|
| לא הצלחתי להבין מה הכוונה במשפט הזה:
"יש אופציה של התמחרות בין כל הדיירים והדיירים שלא יזכו בהתמכרות יקבלו את התמורה שהדיירים שזכו משלמים(יש צורך לבדוק אספקטים משפטיים)."
מה זה "התמחרות" או "התמכרות"?
אשמח אם תוכל להבהיר.
לגבי ההמשך:
הדירות בקומה הרביעית לא יכולות לבנות על הגג (הגג הוא שטח ציבורי ושייך לכל דיירי הבניין).
לגבי היתרונות של הקומה הראשונה שהזכרת (הפחתת רעש ועליית רמת התושבים בבניין), הם לא רלוונטיים בסוגיית השיוויון מפני שהם זהים לאלו שבקומות העליונות (גם הם יהנו מהם) ולא ניתן להשוותם להפרש בעליית ערך הנכס (קומה רביעית מול ראשונה).
בכלל, אין אנו מעוניינים להתעסק "בקטנות" (יותר רעש, לכלוך וכדומה), אלא לפתור את בעיית חוסר השוויון המהותית בעליית ערך הדירות.
בנוסף, להערכתי, אם כל התוספות היו שוות (חניות מקורות ומחסנים לכל הדירות) ולא היה צורך בהגרלה (דבר אשר עלול להוסיף לחוסר השוויון, לדוגמה, הדירות בקומה הראשונה לא יזכו ולא יהיו להם חניות מקורות ומחסנים), אפשר היה להתפשר, אבל מכיוון שזו אופציה קיימת, ניתן להשתמש בה בכדי לפתור את סוגיית חוסר השוויון (ללא כל צורך בפיצוי נוסף).
אשמח לשמוע עוד דעות ו/או פתרונות למקרים דומים.
תודה,
נ.ב.
"גלילאו", אני מבין לליבך ובטוח שאם אתה (היפותטית כמובן), היית דייר בקומה העליונה והיית יכול להפסיד כל כך הרבה (במיוחד אם אתה הייזם שהתרוצץ והשקיע מזמנו), זה היה מרתיח אותך.
קח בחשבון שאלו מתחתיך, שכניך מהקומה הראשונה, מפסידים הרבה (הרבה) פחות!
למזלנו, במקרה של הבניין שלנו (מעשית), ניתן לגשר על הפער הזה ולמרות, שגם לאחר הגישור, הקומה הרביעית עדיין תרוויח הכי הרבה, ניתן יהיה בצורה זאת (אולי) להוציא את הפרוייקט אל הפועל.
|