שאלה הבעל הגיש תביעת גירושין בבית דין רבני. הוא כרך את נושא חלוקת הרכוש והנכסים בין בני הזוג. לבני הזוג יש חנות ומחסן שהבעל ציין כנכסים שבית הדין הרבני צריך לדון בהם לעניין חלוקת הרכוש.
בני הזוג רכשו 2 בתים נוספים לפני המון שנים מכספם, אך לצרכי העלמות במס, רשמו את הבתים על שם דודו של הבעל שמתגורר בחו"ל באמצעות יפוי כח נוטריוני שהוא חתם להם כאשר היה בארץ. לימים בני הזוג נפרדו והיום הנכסים עדיין רשומים על שם דודו של הבעל. האישה ביקשה להכניס את הנכסים האלה כחלק ממצבת הנכסים שבית הדין הרבני ידון בהם כחלק מחלוקת הרכוש, אך לאור העובדה שהנכסים רשומים על שם דודו של הבעל, בית הדין ציין שאין לו סמכות לדון בנכסים אלו ואלו גם טענותיו של הבעל. בית הדין נתן ארכה לאישה לנהל משא ומתן עם הדוד שחי בחו"ל באשר להעברת הנכסים על שם בני הזוג, אך הדוד לא משתף פעולה, והאישה חוששת מהברחת הנכסים. האם במקרה מסוג זה, על אף העובדה שההליך מתנהל בבית דין רבני, ניתן לפנות לביהמ"ש מחוזי לקבלת סעד הצהרתי שיקבע כי הנכסים שייכים לבני הזוג, ולצרף לאחר מכן את ההחלטה לבית הדין הרבני בכדי שיצרף את 2 הנכסים לנכסים שידונו כחלק מחלוקת הרכוש , ובכך למנוע את סיום ההליך בבית דין הרבני, לפני שמתייחסים גם ל2 הנכסים הללו? חשוב לציין כי ברור לאישה שתצטרך לשלם את חלקה לרשויות המס בגין רכישת 2 הבתים והיא רוצה לעשות גילוי מרצון בנוגע לשני הנכסים הללו. תודה מראש.
|