|
| חבר'ה,
אני מרגישה מחויבות לומר, אל תעשו את הטעות שאני עשיתי, אל תלכו ללמוד משפטים במטרה להיות עו"דים.
רוצים ללמוד משפטים בשביל העניין, אחלה - אני אתכם.
אבל, שלרגע לא תקונן בכם המחשבה לעבוד בזה.
אני עו"דית, בוגרת אונ', סיימתי את התואר בציון מרשים למדי. אני יכולה להעיד על עצמי (וסליחה אם לא צנוע מספיק) שאני משפטנית טובה מאוד.
עבדתי אצל שני מעסיקים מהשורה הראשונה, והם היו מרוצים.
אבל..
לא היו לי חיים. לא יום ולא לילה.
שאפתי עבודה, נשפתי עבודה, נשמתי עבודה. כל הזמן. רק זה העסיק אותי.
ויום אחד התעוררתי ואמרתי "לא עוד".
אי אפשר עם הטירוף הזה. יש חיים. יש בן זוג, יש חברים, יש משפחה, יש תחביבים.
אני לא מתכוונת להגיע לגיל 65, להסתכל אחורנית ולומר "היה לי סיפוק בעבודה, הא ותו לא!". סליחה, אבל לא מעוניינת.
ואני משוכנעת שרובכם כמוני.
אז שוב, הלימודים באמת אחלה, אבל הפרקטיקה איומה!
אני עזבתי. בימים אלה שוקלת במה אני רוצה לעסוק.
ובחרתי לשתף אתכם כדי שתחשבו היטב אם אתם באמת רוצים שהחלום שלכם (או של אמאבא) יתגשם...
בהצלחה!
|