| נתבע רשאי לטעון, שאותם דברים, שלטענת התובע פורסמו על ידו, אינם לשון הרע כהגדרתה בחוק (משום שאינם עלולים להשפיל את התובע או לבזותו, או לעשותו מטרה לשנאה או ללעג, או לפגוע במשלח ידו וכדומה); ושגם בהנחה שהם כן לשון הרע, הרי שעומדת למפרסם אחת או יותר מההגנות שבחוק (למשל, שהפרסום אמת ויש בו עניין ציבורי, או שהפרסום נעשה בתום לב כדי להגן על עניין אישי כשר של המפרסם).
|