שלום, לפני כמה שבועות קיבלתי דוח על חנייה אסורה בניגוד לתמרור 433. בכניסה לרחוב ללא מוצא שבו חניתי הופיע השלט מצד ימין של הרחוב אך לא מצדו השני, על כן חציתי קו לבן מקווקו וחניתי בצד השני (אמנם חניתי בניגוד לכיוון הנסיעה אך זוהי עבירה אחרת שאינה קשורה לעניין, וכידוע לא באמת נאכפת, במיוחד שהרחוב ריק ממכוניות לחלוטין). לאחר קבלת הדוח נסעתי עד לקצה הרחוב ורק שם ראיתי כי ביציאה ממגרש החנייה בקצה הרחוב (המרוחקת כמאה מטרים מהמקום שבו חניתי ונמצאת לאחר עיקול, כך שלא היה איך לראות את השלט מהמקום בו עמדתי) יש תמרור זהה גם עבור הצד שבו חניתי (מצורף תרשים סכמטי). ההוראה לאיסור חניה אינה ברורה. לראיה, שבוע לאחר מכן, כאשר הרחיבו את השיפוצים ברחוב מגוריי ובכך נאלצו עוד נהגים רבים למצוא מקום חניה חלופי, היו עוד עשרות מכוניות שחנו בדיוק כמוני וכולן קיבלו דוח. כך שניתן לראות שהעבירה נובעת לא משיקול דעת מוטעה שלנו כנהגים אלא מסימון לא ברור של הוראות התעבורה. רשמתי מכתב בקשה לביטול הדוח אך הוא נדחה. שאלתי היא האם כדאי לי ללכת להישפט? הרי לא היה לי איך לדעת שגם בצד זה אסור לחנות, ומכיוון שיש קו הפרדה מקווקו בין הנתיבים וודאי שהחוק לא מחייב אותי לנסוע עד לקצה הרחוב בכדי לבדוק את התמרורים (בעיקר שזהו רחוב ללא מוצא). בעיני חייב להיות תמרור זהה גם בצד השני בכניסה לרחוב. אודה לתשובה של עו״ד מוסמך בלבד. תודה רבה :)
|