלושים ושניים הסעיפים ואי אילו עשרות תת-סעיפים המרכיבים את התוספת הראשונה לחוק ולא תמצא בהם אחד שהעתירה נופלת למסגרתו. העותר גורס שחלק אחד של העתירה נופל לגדרו של סעיף 21( לתוספת לחוק שזו לשונו: הסדרת עיסוק – החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה (1)..... ( החלטות ועדת האישורים ומינהל בתי המשפט לפי סעיפים 5א עד 5ז לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967. העותר סבור שיש לראות את הליכי הגבייה המנהליים הננקטים נגדו כשימוש שלא כדין בסמכויות ביצוע לפי חוק ההוצאה לפועל. אולם עיון בדרישות התשלום שהופנו אל העותר מגלה שיסודן בהוראות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות תשנ"ה-1995 ולא בחוק ההוצאה לפועל. על כן גם אם יש דמיון בין הליכי גביית חוב על פי חוק המרכז לגביית קנסות להליכי חוק ההוצאה לפועל, ההחלטות המתקבלות לפי חוק המרכז לגביית קנסות אינן החלטות לפי חוק ההוצאה לפועל והן אינן באות בגדר סמכות הביקורת השיפוטית של בית המשפט לעניינים מנהליים. עוד מבקש העותר למצוא מקור עיגון לבחינת השגותיו על תוקף פסקי הדין שהחתימה עליהם הומצאה בפקסימיליה בהוראת סעיף 27 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים לאמור: חתימה אלקטרונית – החלטה של הרשם לפי חוק חתימה אלקטרונית תשס"א-2001. אולם ההשגה על תוקף פסקי הדין איננה השגה על החלטה כלשהי (וגם לא על הימנעות מהחלטה) של הרשם לפי חוק חתימה אלקטרונית. בהעדר סמכות עניינית לדון בעתירה עלי להורות על מחיקתה וכך אני עושה. לאחר שעיין בתגובת המשיבים שלח העותר בקשה להעברת הדיון בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק והוא אם ייקבע שהעתירה אינה מצויה בגדריה של הסמכות העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים. בקשה זו נסמכת על הוראת סעיף 6 לחוק בתי משפט מנהליים אשר מניחה בידי בית המשפט רשות להעביר דיון בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק אם מצא שעתירה מנהלית שלפניו מעלה עניין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת. לא מצאתי בטענות שהעותר כלל בעתירתו כל עניין שהוא "בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת". יתר על כן, מחיקת העתירה, למיטב הבנתי, אינה יכולה לחסום את דרכו של העותר אל בית המשפט הגבוה לצדק לשם הגשת עתירה ישירה ואין צורך בעשיית קפנדרייה. העתירה נמחקת ללא צו להוצאות. הדיון הקבוע ליום 3.2.08 -בטל ניתן היום ט' בשבט, תשס"ח (16 בינואר 2008) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין. דר' עודד מודריק, שופט חכ ---------------------------------------------------------------------- ---------- [1] העותר לא צירף עותק מלא של פסק הדין ולפיכך אין לדעת מיהם "הנתבעים". ממסמכים אחרים בתיק העתירה אפשר להסיק כי "הנתבעים" היו גורמים ממשלתיים ולפיכך החיוב בהוצאות הוא לטובת המדינה. חזרה למעלה המסע המרתק ליסודות ישראל הצג הודעות
|