|
| 1. הפרסום, שהבעל בוגד באישתו, הוא לשון הרע כהגדרתה בחוק, משום שהוא עלול להשפיל את הבעל, לעשותו מטרה לשנאה או לבוז וכדומה, לפחות בעיני אישתו ומקורביה, אבל:
2. פרסום שהוא אמת ויש בו עניין ציבורי מוגן (קרי: מותר) חרף היותו לשון הרע, לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. ולדעת שופט השלום חגי ברנר, בפרסום הנדון יש עניין ציבורי במובן זה, ש"זכותה של אישה נבגדת לדעת על מעלליו של בעלה, גם אם מקור הידיעה הוא לא אחר מאשר המאהבת" (ראה ת"א [שלום, ת"א] 31929/06, ל"ט נגד א"ק, סעיף 33 לפסק הדין).
|