| הסמכות היא מכח בוררות, טרם הדיון שני הצדדים חותמים על שטר הסכם בוררות. לנתבע יש את הזכות לא להסכים לחתום אולם אז יתן בית הדין היתר לתביעה בערכאות, קרי, דיון לא ע"פ דין תורה.
אם תשים לב, בתשובתי נמנעתי במכוונן מלכתוב בית דין *רבני* אלא כתבתי בית דין (פרטי) ולא בכדי, בסמכותו של בית הדין הרבני לדון בעניני ממונות ישנו פולמוס משפטי נרחב. בבג"ץ סימה אמיר תקפה השופטת פרוקציה, באוביטר, את בית הדין הרבני, על כך שהם דנים דיני ממונות, בניגוד לסמכותו ע"פ דין, קרי- חריגה מסמכות. אולם, ביתי הדין הפרטיים, פועלים מכח ממסד הבוררות וע"כ אין איתם כל ביעה משפטית.
|