|
| שלום לך תמי.
הנושא הקרוב ביותר לעניין ההסגרה במשפט העברי הינו פדיון שבויים- הרמב"ם, בהלכות מתנות עניים, פרק ח, הלכה י. פוסק פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו, הרי זה עובר על "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך", ועל "לא תעמד על דם רעֶך" , ועל "לא יִרדנו בפרך לעיניך" , ובטל מצות "פתח תפתח את ידך לו" ומצות "וחי אחיך עמָך" ואהבת לרעך כמוך ו"הצל לקוחים למות" והרבה דברים כאלו. ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים.
השו"ע מוסיף שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנב, סעיף ג: כל רגע שמאחר לפדות השבויים, במקום שאפשר להקדים הוי כאילו שופך דמים. מכך אנו למדים כי עניין הסגרתו של יהודי למדינה שאינה יהודית אסורה לפי המשפט העברי.
|