| לפני כמה שנים עברתי ניתוח להסרת משקפיים. כתוצאה ממנו אני כיום עיוור למעשה בעין אחת ועין שנייה הולכת ומדרדרת.
הקרניות התעוותו כמה חודשים לאחר הניתוח.
הוסבר לי אך ורק ה"סיכון" שיש מצב שהמספר לא יתאפס לחלוטין ואולי ישאר מספר קטן אותו ניתן יהיה לתקן בהמשך. זה גם הסיכון היחיד שכתוב בטופס ההסכמה. שום סיכון אחר לא מפורט. יתירה מזו: לשאלתי אם אפשר להתעוור מהניתוח השיב הרופא בשלילה. פשוט הולכת שולל.
מסתבר גם מחוו"ד שקיבלתי, שבניגוד לפרקטיקה המקובלת ולהמלצת ה-FDA, לא הותיר לי הרופא עובי מיטת קרנית בטוח של 250 מקרון. עובי זה נחוץ כדי למנוע בדיוק את מה שקרה לי: התעוותות הקרניות כתוצאה מהשיוף. אגב, חישוב עובי הקרנית שהושאר לי אינו ניתן לויכוח. מדובר בחשבון פשוט ע"ס הנתונים שיצאו מפלט מחשב הלייזר ונמצאים בתיק הרפואי.
זאת ועוד: המנתח ניתח אותי למרות שהקרניות שלי היו חולות בקרטוקונוס. מהבדיקות שהוא עצמו ערך עולה תמונה ברורה של קרטוקונוס. כך לפי חוו"ד שקיבלתי.
בקיצור גם לא סיפר לי דבר אודות הסיכונים, גם הטעה אותי וטען שאין אפשרות לעיוורון וגם ניתח אותי למרות קונטרה אינדיקציות ברורות לניתוח.
איך אמרו לי מומחים שבדקו אותי "לא הייתה יכולה להיות תוצאה אחרת לניתוח מלבד התעוותות הקרניות" או "היה צריך לקרות נס כדי שהקרניות שלך לא ייתעוותו בנתונים אלו".
ואני שואל עכשיו מה אפשר לעשות לרופא כזה לכשימצא אשם ברשלנות רפואית? הוא הרי לא משלם מכיסו את הפיצויים, אף אחד כמעט לא שומע על המשפט שמתנהל נגדו. אם כך במה יוצא הרופא ניזוק מהשחתת זוג עיניי היקרות? מדוע שרופאים יזהרו להבא מלהתרשל אם הם לא מפסידים מכך כמעט דבר?
שאלה נוספת: האם מבחינה חוקית אני רשאי לפרסם בפורומים הנוגעים לניתוחי לייזר (שיש שם "עניין לציבור") את שמו של הרופא וגם את עיקרי חוות הדעת שהוגשה נגדו (ולהדגיש שמדובר בחוות דעת ולא בפס"ד)? האם מותר לפרסם חוו"ד רפואית שהוגשה לבית משפט?
תודה.
|