|
| נעשה קצת סדר.
יש לעשות הבחנה בין 3 תחומים:
1. הטיפול בבקשת הפטנט ("בקשת הבכירה") לשם קבלתה כפטנט בישראל/בעולם. עניין זה כולל את עריכת בקשת הפטנט, הגשתה לרשם הפטנטים, התנהלות מול בוחני הפטנטים אצל הרשם. כמו-כן, הגשת בקשת PCT, על בסיס בקשת הבכורה בתום 12 חודשי אמנת פריז, והפצת בקשת הפטנט למדינה/ות בעולם, בתום 30 חודשים מבקשת הבכורה. העניינים הנ"ל מטופלים ע"י עורך פטנטים (עו"פ) הבקיא ומוסמך לטפל בתחום הרלוונטי להמצאה נשוא הפטנט. הכשרתו של עורך פטנטים היא תואר בהנדסה, במדעי החיים, או בתחום מקצועי אחר המוסדר עפ"י חוק הפטנטים + שנתייים התמחות במשרד עו"פ + בחינות.
2. הטיפול בצדדים המשפטיים הקשורים לבקשת הפטנט. צדדים אלו כוללים בחינה בעין משפטית את בקשת הפטנט לפני הגשתה, עריכת הסכמי סודיות שנדרשים כדי שלא "לגלות" את ההמצאה טרם הגשתה או את ההיבטים המסחריים הקשורים אליה אף לאחר הגשתה. כמו-כן, טיפול בהסכמים שונים ליישום הפרוייקט נשוא ההמצאה כגון הסכמים מול ממציאים מקצועיים לשם שיכלול ההמצאה, מול אנשי מקצוע לקבל ייעוץ משלים על ההמצאה, לבניית אב טיפוס, עריכת תוכנית עסקית עוד. במסגרת זו כלולים גם הסכמים לגיוס משקיע פיננסי, או משקיע אסטרטגי, להזרמת הון ו/או ידע, חלף מניות. במקביל לאלו מתעורר לעיתים הצורך להתמודד עם מפרים פוטנציאליים של הפטנט (ולעיתים של מדגם ו/או סימן מסחר), ע"י מכתבי התראה, הגשת תביעות, צווי מניעה, צווי חיפוש, תווי תפישה, הפעלת המכס וכד. בנושאים אלו יש ערך מוסך לעו"ד שתחום עיסוקו הוא קניין רוחני.
3. לגבי היבטים מקצועיים/מסחריים של העסקה, יש להעזר בבעלי מקצוע רלוונטים אחרים: כגון לגבי השאלה מה הוא שווי הפטנט (כלכלן), כיצד לבנות אב טיפוס (איש מקצוע בתחום), עריכת תוכנית עסקית (רו"ח/כלכלן/חברות ניהול עסקי, הבקיאים בנושא).
יש לציין כי בעלי המקצוע השונים עובדים בשיתוף פעולה בינהם. באופן טבעי, עורך הדין "תופר" את הקשרים עם בעלי המקצוע, ומלווה בכך את הממציא בתוכניתו באופן צמוד.
|