שלום ,
שתי תובענות המתנהלות במקביל:
תיק א' - תביעה בגין לשון הרע שבליבתה ראיות כגון תלונת סרק במ"י בגין אלמ"ב והזנחת קטינים שנגנזה מחוסר אשמה פלילית , הודעות השמצה למעגל הקרוב ועוד .
תיק ב' - תביעה להפחתת מזונות שהומרה בסעד טיפולי לקטינים למניעת השתרשות ניכור הורי.
ג' - תיקים אחרים שנסגרו (אשור הסכם גירושין , תביעה לצו מניעה מעבר מקום מגורי קטינים ועוד).
כמובן שכל התיקים הם תיקים קשורים ומתנהלים ע"י אותו השופט ("משפחה אחת - מותב אחד").
בתיק ב' וג' קיימות ראיות שאמנם אינן בחשיבות עליונה אך מפריכות מקצת מהטענות בתצהיר עדות הנתבעת בתיק א' , לדוגמא הסכם הלוואה בין הצדדים שנחתם לאחר הגירושים בו התובע הוא המלווה לנתבעת והנתבעת היא הלווה ממנו בעוד שהנתבעת הופכת את היוצרות וטוענת בעדותה באופן משתמע כאלו התובע הלווה ממנה והוא שהתחמק מקיום ההסכם .
מתוך רצון לפשט ולתמצת אין ראיה זו בתיק א' וכעת, לפני דיון הוכחות, נשאלת השאלה אם להתייחס לעובדות מוצקות הקיימות בתיקים ב' וג' (אך לא בא') כנתון עובדתי מבלי שב"כ הצד השני יוכל להתחכש ולטעון שהמדובר בהמצאה .
על כן שאלתי האם ראיה שלא הגשה בתיק א' אך קיימת בתיק ב' היא קבילה להוכחות בתיק א' כשנתון שהתיקים קשורים? תודה רבה,
אבי
|